דרוש מידע מיומנו של משגיח כשרות - כנסו וגלו מה אתם אוכלים!!

[אין עוד מלבדו !!!]

יש הבדל בין לא כשר הלכתית לבין בעיה רוחנית של מוזיקה ואנשים שלא מתאימים,
בגדול ההכשר אמור להיות על הפן ההלכתי היבש, היכן שהם יכולים הם מנסים להכניס גם את העניין הרוחני ולשמור על צביון כמו הרב לנדא בבני ברק שלא מסכים לשבת אחרי 11 בלילה,
הכעיה מתחילה (ולא אצל הרב לנדא) כשאינטרס הצביון הרוחני ואינטרס הכסף נפגשים....

 

[תורה שבע"פ]

א. אם הכשרות תהיה תלויה גם בזה, אני מאמינה שיותר יקפידו.
ב. הוא ענה עם קשר, זה שלא הבנת את ההקשר זו בעיה אחרת.

א. ואני מאמין שאם הכשרות תהיה תלויה בזה יבואו לידי מכשולות [לדוגמא, יבוא בעל מקום ויאמר כל המוצרים העה"ח רובין ולנדא, וההכשר הוא חוג חת"ס בגלל ששמתי שירים חילוניים], ואף שהמקפידים על הכשרות לא יכשלו בכך, רבים יבואו לידי מכשול [כמו המצב לצערנו בטשולנטיות למיניהם שאין כשרות וכותבים שכל המוצרים בהכשרים מסוימים ורבים אוכלים שם.
ב. מדהים איך אנשים כותבים תגובות בלי לנסות להבין מה כתבו, אפשר להתווכח האם שירים חילוניים זו סיבה לא לתת כשרות, אבל אין כל קשר למקום שמבשל ומחלל שבת שאי אפשר לתת כשרות כי האוכל נאסר, וכן במקום פרוץ וכדו' שמשגיח יר"ש לא יכול לבוא לשם...

 

[יצחק77]

לא היה לי זמן לקרוא את כל ה16 עמודים, ולכן איני יודע אם הזכירו את זה,
אין שום כשרות עם השגחה צמודה ויותר מזה אין שום כשרות שאין איזה שהם מכשולות
אנחנו נאכל כפי המוסרת ובתפילה לבורא עולם שלא יכשיל אותנו במאכלות אסורות.
אני הייתי משגיח מטעם הבד"ץ העד"ח על הענבים משעת הבצירה בכרם עד הגעתם ליקב, בעיות חמורות ביין נסך על ימין ועל שמאל פשוט מזעזע.

??????
אין השגחה צמודה איפה? במפעלים? מסעדות? מלונות? חנויות?
מאיפה כבודו מביא את זה כל מקום ומערכת לגופו
יש מקומות שחייבים ויש השגחה צמודה
יש שחייבים ואין לצערי
ויש מקומות שמספיק נאמן כשרות ומשגיח שמסתובב בכמה חנויות באזור

 

[גרעין]

דוד של בעלי הוא שותף באחד היקבים המשובחים.
ליינות שם יש 2 השגחות, אחת היא מצויינת שמקובלת על כולם (רובו ככולו) והשניה בדרגה מאד נמוכה. משהו נדיר שכמעט לא מצוי.
שאלנו אותו איך זה מסתדר ומתי המשגיחם מגיעים.
הם מגיעים כל ערב פסח לקבל ארגז יינות...
יכול להיות שהם ומכים על אנשי היקב שהם אנשים יר"ש באמת.

 

[נאמנות]

א. ואני מאמין שאם הכשרות תהיה תלויה בזה יבואו לידי מכשולות [לדוגמא, יבוא בעל מקום ויאמר כל המוצרים העה"ח רובין ולנדא, וההכשר הוא חוג חת"ס בגלל ששמתי שירים חילוניים], ואף שהמקפידים על הכשרות לא יכשלו בכך, רבים יבואו לידי מכשול [כמו המצב לצערנו בטשולנטיות למיניהם שאין כשרות וכותבים שכל המוצרים בהכשרים מסוימים ורבים אוכלים שם.

מי שאוכל במקום שאין תעודת כשרות זו בעייתו, זה לא אמור להיות צד בשיקולים של מערכת הכשרות

 

[אין עוד מלבדו !!!]

