מידע שימושי נטחן לאחר הפסח ? לא בדיוק ...

מצב
הנושא נעול.

כתר מלוכה

משתמש מקצוען
ככה אתה חושב. אני על משמרתי אעמודה
תעמוד, וזה מצויין.
רק תלמד קודם את הנתונים.
אין לי ענין להתנצח וזה לא פורום הלכתי, אבל אם תעמיק בספרי ההלכה, ולא בעלונים של משגיחי כשרות תגלה כמה דברים שלא ידעת בנושא של קנס חכמים בחמשעה"פ.
 

אייזי

משתמש מקצוען
וסתם ככה נטחן זה כזו חומרא רחוקה שזה כבר נשמע ממש כמו לעשר מלח הרי כל מומחי הכשרות אומרים שקמח רגיל הוא לא חמץ והוא לא יכול להחמיץ מהתזה קלה של מים והרי אם לא היה קמח שמור למצות כתוב במ''ב שהיו משתמשים עם הקמח הזה למצות לבוא ולהחמיר על זה? פשוט נשגב מבינתי
בלת"ק
למה חומרא רחוקה?
מיש שמחמיר לא לאכול חמץ מכור מה יועיל לו להקפיד רק על נאפה לאחר הפסח הרי זה היה חמץ כבר לפני האפיה ואולי עליו עבר הפסח

נ.ב אני אישית לא מחמיר לא על ולא על זה
 

אייזי

משתמש מקצוען
וחוץ מזה למי שמתיר לעצמו לקחת משכנתה יכול בלב שקט לאכול חמץ מכור
תשובה לא נכונה, ומקוממת
בלי משכנתא הוא לא יכול להסתדר
אבל פה זה חומרא שבנ"א אומר לך שהוא רוצה ויכול להחמיר מה מציק לך כ"כ.
 

אייזי

משתמש מקצוען
לא זלזלתי. רק הבעתי את דעתי, שזה נראה לי מוגזם להרחיק נדוד עד כדי כך.
בסופו של דבר, אדם מוגבל במאמצים שהוא מסוגל לעשות.
בתפיסה שלי, כאשר הופכים דבר למרכזי כל-כך בחיים ומשקיעים בו הרבה, פעמים שהפרופורציות נעלמות, והמאמצים שיכולים היו להיות מנותבים עבור עניינים חשובים יותר, מתבזבזים במקום שאין צריך אותם כל--כך.
לכן שאלתי על חומרות אחרות, שלפחות אחת מהן - היא בוודאי חומרא ראויה לכל אדם מישראל.
הסתקרנתי האם מדובר בהלך רוח של מחמיר, שמשקיע מאמצים רבים בדקדוק ההלכה בכל מקום, או בבחירה שרירותית אקראית של חומרא אחת מתוך אינספור, בלי נימוק משכנע מדוע זכתה דווקא אותה חומרא לגדולה, ולהפיכתה לדבר מרכזי בחיים כמו שתואר כאן.
את התשובה נראה לי שקיבלתי.
למה זה מפריע לך ?
מה אכפת לך ?
טוב להם עם זה שיהנו
מה זה קשור אליכם?
אנשים באמת השתגעו פה עם האמוציות בנושא הזה
 

גלגל הצבעים

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה והפקת סרטים
אין שום בעיה בחומרא שאדם לוקח על עצמו, גם אם היא מידת חסידות וגם אם היא רחוקה מדרגתו וגישתו וקולותיו בדברים שהם ספיקות של כרת וסקילה

אבל השאלה על חשבון מה זה בא, באת להחמיר ונמצאת מיקל.
תשובה לא נכונה, ומקוממת
בלי משכנתא הוא לא יכול להסתדר
אבל פה זה חומרא שבנ"א אומר לך שהוא רוצה ויכול להחמיר מה מציק לך כ"כ.

המציאות היא ממש לא ככה... רוב מי שאני רואה סביבי משלם מחיר יקר של ביטול תורה, בזבוז זמן, נסיעות, אשה שמשתגעת מחוסר במוצרים וחומרי גלם, (כן אותה אישה חלשה שלא תמיד צמה בצומות, ומקצרת ומדלגת על תפילות), ילדים שלא מקבלים תמיד כל מה שהם זקוקים

אני לא מדבר על לחם ולחמניות ועל הקמח עצמו (שזה בעיה של כמה ימים) אני מדבר על רשימה של מוצרי יסוד שיש שם חשש על איזה מרכיב שהוא ספק "מעמיד" שנמכר לגוי.

בזה אני חושב שאנשים איבדו קצת את הכיוון.

אבל מה נעשה וזה נכנס כמו עיקר הדין, שאנשים מרגישים שאוכלים חמץ וזה נתקע להם בגרון, אבל מי שעל הגדר שידע שכדאי מאוד להתייעץ עם רב.
 

בעל בעמיו

משתמש פעיל
אין שום בעיה בחומרא שאדם לוקח על עצמו, גם אם היא מידת חסידות וגם אם היא רחוקה מדרגתו וגישתו וקולותיו בדברים שהם ספיקות של כרת וסקילה

אבל השאלה על חשבון מה זה בא, באת להחמיר ונמצאת מיקל.


המציאות היא ממש לא ככה... רוב מי שאני רואה סביבי משלם מחיר יקר של ביטול תורה, בזבוז זמן, נסיעות, אשה שמשתגעת מחוסר במוצרים וחומרי גלם, (כן אותה אישה חלשה שלא תמיד צמה בצומות, ומקצרת ומדלגת על תפילות), ילדים שלא מקבלים תמיד כל מה שהם זקוקים

אני לא מדבר על לחם ולחמניות ועל הקמח עצמו (שזה בעיה של כמה ימים) אני מדבר על רשימה של מוצרי יסוד שיש שם חשש על איזה מרכיב שהוא ספק "מעמיד" שנמכר לגוי.

בזה אני חושב שאנשים איבדו קצת את הכיוון.

אבל מה נעשה וזה נכנס כמו עיקר הדין, שאנשים מרגישים שאוכלים חמץ וזה נתקע להם בגרון, אבל מי שעל הגדר שידע שכדאי מאוד להתייעץ עם רב.
סוף סוף - קול שפוי ומכובד.
תודה!
לא עם הכל אני מסכים, אבל עם הצורה - בודאי.
 

אייזי

משתמש מקצוען
אין שום בעיה בחומרא שאדם לוקח על עצמו, גם אם היא מידת חסידות וגם אם היא רחוקה מדרגתו וגישתו וקולותיו בדברים שהם ספיקות של כרת וסקילה

אבל השאלה על חשבון מה זה בא, באת להחמיר ונמצאת מיקל.


המציאות היא ממש לא ככה... רוב מי שאני רואה סביבי משלם מחיר יקר של ביטול תורה, בזבוז זמן, נסיעות, אשה שמשתגעת מחוסר במוצרים וחומרי גלם, (כן אותה אישה חלשה שלא תמיד צמה בצומות, ומקצרת ומדלגת על תפילות), ילדים שלא מקבלים תמיד כל מה שהם זקוקים

אני לא מדבר על לחם ולחמניות ועל הקמח עצמו (שזה בעיה של כמה ימים) אני מדבר על רשימה של מוצרי יסוד שיש שם חשש על איזה מרכיב שהוא ספק "מעמיד" שנמכר לגוי.

בזה אני חושב שאנשים איבדו קצת את הכיוון.

אבל מה נעשה וזה נכנס כמו עיקר הדין, שאנשים מרגישים שאוכלים חמץ וזה נתקע להם בגרון, אבל מי שעל הגדר שידע שכדאי מאוד להתייעץ עם רב.
אהה אז זה נובע ממדות טובות של רחמנות על האישה והילדים
באמת שכוי"ח על היצוג

נ.ב אני אדגיש עוד פעם אני לא מחמיר לא נאפה ולא נטחן
אבל זה מטורף כמות השנאה (או לדבריהם רחמנות על התעללות באישה וילדים) שיש לאנשים
מסוימים על אנשים שמחמירים חומרא שלא נראית להם
 

משה 05276

משתמש מקצוען
אז אם כנה התעניינותך, להלן תשובתי:
כן, מי שמקפיד על תקנת חז"ל באיסור חמץ שעבר עליו הפסח (שים לב, לא חומרא), בד"כ מקפיד גם על זמן ר"ת, בודאי בדאו'.
הוא בד"כ לא מקפיד על תפילין דר"ת, אחר שהשו"ע פסק שאנשים רגילים לא יחמירו בזה, והוא גם בד"כ לא שם פתיל תכלת, כי התכלת נגנזה מאיתנו, והוא אפילו קצת מצטער ע"כ.
מכירה חמץ היא דבר ברור וזה לא חמץ שעבר עליו הפסח וזו חומרה
רוב מי שמקפיד על חומרה זו לא נראה שהוא מקפיד על זמני ר"ת במוצא"ש
לגביי תפילין דר"ת רק ליטאים לא מניחים
@קצינלנבויגן וכו'
אינני רוצה להתדיין הלכתית בניגוד לכללים
רק מפריע לי המינוח "חומרא"
זה לא בדיוק "חומרא"
אלא האמת היא: שבחמץ גמור [לא קמח] לסמוך על מכירות המפעלים, ובנוסף, לתלות שהחמץ שכעת בחנות, נמכר כדין ובגמירות דעת, כל זה בגדר "קולא".
ולא כולם סומכים על הקולא הזו.
מעתה, במקום "אתה מחמיר" אמור: "אתה לא מקל".
זו ממש לא קולא
פרוזבול הוא גם קולא?
זו חומרה וזה נהדר מי שעושה את זה תבא עליו הברכה
אכן מכירה של חנות אינה דומה למכירה של מפעלים שמוטלת בשאלות . ולעולם אי אפשר לדעת באיזה משאית או מחסן זה היה, אפילו רגע אחד בפסח.
אגב, התוצאה מהמכירות הסיטונאיות לגוי היא, שהאיסור הזה שקע בתהום הנשיה, והרבה חרדים ויראים עלולים להכשל בכל מיני חנויות כמו חנויות נוחות בתחנות דלק וכד', או מכונות ממתקים, וכיו"ב, שלא ראיתי שטורחים לברר אם היתה מכירה, וע"י מי, גם לא עד שבועות.
לעניות דעתי, מי שמקפיד על נאפה, הוא בוודאי לא נכשל בחמץ שלא נמכר כלל, אבל מי שלא מקפיד על נאפה עלול להכשל בשוגג בחמץ שלא נמכר כלל.
כל אחד יכול להיכשל כל מי ששכל בראש בודק נאפה/נטחן בחנויות נוחות והדומים להם
 

משה 05276

משתמש מקצוען
נו, אז מה, אז בגלל הסיפור הזה נוריד את הכיפה? נמחק את איסור חז"ל לאכול חמץ שעבר עליו הפסח?
חברים כנסו לפורפוציה חמץ שהיה מכור לגוי זה לא חמץ שעבר עליו הפסח

שוב דייקת.
ועם כל זה המיעוט ממשיך לכבד ולאהוב את הרוב.
אני אישית מכבד ואהוב כל יהודי באשר הוא יהודי
כן, בסירופ מייפל/שוקולד.
צודק בחוברת של הבד"ץ כתוב שיש חשש חמץ בגלידות
 

אוזן שומעת

משתמש פעיל
נשמע הזוי כל המו"מ כאן.
אני אישית החמירו בבית הורי, לא זכור לי לא מחסור בחומרי גלם בסיסיים ולא עיכוב בהתפתחות ולא שאר ירקות וקללות המופיעים כאן.
הכל יש, עם קצת איפוק וקצת סבלנות.
