עזרה מילים מקצועיות

[וכאשר אבדתי אבדתי]

לייק, תודה, חחח, וכו' כו'

אני מה אעשה...
אם אני אוהב משהו אני שם עליו לייק...

 

[יהודיפשוט]

נסתי להשתמש במילים מקצעיותעל משהו שכתב התחלתי לכתוב בלשון יותר פשוטה, ברצוני לשמוע את דעתכם:

מקום התבטאותה של הנשמה​

דוגמא א-
בחקר זה נעסוק בפילוסופיה פסיכופיזית, השופטת את חיבור הגוף לנפש, האם אכן ההנחה המוניסטית היא הנכונה, או שיש יותר לצדד כפי ההנחה הפלורליסטית שיש לבני האנוש ריבוי דעות מגוונות. על כן בראש דברינו נצטרך לעמוד על התודעה האנושית, האם היא רק קוגנטיבה סובייקטיבית, שאינה ניתנת להפרכה או לחלופין להוכחה, אלא רק לתחושה מזווית אישית. או שמא יש הוכחה לוגית אובייקטיבית, שאינה ניתנת לעירעור.


דוגמא ב-
בתחילה נבוא להבין מה הצורך להתחבר אל הנשמה? ובמבט יותר ממוקד נשאל, מה ההבדל בין אדם שחי את חייו כשהוא מחובר אל נשמתו, לאדם המובדל ממנה? האם יש הבדל "מעשי" בניהם, או רק הבדל "חשבתי-תאורתי"? ובניסוח יותר מעמיק נשאל, היכן מתבטאת הנשמה בחיי היום-יום שלנו? האם ההתבטאות היא רק ברגש, כמו לדוגמא: אדם המחובר לנשמתו, תפילתו תהיה יותר מהלב, וכן מצוותיו תעשנה יותר בשמחה ובהתעלות. או שנאמר שבטויה של הנשמה מתבטא גם בפן המעשי-מציאותי, כמו לדוגמא: אדם המחובר לנשמתו מצוותיו ייעשו באופן "מציאותי" שונה מאשר אדם המובדל מנשמתו. ויש להוסיף שגם במידה ונניח שיש שוני גם באופן מעשי-מציאותי, עדיין יש צורך לברר, האם השוני יתכן רק בין אדם המובדל מנשמתו לאדם המחובר לה. או שנאמר שגם בין שני בין אדם המחוברים לנשמתם, יתכן שוני מעשי-מציאותי?

המניפסט הקומוניסטי של קרל מרקס ופרידריך אנגלס היה יותר קריא חחח

 

[IMOD]

בסוף ניסחתי כך [זה היה די מתיש...]:

אקסיומת פשוטה ובפרט ביהדות שיש נפש, אולם מה תוכנותיה וכיצד צורת תפקודה, זה בהחלט פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה, הוא שרוב ככל הטענות אינם טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות סובייקטיביות הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד.

כדי להבין את התשובה לשאלת הבסיס במחקרנו מה תפקידה של הנפש, נצטרך להתמקד בכמה שאלות: א. כיצד יש להגדיר את הנפש בתודעת האדם? ב. מה צורת תפקודה של הנפש, האם היא רק סובייקטיבית המתמקדת ברגש ובשינויי האופי בין בני-האדם, או שהשלכותיה הם גם אובייקטיביות המשנות למעשה בתפקוד היום-יומי? ג. האם תכונות הנפש הם אוניברסליות השוות בין כל סוגי האנשים, כפי טענת המוניזם, שהכל נובע מעיקרון יחיד וברור. או שתכונותיה הם אינדיבידואליות השונות בין אדם לחבירו, כפי טענת הפלורליזם, שלמין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד? ד. האם תכונות הנפש הם רק סוג אופי-אישיותי, או שיש בה תכונות עמוקות יותר של דת ומצפון?​

 

[זכות התגובה]

אני הייתי מגיהה יותר את הנכתב, כלהלן:
"אקסיומה פשוטה, בפרט ביהדות, היא קיומה של הנפש. אולם המידע על תוכנותיה וצורת תפקודה מהווה ללא ספק פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה הוא שרובן ככולן של הטענות אינן טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות טענות סובייקטיביות, הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן הינן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד."

