דרוש מידע סליחה, עברו יותר מ-10 שנים

[Savyon]

לא נראה לי ששוכחים כל כך מהר כזה סיפור...

בסופו של דבר הופצה השמועה שהיו אילה המורות שרצו להילחם בתופעת הכספים והממתקים
השם שלה כן נוקה מאשמה

 

[צריכה לחשוב...]

בסופו של דבר הופצה השמועה שהיו אילה המורות שרצו להילחם בתופעת הכספים והממתקים
השם שלה כן נוקה מאשמה

זה בהחלט עוזר ושנה את התמונה ועדיין אני חושבת שקשה לשכוח כזה דבר...
אני חושבת שהכי כדאי לך לדבר איתה
מקסימום היא לא תבין מה את רוצה-
זה שווה כדי לדעת שאין עליך קפידה...

 

[אהרן שטיימן]

אולי אני אכתוב בקצרה את המקרה

כשהיינו בכיתה ו' הייתה לנו בכיתה "מכת גנבות" [ בעיקר של כספים וממתקים]
ויום אחד כשנכנסתי לכיתה הילדה הזו שיחקה שם
ואז סיפרנו את זה למורה וקצת ניפחתי
היא הסתבכה בגללי זאת הייתה סגנית מכשפה !!! אני זוכרת אותה, וגם אני עצמי פגועה מהסגנית הזו עד היום [ועוד בנות שאני מכירה]

לאור מה שכתבת עכשיו אני די בטוח שאין סיכוי שהיא לא זוכרת מה שהיה
ואני בטוח שבמקרה הטוב מה שנשאר זה איזו צלקת ויכול להיות גם מעבר לכך
לדברים האלו יש משמעות גם בגילאים כאלו
אם כבר היית בגיל 12 בזמן הזה אז אני די בטוח (שוב, אני לא רב) שמבחינת חיוב לפייס - יש כאן כי כבר היית בת מצווה
אבל גם אם לא, ישנם המון סיפורים (ואני מכיר אישית מקרוב) שגם ילדים שלא היו בני מצוות
ופגעו באחרים - הקב"ה שילם על זה כאן בעולם הזה,
יש דברים שבדיני אדם - על פי הלכה - לא חייבים לעשות
אבל במקרים מסויימים בדיני שמים - כן מחוייבים
זה נכון בענייני כספים וזה נכון בבן אדם לחברו


ובהחלט זו זכות גדולה להתעורר לעניין הזה בחודש אלול
ולפעמים זה לא נעים אבל אחר כך זה משתלם ומרגישים טוב עם זה

את צריכה לברר אם יש השלכה לזה לחיים כיום ואם אותה בת מחכה למי שהיה לה חלק שתבוא לפייס

קשה מאד לדעת כזה דבר - גם אנשים קרובים

למה לפתוח לה פצע כאוב? בשביל מה?

בשביל לרפא אותו


יש מחלוקת בין החפץ חיים לר' ישראל סלנטר האם אדם שדיבר לשון הרע על מישהו ואותו מישהו לא יודע שדיברו עליו
האם צריך ללכת לבקש סליחה מאותו אדם שדיברו עליו, כי מצד אחד רוצים לבקש מחילה ומצד שני הוא לא ידע על כך ועכשיו יכול להיות שהוא יפגע וזה רק יגרום לסכסוך עם אותו אחד שבא לבקש סליחה
והחפץ חיים פוסק - שצריך ללכת ולבקש מחילה!!!

 

[Savyon]

אם כבר היית בגיל 12 בזמן הזה

לא הייתי בת 12 (רק כמעט)
אני שואלת אם יש משהו אחר לעשות חוץ מלדבר איתה... [יכול להיות שהיא אפילו לא תזכור...]

 

[אהרן שטיימן]

לא הייתי בת 12 (רק כמעט)
אני שואלת אם יש משהו אחר לעשות חוץ מלדבר איתה... [יכול להיות שהיא אפילו לא תזכור...]

לא מכיר דרך אחרת להכניס מידע לראש של בן אדם חוץ מלדבר איתה או לשלוח מכתב
ולדעתי עדיף לשלוח מישהי לדבר איתה מאשר מכתב

 

[ילילי]

אפשר להשיג את המספר טלפון שלה להתקשר להגיד מדברת (פלונית....) בלי שם משפחה ככה שלא תזהה אותך,
להגיד עשיתי לך איזה עוול לפני כך וכך שנים אני מעדיפה שלא לחשוף את הסיפור כדי שלא יביא לפגיעה חוזרת,
אני ממש מתנצלת ואם היא מתעקשת לשמוע על מה הסיפור נראה לי חייבים לומר מה היה ועדיין אל תחשפי שם משפחה כדי שלא תדע במי מדובר.
בהצלחה

 

[Savyon]

אני לא יודעת מה השם שלה הפרטי, רק שם משפחה...

 

[נדנדה]

אני לא יודעת מה השם שלה הפרטי, רק שם משפחה...

לפי הגיל ושם משפחה אולי תוכלי להעזר באגרון/רישומון

 

[קופיריטרית]

לפעמים יש לנו רצון שיגידו לנו,
'את לא צריכה לבקש.... עדיף שלא תזכירי לה.... בטח היא שכחה.... היא לא יודעת מי אני... ' ועוד כל מיני אמירות 'מרגיעות' כאלה כדי שישתיקו לנו את המצפון.
אבל האמת היא, שבבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו....
לכן אין מנוס, ואין דרך אחרת אלא לעשות כל השתדלות לפייס ולהתנצל.

 

[משתמשת+]

הבעיה שהיא לא מכירה אותי...
ולא יודעת מה השם שלי
ואני בספק אם היא זוכרת את המקרה...

חשוב מאד לשאול רב!
יש מצבים שמבחינה הלכתית לא נכון לבקש מחילה כדי לא להזכיר ולהעלות רגשות ישנים
וכעס על אנשים נוספים שהיו מעורבים בסיפור

 

[Smiley:)]

אם את זוכרת את המקרה, אז ברור שהיא זוכרת אותו....
אני חושבת שלא מסובך להשיג את השם שלה....
תנסי לברר לפי אנשים שגרו בסביבה שלה וכו'
בהצלחה רבה!!!!

 

[Savyon]

אם את זוכרת את המקרה, אז ברור שהיא זוכרת אותו....
אני חושבת שלא מסובך להשיג את השם שלה....
תנסי לברר לפי אנשים שגרו בסביבה שלה וכו'
בהצלחה רבה!!!!

ראיתי את אחותה מחלון של אוטובוס, ואז נזכרתי (לא יודעת למה)
אני חושת שזה נשמע יותר גרוע ממה שזה היה [זה לא שכ----ל הב"ס חשד בה, רק כמה ילדות מכיתה, ועוד סגנית מאוד מאוד רעה שאני לא יודעת אם עשתה לה משהו...]

 

[זמני בעולם]

התשובות פה מתחלקות לשנים, מה צריך לעשות ומה נחמד לעשות
ודאי שהכי נחמד זה לומר שההלכה דורשת שלא להזכיר את המקרה ולפתוח פצעים וכו' וכו'
אבל בינינו, מה שנכון לעשות זה ללכת לפצות, וברוב רוב המקרים זה מסתדר על הצד הכי טוב ובסוף נהיים חברים הכי טובים, ויש מזה אפילו לפעמים סיפורים וישועות.
אם היא היתה מכירה אז יש במה להתפדח, אבל היא לא מכירה ולא זוכרת אז מה הבעיה....
הכי מומלץ זה לדעתי לכתוב לפני השיחת טלפון את הנוסח שרוצים לומר שלא יתקע השיחה באמצע, ואני בטוח שיהיה לזה סוף טוב.
דבר אחד ברור, אם היא בחורה/אשה נורמלית היא זוכרת את זה טוב טוב, אנחנו זוכרים דברים טובים ורעים שעשו לנו גם אחרי עשרות שנים.

 

[החיים הם משמעות]

קודם כל מבינה מאוד את הקושי לכתוב לה ולבקש ממנה סליחה

אבל נראה לי שאם למדנו באותו בי"ס, לפי התיאורים של הסגנית שמאוד מאוד רעה
אני אחרי הרבה שנים לא שוכחת שום ארוע שקרה שם .(בשילובים עם הסגנית )
גם אם הוא מכיתה א'(בפרט אם הוא גיל גדול יותר )

נראה לי קצת חלש, לומר שהיא שכחה את הדברים אנשים זוכרים המון המון שנים
בעיקר את הדברים שלא הגיעה להם לקבל ..

אין ספק שזה קשה לבקש ממנה סליחה , לא וחושבת שתצטרכי להשקיעה מאמץ כדאי להזכיר לה
ומקסימום היא תסלח לך בקלות, בלי שום בעיה
ואת עשית את ההשתדלות שלך .

 

[סווצ'אר.]

אני חושב שבשביל עצמך שווה לך לפתוח את זה כמובן בעדינות ולראות שהיא זוכרת ככה ירד לך
בין אם היא זוכרת בין אם לא אבן מהלב.

 

[מציאותית]

קודם כל, הכבוד לך!
הלואי והייתי זוכרת אם כל האנשים שאי-פעם פגעתי בהם..
אבל נוקטת בשיטה ששמעתי פעם מאחד הרבנים בתיכון
שאני אנקה במהרה כל פגיעה מהלב שלי ולא אקפיד, אני אזכה שגם עלי לא יקפידו.
וכך גם הקב"ה לא יקפיד איתי.
ברור שאם יש משהו חריג, שאני זוכרת, ביקשתי סליחה (אפילו לאחר כמה שנים..)

שנה טובה ומתוקה.
(אני הייתי מחפשת מישהי שלישית שזוכרת את המקרה ויתכן שהיא מכירה אותה עדיין)

 

[Savyon]

אני עומדת להשיג את הטלפון שלה
משהי שגרה לידה מוכנה גם לשלוח לה מכתב...


מה כדאי יותר,
להזכיר את הסיפור על פרטיו, או, לומר שהיה משהו (לספר סיפור מעומעם...)
לומר את השם שלי זה ממש מביך כי היא לא מכירה אותי ואת השם שלי

 

[אהרן שטיימן]

אני עומדת להשיג את הטלפון שלה
משהי שגרה לידה מוכנה גם לשלוח לה מכתב...


מה כדאי יותר,
להזכיר את הסיפור על פרטיו, או, לומר שהיה משהו (לספר סיפור מעומעם...)
לומר את השם שלי זה ממש מביך כי היא לא מכירה אותי ואת השם שלי

לדעתי אין כמו להזדהות בשם של היום ובשם המקורי להזכיר בקצרה את הסיפור ולבקש מחילה ולומר שהיית אז קטנה ועשית שטויות ובכל זאת זה יושב לך על הלב ואת מעוניינת לפייס אותה

 

[תמי'לה]

השאלה שלי היא איך סולחים
חברה שעשתה עלי חרם כיתתי בין שישה שבועות גיהנום
ועד היום, (אנחנו בנות שלושים) היא לא נשואה.
כל שנה אני בוכה להשם שיעזור לי לסלוח לה.
אבל השריטות שנשארו לי מאז כואבות מאד.
(פיתחתי חרדה חברתית: להקיא כל בוקר ולא ללכת לבית הספר. לא לצאת לרחוב במשך כמה חודשים שלמים. רק עם ההורים ואחרי שתיים עשרה בלילה, התקפי חרדה ועוד מרעין בישין)
היא לא חולמת כמה סבלתי ועדיין סובלת כאשה ואמא בגלל אותם חודשים.
שהשם יעזור לי לנקות את הלב
ולה למצא זיווג הגון בקרוב.
כואב ושורף לי עליה.
אבל לסלוח זה ענק לפעמים.

 

[MR Designs]

אבל לסלוח זה ענק לפעמים.

לא לפעמים,
תמיד!