ואם תוכלי לענות בגילוי נאות-
האם את שכירה שאמורה לעבוד בימים אלו מחוץ לבית משך 8-9 שעות?!
ואם לא תבואי - לא תקבלי משכורת כלל משך אולי כמה חודשים , בתקווה שהמעסיק לא ימצא עד אז מישהי אחרת ?!
או שאת בחופשה/עצמאית/עובדת מהבית משהו בסטייל הזה?!
כי לכל הנשים לעיל המצוקה אינה הילדים ש"אוכלים שלוקים וביסקויטים ומטפסים על הקירות"... מצידם שיאכלו שלוקים בייגלך וסוכריות ועוד כמה.
אין להם פשוט מה לעשות עם הילדים.
הם במצוקה איומה של אובדן פרנסה מוחלט. בזמנים של אי וודאות כלכלית במשק.
של חוסר יכולת לקנות לילד הזה מטרנה וטיטולים לחודש הזה.
להלן פתרונות נפוצים להנאתך:
ביייביסיטר של ילדה בכיתה ז' עד 11 וחצי במקום ללא מרחב מוגן בתקווה שהיא תדע מה לעשות בכלל אם תהיה אזעקה .... ב-11 וחצי גג רבע ל-12 היא כבר צריכה ללכת לבית ספר .... אז שתשכיב אותו לישון ותסגור את הדלת בזהירות. נתפלל שאין אזעקה .. עד 12 תבוא ילדה בכיתה ד' להעביר את הגשר עד 1 .... ב-1 ישמור ילד חיידר "גדול" בן 12 תמורת תשלום עד שאבא חוזר.....
כל זה נשמע לך ממש בטיחותי ? משהו שאפשר לוותר על מי ערב שהגננת המבוגרת תצליח לפנות את הילדים לפרוזדור הממוגן יחסית בזמן התרעה?! או שתיפול במדרגות?! או שייפול חייזר?! או הסיכוי של אחד ל-4 מיליון שיפגע טיל פגיעה ישירה במעון?!
שמחתי לעזור...
נשמע מבדר למדי
שבזמן שאנשים מתלוננים על מצוקות קיומיות של חובה ללכת לעבודה כדי לשלם בין השאר את השכר הגבוה למעון שלא עובד.
והשארת ילדים בכל מיני חצאי סידורים בעיתיים
שכל יום והסיפור שלו איך הסתדרנו היום.
המצוקה הכי "נוראה" והכי צריכה ייעול זה לא חלילה חוסר התיאום בין עבודת ההורים למעונות הילדים. זה בקטנה. מובן.
כל זה קצת "פחות עצוב"
אבל איחור הזוי בגיל קבלת החיסון. שומו שמיים. זה הכי עצוב.
בואי אני ארגיע אותך. אין סכנה מהותית בדחיית חיסונים. רוב האוכלוסיה סביב מחוסנת. מן הסתם בני הבית שלך בזמנים שהילד מסתובב רק בבית. המחלות נגדם מתחסנים אינן מסתובבות באופן מבהיל ומסכן חיים כרגע. לחלקן מן הסתם גם הילד מחוסן חלקית...
בבית חולים גם אם תאחרי בשנה איזה חיסון יצהירו שהילד "מחוסן כפי גילו".
בשביל הפרופורציה. מה באמת לא היסטרי לדחות בעוד כמה חודשים טובים בזמן מלחמה...
היי לך,
שמה,
מעבר למחשב.
אני מבינה שהתקופה האחרונה מעמידה כמה מאיתנו במצבי קיצון.
אני מבינה גם, שכנראה מאוד כואב לך אם אנשים מוסיפים תלונות במקום הלא נכון.
אני באמת מתנצלת כלפייך באופן אישי שהעזתי להזכיר את מצוקת החיסונים למול המצוקה הגדולה שבקשיי הפרנסה.
חשוב לי רק להסביר לך, יקירתי, שאת הקושי הפרטי שלך- אף אחד לא ניסה למחוק או לטשטש.
וגם אני, מתמודדת עם ילדים בבית ובעל שרוצה ללכת ללמוד אבל חייב הכנסה כלשהי בחודש כל כך שומם (+שבוע חוה"מ) ומשכורת שמורכבת משעות חודשיות בלבד, בלי אילו ובלי כאילו.
גם לי מפריע מה שהבוס חושב או לא חושב עליי בעבודה ואיזה עובדת הוא מחפש להכניס תחתיי.
אבל ההתנהלות כאן באשכול, לוקה בחסר גדול מאוד.
כי אם נדמה לך שהקושי שלך מתגמד כשאת מכילה קושי של מישהי אחרת- את מפספסת את עיקר ההכלה והאמפטיה שהופכת אותנו לאנשים.
ואם התגובה שלי הרתיחה אותך, עד כדי כך שאת יורדת לפרטים האישיים של דמות שאינך מכירה-
כל שאוכל לומר לך הוא
סליחה שלא הבנת אותי נכון,
באמת סליחה שהבנת ממני שטיפת חלב חשובה יותר ממטרנה.
ובאמת באמת סליחה שהעדפתי ילדה בכיתה ז' בבית (ואחריה כיתה ד' ואחריה חיידר) על פני מעון עם אלפי ילדים אחרים. כן, זה מה שאני מעדיפה.
באמת סליחה שאלו הם הרגשות שלי,
ובאמת סליחה שלרגע העזתי לחשוב
שיש לי את הזכות
לומר מה שעל ליבי.
בפעם הבאה אחשוב פעמיים,
כי כנראה שיש מישהו שם בצד השני שנאבק על הפרנסה כדי לא להפסיק מלימוד התורה
אבל את הפכים הקטנים שבדרך- הוא משליך
בדרך למטרה החשובה.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