??????
אין השגחה צמודה איפה? במפעלים? מסעדות? מלונות? חנויות?
מאיפה כבודו מביא את זה כל מקום ומערכת לגופו
יש מקומות שחייבים ויש השגחה צמודה
יש שחייבים ואין לצערי
ויש מקומות שמספיק נאמן כשרות ומשגיח שמסתובב בכמה חנויות באזור

לא הבנת אותי נכון,
התכוונתי לומר שגם בכשרויות הכי טובות אין השגחה צמודה בכל שעות הפעילות ועל סמך דברים שא"א לסמוך עליהם
אמנם יש פעמים שההלכה מתירה ואומרת שאין צורך בנוכחות מתמידה של משגיח, אך יש מקומות בהם א"א כשהכללים במקום לא כ"כ ברורים, או שבעל הבית חשוד וכו שאז א"א לעזוב את המקום, (יש בזה המון דוגמאות ודקויות כך שא"א לפרט)
אני אומר זאת כאחד שהיה מבתוכו (אמנם לא להרבה זמן אבל אני יודע את הדרישות ואת הנהלים) ורק בגלל זה עזבתי, מי יכול לקחת אחריות על הדברים האלו?

 

[חיים שיש בהם]

בוא לא נגזים.

זו הגזמה
אבל לא עיוות

התלבטתי...

תעשה

בגדול ההכשר אמור להיות על הפן ההלכתי היבש,

אני רואה תעודה ועל סמך התעודה אני נכנס למקום

הכעיה מתחילה (ולא אצל הרב לנדא) כשאינטרס הצביון הרוחני ואינטרס הכסף נפגשים....

למה בעיה הרי ההשגחה לא אמורה להיות על זה

א. ואני מאמין שאם הכשרות תהיה תלויה בזה יבואו לידי מכשולות [לדוגמא, יבוא בעל מקום ויאמר כל המוצרים העה"ח רובין ולנדא, וההכשר הוא חוג חת"ס בגלל ששמתי שירים חילוניים], ואף שהמקפידים על הכשרות לא יכשלו בכך, רבים יבואו לידי מכשול [כמו המצב לצערנו בטשולנטיות למיניהם שאין כשרות וכותבים שכל המוצרים בהכשרים מסוימים ורבים אוכלים שם.

אולי נקל גם בהלכה בגלל זה?

 

[אורי מלאכי]

דוד של בעלי הוא שותף באחד היקבים המשובחים.
ליינות שם יש 2 השגחות, אחת היא מצויינת שמקובלת על כולם (רובו ככולו) והשניה בדרגה מאד נמוכה. משהו נדיר שכמעט לא מצוי.
שאלנו אותו איך זה מסתדר ומתי המשגיחם מגיעים.
הם מגיעים כל ערב פסח לקבל ארגז יינות...
יכול להיות שהם ומכים על אנשי היקב שהם אנשים יר"ש באמת.

שוב את מוכנה לכתוב את שם הכשרות והיקב כדי שכל אחד יוכל להלחליט אם הוא סומך על היקב למרות שלמעשה אין כשרות , אני מניח שלא
אז מה התועלת לכתוב את זה
אלה אם מתכוונת אף פעם לא לסמוך על חותמת הכשרות ( לפחות ביין/מיץ ענבים לפי הסיפור שלך) אלא תמיד לברר לבד ולמי שאין את היכולת או האפשרות תדע תמיד שיתכן שאתה אוכל בלי הכשר למרות שזה הכשר מהודר( בהתחשב בעובדה שלא כתבת איזה הכשר ונצא מנקודת הנחה שזה סיפור אמיתי אז כל ההכשרים חשודים) או שיפסיק לקנות שוב איזה עוד תועלת יש בסיפורים האלה
הדיון נפתח עם משיהו שדי נראה שבאמת התכוון להזהיר לא לצרוך כשרות של הרבנות אם לא מכירים את המשגיח ויודעים מה הסיפורים שם, אך רבים אחריהם רק מספרים סיפורי זוועה על הכשרים חסרי שם (אך מהודרים תמיד מהודרים ) שתראו אסור לסמוך אך כמובן לא ניתן לכם פרטים מה הם כדי שתדעו להיזהר
ואל תגידו לי שזה נועד להגביר מודעות תחשבו שיצא הודעת ריקול ממשרד הבריאות לדוגמה שהתגלו חתיכות פלסטיק בשוקולד מחברה כל שהיא ולכן יש להחזיר את השוקלד מתאריך א' עד תאריך ב'
אבל לא יכתבו איזה חברה ברור שכולנו נתרעם שהם מצפים שלא יאכלו כלל שוקולד כי הם לא נותנים שום פרטים לעקוב אחרי זה(שדרך אגב עם כל הקמפיין נגד שתיה מתוקה של משרד הבריאות זה יכול להיות קונספרציה לא רעה בפעם הבאה שיהיה הודעת ריקול על משהו לא בריא) כך כאן חוץ מלהגביר חששות ונערווין אני לא מוצא את התועלת בסיפורים האלו
אלה אם כן אתם מסבירים מה כן לעשות איך מבררים על הכשר אם הוא באמת טוב או לפחות מספרים איזה כשרות זאת כדי שנדע לעקוב ולהיזהר
אבל בלי זה זה נראה לי סיפור מעניין (ומחשיד מאוד) אך בלי תועלת אמיתית לדיון

