מידע שימושי נטחן לאחר הפסח ? לא בדיוק ...

[בעל בעמיו]

זמן רבנו תם, אתם מקפידים?
ותפילין של רבנו תם?
ופתיל תכלת לציצית?

וחוץ מזה למי שמתיר לעצמו לקחת משכנתה יכול בלב שקט לאכול חמץ מכור

לא זכיתי להבין למה זה רלוונטי.
וכי מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם התשובה, ומקבל על עצמו ללבוש ציצית, נאמר לו שזה לא שווה כלום אם הוא לא שומר את כל התורה לפרטיה, חומרותיה ודקדוקיה ושיוריד את הציצית?
מנין העוז לזלזל בחומרה הלכתית, רק בגלל שלא זכינו להחמיר בהכל?

 

[mic003]

לא זכיתי להבין למה זה רלוונטי.
וכי מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם התשובה, ומקבל על עצמו ללבוש ציצית, נאמר לו שזה לא שווה כלום אם הוא לא שומר את כל התורה לפרטיה, חומרותיה ודקדוקיה ושיוריד את הציצית?
מנין העוז לזלזל בחומרה הלכתית, רק בגלל שלא זכינו להחמיר בהכל?

לא זלזלתי. רק הבעתי את דעתי, שזה נראה לי מוגזם להרחיק נדוד עד כדי כך.
בסופו של דבר, אדם מוגבל במאמצים שהוא מסוגל לעשות.
בתפיסה שלי, כאשר הופכים דבר למרכזי כל-כך בחיים ומשקיעים בו הרבה, פעמים שהפרופורציות נעלמות, והמאמצים שיכולים היו להיות מנותבים עבור עניינים חשובים יותר, מתבזבזים במקום שאין צריך אותם כל--כך.
לכן שאלתי על חומרות אחרות, שלפחות אחת מהן - היא בוודאי חומרא ראויה לכל אדם מישראל.
הסתקרנתי האם מדובר בהלך רוח של מחמיר, שמשקיע מאמצים רבים בדקדוק ההלכה בכל מקום, או בבחירה שרירותית אקראית של חומרא אחת מתוך אינספור, בלי נימוק משכנע מדוע זכתה דווקא אותה חומרא לגדולה, ולהפיכתה לדבר מרכזי בחיים כמו שתואר כאן.
את התשובה נראה לי שקיבלתי.

 

[%IOO]

אחרי כמה חודשים, רוב המוצרים כבר חדשים גם במקומות שלא מקפידים. יכול להיות שיש רכיב כלשהו שנכשלים בו.

יש לי קרוב משפחה שעבד בעלית
הוא הביא לנו מוצר "חדש" מהמפעל לפורים עם וופל
במציאות זה יצא לשיווק בסביבות שבועות לחנויות.
תגיד לי מי בדיוק בדק האם זה מלפני פסח או לא?
מוצר חדש.....

 

[בעל בעמיו]

יש לי קרוב משפחה שעבד בעלית
הוא הביא לנו מוצר "חדש" מהמפעל לפורים עם וופל
במציאות זה יצא לשיווק בסביבות שבועות לחנויות.
תגיד לי מי בדיוק בדק האם זה מלפני פסח או לא?

הרב כץ וועד הכשרות של העדה"ח.

 

[בעל בעמיו]

לא זלזלתי. רק הבעתי את דעתי, שזה נראה לי מוגזם להרחיק נדוד עד כדי כך.
בסופו של דבר, אדם מוגבל במאמצים שהוא מסוגל לעשות.
בתפיסה שלי, כאשר הופכים דבר למרכזי כל-כך בחיים ומשקיעים בו הרבה, פעמים שהפרופורציות נעלמות, והמאמצים שיכולים היו להיות מנותבים עבור עניינים חשובים יותר, מתבזבזים במקום שאין צריך אותם כל--כך.
לכן שאלתי על חומרות אחרות, שלפחות אחת מהן - היא בוודאי חומרא ראויה לכל אדם מישראל.
הסתקרנתי האם מדובר בהלך רוח של מחמיר, שמשקיע מאמצים רבים בדקדוק ההלכה בכל מקום, או בבחירה שרירותית אקראית של חומרא אחת מתוך אינספור, בלי נימוק משכנע מדוע זכתה דווקא אותה חומרא לגדולה, ולהפיכתה לדבר מרכזי בחיים כמו שתואר כאן.
את התשובה נראה לי שקיבלתי.

אז אם כנה התעניינותך, להלן תשובתי:
כן, מי שמקפיד על תקנת חז"ל באיסור חמץ שעבר עליו הפסח (שים לב, לא חומרא), בד"כ מקפיד גם על זמן ר"ת, בודאי בדאו'.
הוא בד"כ לא מקפיד על תפילין דר"ת, אחר שהשו"ע פסק שאנשים רגילים לא יחמירו בזה, והוא גם בד"כ לא שם פתיל תכלת, כי התכלת נגנזה מאיתנו, והוא אפילו קצת מצטער ע"כ.

 

[mic003]

אז אם כנה התעניינותך, להלן תשובתי:
כן, מי שמקפיד על תקנת חז"ל באיסור חמץ שעבר עליו הפסח (שים לב, לא חומרא), בד"כ מקפיד גם על זמן ר"ת, בודאי בדאו'.
הוא בד"כ לא מקפיד על תפילין דר"ת, אחר שהשו"ע פסק שאנשים רגילים לא יחמירו בזה, והוא גם בד"כ לא שם פתיל תכלת, כי התכלת נגנזה מאיתנו, והוא אפילו קצת מצטער ע"כ.

עכשיו נדבר רציני רגע.
הטענה שאתה טוען כרגע היא דמגוגיה.
אתה מכנה את החומרא שאתה נוהג בה ׳איסור חמץ שעבר עליו הפסח׳ בזמן ששנינו יודעים, וכבר הוזכר כאן לא פעם ולא פעמיים שאין כאן איסור דרבנן וגם לא סרך איסור אלא רק חומרא רחוקה שלא לסמוך על מכירת החמץ לגוי.
עכשיו, כל עוד הסכמת שזו חומרא רחוקה, אלא שטענת שראוי להחזיק בה - ניחא. הדיון בינינו היה בעיקר למטרת שעשוע, והשתדלתי לשמור בו על רוח טובה למרות הביקורת.
אבל כשאתה מכנה את זה ׳תקנת חז״ל בעניין חמץ שעבר עליו הפסח׳, זה קצת צורם.
בכ״א, תסביר לי בבקשה, מה שונה החומרא שלא לסמוך על מכירת חמץ, חומרא שקשה למצוא לה מקור אמיתי מהימן ומקובל, מן החומרא שנוהגים מקצת בני אדם לחשוש לספק עשה דאורייתא ולהטיל פתיל תכלת על כנפי בגדיהם לדורותם? הלא בגמרא מבואר שמי שיכול ליתן תכלת ואינו נותן - נענש. וכי גרע עונש זה על ביטול מצוות עשה מה״ת, שבו אתה לא חושש לאותן דעות הסוברות שיש תכלת, מאיסור דרבנן שבו חיישת ליחידאה?
ושוב, אני יוצא מנקודת הנחה ששתיהן חומרות. אבל אתה המחלק ביניהן, מנא לך?
ג.נ. בטרם תתייגני, להוי ידוע שאני איני מחזיק באף אחת מן החומרות הנזכרות לעיל על ידי. הטיעונים שאני מעלה אינם מהווים גילוי דעת באיזה מן הנושאים, ואין תכליתם אלא לשם ויכוח גרידא.

 

[נמבר וואן]

לאיסור חמץ שעבר עליו הפסח זה בכלל דרבנן...

גם ספירת העומר זה דרבנן וגם הכיפה שעל ראשך ותפילה ונר חנוכה ועוד
ועל כולם מברכים וציונו

 

[נמבר וואן]

@קצינלנבויגן וכו'
אינני רוצה להתדיין הלכתית בניגוד לכללים
רק מפריע לי המינוח "חומרא"
זה לא בדיוק "חומרא"
אלא האמת היא: שבחמץ גמור [לא קמח] לסמוך על מכירות המפעלים, ובנוסף, לתלות שהחמץ שכעת בחנות, נמכר כדין ובגמירות דעת, כל זה בגדר "קולא".
ולא כולם סומכים על הקולא הזו.
מעתה, במקום "אתה מחמיר" אמור: "אתה לא מקל".

