יש לי שאלה טיפה עדינה, אבל באמת תשדלו להיות עניניים.
מה עושים כשבת הזוג אוכלת בצורה לא מנומסת. קפה עם ה"אההה" וכל מיני ליקוקי צלחות למאכל אהוב. זה הרבה יותר קשה, אין לאן לברוח. מתבטא בכמה דברים בודדים אבל עקביים...
ואוו קשה ומאד.
כפי שכתבת זה עדין ושביר.
כי מצד אחד צריך לקבל את השני כמות שהוא,
מצד שני זה מציק - דיבור בנושא יכול מאד לפגוע.
אבל צריך לנסות לשים על השלחן דברים שמציקים, אז איך?.
שלב ראשון, להוריד את האש הפנימית שזה מציק.
יכול לעזור לנסות לשנות את הנקודה הפנימית של מה שזה מעלה או מה גורם לזה להפריע,
אם עד עכשיו ה"אהה" של הקפה עורר תחושה של: קטנוניות/חוסר נימוס/סה"כ אוכל - מה העסק/אי נוחות, וכו
לנסות לחשוב: איזה נחמד שמשהו עושה לה טוב/משעשע לראות מישהו מתענג על מאכל אהוב/מתל"צ - זה בטח לא ימשיך לכל החיים (אולי
להסתכל על השני במבט חומל (לא רחמים) אלא יותר קשר רך ומבין.
ורק אחרי שהמבט הפנימי השתנה, והתחושה של חוסר הנוחות נרגעה, אפשר לחשוב על ניסוח מתאים לשוחח על חלק מהדברים, עדיף על מה שהכי מציק, משפט קצר וקליל, ולהמשיך הלאה.
כי סה"כ מי שמתנהג כך, לא שם לב שזה מפריע לשני
כששמים לב שזה מפריע - זה מביך ופוגע
ואם מי שמעיר, גם קצת בוער מבפנים - אז זה גם שורף.
אבל אם מישהו מעיר ממקום קליל, עם הומור וכנות - אז הדברים מתקבלים אחרת.
בהצלחה