 

[אין עוד מלבדו !!!]

למה בעיה הרי ההשגחה לא אמורה להיות על זה

זה מה שכתבתי בתחילת ההודעה שהכשר אמור להיות על הפן ההלכתי היבש,
וכמענה לאלה ששאלו מדוע לא משגיחים על צביון ורוח, הוספתי לומר שזה לפעמים מגיע בגלל ניגוד אינטרסים

 

[אין עוד מלבדו !!!]

שוב את מוכנה לכתוב את שם הכשרות והיקב כדי שכל אחד יוכל להלחליט אם הוא סומך על היקב למרות שלמעשה אין כשרות , אני מניח שלא
אז מה התועלת לכתוב את זה
אלה אם מתכוונת אף פעם לא לסמוך על חותמת הכשרות ( לפחות ביין/מיץ ענבים לפי הסיפור שלך) אלא תמיד לברר לבד ולמי שאין את היכולת או האפשרות תדע תמיד שיתכן שאתה אוכל בלי הכשר למרות שזה הכשר מהודר( בהתחשב בעובדה שלא כתבת איזה הכשר ונצא מנקודת הנחה שזה סיפור אמיתי אז כל ההכשרים חשודים) או שיפסיק לקנות שוב איזה עוד תועלת יש בסיפורים האלה
הדיון נפתח עם משיהו שדי נראה שבאמת התכוון להזהיר לא לצרוך כשרות של הרבנות אם לא מכירים את המשגיח ויודעים מה הסיפורים שם, אך רבים אחריהם רק מספרים סיפורי זוועה על הכשרים חסרי שם (אך מהודרים תמיד מהודרים ) שתראו אסור לסמוך אך כמובן לא ניתן לכם פרטים מה הם כדי שתדעו להיזהר
ואל תגידו לי שזה נועד להגביר מודעות תחשבו שיצא הודעת ריקול ממשרד הבריאות לדוגמה שהתגלו חתיכות פלסטיק בשוקולד מחברה כל שהיא ולכן יש להחזיר את השוקלד מתאריך א' עד תאריך ב'
אבל לא יכתבו איזה חברה ברור שכולנו נתרעם שהם מצפים שלא יאכלו כלל שוקולד כי הם לא נותנים שום פרטים לעקוב אחרי זה(שדרך אגב עם כל הקמפיין נגד שתיה מתוקה של משרד הבריאות זה יכול להיות קונספרציה לא רעה בפעם הבאה שיהיה הודעת ריקול על משהו לא בריא) כך כאן חוץ מלהגביר חששות ונערווין אני לא מוצא את התועלת בסיפורים האלו
אלה אם כן אתם מסבירים מה כן לעשות איך מבררים על הכשר אם הוא באמת טוב או לפחות מספרים איזה כשרות זאת כדי שנדע לעקוב ולהיזהר
אבל בלי זה זה נראה לי סיפור מעניין (ומחשיד מאוד) אך בלי תועלת אמיתית לדיון

זה בדיוק העניין שאין שום הכשר שיכול להבטיח לך 100 אחוז השגחה ואפס בעיות,
כמו בכל מקום גם בהכשרים יש ליקויים, חלקם חמורים יותר כמו הדוגמא הראשונה כאן באשכול ויש חמורים פחות.
אף אחד לא מביא שם של חברה או ההכשר כי זה פשוט לא יועיל כי לאיזה הכשר תעבור? להכשר ששם עדיין לא שמעת על הליקויים שלו? ואז כשתשמע שגם הוא לוקה בחסר אז מה תעשה אז? תפסיק לאכול? תלך בעצמך להשגיח על מפעלי ענק? תייצר לבד אוכל בבית? תגדל פרות ותשחט אותם? תפטם אווזים במזון כשר שאתה בוחר?
אנחנו נאכל במקומות כשרים עם תעודת הכשר ראויה לצד תפילה לבורא עולם שלא יכשיל אותנו במאכלות אסורות!!!
רק באים לומר לך אל תלך תמים במקום שאתה יכול לברר אז תברר. כי בכל מקום יכול להיות בעיות

 

[יאנקאלע]

בוא לא נגזים.

זו הגזמה
אבל לא עיוות

אני לא מגזים בכלל אבל ליתר דיוק
אני חוזר ואומר יש רבנים שאפילו שלמדו היטב הלכות מליחה
פעמים בודדות ראו בעיניהם איך עושים את זה בפועל
אם בכלל לדבר על זה שעשו זאת בעצמם
ולתאיילנדים שעומדים ומולחים כל יום יש קצת יותר פרקטיקה מהם
אחרי שעומד שם רב משחטה זוטר או אחראי כשרות אחרומלמד אותם מה לעשות

אני בעצמי כמה פעמים שאלתי רבנים גדולים בנושאים פחות מוכרים
הכשרים שבהם אמרו לי פשוט "איני יודע"
ומי שקצת פחות בלבל בשכל עד שהסתבך וענה אז את אותה התשובה
וכמובן שתמיד מצאתי רב יר"ש שמונח בנושא וידע לענות כמו שצריך

 

[חסד 053]

אני עובד כמשגיח כשרות במטבח באחת מהמועצות דתיות בארץ, ואני מעוניין לשתף את הציבור בשני מקרים שהייתי עד להם
לפני כן קצת רקע - המטבח מתחיל לפעול כל יום בשעה 4:00 לפנות בוקר ועד השעה 14:00, התקבלתי לעבודה על דעת זה שאני מגיע בשעה 8:30 עקב כך שאני צריך להכניס את הילדים למוסדות חינוך (כבר דבר שבכשרות בד"ץ לא היו מסכימים לזה) המטבח מבשל אך ורק בשרי בכשרות מהדרין!
מקרה א' - הגעתי בבוקר לעבודה ואני רואה ששמו כמות גדולה מאד של כבד טרי קפוא בסיר עם מים חמים בכדי שיפשיר, ושאני יתחיל להכשיר את הכבד, אחרי שהכבד הופשר שמו על רשתות מיוחדות להכשרת כבד ומכניסים לתנור עם תבניות עם מים מתחת לקליטת הדם שזב מהכבד.
עד כאן הסיפור... עכשיו מתחילות הבעיות...
אסור להפשיר כבד טרי במים חמים מחשש שהכבד מתבשל ואח"כ לא תעזור ההכשרה.
אסור לשים תבניות עם מים בכדי לקלוט את הדם מכיוון שהדם יורד למים, והמים מעלים אדים והכל חוזר חזרה לכבד, (בדיעבד זה בסדר)
בכדי להכשיר כבד בתנור צריך להשאיר את הדלת פתוחה ליציאת האדים ובמטבחים גדולים התנורים נכבים עם פתיחת התנור....
לכל תהליך הכשרת הכבד צריך כלים ותבניות מיוחדות לכך ולאחר הכשרה הגיע הערבי ושלח את הכל לשטיפת כלים, ולך תמצא את הכלים עכשיו...
התקשרי לאחראי כשרות במועצה, והוא דיבר עם הבעלים שכמובן לא הסכים לזרוק כזאת כמות גדולה של כבד, והגיעו לפשרה שזה ייצא למוסד שלא תחת הכשרות שלו, אלא למחוץ למועצה למקום בעל כשרות רגילה (לא מהדרין) לכל האוכלים רבנות רגילה זה מה שאכלתם!

ועכשיו לסיפור קצת יותר מזעזע... (יותר מזעזע מכיוון שהכבד כן עבר הכשרה כל שהיא...)
מקרה ב' - הסתדר לי להגיע למטבח בשעה 7:00 בבוקר (הגעתי בלי להודיע מראש) אני עושה סיבוב שגרתי במטבח, ומאחורה של המטבח אני רואה טבח שאני לא מכיר... מערבב בתוך סיר מלא סוגי גבינות וקוטג'ים ומכניס לתבניות חד פעמיות ומכניס לתנור! התנור בשרי!! וככה מכין לו פשטידות חלביות לאיזה אירוע... (להזכירכם המטבח בשרי!! בכשרות מהדרין!!!) הטבח הקבוע אמר לי שהוא מגיע מידי פעם ומכין... כמובן שלקחתי את כל הכלים שהוא השתמש בהם והכשרתי אותם, כולל את התנור.
עכשיו, לכו תדעו כמה פעמים הוא הכין את הפשטידות שלו וכשהגעתי ב 8:30 לא היה לזה זכר... ואף אחד לא יודע, וכל מי שקיבל באותו תנור את האוכל אכל בשר וחלב!!! כמובן בכשרות מהדרין ה"י!!!
כמובן ששוב התקשרתי לאחראי כשרות, שהתקשר לבעלים ואמר לו נו נו נו...והזהיר אותו לא לעשות זאת שוב....

לסיכום: מה שאני רוצה להעביר לכם זה שכשאתם רואים כשרות מהדרין זה לא אומר שמשה רבינו הכין את האוכל!!!
הרבה חושבים שכתוב מהדרין אז לא צריך לבדוק כלום...
תבדקו הכי טוב שאתם יכולים!!! תדברו עם המשגיח על מה שאתם מכניסים לפה... (אם הוא ירא שמיים הוא לא ייפחד ללכלך על הכשרות...)

נ.ב. לא כתבתי את המועצה דתית שאני עובד בה מכיוון שזה לא הנקודה, הבעיה קיימת בכל המקומות...


חומרת אכילת דברים אסורים חמורה יותר מכל דבר עבירה אחרת, וכדברי המסילת ישרים (פרק יא - בפרטי מדת הנקיות): "והמאכלות האסורות יתירות בזה על כל האיסורין, כיוון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו". וההסבר בפשטות הוא כי הכנסת דבר איסור לתוך גופו של האדם, אינה משפיעה רק על נשמתו אלא גם על המציאות הגופנית שלו!!!

פיצה של כשרות מחפוד היא כשרות טובה?

 

[ישראל בני ברק]

כשר? הכל כשר. לא פגשתי רב שאמר להגעיל כלי שבישלו בו רבנות.
אבל מהודר? ודאי שלא.

הרב שלי הורה לי לא רק להגעיל אלא להתייחס לזה כטרף גם לקולא (כמדומני לעניין זה שלאחר בשר טרף לא צריך לחכות שש שעות, אבל מכיוון שחלף זמן רב ואני לא זוכר בוודאות על תסמכו עלי)

 

[ישראל בני ברק]

זה ממש לא מן הדין, בזמננו אין שום צורך לבדוק ביצים מבחינה הלכתית

היינו פעם בלול וראינו תרנגול זכר, לא אומר שזה משנה את הדין אבל יש סיבה למה בודקים.

 

[דוד פרידמן השני]

יישר כח
עמדתי מול המקרר בחנות
גבינה צהובה מיבוא מחו"ל
וההתלבטות היתה קשה
מצד אחד זה חצי מחיר כפשוטו
מצד שני זה הכשר שמשתדלים לא לאכול
נו באמת, מה כבר יכול להיות ... גבינה צהובה .. זה רכיב אחד בלבד ...

כן כן... הגבינה הצהובה "עלמה" שהייתה בכשרות "מחזיקי הדת" ו"בית יוסף" ופתאום נהייתה "חת"ס פ"ת"...
ואז נעלמה מהמדפים...
שאלתם את עצמכם מה הסיפור?
קריאה מענה! (כן! מענה!)

 

[ישראל בני ברק]

ציצית מוכנה אתה קונה, וגם תפילין ומזוזות בלי לדעת מי הסופר, פירות וירקות אתה לא מעשר בבית, חלה אתה לא מפריש בבית, אתה מטלטל בשבת, וסומך על המקווה שהוא כשר.

