לא נכנסת לדיון כי אני לא מספיק מבינה בו.
אבל-
מניחה שיש צדדים לכאן ולכאן.
מניחה שיש אנשים שעבורם המבצעים האלו הם אכן דבר האבד וחסכון גדול של כסף ושמותר להם לרכוש. לא יודעת. אבל לא נשמע מופקע.
לשם השוואה ולא בדיוק השוואה אבל דומה.
הוצע לנו נופש מאורגן טעם ארגון כלשהו לשבת זו, שבת חזון.
מנהלי הארגון שאלו א הרב יצחק זילברשטיין שליט"א אם מותר לעשות נופש בשבת זו, אם מתאים ובייחוד שהמחיר זול משבת רגילה.
תשובתו היתה שכיון שהנופש הזה הוא צורך גדול לאנשים החברים בארגון [מטעמים שלא אפרט כאן] אזי מותר לארגן את הנופש לשבת זו ומותר לאנשים ללכת אליו. סוג של דבר האבד.
אישית, היו וההיתר הוא כאן בגלל שזה צורך גדול לאנשים האלו, אנחנו לא מצטרפים כי לנו באופן אישי הנופש הזה, המנוחה ושבירת השגרה הזו לא מהווה צורך כל כך כרגע.
אולי זה דומה.
ומי שלא מרגיש שזה דבר האבד בשבילו וצורך גדול עבורו שלא יקנה בתקופה זו למרות המבצעים.
לא סותר את זה שאיםה שהוא אבדנו קצת את הרגישות מול החורבן ומה שחסר לנו וההגדרה של עבור מי זה אכן דבר האבד ועבור מי זה סוג של תירוץ. וכאן המקום לכל אחד להיות כן עם עצמו ולהבין איפה הוא עומד מול החורבן מצד אחד ומול הדבר האבד מאידך. ויש אנשים שעם כל הכנות עדיין יקנו כי זה אכן דבר האבד אמיתי עבורם.
ואסור לנו לדונם.
אישית אני לוקחת מכאן מסקנה שעלי [שוב, אישית] להתחזק קצת באבל מול החורבן ומול מה שאין לנו ואנחנו כל כך רוצים. כי המבצעים האלו צורמים לי אבל לא ברמה שלא מניחים את דעתי