Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
פרק א.
עייף מנחמן ומהחיים, חזרתי לעצמי. רוחי שבה אליי ואתחלתי את המערכת. התנעתי מחדש וזה. הבנתי שאני במטוס החוזר מבלגיה לישראל, מרוט כולי אחרי טיול קשה, ומאחוריי שלושה ימים מלאי טראומות. רובן ככולן קשורות למר מרכוס, מיעוטן לאנטישמים, והיתר לחברת התעופה פינאייר חסרת הלב. לא פשוט, לא קל.אתם יודעים איך זה מצבי משבר, אנחנו מנסים להרים את המוראל שלנו באמצעות כל מיני עידודים חסרי טעם. למשל, ניסיתי להגיד לעצמי שישנם אנשים שמצבם קשה משלי, איפשהו בעולם הגדול שלנו. אולי בזימבבואה, שמעתי שתנאי החיים שם לא מהנים במיוחד. אולי בקונגו, יש שם איזה נגיף רצחני, אבולה, אנשים מתים כמו זבובים. הם מסכנים, לא אתה, געציל.
עדיין הרגשתי שפוף, אך חל בהרגשתי שינוי מינורי ממש. גם משהו.
עודי מתרגע, שתיתי כוס מים שיד נעלמה ורחומה כלשהי שמחוברת לדייל חולף הושיטה לי. הקפדתי ללגום באיטיות, מתרכז במים החודרים לתוכי ומבצעים בי פעולות ארגעה, מיטיבים את מצב רוחי.
וכמו שאוהבת לומר דודתי נחמה, מים שקטים חודרים עמוק. אכן - המים היו נפלאים ועשו את מלאכתם נאמנה; אט אט חשתי היטב איך תודעתי נוחתת לתוכי, מתמקמת וממלאת את כול כולי, והמים המחליקים בגרוני הניחר מערבלים את תודעתי לפיסות קטנות שמצליחים להשתחל לכל פינה, יש מצב שגם לאצבעות הרגליים. חתיכת תודעה קטנטנה אפילו חמקה באגביות לזרת!
מעולמות לא מציאותיים, רחוקים ומרחפים, שבתי למקומי. הנה אני, געציל הרווק. ישוב במטוס לעבר ישראל. מעט כבד גוף, קצת חסר שמחה. מהרהר אם ישנם דרכים בדוקות שיסייעו בעדי למחוק מזכרוני את הימים הנוראים שעברתי עם נחמן מרכוס, הפטפטן חסר המנוח. אדם שלא נתן לי שניה אחת של הפוגה, והרס את יכולת הקשב שלי לעשרים שנה קדימה. אולי שלושים, משהו.
איכשהו, למרות העידוד עם האבולה, מצב רוחי העמיק שוב. איך אנשא ואקים בית בישראל, עם יכולות קשב פגומות כל כך, מלכתחילה?
אני לא מרגיש את עצמי מוכן להתחתן, אפילו לא בגרם. בטח לא עם יכולות הקשב מצ'וקמקות שלי. הרב שלנו בישיבה, מרדכי גידרון, דיבר עימנו רבות על חשיבות ההקשבה לאישה. אפילו שבדרך כלל היא, כדבריו, "מתעקשת לדבר על דברים חסרי הגיון ומשעממים מאוד".
מה עושים?