לא נכון באף אחד מהדברים למעט מקווה שלגברים כשר מעיקר הדין, ולנשים לא ארחיב רק אכתוב שפעם טהרת המשפחה בדקו את המקוואות בארץ וגילו עיר לא היה בה מקוה אחד כשר, (מכיוון שהם לא פרסמו ברשמי באיזו עיר מדובר מחמת פגם משפחה, לא אכתוב גם אני) ואז ר' אהרון ליב חייב אותם לפתוח מערך כשרות למקוואות.

לא רלוונטי בלולים הישראליים בהם התרנגולות לא זוכות לראות תרנגולים

כבר כתבתי שפגשתי תרנגול בלול

אגב, בנוגע לביצים הרבה פעמים הקליפה נשברת באיזור החותמת שעל הביצה וזה נראה כדם.

אולי תפתחו על זה אשכול צריך להעביר חוק להחליף את צבע החותמת לכחול או ירוק.

הסופרת ברטלר, הם מכינים הכול בבית.
איך אני יודעת?
יש להם מחותנים בקהילה שלנו.

נכון אבל לא מדויק, לא לגמרי הכל שמן למשל הם לא סוחטים מהסויה וקונים בד"ץ בחנות, הם מחמירים לצרוך ממפעלים רק מוצרי יסוד (מנהג שמקובל בהרבה משפחות בפסח)

לא רוצה לספר לכם איך הכשירו את כל המכשירים לפסח... (אם בכלל)

אחי סיפר לי שכשהוא הכשיר מטבחים (פרנסה קלה לבחורי ישיבות) אז אמרו להם לעבור אם הברנר (מבער) על כל משטח נירוסטה פעמיים בכל נקודה, אבל אחר שעות עבודה, על כורחך אתה מחפף.

היכן הב"י כותב שצריך לקלף את כל הסינטה? מה זה שומן הגב ומפני מה לדעתך הוא אסור? חלב הסינטה הוא באיסור כרת? מדין מה? זה נכון שיש כמה ת"ח חשובים בכולל חזו"א שחושבים שצריך לנקר את כל הסינטה וגם פרסמו חוברת בענין, כבודם במקומם מונח. אבל מכאן ועד ההמצאה שזה מסורת תימנית הדרך ארוכה...

לא רק ת"ח חשובים בכולל חזו"א יש מכתב בנושא מהרב עובדיה, וכן מכתב מהרב אלישיב הרב ווזנר ור' ניסים קרליץ

אתה מתכון לבשר הסינטה שהוא לא מנקר את כולו כדברי הבית יוסף
אלא מנקר רק שתי אצבעות בלבד שיש לו מסורת תימנית ע"ז
ולהספרדים זה חלב גמור וחייבים כרת על כל כזית
וכן בשומן הגב שלא מוריד הכל

אגב ככל הידוע לי שמים גוש מהסינטה מעל הבשר של של השווארמה כדי שימס מעליה (משהו כזה) ולכן ראוי למי שחושש לדעת מרן הרב עובדיה לברר לפני שאוכלים שווארמה בהכשר הרב מחפוד

 

[דוד פרידמן השני]

פירות וירקות אתה לא מעשר בבית, חלה אתה לא מפריש בבית,

אמר לי רב של אחת המועצות בדרום (רבנות, כן?) שממה שרואה דעתו שצריך להפריש מעשרות בבית כמעט מעיקר הדין.
רב ספרדי, מכיל ומקבל שעיסוקו עם קיבוצניקים ולא חזונישניק בכלל.
ותכל'ס, מה כזה קשה?
אתה עושה מנוי בקרן המעשרות (40 שקל לשנה...) וכל דבר שאתה פותח או אוכל אתה מוריד חתיכה ואומר את הנוסח הקצר ("כל הפרשת תרו"מ וכו'... יחול כפי הנוסח למנויי קרן המעשרות") וזהו! זה כל הסיפור...
בחלה זה עוד יותר פשוט: מכל לחם\עוגיות\ופלים שפותחים לוקחים פירור, אומרים "הרי זו חלה" וזה כל הסיפור!
ענין של הרגל.

 

[גרעין]

הדיון נפתח עם משיהו שדי נראה שבאמת התכוון להזהיר לא לצרוך כשרות של הרבנות אם לא מכירים את המשגיח ויודעים מה הסיפורים שם, אך רבים אחריהם רק מספרים סיפורי זוועה על הכשרים חסרי שם (אך מהודרים תמיד מהודרים ) שתראו אסור לסמוך אך כמובן לא ניתן לכם פרטים מה הם כדי שתדעו להיזהר

הוא ביקש להביא סיפורים ממקור ראשון. ואני מקור שני.
הייתי מאד רוצה לתת פרטים, אבל זה לא עומד בכללי הלשון הרע הבסיסיים. זה יכול לגרום נזק כלכלי למפעל שאני כן יודעת שבעליו הם יר"ש..
חוץ מזה בידוע שלא על כל הכשר מותר לדבר . כמו שלא כל הכשר שאוכלים מספרים (אפשר ללכת למסעדות בהכשרים מחפוד ובית יוסף ולראות מי יושב שם לאכול.)אבל זה זניח , יכלתי לכתוב באישי למי שמתעניין.
מה עוד? סיפור הפלאפל הוא לא מהשנים האחרונות, וגם חמי לא יספר בעולם באיזו חנות זו הייתה.

מה רצוני בסיפורים אלה? לעורר את האנשים -כשרות מאכל מורכבת מהשגחה+ יר"ש של בעל החנות.
אני יכולה לכתוב ממקור שלישי מה ההכשרים שהרב מנדלזון אכל זצ"ל ואילו הכשרים צאצאיו אוכלים (זה ממקור שני)
מה הם לא מכניסים לפה ומאילו טעמים... אבל ממש אין לי ענין . ביקשו סיפור , אמיתי, הבאתי.

 

[יועצת נישואין]

כן כן... הגבינה הצהובה "עלמה" שהייתה בכשרות "מחזיקי הדת" ו"בית יוסף" ופתאום נהייתה "חת"ס פ"ת"...
ואז נעלמה מהמדפים...
שאלתם את עצמכם מה הסיפור?
קריאה מענה! (כן! מענה!)

החלק הראשון הובא כבר
כאן מתברר בחלק השני - שהרבנות אישרה את זה בסוף
אבל בכלל קשה להתייחס לטענות
כשאין תגובה של הבד"ץ המכשיר
שכתוב בדף שהוא אמר שזה כשר לכתחילה למהדרין
גם אחרי כל טענות הרבנות
מענין מה טענותיהם

 

[אי הבנה]

דוד של בעלי הוא שותף באחד היקבים המשובחים.
ליינות שם יש 2 השגחות, אחת היא מצויינת שמקובלת על כולם (רובו ככולו) והשניה בדרגה מאד נמוכה. משהו נדיר שכמעט לא מצוי.
שאלנו אותו איך זה מסתדר ומתי המשגיחם מגיעים.
הם מגיעים כל ערב פסח לקבל ארגז יינות...
יכול להיות שהם ומכים על אנשי היקב שהם אנשים יר"ש באמת.

הכשרות ביקבים שונה לחלוטין מכל המפעלים:
1. הרבה מההשגחה היא בכרם.
2. החומר גלם מגיע ליקב פעם בשנה אין מה לחשוש שמבריחים חומר גלם באמצע החורף כשענבים לא גדלים.
3. ההשגחה היא שיהיה עובדים שומרי תומ"צ ובאם העובדים הם כאלו פשוט אין על מה להשגיח, ורק אם היינן שטועם את היין חילוני הוא צריך משגיח שיוציא לו מהחביות לטעום.
4. תרו"מ בוודאי שמבוצעות ע"י המשגיח.
לכן כמעט אין על מה להשגיח.
אני מניח שזו הייתה גוזמא בעלמא שהם מגיעים רק לפני החג לקבל קרטון יין, אבל כן בהחלט זה לא מפעל שצריך השגחה הדוקה שלא מכניסים סחורה וכו'.

מכיר מקרוב יקב בכשרות העד"ח שאין שם משגיח אף פעם רק אינטרקום שמצלצל להם בחדר הבקרה כשבעל היקב נכנס והם משגיחים מהמצלמות שלא נכנסים לשם אנשים שיכולים לאסור את היין, כמובן שתרו"מ ע"י העד"ח