דרוש מידע סליחה, עברו יותר מ-10 שנים

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
השאלה שלי היא איך סולחים
חברה שעשתה עלי חרם כיתתי בין שישה שבועות גיהנום
ועד היום, (אנחנו בנות שלושים) היא לא נשואה.
כל שנה אני בוכה להשם שיעזור לי לסלוח לה.
אבל השריטות שנשארו לי מאז כואבות מאד.
(פיתחתי חרדה חברתית: להקיא כל בוקר ולא ללכת לבית הספר. לא לצאת לרחוב במשך כמה חודשים שלמים. רק עם ההורים ואחרי שתיים עשרה בלילה, התקפי חרדה ועוד מרעין בישין)
היא לא חולמת כמה סבלתי ועדיין סובלת כאשה ואמא בגלל אותם חודשים.
שהשם יעזור לי לנקות את הלב
ולה למצא זיווג הגון בקרוב.
כואב ושורף לי עליה.
אבל לסלוח זה ענק לפעמים.
קפידה זה דבר חמור מאד
הן למוקפד והן למקפיד
אני חושבת ששלב ראשון הסליחה זה הבנה מה זה בעצם הכח לסלוח ומה קורה בתהליך הזה ואז יהיה לך קל יותר להגיע למקום הזה.
 

תמי'לה

משתמש מקצוען
קפידה זה דבר חמור מאד
הן למוקפד והן למקפיד
אני חושבת ששלב ראשון הסליחה זה הבנה מה זה בעצם הכח לסלוח ומה קורה בתהליך הזה ואז יהיה לך קל יותר להגיע למקום הזה.
אני הרבה אחרי , צדיקה.
למדתי חומרים ארוכים ארוכים על סליחה.
שעות! של לימוד ושיחות כדי לסלוח.

מבחינתי, מקווה שאכן נקרא שסלחתי, כי אמרתי בפה מלא שכך כבר מיד אחרי.
האם הלב הפסיק לדמם? לא.
האם אני רוצה ומשתוקקת שיהיה לה טוב? כן!

בתהליך האחרון שעשיתי עם חוברת נפלאה על היכולת לסלוח הוא כתב שאם את רוצה שיהיה לו טוב, סלחת.
מקווה שאכן כך. ושתוושע בקרוב.
אני את שלי עשיתי ועושה.
ומתפללת עליה בלי סוף.
 

Harmonyapro

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
אולי אני אכתוב בקצרה את המקרה

כשהיינו בכיתה ו' הייתה לנו בכיתה "מכת גנבות" [ בעיקר של כספים וממתקים]
ויום אחד כשנכנסתי לכיתה הילדה הזו שיחקה שם
ואז סיפרנו את זה למורה וקצת ניפחתי
היא הסתבכה בגללי זאת הייתה סגנית מכשפה !!! אני זוכרת אותה, וגם אני עצמי פגועה מהסגנית הזו עד היום [ועוד בנות שאני מכירה]
תשכחי מזה שהיא שכחה את העניין.
זה גיל מאד רגיש והחברה מאד חשובה והצוות עדיין ברמה כזו שהוא מרתיע את הבנות. (זה לא גיל הבגרות ששמים פס).
וזה לא משנה ששמה נוקה, משנה מה היה עד אז..
ולפי איך שזה נראה, לא משתמע שהיא שכחה עד כדי כך, ישנם ילדים רבים שנפגעו מדברים כאלו לכל החיים. (מכירה לפחות סיפור אחד מקרוב)

תכל''ס, תתקשרי תציגי את עצמך ותנסי להזכיר לה את הסיפור,
אם היא שכחה או שלא לקחה את זה רציני, היא לא תזכור כ''כ ותעביר את זה בסלחנות-ואת עשית את שלך.
אם היא תתעורר ותיזכר סימן שהיא בהחלט נפגעה, ואם גרמת לה להיפגע ולהסתבך מסתמא שמחובתך לפצות ולפייס. גם אם עברו עשרים שנה.
 

