דרוש מידע סקר, מתי מקבלים שבת לבני אשכנז.

[חיים דוביד]

או הרגל או שהרגילו אותה לכך ...
כמו שהבאתי ששאלתי מורה הוראה והוא אמר לי שאפשר לכבות. וכששאלתי אותו אולי יש לחשוש לדעות אחרות שאולי יש בזה ?
הוא ענה: אל תחפש בעיות

אני שאלתי את הרב יהושע נויבירט, והוא אמר לי שאפילו שעל פי הלכה לכאו' מותר [הוא סבר כמו צד' א'], אבל המנהג הוא שלא לכבות, וכך צריך לנהוג

 

[רפ]

אין אף אחת שמדליקה עם מצית?

 

[ברוך ר]

אני שאלתי את הרב יהושע נויבירט, והוא אמר לי שאפילו שעל פי הלכה לכאו' מותר [הוא סבר כמו צד' א'], אבל המנהג הוא שלא לכבות, וכך צריך לנהוג

טוב, מחלוקת בפוסקים האחרונים

 

[גלגל הצבעים]

יישר כוח לכולם

אני ינסה קצת לפשט את הנושא, ממש בקצרה, כדי שלא יחשבו שפרוג [על אף האכסניה החשובה] זה המקום לברר הלכות.

א. המחבר כותב שמקבלים שבת בהדלקת הנרות. וניתן לברך קודם ההדלקה, ככל המצוות שמברכים קודם העשיה [עובר לעשייתן].
ב. הרמ''א כותב לחשוש שמקבלים שבת כבר בברכה, ולכן קודם מדליקים ואחר כך מברכים.
ג. נחלקו הפוסקים
צד א': הרמ''א חולק על המחבר, וסובר שבהדלקה לא מקבלים בכלל,
צד ב': רק בא להחמיר ולחשוש גם שמקבלים בברכה, אבל גם הוא סובר שההדלקה עצמה היא קבלת שבת.
ד. לפי צד א', אין בעיה לכבות את הגפרור / מצית, לאחר ההדלקה, קודם הברכה
לפי צד ב', יש איסור לכבות את הגפרור.

ה. תובנה חשובה: שבת לא מגיעה בעל כרחו של אדם - על ידי מעשה שעושה, אלא רק אם הוא מעשה שמעיד או שמקובל שהוא מעשה של קבלת שבת. ודעתו על כך.

ו. לפי המחבר, ולפי הצד ב' שהובא, הבה נשאל שאלה: אם בהדלקת הנרות מקבלים שבת, אז לכאורה יהיה מותר להדליק רק 2 נרות, שבזה מקיימים את המצוה, ולאחריהם יהיה אסור להדליק עוד נרות.
ז. התשובה היא: שמכיון שודאי שדעתה של האשה היא להדליק כמה נרות, הרי שהיא כמי שכיוונה במפורש שלא לקבל שבת עד שתסיים להדליק. [וזה גם לשיטת המחבר שמקבלים שבת בהדלקה, אם מכוונת במפורש שלא לקבל, אינה מקבלת].

ח. מכיון שכך, הבה נשאל עוד שאלה, אם הולכים לפי דעתה של האשה, הרי האשה מכוונת גם לכבות את הגפרור, אז מדוע אסור / נהגו שלא לכבות.

ט. התשובה לכאורה היא, שכיון שלא חייבים לכבות, כי אפשר להניח, אז ממילא דעתה של האשה לקבל שבת בהדלקה.

י. מכאן כבר אפשר להתדיין כמעט בלי סוף, כמה ברורה הדעה הזו של האשה, וממילא זה הדיון האם זה מנהג או איסור, [גם לדעת הבן איש חי], והאם זה תלוי בכל אשה או בכלל הנשים, או בשנים קדמוניות וכו' וכו'.

יא. הנושא שעמד בליבת הדיון עם הפוסק החשוב שמחמתו קם אשכול זה הוא: האם נשים כיום סבורות שמקבלים שבת בברכה, ומה שמניחים את הגפרור הוא רק מחמת מנהג, או שסבורות שמקבלים שבת בהדלקה, ומה שמניחים הוא איסור ממש.
ונפק''מ לשיווק המצית האלקטרוני 'לכבוד שבת קודש'
אם יש איסור בכיבוי הגפרור, יהא אסור להשתמש בו, באופן שהוא מיוצר כעת.

א. לא ענית לי מה מעניין אותי מה חושבות "הנשים כיום", תמיד תאלץ לשאול כל אשה מה היא עצמה חושבת.
ב. לגבי מה שכתבת באות ח ו-ט, זה פשוט שההדלקה כולה היא מעשה שקשור להדלקה, כי אל"כ תבוא לדון גם בהדליקה קצה של פתילה וכו', ואילו כיבוי הגפרור היא מעשה שלא קשור לעניין ההדלקה בכלל, וגם אם בדעתה לכבות אז לפי דברינו צריך לממש את ה"תנאי" שהוא לא לכתחילה.

אגב, יש כאלה בדווקא מכבים כי טוענים שזו חומרא דאתי לידי קולא, הובאה דעתם בשש"כ ח"ב פרק מב הערה קעט.

 

[אינסוף]

א. משמע מהפוסקים שהרמ"א בא להחמיר על דברי המחבר (דעת בה"ג), ולא להקל כנגדו, ולכן צריך להחמיר לקבל שבת בהדלקה (וממילא לא לכבות את הגפרור), וחוץ מזה כמובן לברך אח"כ לחשוש שמקבלת שבת בברכה כמו שכתב הרמ"א.

ב. קשה מאוד לומר ששייך בזה מנהג, ראיתי אמהות ובנות שנוהגים בזה אחרת, גם בגלל שהרבה פעמים הבעלים לא בבית ולא לימדו בזה משהו, וגם בגלל שחלק מהנשים עושות כמו אמם ולא כמו בעליהם מהסיבה הנ"ל.

מה שבטוח שזו חומרה חשובה מאוד הרבה יותר מכל מיני חומרות שצצות חדשים לבקרים שלא שיערום אבותינו.

למיטב ידיעתי
במצוות האשה חלה, נדה והדלקת הנר
הולכים אחר מסורת האשה מביתה.
אלא אם כן הבעל מבקש לשנות.
כך ששייך כאן מנהג

 

[גלגל הצבעים]

למיטב ידיעתי
במצוות האשה חלה, נדה והדלקת הנר
הולכים אחר מסורת האשה מביתה.
אלא אם כן הבעל מבקש לשנות.
כך ששייך כאן מנהג

כך אומרים בשם הגרש"ז אויערבאך, למעשה המנהג כיום ברוב קהילות ישראל לא כך.

 

[אינסוף]

אכן.
זכרתי מאבי שאמר בשם הגרש"ז אך לא הייתי בטוחה בכך.
כך גם מנהג הספרדים הירושלמים ללכת אחר
מסורת האשה (כמובן כל זמן שהיא נוהגת הלכתית נכון)
הזכרתי זאת כי נשמע מדבריכם שאין משמעות למנהג האשה בפרט בזמן שאין בעלה בבית
ורהב מוחלט של חברותי מדליקות לפי מנהג אמן ולא לפי מנהג בית הבעל
כגון במספר הנרות שמדליקים לפי הילדים או רק 2 וכדו'
והלכות טבילה.

 

[Yerushalmit]

אם יש חשש - אז למה לא פשוט לא לכבות שת הנר - וכך יוצאים ידיד חובת כל הדעות

ולגבי מסורת נשים מביתן - לפעמים מקבלים פסק לשנות

 

[חיים דוביד]

א. לא ענית לי מה מעניין אותי מה חושבות "הנשים כיום", תמיד תאלץ לשאול כל אשה מה היא עצמה חושבת.
ב. לגבי מה שכתבת באות ח ו-ט, זה פשוט שההדלקה כולה היא מעשה שקשור להדלקה, כי אל"כ תבוא לדון גם בהדליקה קצה של פתילה וכו', ואילו כיבוי הגפרור היא מעשה שלא קשור לעניין ההדלקה בכלל, וגם אם בדעתה לכבות אז לפי דברינו צריך לממש את ה"תנאי" שהוא לא לכתחילה.

אגב, יש כאלה בדווקא מכבים כי טוענים שזו חומרא דאתי לידי קולא, הובאה דעתם בשש"כ ח"ב פרק מב הערה קעט.

א. נשים היום לא 'חושבות' כל יום שישי מחדש, יש את מה שמונח בראש וזהו, בדרך כלל הרוב חושבות אותו דבר, מי שחושבת במפורש להיפך, ייתכן שהדין יהיה שונה.
הדיון היה לגבי פרסום 'פסק' כללי על השימוש במצית האלקטרוני. [גילוי נאות, הרב הפוסק הנ''ל-נגד, ואני טוען שזה רק מנהג, אי אפשר לאסור. ולא, אין לי אחוזים בזה....]
ב. אני לא יודע למה זה כל כך פשוט, ולפי דבריך, מי שמדליקה נר נשמה אחרי הדלקת הנרות, כלום יהא אסור?, את החצי השני לא הבנתי.
ג. לא מכיר, אין לי חלק ב', אשמח אם תעלו לפה.

 

[חיים דוביד]

התוצאות בינתיים

 

[סמינר דוד]

אצלנו (ספרדים) נוהגים ללכת לפי הבעל או המחמיר שביניהם.

 

[סמינר דוד]

אם יש חשש - אז למה לא פשוט לא לכבות שת הנר - וכך יוצאים ידיד חובת כל הדעות

כי זה מורכב. איך הנר יכבה? צריך שמישהו יהיה ליד המדליקה, ולא תמיד זה קיים. ומה עם הגברים שיוצאים מוקדם לבית כנסת?
כך שאם זה גפרור, אפשר להניח במקום כלשהו, ואם זה נר, זה בלתי אפשרי.
ופעם שמעתי, שכיבוי הגפרור/נר, זה סיום ההדלקה. אני לא זוכרת בשם מי.

 

[סערצע]

אפשר לכבות את הנר עמו מדליקים קודם הדלקת הנר האחרון, ואותו להדליק בגפרור ולהניחו.