דרוש מידע סקר, מתי מקבלים שבת לבני אשכנז.

לפי הידוע לכם, מתי מקבלים שבת לבני אשכנז, בברכה, או בסיום ההדלקה

  • בסיום ההדלקה. [וההוכחה לכך, שמניחים את הגפרור ולא מכבים אותו].

    הצבעות: 32 15.7%
  • בברכה. [וההוכחה לכך, שמברכים אחר ההדלקה, ולא קודם לכן, והנחת הגפרור היא מנהג ולא הלכה].

    הצבעות: 150 73.5%
  • לא יודע

    הצבעות: 3 1.5%
  • לא יודעת

    הצבעות: 19 9.3%

  • סה"כ מצביעים
    204

חיים דוביד

משתמש סופר מקצוען
סקר, לפי הידוע לכם, מקבלים שבת לפי בני אשכנז, בהדלקת הנרות או בברכה?

המידע חשוב מאוד עבור נושא הלכתי.

תודה רבה לעונים
 

גלגל הצבעים

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה והפקת סרטים
לענ"ד מקבלים שבת ע"י הברכה בלבד!!!
מנהג טוב הוא להניח את הגפרור ולא לכבותו כדי לחשוש לשיטה שקבלת השבת היא כבר בהדלקה עצמה
א. משמע מהפוסקים שהרמ"א בא להחמיר על דברי המחבר (דעת בה"ג), ולא להקל כנגדו, ולכן צריך להחמיר לקבל שבת בהדלקה (וממילא לא לכבות את הגפרור), וחוץ מזה כמובן לברך אח"כ לחשוש שמקבלת שבת בברכה כמו שכתב הרמ"א.

ב. קשה מאוד לומר ששייך בזה מנהג, ראיתי אמהות ובנות שנוהגים בזה אחרת, גם בגלל שהרבה פעמים הבעלים לא בבית ולא לימדו בזה משהו, וגם בגלל שחלק מהנשים עושות כמו אמם ולא כמו בעליהם מהסיבה הנ"ל.

מה שבטוח שזו חומרה חשובה מאוד הרבה יותר מכל מיני חומרות שצצות חדשים לבקרים שלא שיערום אבותינו.
 

עין יוקדת

משתמש פעיל
אצלנו בשבת מרכים אחר ההדלקה ומכבים את הגפרור
ובחג מברכים לפני ומניחים את הגפרור

ועיין בסי רסג ס י ובמשנ"ב

שו"ע-לבעל ההלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה ויש אומרים שאם מתנה קודם שמדליקה שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל ויש אומרים שאינו מועיל לה ויש חולקים על בעל הלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית שכוון שאמר החזן ברכו הכל פורשים ממלאכתם ולדידן כיוון שהתחילו מזמור ליום השבת הווי כברכו לדידיהו.

הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שתתנה תחילה ואפילו תנאי בלב סגי (מרדכי) אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השולחן אבל לא בשאר הנרות שבבית וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר.

משנ"ב-(כו) קודם ההדלקה: כשאר כל המצות שמברכין עליהן עובר לעשייתן:

(כז) אחר ההדלקה: ס"ל דאם תברך הוי כאלו קבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק וא"כ ביו"ט דלא שייך זה לכ"ע תברך ואח"כ תדליק ודעת המ"א דלא פלוג אבל הרבה אחרונים ס"ל כמ"ש מתחלה:
 

גלגל הצבעים

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה והפקת סרטים
אצלנו בשבת מרכים אחר ההדלקה ומכבים את הגפרור
ובחג מברכים לפני ומניחים את הגפרור

ועיין בסי רסג ס י ובמשנ"ב

שו"ע-לבעל ההלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה ויש אומרים שאם מתנה קודם שמדליקה שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל ויש אומרים שאינו מועיל לה ויש חולקים על בעל הלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית שכוון שאמר החזן ברכו הכל פורשים ממלאכתם ולדידן כיוון שהתחילו מזמור ליום השבת הווי כברכו לדידיהו.

הגה: והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שתתנה תחילה ואפילו תנאי בלב סגי (מרדכי) אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השולחן אבל לא בשאר הנרות שבבית וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר.

משנ"ב-(כו) קודם ההדלקה: כשאר כל המצות שמברכין עליהן עובר לעשייתן:

(כז) אחר ההדלקה: ס"ל דאם תברך הוי כאלו קבלה לשבת בפירוש ושוב אסורה להדליק וא"כ ביו"ט דלא שייך זה לכ"ע תברך ואח"כ תדליק ודעת המ"א דלא פלוג אבל הרבה אחרונים ס"ל כמ"ש מתחלה:
מהסעיף הזה (סעיף י') משמע ההפך הגמור מהמסקנא שלכם!!! (אם כבר תביאו ראיה מסעיף ה)
בסעיף י:
השו"ע הביא דעת בה"ג שאשה מקבלת שבת בהדלקה, ולכן משליכים את הגפרור (ואח"כ מביא עוד דעות).
ברמ"א שציטטתם כתוב מפורש "והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה" (כדעת בה"ג).
וא"כ צריך להקפיד לא לכבות את הגפרור!!!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה