סינטה ופילה 12-13 לפחות ממה שידוע לי למרות שעכשיו אני רואה בכושרות שיש אשכנזים שכן אוכלים אבל אין מקור
עושים סדר בכשרות! האתר המקצועי שיתן לכם את המידע על כל מה שבאמת עומד מאחרי מערכת הכשרות
www.kosharot.co.il
ב"ה שלא מפי האינטרנט אנו חיים...
כל האחוריים (החל ממספר 11 שהוא הסינטה) טעון ניקור. כיום, אין הכשר אשכנזי שמנקר אחוריים. המקור הקדום ביותר למנהג זה שלא לנקר אחוריים (לפי הידוע לי) היא הוראתו של אחד מגדולי וחשובי האחרונים הקדמונים הלא הוא המהרש"ל.
אבל מאז ומעולם (לפניו וגם אחריו) האשכנזים נקרו אחוריים. כך הרמ"א בעצמו כותב בהלכות ניקור (סי' סד-סה) ויש אריכות גדולה להלכה בדרישה ופרישה וניכר מדבריו שהיה גם מנקר. וכן בספר הניקור שכתב רבי צבי הירש בן דורו של הרמ"א שמביא פסקים רבים בשם הרמ"א. וכן נהגו ללא שום ספק בגרמניה פולין ורוסיה וכנראה במדינות רבות אחרות. ויעידו על כך ריבוי ספרי הניקור שנכתבו ע"י מנקרים מומחים ממדינות אלו כדוגמת הצנה דוד וניצני ניסן ועוד רבים אחרים. וכן הנהיגו המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט ובית דינם בירושלים, דבר שנתקבל בקרב כל הקהילות בארץ ישראל (מלבד בודדים מקהילות שהיה להם מסורת מקילה יותר כתימנים מרוקאים ותוניסאים) עד לפני כמה עשרות שנים בלבד.
וגם היום, באגרות משה התיר ניקור אחוריים למי שבקי באומנות זו, מפני שהטעמים שהאשכנזים הפסיקו לנקר הם טכניים בלבד ולכן אי אפשר לומר שזה 'מנהג'.
כך שלומר שאשכנזים לא אוכלים בשר אחוריים זו אמירה 'מעט' מוטעית.
בהקשר הזה מעניין להביא מעשה שהובא בספר מאיר עיני הגולה (סימן רל"ה): מעשה שהאר"י הקדוש זצ"ל שהיה נזהר מלאכול בשר של חלק אחוריים מפני הגידין, ופעם אחת זימנו מרן הב"י זצ"ל לסעודה אצלו ואמר לו האר"י ז"ל כי לא יוכל לאכול אצלו בשר אם יש בו מעורב גם מחלק אחוריים, ואמר לו הב"י שלא ידאג מזה, כי הוא בעצמו עשה מלאכת הניקור ונעשה על הצד היותר טוב, ומילא האר"י ז"ל רצונו והלך לסעודה, ובאמצע הסעודה הרחיק האר"י ז"ל הקערה עם הבשר מלפניו ולא רצה לאכול, ושאלו הב"י על זה ואמר אחר שבעצם ידי ניקרתי הבשר, הלא תוכל להיות בטוח שלא נשאר משהו מן הגידין, אז לקח האר"י ז"ל חתיכה של בשר מהקערה והראה להב"י שיש בה איזהו גידין. ומרן הב"י נצטער מזה. ובלילה א"ל המגיד שלו אל תדאג כי הבשר היה מנוקר על ידך על הצד היותר טוב, אבל עם האיש הגדול הזה אין לך להתחרות, כי הוא יכול להמציא גידים גם על כתלי הבית. (מובא בספר מאור הכשרות ח"ג עמוד 272 להרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר שליט"א).