דרוש מידע נושא לעוס:)

תאורת חרום

משתמש סופר מקצוען

Misophonia - מיסופוניה (רגישות לרעשים)​



רבים מאיתנו יכולים למצוא רעשים מסוימים מעצבנים או אפילו בלתי נסבלים. דמיינו לעצמכם, לדוגמא, חריטה על לוח גיר שיכולה לעורר צמרמורת בגופינו. עם זאת, ישנם אנשים אשר רעשים יום-יומיים עלולים לעורר אצלם תגובה רגשית אינטנסיבית וחריפה, בעוד שאותם הרעשים בדיוק אינם מעוררים תגובה דומה בסביבתם. אנשים אלו עשויים לסבול ממיסופוניה- הפרעה נוירו-פסיכאטרית אשר מתבטאת ברגשות שלילים אינטנסיביים למשמע של צליל ספציפי. למרות שישנם מחקרים על ההפרעה, היא אינה מופיעה במדרכי האבחון הפסיכיאטריים כהפרעה בפני עצמה ונהוג לראות בה כחלק מהפרעות החרדה או ה-OCD.

מיסופוניה- תסמינים קליניים​

מיסופוניה היא הפרעה אשר במסגרתה רעש מסוים מעורר תגובה רגשית או פיזית עוצמתית אשר נחשבת לא סבירה ביחס למצב. אנשים אלו בד"כ יהיו רגישים לרעש ספציפי וידווחו כי הוא "מטריף אותם". תגובתם יכולה לנוע בין כעס ועצבנות לבין התקף חרדה של ממש. אנשים אלו בדרך כלל יבינו כי תגובתם לרעש הספציפי הינו מוקצנת וכי אנשים אחרים אינם סובלים מרעש זה באותה מידה (אם בכלל).

אנשים הסובלים ממיסופוניה מדווחים על רגישות לרעשים אוראליים- כגון רעשי לעיסה, שתיה, כחכוח בגרון ונשימה של עצמם או של אחרים. אחרים מדווחים על קושי לשמוע רעשים כגון רעשי הקלדה, זמזום, חריטה ועוד. לעיתים הקושי הוא עם רעשים חזרתיים כמו למשל נקישות חוזרות ונשנות.

תסמיני ההפרעה יכולים להיות מתונים עד חמורים. הסובלים מההפרעה מדווחים על תגובות רגשיות ופיזיולוגיות אשר מתעוררות בעקבות הרעש אליו הם רגישים. בקצה המתון של ההפרעה אנשים נוטים לחוש חרדה מתונה, חוסר נוחות, רצון לברוח או להימנע מהרעש וגועל. בקצה החמור יותר של ההפרעה אנשים נוטים לחוש זעם, כעס, פחד, מצוקה רגשית ואף התקף חרדה למשמע הרעש.

מיסופוניה- שכיחות והתפתחות ההפרעה​

גיל ההתפרצות של ההפרעה אינו חד משמעי, אך אנשים מדווחים על תחילת הסימפטום בין הגילאים 9-13, ההפרעה נפוצה יותר בקרב נשים. ממחקרים שנעשו לא נראה כי ההפרעה נגמרת בעקבות אירוע ספציפי בחייו של האדם.

אין הבנה ברורה עדיין של הגורמים להפרעה, אך זה ידוע כי הבעיה אינה בעיית שמיעה או בעיה באוזניים. חוקרים, רופאים ואנשי בריאות הנפש משערים כי מדובר בהפרעה אשר הינה בחלקה פסיכולוגית- נפשית ובחלקה פיזיולוגית וככל הנראה קשורה לאופן בו המוח של האדם קולט צלילים מסוימים ומפעיל תגובה אוטומטית בעקבותיהם.

מיסופוניה- השלכות על חיי האדם​

ההפרעה עשויה להקשות על חייו החברתיים של האדם הסובל ממנה. אנשים הסובלים ממיסופוניה מדווחים על חרדה העולה לפני ההגעה לסיטואציה אשר עשויה לחשוף אותם לרעש אליו הם רגישים, דבר אשר בתורו מוביל להימנעות מסיטואציות כאלה. כך למשל, אנשים עם מיסופוניה אשר מתבטאת בקושי עם רעשי לעיסה עשויים לחוש חרדה לפני ארוחות משפחתיות, הגעה למסעדות וכן הלאה ואף לעיתים עשויים להימנע מאירועים כאלה כדי שלא לחוות את הרעש ממנו הם סולדים.

