דרוש מידע סקר, מתי מקבלים שבת לבני אשכנז.

[ברוך ר]

ז"א - אם יש ויכוח בין הפוסקים, כל אחת אמורה לנהוג כפי פסקי הרב המקובל על משפחתה.
אבל לקבוע להלכה ע"פ מה שעושים בפועל?

יש מושג כזה 'פוק חזי מהי עמא דבר' כלומר צא וראה איך הציבור נוהג וכך פוסקים
ידוע שיש איזה מנהג או הלכה (אין לי כרגע את הדוגמה בראש, אולי הגברים דפה מכירים את הנידון) שכולם נוהגים בהנהגה או הלכה מסוימת על אף שהפוסקים לא פוסקים כך, והפוסקים מתאמצים להסביר וללמד זכות על הציבור שנוהג כך

 

[ברוך ר]

צפה בקובץ המצורף 835929

איזה ספר זה ?

 

[שושי מביתר]

בלת"ק
מנהגים שונים,
יש כאלה שנוהגים בסיום ההדלקה - ואלו לא יכבו את הגפרור אלא יניחו אותו
יש כאלה שנוהגים בברכה - ואלו יכבו את הגפרור וישתמשו במצית

 

[בנברקית]

איזה ספר זה ?

מענה פיו

 

[i am]

בלתק
אצלנו נוהגים שמותר לכבות את הגפרור.
מדליקים נרות, מכבים את הגפרור ואז מברכים.
לא הבנתי לפי זה מה אני אמורה לענות בסקר.

 

[ברוך ר]

שאלתי מורה הוראה הערב (יום שלישי ד' אדר תשפ"א) בנושא האשכול והוא אמר לי שאפשר לכתחילה לכבות את הגפרור לפני הברכה (כמובן זה לאשכנזים)

 

[i am]

שאלתי מורה הוראה הערב (יום שלישי ד' אדר תשפ"א) בנושא האשכול והוא אמר לי שאפשר לכתחילה לכבות את הגפרור לפני הברכה (כמובן זה לאשכנזים)

אני מכירה כאלו שבוודאות נוהגים לא כך. אשכנזים ליטאים.

 

[Yerushalmit]

לא מבינה את כל הסקר הזה - בחו"ל - בני אשכנזעודיםאחרת

 

[סמינר דוד]

שאלתי מורה הוראה הערב (יום שלישי ד' אדר תשפ"א) בנושא האשכול והוא אמר לי שאפשר לכתחילה לכבות את הגפרור לפני הברכה (כמובן זה לאשכנזים)

למה זה רק לאשכנזים?
הבן איש חי כותב שמברכים אחרי הדלקה, ובעניין הגפרור הוא אומר לזרוק את הגפרור, ומדייק, שאם אי אפשר לזרוק, אז למסור למישהו אחר את הגפרור.

 

[על דא ועל הא]

שאלתי מורה הוראה הערב (יום שלישי ד' אדר תשפ"א) בנושא האשכול והוא אמר לי שאפשר לכתחילה לכבות את הגפרור לפני הברכה (כמובן זה לאשכנזים)

אצלנו במשפחה (גם בית הורי וגם בית חמי) נוהגים בדווקא לא כך. נותנים לבעל לכבות.

 

[סמינר דוד]

ולמה לא לעשות סקר בהלכות? למה לא לדעת מה נוהגים בתפוצות ישראל?
הסקר לא בא לפסוק הלכה. אולי לפתוח ערוץ חשיבה,

 

[ברוך ר]

למה זה רק לאשכנזים?
הבן איש חי כותב שמברכים אחרי הדלקה, ובעניין הגפרור הוא אומר לזרוק את הגפרור, ומדייק, שאם אי אפשר לזרוק, אז למסור למישהו אחר את הגפרור.

כי זה מה ששאלתי
ולי הוא אמר שכך אשתו נוהגת ואין בזה שום בעיה (האמת לפי הגיון זה מובן, כי מקבלים שבת בברכה, אז לפני כן לא קיבלו שבת, אז אפשר לכבות ! )

 

[ברוך ר]

אצלנו במשפחה (גם בית הורי וגם בית חמי) נוהגים בדווקא לא כך. נותנים לבעל לכבות.

לפי אותו מורה הוראה - אין בזה שום עניין (אין לי שום מושג אם יש מוצי"ם שפוסקים אחרת, לא מכיר)

 

[סמינר דוד]

כי זה מה ששאלתי
ולי הוא אמר שכך אשתו נוהגת ואין בזה שום בעיה (האמת לפי הגיון זה מובן, כי מקבלים שבת בברכה, אז לפני כן לא קיבלו שבת, אז אפשר לכבות ! )

חשבתי שהתוספת (זה לאשכנזים) אתם אמרתם ולא המורה הוראה.
תודה רבה!

 

[ברוך ר]

חשבתי שהתוספת (זה לאשכנזים) אתם אמרתם ולא המורה הוראה.

הוא לא אמר שזה רק לאשכנזים (הוא לא דיבר על עדות אחרות)
כלומר אני שאלתי את כל השאלה על אשכנזים - ועל זה הייתה התשובה

 

[אסתי 15]

הסיבה שעושים סקר על זה, היא מכיון שיש ויכוח בין הפוסקים, מה דעת הנשים המדליקות.

