מתייעץ

[רבקה.]

מתוך סשן צילומים למשפחה מקסימה, בשבוע שעבר.
התמונות מאוד דומות, אבל כל אחת משדרת משהו אחר. כמובן שהראשונה עדיפה כ"צילום משפחתי", בגלל ההבעה של הילד, אבל לשניה יש את היופי שלה, בעיני.
אשמח לשמוע את דעתכם על התמונות בכלל, ואיזו עדיפה בפרט.

[אבל בבקשה על תעירו על השמיים השרופים. מבחינה טכנית בלתי אפשרי לא לשרוף אותם בסיטואציה כזו וללא פלאש, ובעיני אין בעיה לשרוף שמיים בצילומים. זה לא מפריע לי, ובמקרה הנוכחי זה דווקא מוסיף איזה קסם, לדעתי.]

 

[חויוית]

אני לא צלמת, אבל אהבתי הרבה יותר את השניה- מביעה מאוד
בראשונה הילד נראה מרחף או בוהה ולא ממוקד

 

[DDFF]

השנייה

 

[dalit]

מסכימה עם חויוית. השנייה מקסימה, והראשונה נראית אפילו קצת עצובה.

והשמיים אכן מוסיפים קסם. אבל נראה לי שהיה עדיף צמצם פתוח יותר.

 

[רבקה.]

תודה לכן.
דלית - הצמצם היה 5.6 על 20 מ"מ (קרופ קליל). לא יכולתי לפתוח עוד הרבה את הצמצם כי הפתוח ביותר בעדשה הזו (17-40) הוא 4, ואני מרגישה שהיא לא חדה בצמצמים פתוחים. הסיבה לעומק השדה זה בעיקר אורך המוקד.
אבל... את מרגישה שעומק שדה רדוד יותר היה חשוב פה? זה צילום רחב (גוף מלא ועץ גדול בפריים).

 

[תם]

התמונה השניה יותר יפה, בכלל הרקע כאן לדעתי לא טוב, סוחב מידי את העיניים מאשר הילד.

 

[ביתרפ]

משהו שרוף בצד ימין של התמונה
השנייה יפה

 

[שיר770]

אני לא צלמת...
אבל אהבתי את הראשונה... היא מבטאת תום ורוך שנשפכים מהילד... ממש צילום "טבעי..."

 

[msphoto]

אני אהבתי יותר את הראשונה.

נכון שבשניה הילד מחייך ומביט בעניין, אבל זה לא קשור לתפאורה שסביבו. לכל היותר זו יכלה להיות תנוחה מתאימה לצילום בגינת השעשועים.
בתמונה הראשונה דווקא המבע הבוהה והרחפני משהו מתחבר לעץ הענק שמאחוריו ויוצר אוירה שגורמת לי לבהות בתמונה ולהרגיש שיש בה משהו 'מעבר'..

אם הייתי צריך לבחור את מה להגדיל ולתלות - רק את הראשונה.

 

[רבקה.]

אוקיי, משהו פה מוזר.
אני התכוונתי שהמחייכת תהיה השניה, וזה באמת הסדר שבו העליתי את התמונות, אבל כשהעליתי את האשכול ראיתי שהמחייכת זו הראשונה, ולכן ערכתי ושיניתי את המילים בהודעה שלי (כתבתי שהראשונה, כלומר המחייכת, עדיפה כצילום משפחתי).
אבל מהתגובות אני מבינה שכולכם רואים את זה הפוך ממני, כלומר שהמחייכת זה השניה, כמו שמראש התכוונתי. אני צודקת?

ביתר - ביקשתי לא להגיב על השמיים השרופים...

msphoto, אם הבנתי נכון שאתה רואה את התמונה המחייכת בתור התמונה השניה - דעתי בדיוק כדעתך. דווקא בתמונה העצובה יותר יש משהו מעבר לאלבום המשפחתי. כן, היא אולי עצובה, אבל אני לא מדברת על מה המשפחה תאהב, אלא איזו תמונה יותר מעניינת. גם צילום עצוב של ילד יכול להיות מעניין. לא?