Savyon

משתמש פעיל
תשכחי מזה שהיא שכחה את העניין.
זה גיל מאד רגיש והחברה מאד חשובה והצוות עדיין ברמה כזו שהוא מרתיע את הבנות. (זה לא גיל הבגרות ששמים פס).
וזה לא משנה ששמה נוקה, משנה מה היה עד אז..
ולפי איך שזה נראה, לא משתמע שהיא שכחה עד כדי כך, ישנם ילדים רבים שנפגעו מדברים כאלו לכל החיים. (מכירה לפחות סיפור אחד מקרוב)

תכל''ס, תתקשרי תציגי את עצמך ותנסי להזכיר לה את הסיפור,
אם היא שכחה או שלא לקחה את זה רציני, היא לא תזכור כ''כ ותעביר את זה בסלחנות-ואת עשית את שלך.
אם היא תתעורר ותיזכר סימן שהיא בהחלט נפגעה, ואם גרמת לה להיפגע ולהסתבך מסתמא שמחובתך לפצות ולפייס. גם אם עברו עשרים שנה.
אם היא תזכור ברור שאני יפייס אותה... אני יעשה הכללל,

לא יודעת למה וזה לא כדי להרגיע את עצמי אני חושבת שהיא בכלל לא זוכרת
אם היא לא זוכרת, מספיק לומר לה שהיה משהו ורק אני רוצה לדעת שהיא לא מקפידה?

היא לא הייתה ילדה מהכיתה ואפ' לא מהשנתון.
אין לי מושג מה הענישו אותה ועד כמה סיבכו אותה (מדובר בסגנית מאוד מאוד מאוד רעה שמאוד אוהבת לסבך!!!!! מכירה כמה וכמה בנות שלא סולחות לה עד היום....) [ככה לא הייתי חושבת על זה אבל אני מכירה אותה ואכלתי ממנה מרורים
 

racheligraf

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
D I G I T A L
אני חושבת שאם תעשי את זה ותתנצלי את תרגישי הרבה יותר טוב אח"כ וזה שווה.
אפילו ובעיקר אם תגיד שהיא לא זוכרת.. למרות שאני מאמינה שהיא זוכרת...
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
כדאי לשאול רב הבקיא בהלכות בין אדם לחבירו.

היה לי חבר ששיקר בבירורי שידוכים על משהו מאוד ספציפי שהיה חשוב למברר, השידוך נסגר על פיו, והוא היה מאוד שבור מזה.
לאחר זמן רב הוא שאל מורה הוראה הבקיא בהלכות אלו, והתברר לו שלמרות שמלכתחילה לא נהג כהוגן, כעת אינו צריך לבקש סליחה (התשובה קשורה לפרטים מסויימים בסיפור המדובר, ולא בכל מקרה זה כך).
או קי
אז הוא לא צריך לבקש סליחה
אבל זה וודאי לא פוטר אותו מהאחריות למעשיו!!!
ולא מסלק ממנו את נקיפות המצפון על השקר.
 

שליש

משתמש פעיל
אגב, קחי בחשבון שיכול להיות שהיא זוכרת טוב טוב ולא סולחת.
לא רוצה להפחיד סתם.
אבל לי היה סיפור מאד קשה וכואב בית הספר בגיל 12 עם ילדה שפשוט לקחה אותי פרויקט התעללות וכל הכיתה עמדה מהצד ולא התערבה.
היום אחרי שנים שב"ה התאוששתי מהמקרה וחשבתי שהכל עבר ובסדר, פתאום קיבלתי מכתב מהבת ההיא של התנצלות.
היא כתבה שכנראה אני לא זוכרת בכלל והיה משהו קטן בינינו שהיא מתנצלת.
אח"כ שלחה מישהי לשאול אם סלחתי.
עניתי לה שהייתי רוצה מאד אבל לא. אני לא מלאך והיא במכתבה התמים העירה את כל השדים שרובצים בארון...
בקיצור, מאז כבר שנתיים כל ר"ה אני מקבלת טלפונים ממכרות שלה שאיך אני לא מתביישת ורק בגללי היא לא נשואה ואיך אני שמחה עם בעלי והילדים בזמן שבת ישראל מתענה בגללי...
מה אגיד? אשקר שסלחתי והכל בסדר??
אולי מבחינתה זה היה מאורע קטן. מבחינתי לא.
והיא במכתב ההוא רק עוררה מקרה ששכחתי ממנו כבר.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אני הרבה אחרי , צדיקה.
למדתי חומרים ארוכים ארוכים על סליחה.
שעות! של לימוד ושיחות כדי לסלוח.

מבחינתי, מקווה שאכן נקרא שסלחתי, כי אמרתי בפה מלא שכך כבר מיד אחרי.
האם הלב הפסיק לדמם? לא.
האם אני רוצה ומשתוקקת שיהיה לה טוב? כן!

בתהליך האחרון שעשיתי עם חוברת נפלאה על היכולת לסלוח הוא כתב שאם את רוצה שיהיה לו טוב, סלחת.
מקווה שאכן כך. ושתוושע בקרוב.
אני את שלי עשיתי ועושה.
ומתפללת עליה בלי סוף.
אז מה מביא אותך לשאול באמת איך סולחים?
אולי השאלה צריכה להיות איך לא כואבים יותר?
לסלוח זה נושא אחד ולכאוב זה נושא שני.
איפה את בדיוק?
 

Savyon

משתמש פעיל
אגב, קחי בחשבון שיכול להיות שהיא זוכרת טוב טוב ולא סולחת.
לא רוצה להפחיד סתם.
אבל לי היה סיפור מאד קשה וכואב בית הספר בגיל 12 עם ילדה שפשוט לקחה אותי פרויקט התעללות וכל הכיתה עמדה מהצד ולא התערבה.
היום אחרי שנים שב"ה התאוששתי מהמקרה וחשבתי שהכל עבר ובסדר, פתאום קיבלתי מכתב מהבת ההיא של התנצלות.
היא כתבה שכנראה אני לא זוכרת בכלל והיה משהו קטן בינינו שהיא מתנצלת.
אח"כ שלחה מישהי לשאול אם סלחתי.
עניתי לה שהייתי רוצה מאד אבל לא. אני לא מלאך והיא במכתבה התמים העירה את כל השדים שרובצים בארון...
בקיצור, מאז כבר שנתיים כל ר"ה אני מקבלת טלפונים ממכרות שלה שאיך אני לא מתביישת ורק בגללי היא לא נשואה ואיך אני שמחה עם בעלי והילדים בזמן שבת ישראל מתענה בגללי...
מה אגיד? אשקר שסלחתי והכל בסדר??
אולי מבחינתה זה היה מאורע קטן. מבחינתי לא.
והיא במכתב ההוא רק עוררה מקרה ששכחתי ממנו כבר.
המקרה שלי זה משהו אחר
זאת הייתה שטות קטנה ורגעית ברור שהיא חמורה אבל עדיין לא התעללות של תקופה ארוכה...
ואכן
כתבתי לה מכתב לא מפורט... אם יש משהו שהי זוכרת אני יעשה הכללל כדי לפייס אותה
 

אהרן שטיימן

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
אגב, קחי בחשבון שיכול להיות שהיא זוכרת טוב טוב ולא סולחת.
לא רוצה להפחיד סתם.
אבל לי היה סיפור מאד קשה וכואב בית הספר בגיל 12 עם ילדה שפשוט לקחה אותי פרויקט התעללות וכל הכיתה עמדה מהצד ולא התערבה.
היום אחרי שנים שב"ה התאוששתי מהמקרה וחשבתי שהכל עבר ובסדר, פתאום קיבלתי מכתב מהבת ההיא של התנצלות.
היא כתבה שכנראה אני לא זוכרת בכלל והיה משהו קטן בינינו שהיא מתנצלת.
אח"כ שלחה מישהי לשאול אם סלחתי.
עניתי לה שהייתי רוצה מאד אבל לא. אני לא מלאך והיא במכתבה התמים העירה את כל השדים שרובצים בארון...
בקיצור, מאז כבר שנתיים כל ר"ה אני מקבלת טלפונים ממכרות שלה שאיך אני לא מתביישת ורק בגללי היא לא נשואה ואיך אני שמחה עם בעלי והילדים בזמן שבת ישראל מתענה בגללי...
מה אגיד? אשקר שסלחתי והכל בסדר??
אולי מבחינתה זה היה מאורע קטן. מבחינתי לא.
והיא במכתב ההוא רק עוררה מקרה ששכחתי ממנו כבר.
היא פשוט עשתה את זה לא בחכמה...
אם היא הייתה לוקחת אחריות על המקרה ולא מקטינה אותו אלא מתחילה הפוך
את בוודאי זוכרת שהיה כך וכך וזה היה משהו נוראי ועד היום אני לא סולחת לעצמי על מה שעשיתי וכו'
ואח"כ גם מציעה אפילו סוג של פיצוי או משהו ומנסה לראות איך היא יכולה לגרום לך לסלוח
אז כבר הכל היה נראה אחרת
ונכון, זה עדיין לא מבטיח שתהיי מסוגלת לסלוח לגמרי

ומכאן קריאה לכל אחד ואחת לשים לב בוודאי על עצמו אבל גם על ילדיו
למנוע בכל מחיר מצב שהילד פוגע בחבר אחר ולא להסתפק בלומר, נו זה ילדים
הדבר הזה פשוט נוראי ואנשים סוחבים איתם צלקות ופצעים מדממים לאורך חייהם!!!!
ואחר כך לנסות לבקש מחילה, א. זה לא קל. ב. כמו שאתם רואים - לא תמיד הנפגע מסוגל באמת לסלוח
ומה שעוד רואים, שבהרבה מאד אם לא בכל המקרים - הקב"ה משלם על זה בעולם הזה...
ואני מכיר כמה וכמה סיפורים כאלו..
 

אהרן שטיימן

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
אז מה מביא אותך לשאול באמת איך סולחים?
אולי השאלה צריכה להיות איך לא כואבים יותר?
לסלוח זה נושא אחד ולכאוב זה נושא שני.
איפה את בדיוק?
יכול להיות שהדרך לפתרון איך סולחים עוברת דרך השאלה איך מפסיקים לכאוב
וזה לא מוריד מהקושי אלא רק מעלה אותו...
 

אהרן שטיימן

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
באמת לא אכפת לך ממנה?
אף אחד לא יודע חשבונות שמים... אבל את יכולה לקחת על המצפון שלך את העובדה שהיא מתענה בגללך???
סליחה שאני כותב את זה כך
אבל זאת בדיוק הבעיה שאנשים לא מבינים מה פגיעה עושה לבן אדם
ואתה יכול לרצות שיהיה לההוא רק טוב ועדיין לא להצליח לסלוח באמת!!!
כך שאין עניין להכאיב עוד יותר ועוד להפוך את הקרבן לאכזר...
 

שליש

משתמש פעיל
המקרה שלי זה משהו אחר
זאת הייתה שטות קטנה ורגעית ברור שהיא חמורה אבל עדיין לא התעללות של תקופה ארוכה...
ואכן
כתבתי לה מכתב לא מפורט... אם יש משהו שהי זוכרת אני יעשה הכללל כדי לפייס אותה
אז אני אחר כך ביררתי מה ההלכה.
ולפי הרב שלנו הבנתי שאם חוששים שזה יעורר יותר מידי את הענין לכתוב רק שהיה ענין מצער ואפילו לא לחתום בשם.
רק לבקש סליחה כללית בלי להדגיש את כל הסיפור שוב.
כי כשיש קפידה זה יותר חמור.
ועכשיו כשקראתי את הצד שלך(ואת לא החברה ההיא!!!) אני קצת יותר מבינה את ההרגשה שלה שיכול להיות שבאמת מבחינתה זה לא היה וואו.
אולי בזכותך אצליח לסלוח. השיחה השנתית עוד מחכה לי בפינה...
 

Savyon

משתמש פעיל
אז אני אחר כך ביררתי מה ההלכה.
ולפי הרב שלנו הבנתי שאם חוששים שזה יעורר יותר מידי את הענין לכתוב רק שהיה ענין מצער ואפילו לא לחתום בשם.
רק לבקש סליחה כללית בלי להדגיש את כל הסיפור שוב.
כי כשיש קפידה זה יותר חמור.
ועכשיו כשקראתי את הצד שלך(ואת לא החברה ההיא!!!) אני קצת יותר מבינה את ההרגשה שלה שיכול להיות שבאמת מבחינתה זה לא היה וואו.
אולי בזכותך אצליח לסלוח. השיחה השנתית עוד מחכה לי בפינה...
תסלחי לה!!
בשבילי
הסיפור בכלל בכלל לא דומה, ואני מאוד מבינה אותך ואת הכאב שלך


מכירה איזשהי מורה אחת שהרבה בנות וגם אני בתוכן לא סולחות לה כל אחת ומה שהיא עשתה לה - והכל כמובן בשם "החינוך" היא רעה ואכזרית משהו מזעזע אין לי מושג איך היא ממשיכה להסתובב ככה בעולם אין מצב שהיא מבקשת סליחה
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
השאלה שלי היא איך סולחים
חברה שעשתה עלי חרם כיתתי בין שישה שבועות גיהנום
ועד היום, (אנחנו בנות שלושים) היא לא נשואה.
כל שנה אני בוכה להשם שיעזור לי לסלוח לה.
אבל השריטות שנשארו לי מאז כואבות מאד.
(פיתחתי חרדה חברתית: להקיא כל בוקר ולא ללכת לבית הספר. לא לצאת לרחוב במשך כמה חודשים שלמים. רק עם ההורים ואחרי שתיים עשרה בלילה, התקפי חרדה ועוד מרעין בישין)
היא לא חולמת כמה סבלתי ועדיין סובלת כאשה ואמא בגלל אותם חודשים.
שהשם יעזור לי לנקות את הלב
ולה למצא זיווג הגון בקרוב.
כואב ושורף לי עליה.
אבל לסלוח זה ענק לפעמים.

א. החיוב של הנפגע הוא להגיד בפה שלוש פעמים מחול, ולהתפלל על טובת השני.
ב. הרגשת הלב מגיעה עם הזמן והתפילות.
ג. הבנה שהסליחה היא לא רק עבור הפוגע אלא בעיקר עבור הנפגע, שאמור בסופה של הדרך לראות את הפוגע רק כשליח של הקב"ה ללימוד לחיים לטוב ולמוטב. הצער היה צריך להיות בכל מקרה, הפוגע 'נבחר' להיות השליח.
ג. אין חיוב לשכוח. זכרון המקרה והצער לא מוכיחים על כך שאת לא סולחת.
ד. אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.
ה' הוא היודע את המקרה ואת ההשתדלות שלך בנושא, ונשמע שאת עושה את המיטב, ובע"ה הלב יתרפא וירגע והפגיעה תשאר כזכרון עם מסר אישי בלבד.

נקודה למחשבה שיכולה לרכך את הלב. אם מבינים שהאדם הפוגע הוא רק שליח של בורא העולם ובורא העולם הוא רק טוב ומיטיב, זה אומר שגם בפגיעה הזו יש איזו תועלת.
לנסות לחפש מה התועלת שצמחה מהפגיעה, במה גדלת או התפתחת, מה שלא היה מתחולל לולי הפגיעה.
 
נערך לאחרונה ב:

moti_vb

משתמש רשום
לפני מספר שנים נודע לי מאדם שלישי כי אחת המורות שהיו לי בגיל 15 נפגע ממני קשות (המורה היתה צעירה מיד לאחר חתונה) לא חשבתי על כך אף פעם עד אותו מפגש אקראי , לאחר מספר ימים אזרתי אומץ להתקשר לבקש סליחה 10 שנים אחרי המקרה , המורה לא הסכימה לסלוח מיד בטענתה שהיא הפסיקה לעבוד כמורה בעקבות הפגיעה שלי, רק לאחר שבוע היא אמרה לי שהיא סולח, אך אני עדין מרגישה משהו טעון כשאנחנו נפגשות.
מה אני צריכה לעשות?
 

Savyon

משתמש פעיל
לפני מספר שנים נודע לי מאדם שלישי כי אחת המורות שהיו לי בגיל 15 נפגע ממני קשות (המורה היתה צעירה מיד לאחר חתונה) לא חשבתי על כך אף פעם עד אותו מפגש אקראי , לאחר מספר ימים אזרתי אומץ להתקשר לבקש סליחה 10 שנים אחרי המקרה , המורה לא הסכימה לסלוח מיד בטענתה שהיא הפסיקה לעבוד כמורה בעקבות הפגיעה שלי, רק לאחר שבוע היא אמרה לי שהיא סולח, אך אני עדין מרגישה משהו טעון כשאנחנו נפגשות.
מה אני צריכה לעשות?
עשית משהו חריג??
או שהיית "תלמידה"??

"... וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד.. "
משנה אבות ב ה
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קה

א הוֹדוּ לַיי קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:ב שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו:ג הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יי:ד דִּרְשׁוּ יי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד:ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו:ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו:ז הוּא יי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו:ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר:ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק:י וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם:יא לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם:יב בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ:יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר:יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים:טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ:טז וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר:יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף:יח עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ:יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יי צְרָפָתְהוּ:כ שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ:כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ:כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם:כד וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו:כה הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:כז שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת (דבריו) דְּבָרוֹ:כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:מ שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  0  פעמים

אתגר AI

רגעים מכריעים בחיים • אתגר 116

לוח מודעות

למעלה