 

[קצינלנבויגן]

אז אם כנה התעניינותך, להלן תשובתי:
כן, מי שמקפיד על תקנת חז"ל באיסור חמץ שעבר עליו הפסח (שים לב, לא חומרא), בד"כ מקפיד גם על זמן ר"ת, בודאי בדאו'.
הוא בד"כ לא מקפיד על תפילין דר"ת, אחר שהשו"ע פסק שאנשים רגילים לא יחמירו בזה, והוא גם בד"כ לא שם פתיל תכלת, כי התכלת נגנזה מאיתנו, והוא אפילו קצת מצטער ע"כ.

יפה מאוד כבר ניהיה אסור למכור חמץ לגוי אני רוצה להודיע לך שאנחנו לא גרים וכבר 1000 שנה יהודים מוכרים את החמץ לגוי והיום המכירה נעשית על ידי בי''ד שהוא ללא ספק מכירה יותר טובה ממה שהיה פעם אתה רוצה להגיד שכל הסבים שלנו עד סוף כל הדורות אכלו חמץ שעבר עליו הפסח אז אין בעיה אני יילך לאותו גהינום שהם הולכים . חוץ מזה אני מכיר אישית עשרות פוסקים וגדולים בישראל שאוכלים ללא שום בעיה חמץ מכור לבוא ולהגיד שהם אוכלים חמץ נו נו. ואני חוזר שוב אתה אוכל גם אוכל ''חמץ שעבר עליו הפסח'' [לשיטתך]

 

[כתר מלוכה]

ה

@קצינלנבויגן וכו'
אינני רוצה להתדיין הלכתית בניגוד לכללים
רק מפריע לי המינוח "חומרא"
זה לא בדיוק "חומרא"
אלא האמת היא: שבחמץ גמור [לא קמח] לסמוך על מכירות המפעלים, ובנוסף, לתלות שהחמץ שכעת בחנות, נמכר כדין ובגמירות דעת, כל זה בגדר "קולא".
ולא כולם סומכים על הקולא הזו.
מעתה, במקום "אתה מחמיר" אמור: "אתה לא מקל".

הגדרה מאד לא מדוייקת.
זה [סה"כ"] קנס שחכמים קנסו, ויש מקומות שאפי' בלי מכירה לא קנסו.
לא הייתי מגדיר את אלו שלא מחמירים "מקילים".
[אני אישית מחמיר בזה, לא על חשבון הילדים.]

 

[נמבר וואן]

הגדרה מאד לא מדוייקת.

ככה אתה חושב. אני על משמרתי אעמודה

 

[קצינלנבויגן]

@קצינלנבויגן וכו'
אינני רוצה להתדיין הלכתית בניגוד לכללים
רק מפריע לי המינוח "חומרא"
זה לא בדיוק "חומרא"
אלא האמת היא: שבחמץ גמור [לא קמח] לסמוך על מכירות המפעלים, ובנוסף, לתלות שהחמץ שכעת בחנות, נמכר כדין ובגמירות דעת, כל זה בגדר "קולא".
ולא כולם סומכים על הקולא הזו.
מעתה, במקום "אתה מחמיר" אמור: "אתה לא מקל".

זה ברור שאני מדבר על חנות שאתה יודע או שאתה סומך שהיתה שמה מכיר גמורה ובמקום כזה זהו רק חומרא

 

[נמבר וואן]

זה ברור שאני מדבר על חנות שאתה יודע או שאתה סומך שהיתה שמה מכיר גמורה ובמקום כזה זהו רק חומרא

אכן מכירה של חנות אינה דומה למכירה של מפעלים שמוטלת בשאלות . ולעולם אי אפשר לדעת באיזה משאית או מחסן זה היה, אפילו רגע אחד בפסח.
אגב, התוצאה מהמכירות הסיטונאיות לגוי היא, שהאיסור הזה שקע בתהום הנשיה, והרבה חרדים ויראים עלולים להכשל בכל מיני חנויות כמו חנויות נוחות בתחנות דלק וכד', או מכונות ממתקים, וכיו"ב, שלא ראיתי שטורחים לברר אם היתה מכירה, וע"י מי, גם לא עד שבועות.
לעניות דעתי, מי שמקפיד על נאפה, הוא בוודאי לא נכשל בחמץ שלא נמכר כלל, אבל מי שלא מקפיד על נאפה עלול להכשל בשוגג בחמץ שלא נמכר כלל.

 

[נמבר וואן]

והיום המכירה נעשית על ידי בי''ד שהוא ללא ספק מכירה יותר טובה ממה שהיה פעם אתה רוצה להגיד שכל הסבים שלנו עד סוף כל הדורות אכלו חמץ שעבר עליו הפסח אז אין בעיה אני יילך לאותו גהינום שהם הולכים .

הרב כץ אגב בעניינים אחרים אני דוקא רחוק מעמדותיו וד"ל... מתייחס לזה וטוען שפעם היו מוסרים את החמץ לרשות הגוי ממש.
וגם יש בעיה במפעלים וכנל.
וגם יש בעיה אם בכלל ידוע איפה זה היה.
אפשר להתייחס לכל הבעיות הללו כספק ספיקא בדרבנן. ואפשר להתייחס אליהם כמוחזק לאיסור, עד שתוברר המכירה.

 

[בעל בעמיו]

עכשיו נדבר רציני רגע.
הטענה שאתה טוען כרגע היא דמגוגיה.
אתה מכנה את החומרא שאתה נוהג בה ׳איסור חמץ שעבר עליו הפסח׳ בזמן ששנינו יודעים, וכבר הוזכר כאן לא פעם ולא פעמיים שאין כאן איסור דרבנן וגם לא סרך איסור אלא רק חומרא רחוקה שלא לסמוך על מכירת החמץ לגוי.
עכשיו, כל עוד הסכמת שזו חומרא רחוקה, אלא שטענת שראוי להחזיק בה - ניחא. הדיון בינינו היה בעיקר למטרת שעשוע, והשתדלתי לשמור בו על רוח טובה למרות הביקורת.
אבל כשאתה מכנה את זה ׳תקנת חז״ל בעניין חמץ שעבר עליו הפסח׳, זה קצת צורם.
בכ״א, תסביר לי בבקשה, מה שונה החומרא שלא לסמוך על מכירת חמץ, חומרא שקשה למצוא לה מקור אמיתי מהימן ומקובל, מן החומרא שנוהגים מקצת בני אדם לחשוש לספק עשה דאורייתא ולהטיל פתיל תכלת על כנפי בגדיהם לדורותם? הלא בגמרא מבואר שמי שיכול ליתן תכלת ואינו נותן - נענש. וכי גרע עונש זה על ביטול מצוות עשה מה״ת, שבו אתה לא חושש לאותן דעות הסוברות שיש תכלת, מאיסור דרבנן שבו חיישת ליחידאה?
ושוב, אני יוצא מנקודת הנחה ששתיהן חומרות. אבל אתה המחלק ביניהן, מנא לך?
ג.נ. בטרם תתייגני, להוי ידוע שאני איני מחזיק באף אחת מן החומרות הנזכרות לעיל על ידי. הטיעונים שאני מעלה אינם מהווים גילוי דעת באיזה מן הנושאים, ואין תכליתם אלא לשם ויכוח גרידא.

מצטרף לקודמי.
אין כוונתי להיכנס לדיון הלכתי, למרות שבוער לי לענות לך על תכלת שיש בזה חשש בל תוסיף, ושלא אומרים ספיקא דאורייתא לחומרא היכא שלא נצא מידי ספק גם אם נחמיר, ועוד תשובות למכביר שענו כל גדולי הפוסקים שסרבו לנהוג חומרא זו..
רק מבקש להבהיר את דברי, שלו מדובר במכירה כדת וכדין, אין ספק שמדובר בחומרא בעלמא. ואז הבוחר יבחר אם לנהוג אותה.
במצב הנוכחי, שלמרות התיקונים [הנחוצים] אין לשטר מכירת חמץ תוקף חוקי, ויש בעיה בגמירות דעת של אחינו התועים, חוששים רבים וטובים להתייחס לחמץ כחמץ שעבר עליו הפסח [והם עדיין מיעוט, ומכבדים ואוהבים את הרוב שלא חושש לכך...].
וכבר ציטטו לעיל מהגאון ז"ל במעשה רב כדברים הללו.

 

[קצינלנבויגן]

הרב כץ אגב בעניינים אחרים אני דוקא רחוק מעמדותיו וד"ל... מתייחס לזה וטוען שפעם היו מוסרים את החמץ לרשות הגוי ממש.
וגם יש בעיה במפעלים וכנל.
וגם יש בעיה אם בכלל ידוע איפה זה היה.
אפשר להתייחס לכל הבעיות הללו כספק ספיקא בדרבנן. ואפשר להתייחס אליהם כמוחזק לאיסור, עד שתוברר המכירה.

זה ברור שהיום שהמכירה היא על פי בי''ד המכירה היא יותר טובה ואפילו אם לא עיין במ''ב סימן תמח יז וז''ל בקנין כל דהוא סגי דעכ''פ מגלי דעתיה דלא ניחא ליה ואפקיה מרשותיה ומביא את זה שוב בביה''ל וכן יש את הסברא של החזו''א דמאחר שזה רק קנסא אם היהודי עשה מבחינתו מכירה כבר אין ענין לקונסו ויש סברא שבדרבנן מועיל הערמה (בכור שור)וכו וכו

 

[בעל בעמיו]

זה ברור שהיום שהמכירה היא על פי בי''ד המכירה היא יותר טובה ואפילו אם לא עיין במ''ב סימן תמח יז וז''ל בקנין כל דהוא סגי דעכ''פ מגלי דעתיה דלא ניחא ליה ואפקיה מרשותיה ומביא את זה שוב בביה''ל וכן יש את הסברא של החזו''א דמאחר שזה רק קנסא אם היהודי עשה מבחינתו מכירה כבר אין ענין לקונסו ויש סברא שבדרבנן מועיל הערמה (בכור שור)וכו וכו

ואפקיה מרשותיה

אם היהודי עשה מבחינתו מכירה

את שני אלו אין לנו היום.

 

[קצינלנבויגן]

את שני אלו אין לנו היום.

את הסברא של החזו''א וודאי שיש הוא דיבר על חמץ שלא הוציאו מרשותו אם בן אדם עושה על פי הוראות הבד''צ ויש לו שטר מבית דין הוא עשה (אפילו אם זה רק מנקודת מבטו)את המוטל עליו ואין לקונסו וגם המ''ב כותב שם וז''ל דחמץ לאחר זמן איסורו בלא''ה אינו ברשותו אלא שעשאו הכתוב כאילו היה ברשותו לעבור עליו בקנין כל דהוא סגי אז גם המ''ב מדבר גם באופן שלא הוציאו מרשותו

 

[בעל בעמיו]

את הסברא של החזו''א וודאי שיש הוא דיבר על חמץ שלא הוציאו מרשותו אם בן אדם עושה על פי הוראות הבד''צ ויש לו שטר מבית דין הוא עשה (אפילו אם זה רק מנקודת מבטו)את המוטל עליו ואין לקונסו וגם המ''ב כותב שם וז''ל דחמץ לאחר זמן איסורו בלא''ה אינו ברשותו אלא שעשאו הכתוב כאילו היה ברשותו לעבור עליו בקנין כל דהוא סגי אז גם המ''ב מדבר גם באופן שלא הוציאו מרשותו

להזכירך, אנחנו מדברים על מנהל מפעל ענק חילוני.

 

[קצינלנבויגן]

להזכירך, אנחנו מדברים על מנהל מפעל ענק חילוני.

כיוון שאם הוא לא יתרצה יאסרו את כל התוצרת שלו והם יפסידו הרבה יותר הם וודאי מתרצים וחוץ מזה הם חתמו ודברים שבלב אינם דברים לבטל המכירה