אחוז האוטיסטים מתוך המחוננים קטן מאד (קראתי איפשהו ש2%), רוב המוחלט של המחוננים אנשים נורמטיביים לחלוטין...
רבים מהמחוננים דווקא בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר.
אנשים פה מציעים עצות איך 'להתמודד' בתוספת אשליות כאילו שיש תקציבים כמו חנ"מ...
כנראה לא נתקלתם במחוננים מעולם.
להפך. אנחנו טוענים שמחוננים אינם אוטיסטים, והקשיים שלהם לא נובעים מחוסר הבנה חברתית אלא מפער מאד גדול עם בני גילם.
תחשוב על בחור מוסיקלי ששמים אותו במקהלת זייפנים. זה ייצר אצלו תסכול. ותחושת זרות.
עכשיו תתאר לעצמך שהמקהלה הזו היא הפעילות הקבועה של הילד, 3 שעות ביום.
ליבי עליו.
בת"ת נמצאים שעות רבות ביום, רב ימי השנה
לצערי הרב (זה כבר לא קשור למחוננים) צוות חינוכי הוא לרב לא האנשים הכי מבריקים ביקום. חכמים כן, רגישים כן, בעלי יכולות כן. אבל, נתנונים פשוטים של משרד החינוך מורים שרב המורים שמכינים תלמידים לבגרויות של 5 יחידות לא עברו בעצמם 5 יחידות.
מי שעבר הלך ללמוד מקצעוות טכנולוגיים.
מי שמוכשר בדרך כלל לא ימצא עצמו רב'ה אלא ר"מ (ב"ה שמגזר החסידי זה פחות מדויק כי ככה יש לנו מלמדים לילדים)
גם אצל בנות החכמות לומדות תכנות/ראית חשבון, וכל מי שרוצה לומדת הוראה. בדרך כלל- בלי לזלזל באף מורה (גם אני למדתי הוראה...) זה לא הבנות שקטפו ציונים גבוהים בלי מאמץ. נותרו מעט מאד אידאולוגיות שדוגלות בהוראה לכתחילה.
מי יאתגר את הילד?
המורה שמאוים שהקף השאלות והסקרנות של הילד רחב מהיקף ידיעותיו של המורה?
אני לא מחוננת. סתם סקרנית ואוהבת ידע (חננה בלעז) ורב המורות שנאו אותי וחפשו דרך להשתיק אותי. ולא הייתי חצופה בכלל, סתם תלמידה שאתגרה אותן קצת-קצת.
הרמה הלימודית בזמני לא היתה גבוהה כמו היום. אז הגעתי בקלות להישגים. בלימודי תואר כשנדרשתי להשקיע הזעתי כל כך הרבה בשביל לשבת על הכיסא! פשוט לא התרגלתי לזה.
היה לי קשה בחברה כי לא היו לי חברות עם תחומי ענים משותפים. אצל בנות מאד לא אוהבים קשרים עם בנות מכתות גבוהות וכו' והיה לי משעמם בכיתה. זה לא הביא לדברים טובים.
כשהילד שלי בן 3 קורא בקלות טקסטים מכל סוג, הוא נחשף לדברים שהם מעבר ליכולת ההבנה שלו. כשהוא נמשך לספרי קריאה במקום למשחקים עם בני גילו הוא מפסיד חוויות חברתיות, הזדמנות ליצירת קשרים חברתיים, ופיתוח כישורי חברה- עמידה בתור ועוד. ושוב, הוא מחונן סתם חכם וסקרן.
ב"ה, מודה עליו. אבל מחוננים זה ברכה בתנאי שהסביבה פתוחה ומכילה.
תסתכלו בסיפורים על גאוני פעם המוכשרים. נסעו לישיבה גדולה בגיל 13. למדו עם מלמד פרטי, התחככו בגדולי עולם בגיל צעיר. ברור שהם יצאו גדולי עולם. הסביבה אפשרה להם את זה. אף אחד לא חשב שהם ישבו בכיתה ויקשיבו למלמד מסכם בפעם השלישית משניות שלמדו לפני שנתיים בשבת משעממת קצת