מיסופוניה- טיפול​

על אף שאין עדיין ראיות חד משמעיות נראה כי הטיפול היעיל ביותר למיסופוניה הינו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בטיפול נעשית עבודה על חשיפה הדרגתית לרעש הבלתי נסבל על מנת להפחית את ההימנעות ממנו. החשיפה נעשית תוך למידה של טכניקות לוויסות רגשי ופיזי אשר מעורר הרעש בניסיון לשלוט בתגובה העוצמתית אשר הוא מעורר. כמו כן, האם לומד להסית את הקשב לגירויים אחרים בסיטואציה כדי למתן את ההשפעה של הרעש המטריד.



מיזופוניה – רגישות יתר לרעשים​

אתה שומע את בת הזוג שלך נושמת בקירבת מקום ומיד מתעצבן? אתה נמנע ממסעדות בגלל רעש הלעיסה של הסועדים? אם הנך רגיש לרעשים שאחרים כמעט אינם שמים לב אליהם, אתה כנראה סובל ממיסופוניה.
מיזופוניה (או מיסופוניה Misophonia) היא רגישות לרעשים הכוללת תחושות וחוויה לא נעימה ואף מחשבות שליליות מרעשים ספציפיים שונים. הרגישות עשויה להתבטא בכעס, תחושת מצוקה ולחץ, כאשר רעשים יומיומיים אלו בדרך כלל אינם גורמים לתגובות מיוחדות אצל מרבית האנשים. רעשים אופיינים וספיציפים בנושא מיסופוניה הם: לעיסה (באופן כללי ולעיתים באופן ספיציפי רעש לעיסת מסטיק, חטיף, גרעינים), מקלדת, נחירות, שיעול, נשימה, לגימת משקה ועוד.

האם מיזופוניה גורמת לתוקפנות?​

הרעשים הספיציפיים עשויים להיות גם רעשים יחסית עדינים כגון נשימה, לעיסה וכדומה. התגובה לרעש הינה אוטומטית ואינה נשלטת (באופן מודע) ולרוב גורמת לתגובת FFF קלאסית – Fight, Flee, Flight (לחימה, קיפאון, בריחה). קיימות דרגות שונות של תגובה לרעשים החל מתגובה קיצונית של פאניקה ולחץ וכלה ברמה של אדישות לרעש.
ברמה קיצונית יכולה להופיע תוקפנות כתגובה ללחץ, ומתוך רצון להפסיק באופן מיידי את הגורם המפריע.

איך אפשר להימנע מרעשים מטרידים – מיסופוניה​

אנשים הסובלים ממיסופוניה הם בעלי נטיה להימנע מרעשים המטרידים אותם וגורמים לאי נוחות, כדוגמת טלוויזיה או מוזיקה בווליום גבוה, הפעלת מכשירי חשמל שונים, שימוש באטמים לאוזניים ועוד. כמו כן, קיימת הימנעות עם הסיטואציה בה קיים רעש יתר או עם אנשים הגורמים לכך (כגון בני משפחה שלועסים באופן מסויים וכדומה).

האם יש קשר בין מיסופוניה לחרדה חברתית?​

מיסופוניה, עקב טבעה, גורמת להימנעויות שונות. הימנעות מרעש כזה או אחר במקומות שונים או בבית מול בני המשפחה עלולה לגרום להתבודדות חברתית, הימנעויות מסיטואציות שונות כגון מפגשים חברתיים, עבור בני נוער – תנועות נוער וטיולים הכוללים שינה, קושי להתגייס לצבא ועוד.
הימנעויות חברתיות אלו עשויות להוביל גם לחרדה חברתית, חיבור בין ההימנעות וגורם הקושי לבין אנשים המייצרים את הקושי כגון אנשים הלועסים מסטיק וכדומה.
כמו כן, בגיל ההתבגרות קיימת נטייה להאשים את הסביבה ובמיוחד את בני המשפחה הקרובה בכוונה תחילה ליצרת גורמי רעש ספציפיים הגורמים למיסופוניה.
הצד שמנגד – בני המשפחה, חברים ועוד – מתקשים לעיתים להבין את התופעה ואת הרגישות המאפיינת אותה. פעמים רבות מתייחסים לכך בלעג, חוסר הבנה, ברצון בתשומת לב, ואף התחזות, כאשר כל אלו מגבירים את החרדה והחשש של הסובלים ממיסופוניה להתמודד מול הסביבה.