ו... מעצבות גרפיות - אתן לא צריכות לציין בכל תגובה שלכן שאתן לא צלמות. הפורום פתוח לכולם, וכל ביקורת (שכתובה בצורה נעימה...) מתקבלת בברכה.

תודה לכולכם!

 

[יעקב1]

בס"ד

רבקה,

הייתי חייב

אם כבר לשרוף אז לפחות שתהיה לזה איזו משמעות צילומית.
והכוונה: היית שורפת לגמרי גם מצד שמאל ואז זה היה נראה בגן עדן. ככה זה נראה בטעות.

 

[רבקה.]

בס"ד

רבקה,

הייתי חייב

אם כבר לשרוף אז לפחות שתהיה לזה איזו משמעות צילומית.
והכוונה: היית שורפת לגמרי גם מצד שמאל ואז זה היה נראה בגן עדן. ככה זה נראה בטעות.

חחח, היה לי ברור שתגיב רק על זה...
לי זה נראה כמו סוגשל גן-עדן גם ככה (קסום היתה ההגדרה שלי). אני מניחה שאפשר גם לשרוף מקומית בפוטושופ, אני אנסה ואראה מה דעתי.

לא שרפתי את השמיים לשם השריפה אלא כי הקב"ה יצר את העולם כך שבשעות היום השמיים בהירים יותר מהקרקע, במיוחד הקרקע המוצלת, ואין דרך לצלם את התמונה הזו כך שכל חלקיה יהיו חשופים כהלכה בלי להשתמש בפלאש (ופלאש ישיר לא בא בחשבון מבחינתי, ופלאש מרוכך לא היה אפשרי בסיטואציה ההיא כי אני עובדת בלי עוזר צלם ובצילומי ילדים הכל נורא דינאמי).
כך שבעצם אתה יכול לומר ששרפתי אותם "בטעות". בפועל הייתי צריכה לבחור מה לחשוף נכון, ואם אני מעמידה את האוביקט המרכזי (הילד) מול הרקע השולי (השמיים. הרקע העיקרי הוא העץ) - האוביקט מנצח אצלי. וגם אצל כל שאר הצלמים שאני מכירה, חוץ ממך...

 

[יעקב1]

לשרוף מקומית? נו נו, תצלמי מראש כך ולא תצטרכי את הפוטושופ.

ברור שכך יצר ה' את השמים. בהמשך הוא גם יצר אותם כך שבשעות אחר הצהרים או שעות הבוקר המוקדמות אפשר לקבל צבעים נהדרים, תאורה מצויינת ושמים מדהימים.

ברור שהאובייקט הכי חשוב. אך ברגע שהרקע ככה זה פוגע באובייקט.
כשאני מצלם ילדים ובעיקר בר/בנות מצווה אם אין לי כוונה להאפיל אותם (סילואט) הם מקבלים חשיפה נכונה וטובה.

 

[msphoto]

msphoto, אם הבנתי נכון שאתה רואה את התמונה המחייכת בתור התמונה השניה - דעתי בדיוק כדעתך. דווקא בתמונה העצובה יותר יש משהו מעבר לאלבום המשפחתי. כן, היא אולי עצובה, אבל אני לא מדברת על מה המשפחה תאהב, אלא איזו תמונה יותר מעניינת. גם צילום עצוב של ילד יכול להיות מעניין. לא?

הבנת נכון. ואני חושב שאם יש למשפחה קצת שאר רוח - גם היא תאהב יותר את 'התמונה העצובה'

 

[רבקה.]

הבנת נכון. ואני חושב שאם יש למשפחה קצת שאר רוח - גם היא תאהב יותר את 'התמונה העצובה'

האמת היא שיש להם, ויש סיכוי טוב שזה אכן יקרה. ליתר ביטחון יש גם את המחייכת...
​

 

[רבקה.]

לשרוף מקומית? נו נו, תצלמי מראש כך ולא תצטרכי את הפוטושופ.

ברור שכך יצר ה' את השמים. בהמשך הוא גם יצר אותם כך שבשעות אחר הצהרים או שעות הבוקר המוקדמות אפשר לקבל צבעים נהדרים, תאורה מצויינת ושמים מדהימים.

ברור שהאובייקט הכי חשוב. אך ברגע שהרקע ככה זה פוגע באובייקט.
כשאני מצלם ילדים ובעיקר בר/בנות מצווה אם אין לי כוונה להאפיל אותם (סילואט) הם מקבלים חשיפה נכונה וטובה.

ברור לך שכדי לשרוף גם את הרקע משמאל אני צריכה לחשוף יותר, מה שישפיע על החשיפה של כל התמונה (דבר שאני לא מעוניינת בו), כן?
הנה, ערכתי בפוטושופ לצורה שאני חושבת שנראית טוב. רק הסרה של העץ והשביל המרוחקים מאוד (כל שאר העצים שברקע לדעתי מוסיפים, לא מפריעים).
התיקון הנוכחי לא היה אפשרי במהלך הצילום עצמו, אלא אם אתה מתכוון להנחת פלאש שיאיר ספציפית את העץ המרוחק ההוא, כי אין דרך לגרום במהלך הצילום עצמו לקונטרסט גבוה יותר בין הסצנה כולה לבין עץ ספציפי אחד מרוחק.
גם אין צורך, בעיני, כי לשם כך בדיוק נוצר פוטושופ.

 

[photosbyrik]

אני בתור צלמת אוהבת את הרצינית אבל ההורים אוהבים את המחייכם.
אני תמיד אומרת בנדם מסחוץ שלא מחובר לילד אוהב ליראות מבטים וההורים רוצים ליראות חיוכים....
התבעים מקסימים !!!

 

[tamiro]

אמממ
קצת מצחיק לבקש שלא להעיר על הרקע השרוף
הרי הוא יפריע בהדפסה, ובכל מקום בו התמונה תוצג
למה לא לעשות חשיפה כפולה?
או חשיפה מרובה ובכך להימנע מרקע כ"כ שרוף?

אוווווו לא לצלם במיקום הזה, זו גם אפשרות.

אני הייתי בוחר בשתי הדרכים הראשונות.

 

[רבקה.]

אמממ
קצת מצחיק לבקש שלא להעיר על הרקע השרוף
הרי הוא יפריע בהדפסה, ובכל מקום בו התמונה תוצג
למה לא לעשות חשיפה כפולה?
או חשיפה מרובה ובכך להימנע מרקע כ"כ שרוף?

אוווווו לא לצלם במיקום הזה, זו גם אפשרות.

אני הייתי בוחר בשתי הדרכים הראשונות.

למה שהוא יפריע בהדפסה? לו אתה היית הצלם - זה היה מפריע לך. לי זה לא מפריע כלל וכלל (ואל תזכיר את הלקוחות, כי הלקוחות בוחרים את הצלם לפי העבודות הקודמות שלו).

אני מקווה שאתה צוחק בנושא חשיפה כפולה כשמדובר בצילומי ילדים. חביבי, זה לא פרפרים פה. חצובה בהחלט לא באה בחשבון.
HDR מקובץ RAW היה אולי אפשרי בתנאים אופטימלים יותר, אבל כמו שכתבתי - השרוף לא מפריע לי ואני בהחלט לא אשקיע ב-HDR כדי להימנע ממנו. יותר מזה, ציינתי שספציפית בצילום/לוקיישן הזה השמיים השרופים מוסיפים בעיני.

לוותר על הלוקיישן? ממש לא בשבילי, נו באמת.

 

[עפרה]

(אני עונה כציירת....)

אני אוהבת הרבה יותר את העצובה. יש בה משהו מושלם בגוונים המשתלבים ובזוויות ובחיבור של העץ והילד (לילד ולעץ יש אותה תנוחה ממש, והפנים של הילד תחומים מימין ומשמאל ממש כמו העץ).
בתמונה השנייה ההבעה של הילד מופנית הצידה והאור שנוסף לו על הפנים (הלחי נעשתה ריקה ובהירה וזה מחזיר מדגיש פתאום את כל האור שיש מימין לעץ, והכול נראה ריק יותר), זה מוציא אותו מהחיבור אלינו ומהחיבור לעץ.