האם דעתן שלא לקבל שבת עד הברכה [ואז מה שלא מכבים את הגפרור, זה מנהג בעלמא].
או שדעתן לקבל שבת בהדלקה, ודעת הרמ''א להחמיר ולחשוש שמקבלים כבר בברכה, ולכן מברכים אחרי [ואז מה שלא מכבים את הגפרור, זה הלכה פסוקה].

דעת האישה הוא לפי מה שהורו לה להלכה, לא?
אימי מכבה את הגפרור ומברכת.
אני מוסרת את הגפרור לילדים שיכבו אותו ואז מברכת, מאז שחתני הזדעזע לראות אותי, כלתו, בשבת שבע ברכות שלנו, כשכיביתי את הגפרור... הוא אמר שאני צריכה לקבל שבת בסיום ההדלקה.
מאז דעתי לקבל שבת בסיום ההדלקה, כאשה כשרה שעושה רצון בעלה

 

[חיים דוביד]

יישר כוח לכולם

אני ינסה קצת לפשט את הנושא, ממש בקצרה, כדי שלא יחשבו שפרוג [על אף האכסניה החשובה] זה המקום לברר הלכות.

א. המחבר כותב שמקבלים שבת בהדלקת הנרות. וניתן לברך קודם ההדלקה, ככל המצוות שמברכים קודם העשיה [עובר לעשייתן].
ב. הרמ''א כותב לחשוש שמקבלים שבת כבר בברכה, ולכן קודם מדליקים ואחר כך מברכים.
ג. נחלקו הפוסקים
צד א': הרמ''א חולק על המחבר, וסובר שבהדלקה לא מקבלים בכלל,
צד ב': רק בא להחמיר ולחשוש גם שמקבלים בברכה, אבל גם הוא סובר שההדלקה עצמה היא קבלת שבת.
ד. לפי צד א', אין בעיה לכבות את הגפרור / מצית, לאחר ההדלקה, קודם הברכה
לפי צד ב', יש איסור לכבות את הגפרור.

ה. תובנה חשובה: שבת לא מגיעה בעל כרחו של אדם - על ידי מעשה שעושה, אלא רק אם הוא מעשה שמעיד או שמקובל שהוא מעשה של קבלת שבת. ודעתו על כך.

ו. לפי המחבר, ולפי הצד ב' שהובא, הבה נשאל שאלה: אם בהדלקת הנרות מקבלים שבת, אז לכאורה יהיה מותר להדליק רק 2 נרות, שבזה מקיימים את המצוה, ולאחריהם יהיה אסור להדליק עוד נרות.
ז. התשובה היא: שמכיון שודאי שדעתה של האשה היא להדליק כמה נרות, הרי שהיא כמי שכיוונה במפורש שלא לקבל שבת עד שתסיים להדליק. [וזה גם לשיטת המחבר שמקבלים שבת בהדלקה, אם מכוונת במפורש שלא לקבל, אינה מקבלת].

ח. מכיון שכך, הבה נשאל עוד שאלה, אם הולכים לפי דעתה של האשה, הרי האשה מכוונת גם לכבות את הגפרור, אז מדוע אסור / נהגו שלא לכבות.

ט. התשובה לכאורה היא, שכיון שלא חייבים לכבות, כי אפשר להניח, אז ממילא דעתה של האשה לקבל שבת בהדלקה.

י. מכאן כבר אפשר להתדיין כמעט בלי סוף, כמה ברורה הדעה הזו של האשה, וממילא זה הדיון האם זה מנהג או איסור, [גם לדעת הבן איש חי], והאם זה תלוי בכל אשה או בכלל הנשים, או בשנים קדמוניות וכו' וכו'.

יא. הנושא שעמד בליבת הדיון עם הפוסק החשוב שמחמתו קם אשכול זה הוא: האם נשים כיום סבורות שמקבלים שבת בברכה, ומה שמניחים את הגפרור הוא רק מחמת מנהג, או שסבורות שמקבלים שבת בהדלקה, ומה שמניחים הוא איסור ממש.
ונפק''מ לשיווק המצית האלקטרוני 'לכבוד שבת קודש'
אם יש איסור בכיבוי הגפרור, יהא אסור להשתמש בו, באופן שהוא מיוצר כעת.

 

[עוגת וופלה]

אנחנו נוהגים בחג - לברך לפני ההדלקה ולא לכבות את הגפרור.
ובשבת - לברך אחרי ההדלקה ולכבות לפני הברכה.

גם אנחנו נוהגים כך

 

[ברוך ר]

ומה שמניחים את הגפרור הוא רק מחמת מנהג

או הרגל או שהרגילו אותה לכך ...
כמו שהבאתי ששאלתי מורה הוראה והוא אמר לי שאפשר לכבות. וכששאלתי אותו אולי יש לחשוש לדעות אחרות שאולי יש בזה ?
הוא ענה: אל תחפש בעיות

 

[קצרה]

אצלינו בכלל לא מניחים את הגפרור
מכבים אותו ואז מברכים.