ולמי שממש דואג על כל מיני מוצרים מבואר בפוסקים שיש הגדרה של תליה, כלומר שבזמנים מסוימים שאפשר לתלות שהיה בדבר ביד הגוי (לדוג' משלוח ויסקי שמהגיון (לא מברור) כחודשיים אחר הפסח יש כבר בחנויות משלוחים מחו"ל שהיו ברשות הבעלים הגוי בפסח) ואפשר להקל על סמך התליה.
ועל עצם החומרא לא זכור לי שנתקלתי בכ"כ הרבה התנגדות ושנאה.
בלי להיכנס לניואנסים יותר מדאי, כל בן תורה שגדל במושבותינו יודע שיש חילוק בין שיטת ר"ת במוצ"ש שהיא ענין הלכתי גרידא, לבין דברים שמאיזשהי סיבה מגדירים יותר.
לדוגמא (ממש לדוגמא ולא לרדת על זה), לפתוח בקבוקים בשבת, בגדול החלוקה היא בני ברקים מחמירים וירושלמים מקילים, והבני תורה שבהם מחמירים, נכון ששם זה יכול להיות איסור דאו', אך יש פה עיקרון שמי שמבין אותו יודע שיש הלכות שאינם חמורות כ"כ אך ציבור מסוים נהג להקפיד עליהם.
(דוגמא אחרת, שוב לא מחייבת, להשאיר פאות כמו שרוב בעולם משאיר, זה לא ענין הלכתי בכלל, אבל ברוב המקומות שיש ציבור בני תורה איכותי של בני אברכים אבוי למי שילך ככה...)
ושוב למי שקלט עד פה זה עיקר הענין של נטחן שזה חומרא שהגיעה ע"פ הגר"א, ונהגו בה הרבה הרבה בני תורה (למי שרוצה יכול להגדיר בני ברקים, כי שם באמת זה יותר תפס, אבל העיקרון ברור), ולכן בכל המקומות שמיועדים לכאלו אנשים (כמו משנת יוסף וכדו') מאוד מקפידים על זה, גם כי זה באמת ענין הלכתי חשוב, וגם ובעיקר כי זה תפס כאחת ההלכות שבן תורה מקפיד עליהם (ולמי שקצת יודע כל מטרת החזו"א זיע"א בהנהגת החומרות הייתה כי מי שהולך רק בדרך המותר והאסור יכול להגיע בקלות למחוזות אחרים, וכעי"ז הרמב"ן פ' קדושים ואכמ"ל).
ולכן יתכן בן תורה שמקפיד מאוד על נטחן ולא מקפיד על ר"ת במוצ"ש.
(אולי זה ראוי לצנזור, אבל אולי כלן גם יש הרבה מתנגדים לחומרא הזו... והמבין יבין)
(וכמו שלא נשאל יהודי חסידי (כמובן לא כולם, אבל הרבה לצערנו) שמקפיד על ר"ת למה הוא לא מקפיד על זמן ק"ש אפילו השני...)
בעיקר הענין יש מח' גדולה בפוסקים על חמץ שנמצא בעיר שחציה גויים וחציה ישראל, שיש האוסרים ואפילו שזה ממש ספק השקול וזה איסור דרבנן.
וראינו בהנהגה זו את רבותינו מהדורות האחרונים שאחזו שראוי וישר לכל בן תורה להקפיד ע"ז.
וכמובן שכאן מגיע השכל הישר שיודע לחלק בין המקרים כמו שהסבירו פה יפה, בין בעל מכולת חרדי שמכר חמץ לבין מפעל שמכר מכירה רגילה או מכירה חלוטה חוקית, ולבין נטחן או נאפה וחומרים ומשפרים ומעמיד וכו' וכו',
וע"ז נאמר כל ערום יעשה בדעת.
 

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית

mic003

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מצטרף לקודמי.
אין כוונתי להיכנס לדיון הלכתי, למרות שבוער לי לענות לך על תכלת שיש בזה חשש בל תוסיף, ושלא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא היכא שלא נצא מידי ספק גם אם נחמיר, ועוד תשובות למכביר שענו כל גדולי הפוסקים שסרבו לנהוג חומרא זו..
רק מבקש להבהיר את דברי, שלו מדובר במכירה כדת וכדין, אין ספק שמדובר בחומרא בעלמא. ואז הבוחר יבחר אם לנהוג אותה.
במצב הנוכחי, שלמרות התיקונים [הנחוצים] אין לשטר מכירת חמץ תוקף חוקי, ויש בעיה בגמירות דעת של אחינו התועים, חוששים רבים וטובים להתייחס לחמץ כחמץ שעבר עליו הפסח [והם עדיין מיעוט, ומכבדים ואוהבים את הרוב שלא חושש לכך...].
וכבר ציטטו לעיל מהגאון ז"ל במעשה רב כדברים הללו.
על מנת שדבריי יובנו כהלכה, אסביר אותן מעט יותר, ואסכם אותן בנימה עניינית.
1. אין לי חלילה שום מחשבה רעה על יהודי שמחמיר חומרות יתירות, אף אם מדובר בחומרות שלא נהגתי בהן מעולם ושאינן מוכרות לי, ואף אם ברור לי שמבחינה הלכתית אין בהימנעות מהן שמץ חשש. וכבר מצאנו כיוצא בו בדברי רבותינו הפוסקים מאז ומעולם, שחששו לחששות שונים אע״פ שהשתרבבו חששות אלו מכוח מנהג או מכוח טעות סופר. ודי אם נביא כדוגמה את החומרא שלא לאכול דג עם גבינה שהספרדים נהגו בה איסור מחמת דברי הב״י אף שהעירו רבים שאין זו אלא טעות ואין מקור הלכתי לדבר.
2. הבעיה שלי היא, שפעמים רואים אנו שחומרא מסוימת זוכה ליח״ץ, מבלי סיבה ידועה, ופתאום מוצאים אנו שיש למי מן הגופים בעלי ההשפעה / יכולת / ממון רצון לשווק אותה כאילו הייתה עיקרה של תורה. והדברים מקוממים כל מי שעוסק בענייני הלכה, שכן המציאות היא שאלו הנמנים עם יראי השם אך לא זכו להעמיק בדבר השם זו הלכה, מוטעים מחמת הפרסום הרב, והופכים הטפל לעיקר, ועד מהרה פושטת מציאות עצובה שבה גם העיקר נעשה לטפל.
ובאמת, אין לך סימן בשולחן ערוך שלא תוכל למצוא בו עניין חמור, שפעמים רבות לדעת אחד מן הראשונים יש בו איסור מן הדין, ופעמים שיהא האיסור מן התורה, אלא שאנו סומכים על הכרעות הפוסקים ובטוחים אנו שההולך בדרכם לא ימוט לעולם.
אבל אלו הגופים עתירי המשאבים, עשויים ליטול את אותו ציטוט מדברי אותו המחמיר, להעלות אותו על נס, להוציא אותו מהקשרו, ומה טוב עבורם אם מצאו מדרש או זוהר שניתן לעקם את דבריו ולפרשו כאילו הפליג בעונשו של מי שאינו נוהג באותה החומרא. וקל וחומר אם מצאו סגולה להיתלות בה, שכן ידוע שזוהי הסגולה הבדוקה ליצור הד ציבורי שמהרה הופך לתופעת עדר, ונמצאו יהודים תמימים וכשרים שתופסים מאלו העניינים המפורסמים כאילו הם גופי תורה, בבחינת: כל מצווה שהחזיקו בה כותים מדקדקים בה יותר מישראל.
3. המילה הנכונה כאן היא ׳פרופורציות׳.
לא כל פשקוויל על אודות מומים חמורים הנמצאים בעופות - אמור להוביל למסקנה כי השוחטים והבודקים וגופי הכשרות הם שקרנים פתולוגיים שלא ניתן לסמוך עליהם.
לא כל עלון שיש בו סגולה לעשות פעולה תמוהה כזו או אחרת - אמור להוביל למסקנה כי יש עניין באותו הדבר, גם אם רבו סיפורי הישועות והפלאות בעניין זה.
לא כל ציטוט המובא בהקשר של סוגיה נפיצה - אמור להוביל למסקנה כי אלו החולקים על כך הם בורים, טפשים, שאינם יודעים קרוא וכתוב, ואינם יכולים להבין את מה שמצליחים להבין אזובי הקיר.
4. גוף בעל אינטרסים שהחל פתאום לפרסם סוגיה תורנית - ראוי לבדוק אחריו שבע בדיקות, ולשאול מורה הוראה אמיתי, ביחידות, בפרטיות, אם יש דברים בגו.
מקווה שהובנתי, לילה טוב לכל אלו שנפשם סוערת סערה רבתי, וגם לאלו שלא.
 

Excel

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
ממש לא חשוב לי להראות לכולם שאני לא מחמיר אלא בנ"א כתב פה "מלחיץ",
זה נשמע מינימום דאורייתא בסקילה לכן הבהרתי.

בלי קשר לסקילה או איזה עונש אחר שתרצה
כשאנשים "מחמירים" או איך שאתה מגדיר אותם, לא קונים חמץ שנמכר לגוי, זה גם חמץ שאתה לא אכלת וביערת אותו.
אחרי פסח, המחמירים ממשיכים לבער והמתירים קונים מהגוי
יש אנשים שבשבילם חמץ שנמכר זה חמץ ודאי, ואוי למכשול שקורה עכשיו במאפיות

מנהג והחמרה של ישראל דין הוא!! בלי קשר לרבנן או דאוריתא
 

Excel

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
מי שמחמיר בנושא חייב לבדוק תקופה ארוכה מאוד
(בעייני הסיבה שהחברות הגדולות כותבות שזה נאפה לאחר הפסח הוא גימיק שיווקי בלבד שהחרדים יקנו מהם!)
כל הענין של "נאפה" "נטחן" לאחר הפסח זו הוראה של ההכשר ביחד עם חותמת ההכשר
כי אם זה גימיק זה מכשול, ו"לפני עוור...."
 

גימפעל

משתמש מקצוען
כל חומרא שישנם את אלו שמתהדרים בה יש את אלו שלא מחמירים בה שמרגשים נחיתות כאילו הם לא מספיק שומרי מצוות,
זה מתבטא באשכול הנוכחי,
זה מתבטא גם בזלזול ללובשי התכלת,
זה מתבטא בזלזול למקפידי זמן ר"ת,
זה מתבטא בזלזול לאלו שלא אוכלים בשר עוף (תרנגול),
וכמובן בהרבה הרבה הידורים וחומרות, הכל נובע מתחושת נחיתות.
 
נערך לאחרונה ב:
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה