ועוד משהו, אני חושבת שכדאי לך לשנות תפיסה על אמא שלך, תוציאי את הכעסים והטינה . פשוט תאהבי אותה ככה איך שהיא, תתייחסי אליה כאל אשה חולה חסרת ישע, ממש כך. ואני ממליצה לך לתפוס אותה בזמן שפוי שלה ולדבר איתה פתוח על הכללל.
ועוד דבר , אפשר ללמוד מפה כמה טוב וכדאי לדבר פתוח על דברים וכמה מועילה היא הפתיחות
לו רק היו יושבים ומסבירים לכם את כל זה לפני כמה שנים אני מאמינה שדברים יכלו להראות אחרת.
כל כך נכון!!!
תקחו לתשומת לבכם , כל מי שקורא פה ואולי זה נוגע אליו..
הלוואי שהייתי מקבלת שיחות כמו שצריך לפני שנים, כך היו מסבירים לי בצורה מקצועית מה המצב שלה, איך לקבל את זה, איך להתייחס אליה.
אני חושבת שאבא שלי חשש לחשוף את זה בגלל שידוכים,
אבל אני חושבת שהבריאות והחיים חשובים יותר, שידוך הוא משמיים גם אם כל העולם יודע שיש לבת X אמא סכיזופרנית.
אחרי שאני יודעת אני כלל לא כועסת עליה, כואב לי לדמיין איך היא מרגישה, אוממלה, היתה אישה כמו כל אחד , אחרי מה שגדלה כילדה, וגם ככה נגזר עליה לחיות.
אפילו התקשרתי אתמול אליה במיוחד לומר לה שאני אוהבת אותה , שזה נדיר נדיר מבחינתי, קשה לי לומר לה מילים כאלו של רגש כי היא תוך שנייה מתחילה לבכות ואני לא מסוגלת (אני מתחילה לבכות בדיוק שניה אחריה, ואני מרגישה מובכת נורא)
יועצת את מתכוונת , מה? איך זה נקרא? שאדע מה לחפש
יועץ נפשי?
למי שיש המלצות אני ממש ישמח לשמוע ואברר מה הכי מתאים לי.
תודה רבה לכולם, זה מקל ממש!