אז למה האשכנזים לא עושים את זה?
אדייק את השאלה: מדוע
ההכשרים האשכנזים לא עושים את זה?
למעשה, השאלה האמיתית היא בעצם היא רק על העדה החרדית שהיו להם מנקרים מומחים והם נקרו שנים רבות, אבל שאר גופי הכשרות האשכנזיים הם חדשים יחסית ומעולם לא נקרו, וכיון שזו מומחיות קצת נדירה לא פלא שלא נכנסו לזה.
אצטט מספר מילים שכתב הראב"ד של ירושלים הגאון רבי זליג ראובן בענגיס בהסכמתו לספר תורת הניקור הירושלמי שנדפסה בשנת תש"ג:
"אשר השכיל לסדר בכתובים כל פרטי הניקור להלכותיהן כפי הנהוג פעיה"ק מקדם קדמתה".
והגאון רבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים כתב בהסכמתו לספר הנ"ל:
"... העומד על משמרתו בעבודת הניקור בהשחיטה הראשית אשר תחת השגחתינו בפעה"ק ת"ו".
מעניין לציין עוד "מנהג" של ההכשרים האשכנזיים, שלא לשחוט צאן. האם גם בזה יהיה מי שיטען שאסור לאשכנזים לאכול בשר כבש מכח ה"מנהג" הזה? לאשכנזים יהיה אסור לאכול קרבן פסח (שנקריב ברצותו יתברך בעוד 3 שבועות, ה' יזכנו)?
אין באמתחתי תשובה מושלמת לשאלה, וגם אינני מוסמך להשיב בשם גופי הכשרות.
יש ששיערו שהאשכנזים ניקרו רק מחמת העניות שהיתה מנת חלקם בעבר, אבל בדור השפע אין סיבה להזדקק לניקור.
יש שנתנו טעם בדבר שבעבר לא היה אפשרות למכור לנכרים את האחוריים, ולכן נהגו לנקר, אבל כיום שמוכרים את בשר האחוריים לנכרים אין סיבה לנקר.
(אצלנו יש מנהג לא לאכול קטשופ שלא מיוצר ע"י אוסם, פשוט שאין לזה גדר של מנהג ובני בני לא יוכלו לומר שיש להם מסורת על כך) פשוט שלא כל דבר שהתחילו לעשות מקבל תוקף של מנהג. גם אם יהיה מי שיתעקש שיש לאשכנזים מנהג שלא לנקר אחוריים, בנותן טעם לצטט את תשובת הרמב"ם (בנושא אחר):
"
אבל אם היו אנשי אותו המנהג חושבים בדבר המותר שהוא אסור, והם מתמידים על מחשבת האסור בו, אין ראוי להניחם בזאת המחשבה בשום פנים, אבל צריך למחות בידם ומודיעים להם שזאת שחשבו בו שהוא אסור - הוא מותר, ונפל להם באיסורם טעות, לפי שאין ראוי לקבוע הטעות בשום פנים. ואין הפרש בין אוסרו את המותר או התרתו את האסור... ויש לאדם האחר בינו לבין עצמו שיחמיר על עצמו כל מה שירצה".