יישר כוח לכולם
אני ינסה קצת לפשט את הנושא, ממש בקצרה, כדי שלא יחשבו שפרוג [על אף האכסניה החשובה] זה המקום לברר הלכות.
א. המחבר כותב שמקבלים שבת בהדלקת הנרות. וניתן לברך קודם ההדלקה, ככל המצוות שמברכים קודם העשיה [עובר לעשייתן].
ב. הרמ''א כותב לחשוש שמקבלים שבת כבר בברכה, ולכן קודם מדליקים ואחר כך מברכים.
ג. נחלקו הפוסקים
צד א': הרמ''א חולק על המחבר, וסובר שבהדלקה לא מקבלים בכלל,
צד ב': רק בא להחמיר ולחשוש גם שמקבלים בברכה, אבל גם הוא סובר שההדלקה עצמה היא קבלת שבת.
ד. לפי צד א', אין בעיה לכבות את הגפרור / מצית, לאחר ההדלקה, קודם הברכה
לפי צד ב', יש איסור לכבות את הגפרור.
ה. תובנה חשובה: שבת לא מגיעה בעל כרחו של אדם - על ידי מעשה שעושה, אלא רק אם הוא מעשה שמעיד או שמקובל שהוא מעשה של קבלת שבת. ודעתו על כך.
ו. לפי המחבר, ולפי הצד ב' שהובא, הבה נשאל שאלה: אם בהדלקת הנרות מקבלים שבת, אז לכאורה יהיה מותר להדליק רק 2 נרות, שבזה מקיימים את המצוה, ולאחריהם יהיה אסור להדליק עוד נרות.
ז. התשובה היא: שמכיון שודאי שדעתה של האשה היא להדליק כמה נרות, הרי שהיא כמי שכיוונה במפורש שלא לקבל שבת עד שתסיים להדליק. [וזה גם לשיטת המחבר שמקבלים שבת בהדלקה, אם מכוונת במפורש שלא לקבל, אינה מקבלת].
ח. מכיון שכך, הבה נשאל עוד שאלה, אם הולכים לפי דעתה של האשה, הרי האשה מכוונת גם לכבות את הגפרור, אז מדוע אסור / נהגו שלא לכבות.
ט. התשובה לכאורה היא, שכיון שלא חייבים לכבות, כי אפשר להניח, אז ממילא דעתה של האשה לקבל שבת בהדלקה.
י. מכאן כבר אפשר להתדיין כמעט בלי סוף, כמה ברורה הדעה הזו של האשה, וממילא זה הדיון האם זה מנהג או איסור, [גם לדעת הבן איש חי], והאם זה תלוי בכל אשה או בכלל הנשים, או בשנים קדמוניות וכו' וכו'.
יא. הנושא שעמד בליבת הדיון עם הפוסק החשוב שמחמתו קם אשכול זה הוא: האם נשים כיום סבורות שמקבלים שבת בברכה, ומה שמניחים את הגפרור הוא רק מחמת מנהג, או שסבורות שמקבלים שבת בהדלקה, ומה שמניחים הוא איסור ממש.
ונפק''מ לשיווק המצית האלקטרוני 'לכבוד שבת קודש'
אם יש איסור בכיבוי הגפרור, יהא אסור להשתמש בו, באופן שהוא מיוצר כעת.