קפידה זה דבר חמור מאדהשאלה שלי היא איך סולחים
חברה שעשתה עלי חרם כיתתי בין שישה שבועות גיהנום
ועד היום, (אנחנו בנות שלושים) היא לא נשואה.
כל שנה אני בוכה להשם שיעזור לי לסלוח לה.
אבל השריטות שנשארו לי מאז כואבות מאד.
(פיתחתי חרדה חברתית: להקיא כל בוקר ולא ללכת לבית הספר. לא לצאת לרחוב במשך כמה חודשים שלמים. רק עם ההורים ואחרי שתיים עשרה בלילה, התקפי חרדה ועוד מרעין בישין)
היא לא חולמת כמה סבלתי ועדיין סובלת כאשה ואמא בגלל אותם חודשים.
שהשם יעזור לי לנקות את הלב
ולה למצא זיווג הגון בקרוב.
כואב ושורף לי עליה.
אבל לסלוח זה ענק לפעמים.
הן למוקפד והן למקפיד
אני חושבת ששלב ראשון הסליחה זה הבנה מה זה בעצם הכח לסלוח ומה קורה בתהליך הזה ואז יהיה לך קל יותר להגיע למקום הזה.