 

[mic003]

בסוף ניסחתי כך [זה היה די מתיש...]:

אקסיומת פשוטה ובפרט ביהדות שיש נפש, אולם מה תוכנותיה וכיצד צורת תפקודה, זה בהחלט פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה, הוא שרוב ככל הטענות אינם טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות סובייקטיביות הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד.

כדי להבין את התשובה לשאלת הבסיס במחקרנו מה תפקידה של הנפש, נצטרך להתמקד בכמה שאלות: א. כיצד יש להגדיר את הנפש בתודעת האדם? ב. מה צורת תפקודה של הנפש, האם היא רק סובייקטיבית המתמקדת ברגש ובשינויי האופי בין בני-האדם, או שהשלכותיה הם גם אובייקטיביות המשנות למעשה בתפקוד היום-יומי? ג. האם תכונות הנפש הם אוניברסליות השוות בין כל סוגי האנשים, כפי טענת המוניזם, שהכל נובע מעיקרון יחיד וברור. או שתכונותיה הם אינדיבידואליות השונות בין אדם לחבירו, כפי טענת הפלורליזם, שלמין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד? ד. האם תכונות הנפש הם רק סוג אופי-אישיותי, או שיש בה תכונות עמוקות יותר של דת ומצפון?​

אתה חייב להקפיד על הטיות נכונות (זכר / נקבה), בפרט כשאתה משתמש בשפה כזו.
לדוגמא, המשפט הראשון: אקסיומה פשוטה (לא ׳אקסיומת׳) ובפרט ביהודות שיש נפש, אולם מה תוכניותיה ומה צורת תפקידה זוהי (לא זה) בהחלט פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה וכו׳.
מצאתי עוד כמה שגיאות כאלו.
מלבד זאת, יש לי ביקורת על הטקסט עצמו ועל שיבוץ המילים בתוכו. אני הייתי ממליץ לך לכתוב במילים שאתה מבין ואוהב, לדעתי זה הרבה יותר מקצועי והרבה יותר נכון. זה שבמקומות מסויימים סרבול לשוני ושימוש במילים לועזיות מייצג מקצועיות, לא אומר שכולנו צריכים להיגרר אחרי זה.

 

[סופריא - הוצאה לאור]

זה בכלל מוגזם ועדיף להשאיר כך

השתמש בדרך זו. השימוש המרובה במילים לועזיות ו'גבוהות' מוריד את החשק לקרוא.

זה נכון בשתי אפשרויות: 1. שימוש מתון במילים לועזיות מוכרות, ובפרט בכאלו שמוכרות יותר מהמילים ה'עבריות' שהמציאה האקדמיה. 2. במקרה של עבודה אקדמית, כשהמושגים הלועזיים הם חלק מהמקצוע/התחום הנלמד.

 

[reish]

בסוף ניסחתי כך [זה היה די מתיש...]:

אקסיומת פשוטה ובפרט ביהדות שיש נפש, אולם מה תוכנותיה וכיצד צורת תפקודה, זה בהחלט פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה, הוא שרוב ככל הטענות אינם טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות סובייקטיביות הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד.

כדי להבין את התשובה לשאלת הבסיס במחקרנו מה תפקידה של הנפש, נצטרך להתמקד בכמה שאלות: א. כיצד יש להגדיר את הנפש בתודעת האדם? ב. מה צורת תפקודה של הנפש, האם היא רק סובייקטיבית המתמקדת ברגש ובשינויי האופי בין בני-האדם, או שהשלכותיה הם גם אובייקטיביות המשנות למעשה בתפקוד היום-יומי? ג. האם תכונות הנפש הם אוניברסליות השוות בין כל סוגי האנשים, כפי טענת המוניזם, שהכל נובע מעיקרון יחיד וברור. או שתכונותיה הם אינדיבידואליות השונות בין אדם לחבירו, כפי טענת הפלורליזם, שלמין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד? ד. האם תכונות הנפש הם רק סוג אופי-אישיותי, או שיש בה תכונות עמוקות יותר של דת ומצפון?​

אתה יודע להסביר במילים פשוטות כל מה שכתבת?
מה זה תצפית פסיכואנליטית חלקית, למשל?

 

[IMOD]

אציג כאן דוגמא נוספת אשמח לתיקונים:​

הנפש ותפקידה​

אקסיומה פשוטה, בפרט ביהדות, היא קיומה של הנפש. אולם המידע על תוכנותיה וצורת תפקודה מהווה ללא ספק פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה הוא שרובן ככולן של הטענות אינן טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות טענות סובייקטיביות, הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן הינן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד.

ולצורך ניתוח ובירור נושא מחקרנו מה תפקידה של הנפש, אציג בזה כמה גישות בתפקיד הנפש ונחקרם על פי מודל הבנוי מ4 שאלות, ואלו הן: 1. כיצד הגדרתה של הנפש בתודעת האדם ובשלבי הכרתו? 2. במה מתבטא השפעת הנפש על האדם, האם ביטויה רק כסובייקטיבית המתמקדת ברגש האישי ובשינוייו בין סוגי האופי של בני האדם, או שביטויה יכלול גם השלכות אובייקטיביות המשנות למעשה בתפקוד היום-יומי? 3. האם תכונות הנפש הם אוניברסליות השוות בין כל סוגי האנשים, כפי טענת המוניזם, שהכול נובע מעיקרון יחיד וברור. או שתכונותיה הם אינדיבידואליות השונות בין אדם לחברו, כפי טענת הפלורליזם, שלמין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד? 4. האם תכונות הנפש הם רק סגנון אופי-אישיותי, או שיש בה תכונות עמוקות יותר של דת ומצפון?

1. שיטת מטריאליזם​

החוקר הדתי בנימין פיין בספרו יש מאין (2004, 10) מציג את שיטת המטריאליזם, הטוענים שאין לאדם רגשות ותחושות הנובעות מעמקי אישיותו, אלא כל תחושותיו מיוסדות רק על נתונים שאסף ואגר מהעולם החיצוני הפיסיקלי. בדומה למחשב שאוסף ואוגר את הנתונים שנכתבים ממתכנת חיצוני. ולפי גישה זו יוצא, שכל האישיות של האדם היא רק שיכפול של העולם הפיסי. ואם כן כפי שמתאפשר לחקור את העולם הפיסי על ידי חוקי הפיסיקה, כן יתאפשר לחקור ולנתח את רצונות האדם. וכך כתב שם:

הטענה היומרנית של המטריאליזם שכל התכונות נובעות ממתכונת מסוימת. דהיינו כל דבר בעולם, כל התפתחות בעולם, לרבות התפתחות החיים, נקבעת על ידי חוקי הפיסיקה. לפי טענתם אפשר להבין ולנתח את החברה על ידי פסיכולוגיה, ואת הפסיכולוגיה אפשר לנתח במונחים של פיסיולוגיה, ואותה לנתח במונחים ביולוגים, עד שלדבריהם אפשר עקרונית להסביר הכול על ידי הפיסיקה. לרבות עולם החי, האדם על רגשותיו ורצונותיו. (שם, 12).

וכהמשך לגישה זו ניסה הפיסיקאי-המתמטיקאי רוג'ר פנרוז (מובא שם, 14) לשכנע את העולם שבעוד מאה שנה המחשבים ירגישו ויבינו כמו בני אנוש, שהרי הרגשות אינם אלא אוסף של נתונים הנכתבים על ידי העולם.

גישה זו מעוררת תובנה שתלטנית, המאפשרת לשלוט על תחושות ורגשות של בני-אדם אחרים, שהרי כל הרגשות נובעות מאיסוף נתונים חיצוני, ולא נותר לרודן הדיקטטור אלא רק להכתיב איזה נתונים על הנשלטים לאסוף. ולהבדיל כמו שיש אפשרות לפרמט מחשב ולשנות את נתוניו, כן תתכן אפשרות לשנות את הגישה והחשיבה של האדם.

ובתזה אישית של הכותב, נראה שתאוריה זו משתלבת יפה עם גישת החוקר יעקב רופא (הרציונליות של הפרעות פסיכולוגיות, 2000) השוללת את קיומה של התת-מודע, ולדבריו האישיות מורכבת רק מסגנון אופי גלוי, אולם מכיוון שלעיתים נוטה האדם להפרעה פסיכוטית, נגרם כשל לוגי המביא לטענת קיום התת-מודע. ולפי טיעון זה שאין לאדם רצונות חבויים או תשוקות אישיות עמוקות, נוכל יותר לבסס את טענת המטריאליזם שאישיות האדם אינה מעומק דעתו, שהרי לגישה זו אין תת-מודע המכיל אישיות עמוקה, אלא כל האישיות בנויה רק על נתונים גלויים, בדומה לטענת המטריאליזם שהאישיות בנויה רק מנתונים פיסיקליים ברורים וגלויים הנאספים מהעולם החיצונים.

ועתה לסיכום אבחן שיטה זו על פי המודל שהצגתי בתחילת המאמר, ואעלה כך [לפי המתכונת המספרית]: 1. לשיטתם הגדרת הנפש בתודעת האדם היא רק במודעות קוגניטיבית, אשר ניתן לבוחנה בכללים פיסיקליים ברורים. 2. אין לנפש השפעה על העולם החיצון אלא הפוך העולם החיצון הוא שמשפיע על נפש האדם. 3. ו4. אינם שייכים לשיטה זו, כי לדבריה אין לנפש תכונות משלה.

אתה יודע להסביר במילים פשוטות כל מה שכתבת?
מה זה תצפית פסיכואנליטית חלקית, למשל?

זה הסקה אינדוקטיבית שמסתכלת על הפרטים ומשם לומדת לכלל.
כמו בדוגמא שלפנינו, אין לי ראיה על האדם הזה ספציפי, אלא החוקר חקר כמות X של אנשים, ולפי זה החליט שגם שאר אנשים הם באותו מהלך נפשי.
כמו למשל בשיטת האניאגרם שאני תמיד יציג שיטה זו... הם בחנו X אנשים והחליטו שיש 9 אבות טיפוס, ומשם למדו לשאר העולם.
פסיכואנליטית- זה אומר מבנה של תודעה בנפש, דהיינו תהליכים הפועלים בנפש, התפתחות הנפש ומבנה אישיות.

אני הייתי מגיהה יותר את הנכתב, כלהלן:
"אקסיומה פשוטה, בפרט ביהדות, היא קיומה של הנפש. אולם המידע על תוכנותיה וצורת תפקודה מהווה ללא ספק פילוסופיה פסיכולוגית ארוכה. הקושי העיקרי בחקר זה הוא שרובן ככולן של הטענות אינן טענות לוגיות מוכחות ומוכרחות, אלא יותר נוטות להיות טענות סובייקטיביות, הנסמכות על תצפית פסיכואנליטית חלקית, וחלקן הינן אף בגדר פסבדו מדעי בלבד."

מעורר השראה! העתקתי פשוט מילה מילה, אשמח מאד לעזרה גם בהמשך!

מלבד זאת, יש לי ביקורת על הטקסט עצמו ועל שיבוץ המילים בתוכו.

אשמח לשמוע מה הביקורת ולתקן!

אני הייתי ממליץ לך לכתוב במילים שאתה מבין ואוהב,

אני חושב שאפשר לראות שלא שיבצתי סתם מילים, אלא חקרתי אחרי הרבה מאד מילים וכתבתי רק מה שהרגשתי לנכון, אבל בכל אופן אני רק בתחילת הדרך בזה...

לדעתי זה הרבה יותר מקצועי והרבה יותר נכון. זה שבמקומות מסויימים סרבול לשוני ושימוש במילים לועזיות מייצג מקצועיות, לא אומר שכולנו צריכים להיגרר אחרי זה.

האם גם במאמר לעבודת BA?

השתמש בדרך זו. השימוש המרובה במילים לועזיות ו'גבוהות' מוריד את החשק לקרוא.

האם זה נכון גם לעבודת BA?

תודה רבה ענקית לכל העוזרים והמבקרים!!

 

[reish]

זה הסקה אינדוקטיבית שמסתכלת על הפרטים ומשם לומדת לכלל.
כמו בדוגמא שלפנינו, אין לי ראיה על האדם הזה ספציפי, אלא החוקר חקר כמות X של אנשים, ולפי זה החליט שגם שאר אנשים הם באותו מהלך נפשי.
כמו למשל בשיטת האניאגרם שאני תמיד יציג שיטה זו... הם בחנו X אנשים והחליטו שיש 9 אבות טיפוס, ומשם למדו לשאר העולם.
פסיכואנליטית- זה אומר מבנה של תודעה בנפש, דהיינו תהליכים הפועלים בנפש.

שאלתי על הביטוי הספציפי הזה, כי הוא פשוט נשמע לי לא מדויק.
בעיני זו דוגמה לכך שעדיף להמעיט בשימוש במילים לועזיות שעשויות להתפרש באופן שאינו נכון. כותבת זאת גם על בסיס ניסיוני בכתיבת עבודות אקדמיות ובעריכתן.
מרפרוף קל על הקטע שהצגת, בולט מאד הצורך בפיסוק נכון, לצד שימוש שאינו תקין בו' החיבור בתחילת משפט.
אם יהיה לי זמן אנסה לעבור לעומק יותר.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

1. שיטת מטריאליזם​

זו שגיאת כתיב.
או השיטה המטריאליסטית או שיטת המטריאליזם לדעתי האופציה הראשונה עדיפה

כמו למשל בשיטת האניאגרם שאני תמיד יציג שיטה זו... הם בחנו X אנשים והחליטו שיש 9 אבות טיפוס, ומשם למדו לשאר העולם.

אין דבר כזה שאני תמיד יציג. צריך לכתוב אציג. גם המילה תמיד לא ממש קשורה (צריך משהו כמו-זאת השיטה שאני אציג בהמשך... או משהו מעין זה)

 

[reish]

אין דבר כזה שאני תמיד יציג. צריך לכתוב אציג. גם המילה תמיד לא ממש קשורה (צריך משהו כמו-זאת השיטה שאני אציג בהמשך... או משהו מעין זה)

או עדיף - השיטה אשר תוצג בהמשך.
באופן כללי, מומלץ למעט בשימוש בגוף ראשון.

 

[שושנה שרה]

אני מה אעשה...
אם אני אוהב משהו אני שם עליו לייק...

אז בכללי אתה ממש אוהב פה בפרוג את התוכן, לא?
בכל אופן, תודה על הפרגון לכולנו...

 

[IMOD]

אין דבר כזה שאני תמיד יציג. צריך לכתוב אציג. גם המילה תמיד לא ממש קשורה (צריך משהו כמו-זאת השיטה שאני אציג בהמשך... או משהו מעין זה)

תודה על התובנה, אבל כתבתי את זה רק כבדיחה... [וגם רק לחבר פרוג ולא חלק מהמאמר]

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

תודה על התובנה, אבל כתבתי את זה רק כבדיחה... [וגם רק לחבר פרוג ולא חלק מהמאמר]

נכון, אבל אני כותב ברמת תשומת הלב
היינו, שאם אתה כותב מאמר, אתה צריך לחשוב בצורה הזאת. שיקפוץ לך שזה לא תקני

 

[סופריא - הוצאה לאור]

האם זה נכון גם לעבודת BA?

כפי שכבר כתבתי, בעבודת BA עשוי להיות נכון להשתמש במילים לועזיות ו'גבוהות' הקשורות לנושא העבודה/התחום הנלמד. ושים לב, שבמקרים רבים השימוש במילים אלו בצורה לא נכונה עלול רק להוריד את רמת המאמר.

 

[שרהלה שרהלה]

יש מילה מעוברתת מאנגלית שלפי ספר הצופן- מקורה בלשון הקודש. הייתי בהלם!!!!
alternative- אלטרנטיבה.
הרב זמיר כהן כותב שהמקור הוא צירוף המילים אלתר - נתיב. מלשון לאלתר נתיב חלופי.
המילה אלתר פרושה הוצאה לפועל במידיות, ונתיב- כולנו יודעים מה זה, ומכאן המילה אלטרנטיבה.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

מצאתי מילה מעוברתת מאנגלית שלפי ספר הצופן- מקורה בלשון הקודש. הייתי בהלם!!!!
alternative- אלטרנטיבה.
הרב זמיר כהן כותב שהמקור הוא צירוף המילים אלתר - נתיב. מלשון לאלתר נתיב חלופי.
המילה אלתר פרושה הוצאה לפועל במידיות, ונתיב- כולנו יודעים מה זה, ומכאן המילה אלטרנטיבה.

לפעמים הולכים עם רעיונות קצת רחוק מדי...
לגוף העניין-המילה "אלתר" הרי מורכבת מהמילים "על-אתר" והמילה אתר למיטב זכרוני היא בארמית בכלל
עריכה-

(מילון אבניאון)

 

[שרהלה שרהלה]

לפעמים הולכים עם רעיונות קצת רחוק מדי...
לגוף העניין-המילה "אלתר" הרי מורכבת מהמילים "על-אתר" והמילה אתר למיטב זכרוני היא בארמית בכלל
עריכה-צפה בקובץ המצורף 1398928(מילון אבניאון)

לא בדקתי בתוך הספר. תבדוק בספר הצופן.