מהם הגורמים להופעת מיזופוניה ואיך מתבצע אבחון מיזופוניה?​

לא קיימות כיום הגדרות רפואיות (פסיכיאטריות או נוירולוגיות) לאבחון מיסופוניה, כאשר דרך האבחון המקובלת היום היא שלילת אפשרויות אחרות כגון טינטון כרוני, אי סבילות כללית לרעשים – היפראקוזיס ואובדן שמיעה.
פעמים רבות נעשה אבחון שגוי, ואלו הסובלים מההפרעה טוענים כי אינה שייכת לתחום האודיולוגיה וכי מדובר בהפרעה בעלתת בסיס רגשי ולא אובדן שמיעה וכדומה. היפראקוזיס לדוגמה הנו הוא קושי לסבול את רוב הרעשים אשר אנשים חווים כרעשים יומיומיים בעוצמה גבוהה, וזאת בשונה ממיסופוניה שהינה קושי לשמוע רעש ספיצפי ויחודי (לדוגמה לעיסת מסטיק).
משום שהפרעה זו טרם אובחנה והוגדרה באופן רשמי, מייחסים אליה גורמים רבים כגון גנטיקה, חלקים נפשיים פיסיכולוגיים, סביבה והעברה בין-דורית (במידה וקיים לאחד ההורים – הילד מחקה התנהגות זו).
מבחינה נוירולוגית קושרים הפרעה זו למערכת הלימבית, מערכת העצבים האוטונומית והקורטקס השמיעתי, ובמיוחד נראה דמיון מסוים להפרעת תסמונת טורט המתאפיינת במאפיינים אובססיביים ועוויתות סנסוריות.

קשר בין מיסופוניה ל-OCD​

עקב הקושי באבחון מיסופוניה ובשל העובדה שנושא זה אינו חלק ממתווה האבחון הרשמי, לעיתים האבחנה היא OCD – Obsessive Compulsive Disorder – הפרעה כפייתית טורדנית. האבחון נעשה עקב הדיווח על מחשבות חוזרות והתנהגות חזרתית עקב הרעש המפריע. בד"כ טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים לטיפול ב-OCD נותנים רק פתרון חלקי לנושא מיסופוניה.

טיפול במיסופוניה​

כאמור האבחון של מיסופוניה אינו מוסדר ורשמי, וניתן לומר כיום כי האבחון תלוי בגורם המאבחן. אבחנות פופולריות הן OCD, בעיות שמיעה או קשיים פסיכולוגיים שונים מלבד OCD, או אבחון ללא ממצאים (״אני לא מוצא בעיה, תתגבר יהיה בסדר…״).
אנו ממליצים על טיפול משולב במיסופוניה: טיפול אודיולוגי שמיעתי (רפואי), טיפול CBT היכול לתת מענה לתפיסות השונות, לחשיבה ובמידת צורך למרכיב האובססיבי, וטיפול פסיכיאטרי תרופתי אנטי דיכאוני\חרדתי היכול להוריד את רמת המתח והחרדה (טיפול זה ניתן במידת הצורך ובהתאם לעוצמת החרדות).
מכל שלושת האפשרויות טיפול CBT הוא המעמיק והמשמעותי ביותר. במיוחד המרכיב הכולל חשיפה Exposure Therapy העוזר לאנשים להיות מודעים פחות לטריגרים שונים של רעשים. כמו כן טיפול CBT למיסופוניה יכול לתת מענה לבניית אסטרטגיות התמודדות והסתגלות טובות יותר מול הקושי.
ומה לגבי עזרה עצמית לטיפול במיסופוניה?
אנו ממליצים על אורח חיים בריא פיזית ונפשית העשוי לסייע. שינה טובה, אכילת אוכל בריא ובאופן מאוזן, אימון פיזי באופן עיקבי, איזון בריא בין עבודה, בית, משפחה וחברים ועוד. כל אלו עשויים להוריד חרדה באופן כללי ולספק תחושה עצמית בריאה וטובה יותר.
כמו כן, ניהול נכון של הקושי, כלומר לקחת איתך אוזניות מתאימות ולהשתמש בהן כאשר מופיע הרעש הספיציפי שמפריע, לקיחת אחריות על הנושא מבחינת התייעצות עם אנשי מקצוע מתאימים, ושימוש עיקבי בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (במידת הצורך).

טיפול במיסופוניה במכון תל אביב לפסיכותרפיה​

אנו במכון מציעים טיפול CBT להתמודדות טובה יותר עם הרעשים והסימפטומים השונים הנובעים מכך, להבין טוב יותר את החוויה במתרחשת ואת העצמי בהתמודדות הזו. ההתמודדות עם מיסופוניה עשויה להוריד את תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות, ובטיפול אפשר לברר נושאים אלו ולראות כיצד יוצרים תהליך של שיפור והתחזקות מול הקשיים.

 

שלמותת ....

משתמש רשום
כפי שאפשר לראות שהמעצבן זה הרעש והרעש יהיה גם אם אוכלים בפה סגור.... בעיקר קריספי....
אתה מתכוון לרעש אני מתכוונת לזה שזה מגעיל .....וברור שהרעש הוא מעצבן אבל עדיף רעש מאשר לראות אנשים לועסים עם פה פתוח זה דוחה
 

קוויק

משתמש מקצוען
בלת"ק
פשוט סיוטטט
אישית כמעט עזבתי עבודה בגלל זה, ישבה איתי מישהי כזאת בחדר, והרגשתי שאני פשוט הולכת ומתפוצצת מיום ליום, זה ממש בלתי נסבל
בסוף עברתי חדר ובאה מנוחה לנפשי, ועד היום כשהיא באה אלי לפעמים לדבר תוך כדי לעיסת לחמניה עם חסה אני מחזיקה את עצמי חזק לא להתחרפן.
 

עדיה שיר

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
בלת"ק

נראה לי שיש לה שם, לתופעה...
גם אני לא יכולה לסבול שמישהו לועס לי באוזן. אפילו אם אני ישנה בחדר השני ומישהו לועס בקולניות בסלון- אני אתחרפן.
גם בליעה זה משהו שעושה לי חלחלה... או רעשים עם השפתיים או האף או כל זה...
מזדהה.
 

112123

משתמש מקצוען
יתכן וכוונת הדברים לא ברורה מספיק.
כאשר אדם מעסיק את עצמו במשהו, אז יתר החושים פחות פעילים באותה שעה.
אם בשעת הארוחה האדם יפעיל את כח המחשבה (הרי אי אפשר לדבר או לעבוד באותם רגעים), אז חוש השמיעה יהי' פחות פעיל, וכך גם תחושת ההצקה תקטן.
בפירוש לא היתה כוונה להיות פאסיבי.
לא שייך
כשאתה שומע את הלעיסות הנ"ל שאר הנושאים בעולם מתאדים ולא מעניינים רק זה מנקר לך בראש
אתה לא יכול אפי' לנסות להתניע את המוח...
וזה בלי להכנס שזה מגיע יחד עם קשב וריכוז
 

יונת123

משתמש מקצוען
אני גם חושבת שלא הרעש הוא הגורם המפריע
זה פשוט חסר נימוס ומעורר גועל לראות אדם, בעיקר אדם מבוגר, אוכל בפה פתוח.
ומי שכתב לא להעיר לילד- אני לא מסכימה! אולי לא להעיר בביקורת, אבל כן להרגיל לאכול בנימוס.
בדיוק כמו כל נימוסי השולחן שאני מרגילה אותם. רק חסר לי שהילדה תשב אצל השויגער ותלעס בפה פתוח. ברררררררר
 

אבא ל6

משתמש סופר מקצוען
בלת"ק
לי עוד מגרד באוזן מזה שלפני כעשרים שנה היה לי חבר חדר בישיבה אהוב מאוד,
אבל האוכל היה סיוט,
הוא היה אוכל בקולי קולות,
וכל ארוחה לא הייתה נגמרת...
והוא עוד היה מחמיר לאכול את ארוחותיו בחדר, ולא בחדר האוכל של הישיבה,
הייתי רוצה לנוח צהריים אבל זה היה חלום נוראי.....
אבל מעולם לא הערתי לו!!
ואפילו לא רמזתי!
כמו שלא הייתי מסוגל לשמוע את זה, כך לא הייתי מסוגל להתערב לו בפרטיות,
ובסוף התחתנתי וגם הוא,
לי נשאר הסיוט ולאשתו נשאר הרעש......
 

אינגליש מייל

אנגלית במייל שלך
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
עיצוב ואדריכלות פנים
היות והרבה פה באשכול רגישים לנושא..
אז אנא בלי תיאורים גרפיים...:sick:;)
 

112123

משתמש מקצוען
נראה לי שאחרי האשכול הזה גם מי שלא היה רגיש ולא שם לב עד עכשיו לרעשי האכילה הנ"ל, יתחיל לשים לב ואולי גם להיות רגיש לזה
מצוין
כשהוא מקבל מבט אחד לכיוון הפה שלו הוא חושב שהנ"ל לא מנומס
כשמכל כיון מסתכלים על הלעיסות שלו... אולי הוא יבין שהוא הלא מנומס
 

מיכל ש.

משתמש פעיל
תאמינו לי ,
בא לי להקיא!!
התאורים פנטסטיים...
בטוחה שלכולנו נמאס מה"לועס הלעוס" שכל מחשבה עליו עושה לכולנו צמרמורת ובחילה...
ועכשיו ברצינות-איך מתקנים את העולם???
 
אויש אלו תאורים!!!1
יש פה כאלו שיכולים לכתוב ספר....
חחחח
רגע סתם שאלה, איך כן אוכלים בלי רעש? כאילו אלו הרגישים לרעש יודעים לאכול בלי רעש? אם כן כדי לתקן את העולם פשוט תספרו להם איך לעשות את זה, לא?!
אני אישית עם אוזניות, הרצאות שירים למה לסבול כשאפשר להנות???
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה