דיון מחירי הדירות לאן?

לארג' · 9/1/24

נכתב ע"י מוט פר:
לא רצים לקנות בגלל שירד רבע אחוז, רצים כי הולך לרדת עוד אחוז...

אף אחד לא יודע מה יהיה,כל עוד אין מגמה אין מה להתרגש

מומחה בנדל"ן · 9/1/24

נכתב ע"י לארג':
אף אחד לא יודע מה יהיה,כל עוד אין מגמה אין מה להתרגש

אתה כותב כאילו אתה הכלכלן הראשי,
הבנקים חושבים אחרת......

אמת מארץ תצמח · 9/1/24

ת

נכתב ע"י מוט פר:
אתה כותב כאילו אתה הכלכלן הראשי,
הבנקים חושבים אחרת......

תחזיות יש לכל הצדדים.
ובכל מקרה - כל עוד ואף אחד לא סגר עניינים עם נסראלה על התוכניות שלו - מיותר 'לנבא' מה יהי' מצב המשק בשנה הקרובה, ואיך בנק ישראל יגיב.

יצחק77 · 9/1/24

ראיתי
פה ובאשכולות נוספים
כאלו שכותבים שברגע שהריבית תרד המחירים יקפצו כי יש ביקוש ואין דירות , (יש מספיק דירות!)
ובכלל שוק הנדל"ן תמיד עולה וכבר 20 שנה אומרים שזה יעצר וזה לא עוצר ולא יעצור
הגבתי כבר באריכות בכמה מקומות
אך חשוב להבהיר בשוק הנדל"ן 10-20 שנה הם עדיין לא תמונה מלאה
לידיעתכם אחר העליה הגדולה בשנות ה90 והבניה המסיבית היתה אינפלציה מיתון ועליית ריבית ב1997 והשוק נעצר ודשדש
ולאחמ"כ ירד ב12-20% תלוי איפה, הורדת הריבית לא העירה את השוק רק צמיחה כלכלית ועליית משכורות עקבית
גרמה לעליית מחירים שנמשכה בצורה לינרית עד בערך 2018 ואז היתה שוב התמתנות ולאחר מכן זינוק נוסף עקב עליה נוספת בשכר וגאות בהייטק ,יחד עם הקורונה שגרמה להרבה אנשים שהיו בבידוד לרצות דירות גדולות יותר, הקפיצה את השוק ואז נוצר סחף והיסטריה שאינה מגובה במציאות של יכולת כלכלית לעמוד בהחזר!
מה שצינן את זה זו עליית הריבית,
וכאן צריך להבין ירידת הריבית לא תפטור את בעיית הכסף שאין לרוב האנשים יכולת לעמוד במחירים האלו,
אלפי מפוטרים בהייטק יצאו מהשוק
אנו בפני מיתון המדינה נכנסת לבור כלכלי של מאות מליארדים שאף אחד עדיין אינו יודע מה העומק שלו ואיך זה ישליך על החיים שלנו
עשרות קבלנים עם מלאי של אלפי דירות עומדים לפני פשיטת רגל ורעבים לקונים
השוק הוא שלכם התארגנו כקבוצות רכישה ,השוו,המתינו ,התנהגו בזהירות ובחכמה
בדקו באמת האם יש לכם יכולת לעמוד בהחזרים ,
אל תרוצו לקנות בגלל שכוווולם (דהיינו יועצי משכנתאות-מתווכים-קבלנים שרעבים כבר חצי שנה לעיסקה ).אומרים שהמחירם מתחילים לעלות,

shimשימי · 9/1/24

קצת פרופורציות
בשבוע שעבר רף הקניות חצה את ה10 מילייארד שקל
הגרעון במצב המקסמלי שלו שזה יהיה בעוד שנה בערך

ע"פ אמיר אייל (אינפינטי)
יגיע לפחות גרעון ממה שהיה בשיא הקורונה

לתת תחזיות שחורות זה קל
לתת תחזיות חיוביות זה גם קל

חובה להסתכל על שני הצדדים

לדעתי עדיין לא הגיעה העת לחזור לשוק
וזה הכל תלוי אם הבנק יעשה עוד פעימה של הורדת ריבית

יצחק77 · 9/1/24

נכתב ע"י מוט פר:
אתה כותב כאילו אתה הכלכלן הראשי,
הבנקים חושבים אחרת......

הבנקים הם עוד צד אינטרסנט ולא אמין בתחזיות שלהם
א. שהמחירים ימשיכו לעלות אחרת ירידת מחיר מסוכנת להם משום שקבלנים יפשטו את הרגל ומליארדים ימחקו להם
ב. הם חייבים להמשיך למכור לנו משכנתאות ושוק מדשדש רע להם

ר' יהונתן · 9/1/24

אל תשכחו שיש הרבה זוגות שמחכים לתוצאות ההגרלות של דירה בהנחה ולכן השוק אמור להמשיך לדשדש לפחות בחודשיים הקרובים
נ.ב. לא צריך להתלהב מכל חוזה שנחתם...

עבר הירדן · 9/1/24

נכתב ע"י shimשימי:
דעתי עדיין לא הגיעה העת לחזור לשוק
וזה הכל תלוי אם הבנק יעשה עוד פעימה של הורדת ריבית

מהי לדעתך הנקודה בה תגיע העת לחזור לשוק?
ואם זו תהיה נקודה מאד מובהקת יתכן כי זה יהיה מאוחר מדי כי יהיה ברור לכולם שזו נקודת האל חזור...
בנוסף, החכמה היא לחזור רגע לפני ולנצל את מצוקת ה"יריב"- המוכר...

shimשימי · 9/1/24

נכתב ע"י עבר הירדן:
מהי לדעתך הנקודה בה תגיע העת לחזור לשוק?
ואם זו תהיה נקודה מאד מובהקת יתכן כי זה יהיה מאוחר מדי כי יהיה ברור לכולם שזו נקודת האל חזור...
בנוסף, החכמה היא לחזור רגע לפני ולנצל את מצוקת ה"יריב"- המוכר...

מי שעוקב פה בפורום ידע בערך מתי יגיע הזמן
זה יהיה שקוף יחסית
תעקוב אחרי התקופה
של "האם המחירים של בית שמש ברמה ד' מוצדקים?

תנסה להרגיש את השוק איך הוא התחיל
ואיך המחירים עלו לאט לאט (או יותר נכון מהר מהר)
אבל בטוח

ואיך כולם התעניינו בשוק
זה יהיה הזמן

ובגדול

ברגע שכמות ההודעות ליום בפורום פה תעקוף את 20-30(בערך)

אז זה יהיה הזמן

עבר הירדן · 9/1/24

נכתב ע"י shimשימי:
ברגע שכמות ההודעות ליום בפורום פה תעקוף את 20-30(בערך)

נו, נראה עוד היום גדול, בנתיים היום אנחנו אוחזים ב- 14...

shimשימי · 9/1/24

נכתב ע"י עבר הירדן:
נו, נראה עוד היום גדול, בנתיים היום אנחנו אוחזים ב- 14...

הבנת תרעיון...

אסטרטגיה נדלן · 9/1/24

בזמן הזה ההיצע גדול על הביקוש,
פרויקטים גדולים יוצאים לשיווק עקב התחייבויות, והיזמים לחוצים למכור,
ככל שהשוק ימשיך לחכות כך נראה את ההנחות, והירידה, ולא את המבצעים,
וזה כבר ממש נראה באופק.

נכתב ע"י עבר הירדן:
מהי לדעתך הנקודה בה תגיע העת לחזור לשוק?
ואם זו תהיה נקודה מאד מובהקת יתכן כי זה יהיה מאוחר מדי כי יהיה ברור לכולם שזו נקודת האל חזור...
בנוסף, החכמה היא לחזור רגע לפני ולנצל את מצוקת ה"יריב"- המוכר...

לא לפני סיום המלחמה בצפון!
שאין מי שיודע מתי תפתח המלחמה,

גולש בנט · 9/1/24

באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות

באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות | בלעדי

iglob.es

לפי התוכנית, כל מי שמחזיק ביותר מדירה אחת יחויב במס בגין החלק בשבח לאורך כל תקופת הבעלות - ללא החישוב היחסי שנהוג היום ונמדד רק מעשר השנים האחרונות ● על רקע הזינוק הצפוי בגירעון, גורמי המקצוע באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב 2024 ● האם זה ריאלי?

משרד האוצר ממליץ להטיל גזירת מס משמעותית על בעלי דירות ותיקים - לבטל את הפטור מתשלום מס שבח מלא שקיים כיום עבור הבעלות על דירה שנרכשה לפני שנת 2014. המשמעות היא שאדם שמוכר דירה שאיננה דירתו היחידה, אחרי שהחזיק בה למשך 30 שנה למשל, ייאלץ לשלם מס גבוה יותר עבור עליית הערך של הנכס לכל אורך תקופת הבעלות - ולא רק בהתאם לנוסחה לינארית הנהוגה כיום.

מאז ינואר 2014, בוטל הפטור ממס שבח שאיפשר עד אותה שנה גם לבעלי דירות רבות למכור דירה אחת ל־4 שנים ללא תשלום מס רווח הון, מס שבח, העומד על 25% מהפער במחיר הדירה בין קנייה למכירה. עם זאת, כדי להפחית את התנגדות הפולטיקאים וכדי שלא לפגוע בבעלי דירות רטרואקטיבית, הוחלט אז במשרד האוצר שהחישוב יהיה לינארי - שיעור המס נקבע כיחס בין השנים שחלפו מינואר 2014 ועד למועד מכירת הדירה, מתוך סך שנות ההחזקה הכולל בנכס, כאשר התוצאה מוכפלת בגובה המס. בעקבות זאת, שיעור המס בפועל ששילמו המוכרים (בעלי שתי דירות לפחות) היה רחוק מאותם 25% ועמד לדוגמה, נכון לרבעון ראשון של 2023, על 10.3% בלבד.
כעת, לפי ההצעה החדשה של האוצר, ביטול החישוב הליניארי המוטב על דירות ייכנס לתוקף בעוד שנתיים, ב־2026. העדכון ייעשה באופן הדרגתי לאורך כמה פעימות. דירות אשר נרכשו לפני תחילת 2014 ויימכרו לאחר תחילת 2026, יחויבו במס של 10% על החלק בשבח שמיוחס לתקופה "הישנה", מיום הרכישה ועד לראשון בינואר 2014, תקופה שעד היום הייתה כאמור פטורה לגמרי ממס.

הפעימה השנייה תתבצע לפי התוכנית בתחילת 2028. דירות שיימכרו לאחר מועד זה יחויבו במס של 20% בגין החלק בשבח שלפני 2014. ולבסוף, דירות שיימכרו החל ב־2030 לא ייהנו כלל מהנוסחה הלינארית ויחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, שאמור לעלות לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב. אמנם ההצעה אמורה להיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים, אבל באוצר מעריכים כי עדכון מס השבח והכבדתו על בעלי דירות ותיקים צפויה ליצור גל של מכירות, שיגביר את היצע יחידות הדיור בשוק היד־שנייה. בעלי דירות יבקשו לנצל את תקופת ההתארגנות עד 2026, כדי למכור נכסים מבלי לשלם מס שבח מורחב.

2026

תיכנס התוכנית לתוקף, ובעלי הדירות יחויבו במס של 10%, בגין החלק שמיום הרכישה ועד ל־2014

2028

יחויבו הבעלים במס של 20%, בגין החלק בשבח שלפני 2014

2030

יחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

"מכה לשוק הדירות"

"אם התוכנית תצא לפועל, מדובר יהיה במכה אדירה לשוק הדירות להשקעה בישראל", אומר לגלובס עו"ד ורו"ח שי עינת, בעל משרד העוסק במיסוי מקרקעין. לדבריו, "כבר לא יהיה כדאי להחזיק דירה להשקעה. התשואה השוטפת משכירות היא גם ככה נמוכה יחסית לאירופה, ועכשיו גם הטבת המס תיעלם".

אחרי ביטול החישוב הלינארי המוטב, יישארו עוד שני פטורים ממס שבח. הראשון מהם הוא למשפרי דיור. לבעלי דירה יחידה יש פטור ממס שבח, בתנאי שהם קונים דירה חדשה במקומה בתוך טווח של שנה וחצי ממועד המכירה. הפטור השני הוא על ירושת דירה, בתנאי שמדובר בצאצא של בעל הדירה המקורי. גם בפטורים שיישארו קיימות תקרות מקסימום לשווי הדירה שלא מחויב במס.

כיום, ישנם כ־350 אלף ישראלים שמחזיקים בבעלותם בשתי דירות לפחות. מדובר בכ־13% ממשקי הבית - פי שישה משיעורם עד לפני 20 שנה. הדירות הללו הן המאגר הפוטנציאלי של המדינה לגביית מס השבח (אם כי על דירות הירושה שבתוכן עדיין יחול פטור כאמור).

האם ההצעה תאושר?

האם הכוונה של האוצר ריאלית? בינתיים מדובר ברעיון שמגובש אצל הפקידות המקצועית במשרד. כדי שהוא ייצא לפועל, נדרשת קודם כל הסכמה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ברמה העקרונית, סמוטריץ' מעדיף להימנע מצעדים שעלולים ליצור לו נזק פוליטי. מצד שני, במשרד אומרים כי סמוטריץ' מתחיל להכיר בעובדה שצעדי התכנסות קשים יהיו בלתי נמנעים.

גם אם סמוטריץ' יאמץ את ההצעה, עדיין תעמוד משוכה פוליטית בפני יישום תוכנית מס השבח. ראשית, שרי הממשלה יצטרכו להצביע בעד ההצעה. שנית, ההחלטה תצטרך לעבור בדרך גם את ועדת הכספים של הכנסת. יו"ר הוועדה הוותיק, משה גפני, כבר התנגד בשנים האחרונות לניסיונות קודמים של האוצר להרחיב את מס השבח.

לאור השלכות המלחמה, באוצר עומדים כרגע מול בור תקציבי של כ־67 מיליארד שקל. בניסיון לבלום את הגירעון מהשתוללות לרמות של 6%־7% תוצר עד סוף השנה, הכינו באוצר מאגר של הטבות מס שניתן לקצץ מהן, לבחירת סמוטריץ'. בהן, למשל, ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות או ההטבות על הפנסיה. עוד מתכננים באוצר להעלות את המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18%, החל משנת 2025.

לפי המסתמן כרגע, סמוטריץ' מתכוון להעלות לישיבת הממשלה ביום חמישי קיצוץ של כ־3 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, מתוך כמעט 8 מיליארד שקל שהיו אמורים להתחלק בין שרי הקואליציה. עוד אמור לעלות קיצוץ בסך כ־4 מיליארד שקל מתוך כלל תקציבי משרדי הממשלה השונים - למעט משרדי הביטחון, הבריאות, הרווחה ואולי עוד כמה שיוחרגו מהקיצוץ.

באגף התקציבים המליצו בנוסף לסגור עשרה משרדי ממשלה "מיותרים". זה אמור לחסוך כמיליארד שקל בשנה הקרובה מתקציב המדינה, בנוסף לחיסכון של מאות מיליונים בכל אחת מהשנים הבאות. בסופו של דבר, ההחלטה על סגירת המשרדים תוכרע על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי הקואליציה, כיוון שיש לה השלכות פוליטיות כבדות. לפי גורמים פוליטיים, נתניהו שואף לארגן סגירת משרדים באופן שוויוני בין מפלגות הקואליציה, כדי ש"יסבלו בצורה אחידה ולא יתלוננו יותר מדי", לפי גורם בקואליציה. עם זאת, ספק גדול אם נתניהו יחליט בסוף לסגור עשרה משרדים, וההערכה היא שיסתפק בפחות.

בתוך כך, ביום שלישי קיימה הצמרת הכלכלית ישיבה בנושא התקציב החדש. בישיבה השתתפו נתניהו, סמוטריץ' וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא הוזמן לדיון, אף שמתוקף תפקידו הוא משמש רשמית כיועץ כלכלי לממשלה.

עוד על הפרק: ההנפקות

כאמור, באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה בצמוד לתקציב המדינה החדש. בגלל קוצר הזמנים, עדכון התקציב בעקבות המלחמה נעשה ללא הכנת חוק הסדרים בצדו. בשגרה, חוק ההסדרים הוא ההזדמנות המרכזית של אנשי האוצר להעביר רפורמות ושינויים מבניים, שמטרתם לרוב להגדיל את הכנסות המדינה.

במקום חוק הסדרים, באוצר מתכוונים להעביר רשימה של החלטות ממשלה בעלות השלכות כלכליות. מס השבח הוא אחד הרעיונות הבולטים ברשימה המתגבשת. תוכנית נוספת שעשויה להצטרף להחלטות, נוגעת להפרטות והנפקות שעל הפרק בקרב החברות הממשלתיות. ככל הנראה, ההחלטה הזו תקבע יעדים אופרטיביים בנושא הנפקת התעשייה.

גולש בנט · 9/1/24

נכתב ע"י גולש בנט:
באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות

באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות | בלעדי

iglob.es

לפי התוכנית, כל מי שמחזיק ביותר מדירה אחת יחויב במס בגין החלק בשבח לאורך כל תקופת הבעלות - ללא החישוב היחסי שנהוג היום ונמדד רק מעשר השנים האחרונות ● על רקע הזינוק הצפוי בגירעון, גורמי המקצוע באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב 2024 ● האם זה ריאלי?

משרד האוצר ממליץ להטיל גזירת מס משמעותית על בעלי דירות ותיקים - לבטל את הפטור מתשלום מס שבח מלא שקיים כיום עבור הבעלות על דירה שנרכשה לפני שנת 2014. המשמעות היא שאדם שמוכר דירה שאיננה דירתו היחידה, אחרי שהחזיק בה למשך 30 שנה למשל, ייאלץ לשלם מס גבוה יותר עבור עליית הערך של הנכס לכל אורך תקופת הבעלות - ולא רק בהתאם לנוסחה לינארית הנהוגה כיום.

מאז ינואר 2014, בוטל הפטור ממס שבח שאיפשר עד אותה שנה גם לבעלי דירות רבות למכור דירה אחת ל־4 שנים ללא תשלום מס רווח הון, מס שבח, העומד על 25% מהפער במחיר הדירה בין קנייה למכירה. עם זאת, כדי להפחית את התנגדות הפולטיקאים וכדי שלא לפגוע בבעלי דירות רטרואקטיבית, הוחלט אז במשרד האוצר שהחישוב יהיה לינארי - שיעור המס נקבע כיחס בין השנים שחלפו מינואר 2014 ועד למועד מכירת הדירה, מתוך סך שנות ההחזקה הכולל בנכס, כאשר התוצאה מוכפלת בגובה המס. בעקבות זאת, שיעור המס בפועל ששילמו המוכרים (בעלי שתי דירות לפחות) היה רחוק מאותם 25% ועמד לדוגמה, נכון לרבעון ראשון של 2023, על 10.3% בלבד.
כעת, לפי ההצעה החדשה של האוצר, ביטול החישוב הליניארי המוטב על דירות ייכנס לתוקף בעוד שנתיים, ב־2026. העדכון ייעשה באופן הדרגתי לאורך כמה פעימות. דירות אשר נרכשו לפני תחילת 2014 ויימכרו לאחר תחילת 2026, יחויבו במס של 10% על החלק בשבח שמיוחס לתקופה "הישנה", מיום הרכישה ועד לראשון בינואר 2014, תקופה שעד היום הייתה כאמור פטורה לגמרי ממס.

הפעימה השנייה תתבצע לפי התוכנית בתחילת 2028. דירות שיימכרו לאחר מועד זה יחויבו במס של 20% בגין החלק בשבח שלפני 2014. ולבסוף, דירות שיימכרו החל ב־2030 לא ייהנו כלל מהנוסחה הלינארית ויחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, שאמור לעלות לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב. אמנם ההצעה אמורה להיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים, אבל באוצר מעריכים כי עדכון מס השבח והכבדתו על בעלי דירות ותיקים צפויה ליצור גל של מכירות, שיגביר את היצע יחידות הדיור בשוק היד־שנייה. בעלי דירות יבקשו לנצל את תקופת ההתארגנות עד 2026, כדי למכור נכסים מבלי לשלם מס שבח מורחב.

2026

תיכנס התוכנית לתוקף, ובעלי הדירות יחויבו במס של 10%, בגין החלק שמיום הרכישה ועד ל־2014

2028

יחויבו הבעלים במס של 20%, בגין החלק בשבח שלפני 2014

2030

יחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

"מכה לשוק הדירות"
"אם התוכנית תצא לפועל, מדובר יהיה במכה אדירה לשוק הדירות להשקעה בישראל", אומר לגלובס עו"ד ורו"ח שי עינת, בעל משרד העוסק במיסוי מקרקעין. לדבריו, "כבר לא יהיה כדאי להחזיק דירה להשקעה. התשואה השוטפת משכירות היא גם ככה נמוכה יחסית לאירופה, ועכשיו גם הטבת המס תיעלם".

אחרי ביטול החישוב הלינארי המוטב, יישארו עוד שני פטורים ממס שבח. הראשון מהם הוא למשפרי דיור. לבעלי דירה יחידה יש פטור ממס שבח, בתנאי שהם קונים דירה חדשה במקומה בתוך טווח של שנה וחצי ממועד המכירה. הפטור השני הוא על ירושת דירה, בתנאי שמדובר בצאצא של בעל הדירה המקורי. גם בפטורים שיישארו קיימות תקרות מקסימום לשווי הדירה שלא מחויב במס.

כיום, ישנם כ־350 אלף ישראלים שמחזיקים בבעלותם בשתי דירות לפחות. מדובר בכ־13% ממשקי הבית - פי שישה משיעורם עד לפני 20 שנה. הדירות הללו הן המאגר הפוטנציאלי של המדינה לגביית מס השבח (אם כי על דירות הירושה שבתוכן עדיין יחול פטור כאמור).

האם ההצעה תאושר?
האם הכוונה של האוצר ריאלית? בינתיים מדובר ברעיון שמגובש אצל הפקידות המקצועית במשרד. כדי שהוא ייצא לפועל, נדרשת קודם כל הסכמה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ברמה העקרונית, סמוטריץ' מעדיף להימנע מצעדים שעלולים ליצור לו נזק פוליטי. מצד שני, במשרד אומרים כי סמוטריץ' מתחיל להכיר בעובדה שצעדי התכנסות קשים יהיו בלתי נמנעים.

גם אם סמוטריץ' יאמץ את ההצעה, עדיין תעמוד משוכה פוליטית בפני יישום תוכנית מס השבח. ראשית, שרי הממשלה יצטרכו להצביע בעד ההצעה. שנית, ההחלטה תצטרך לעבור בדרך גם את ועדת הכספים של הכנסת. יו"ר הוועדה הוותיק, משה גפני, כבר התנגד בשנים האחרונות לניסיונות קודמים של האוצר להרחיב את מס השבח.

לאור השלכות המלחמה, באוצר עומדים כרגע מול בור תקציבי של כ־67 מיליארד שקל. בניסיון לבלום את הגירעון מהשתוללות לרמות של 6%־7% תוצר עד סוף השנה, הכינו באוצר מאגר של הטבות מס שניתן לקצץ מהן, לבחירת סמוטריץ'. בהן, למשל, ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות או ההטבות על הפנסיה. עוד מתכננים באוצר להעלות את המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18%, החל משנת 2025.

לפי המסתמן כרגע, סמוטריץ' מתכוון להעלות לישיבת הממשלה ביום חמישי קיצוץ של כ־3 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, מתוך כמעט 8 מיליארד שקל שהיו אמורים להתחלק בין שרי הקואליציה. עוד אמור לעלות קיצוץ בסך כ־4 מיליארד שקל מתוך כלל תקציבי משרדי הממשלה השונים - למעט משרדי הביטחון, הבריאות, הרווחה ואולי עוד כמה שיוחרגו מהקיצוץ.

באגף התקציבים המליצו בנוסף לסגור עשרה משרדי ממשלה "מיותרים". זה אמור לחסוך כמיליארד שקל בשנה הקרובה מתקציב המדינה, בנוסף לחיסכון של מאות מיליונים בכל אחת מהשנים הבאות. בסופו של דבר, ההחלטה על סגירת המשרדים תוכרע על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי הקואליציה, כיוון שיש לה השלכות פוליטיות כבדות. לפי גורמים פוליטיים, נתניהו שואף לארגן סגירת משרדים באופן שוויוני בין מפלגות הקואליציה, כדי ש"יסבלו בצורה אחידה ולא יתלוננו יותר מדי", לפי גורם בקואליציה. עם זאת, ספק גדול אם נתניהו יחליט בסוף לסגור עשרה משרדים, וההערכה היא שיסתפק בפחות.

בתוך כך, ביום שלישי קיימה הצמרת הכלכלית ישיבה בנושא התקציב החדש. בישיבה השתתפו נתניהו, סמוטריץ' וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא הוזמן לדיון, אף שמתוקף תפקידו הוא משמש רשמית כיועץ כלכלי לממשלה.

עוד על הפרק: ההנפקות
כאמור, באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה בצמוד לתקציב המדינה החדש. בגלל קוצר הזמנים, עדכון התקציב בעקבות המלחמה נעשה ללא הכנת חוק הסדרים בצדו. בשגרה, חוק ההסדרים הוא ההזדמנות המרכזית של אנשי האוצר להעביר רפורמות ושינויים מבניים, שמטרתם לרוב להגדיל את הכנסות המדינה.

במקום חוק הסדרים, באוצר מתכוונים להעביר רשימה של החלטות ממשלה בעלות השלכות כלכליות. מס השבח הוא אחד הרעיונות הבולטים ברשימה המתגבשת. תוכנית נוספת שעשויה להצטרף להחלטות, נוגעת להפרטות והנפקות שעל הפרק בקרב החברות הממשלתיות. ככל הנראה, ההחלטה הזו תקבע יעדים אופרטיביים בנושא הנפקת התעשייה.

תגובתי לכתבה:
לא יודע אם זה יצא אל הפועל, אבל אם כן - מחירי הדירות בכיוון אחד בשנים הקרובות.

אסטרטגיה נדלן · 9/1/24

לשופטי בג"צ יש מס' דירות ויפסלו את החוק,
כמו שפסלו את החוק מס דירה שלישית של כחלון,

אמת מארץ תצמח · 9/1/24

נכתב ע"י גולש בנט:
תגובתי לכתבה:
לא יודע אם זה יצא אל הפועל, אבל אם כן - מחירי הדירות בכיוון אחד בשנים הקרובות.

זה מכה כפולה ומכופלת.
כי מלבד שלא ישתלם דירות להשקעה, הרי שזה גם יגרום למשקיעים למכור דירות לפני תחילת התוכנית.
מדובר על הצפה בקנה מידה, שעלולה לגרום לקטסטרופה.
רק תדמיינו כל מי שיירש שני דירות, או קנה דירה להשקעה לפני 40/30 שנה, על איזה מס הוא יחוייב לו יחכה לאחרי 2026.

חיים הקוסם · 9/1/24

נכתב ע"י גולש בנט:
באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות

באוצר מתכננים: ביטול הטבת מס למאות אלפי בעלי דירות | בלעדי

iglob.es

לפי התוכנית, כל מי שמחזיק ביותר מדירה אחת יחויב במס בגין החלק בשבח לאורך כל תקופת הבעלות - ללא החישוב היחסי שנהוג היום ונמדד רק מעשר השנים האחרונות ● על רקע הזינוק הצפוי בגירעון, גורמי המקצוע באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב 2024 ● האם זה ריאלי?

משרד האוצר ממליץ להטיל גזירת מס משמעותית על בעלי דירות ותיקים - לבטל את הפטור מתשלום מס שבח מלא שקיים כיום עבור הבעלות על דירה שנרכשה לפני שנת 2014. המשמעות היא שאדם שמוכר דירה שאיננה דירתו היחידה, אחרי שהחזיק בה למשך 30 שנה למשל, ייאלץ לשלם מס גבוה יותר עבור עליית הערך של הנכס לכל אורך תקופת הבעלות - ולא רק בהתאם לנוסחה לינארית הנהוגה כיום.

מאז ינואר 2014, בוטל הפטור ממס שבח שאיפשר עד אותה שנה גם לבעלי דירות רבות למכור דירה אחת ל־4 שנים ללא תשלום מס רווח הון, מס שבח, העומד על 25% מהפער במחיר הדירה בין קנייה למכירה. עם זאת, כדי להפחית את התנגדות הפולטיקאים וכדי שלא לפגוע בבעלי דירות רטרואקטיבית, הוחלט אז במשרד האוצר שהחישוב יהיה לינארי - שיעור המס נקבע כיחס בין השנים שחלפו מינואר 2014 ועד למועד מכירת הדירה, מתוך סך שנות ההחזקה הכולל בנכס, כאשר התוצאה מוכפלת בגובה המס. בעקבות זאת, שיעור המס בפועל ששילמו המוכרים (בעלי שתי דירות לפחות) היה רחוק מאותם 25% ועמד לדוגמה, נכון לרבעון ראשון של 2023, על 10.3% בלבד.
כעת, לפי ההצעה החדשה של האוצר, ביטול החישוב הליניארי המוטב על דירות ייכנס לתוקף בעוד שנתיים, ב־2026. העדכון ייעשה באופן הדרגתי לאורך כמה פעימות. דירות אשר נרכשו לפני תחילת 2014 ויימכרו לאחר תחילת 2026, יחויבו במס של 10% על החלק בשבח שמיוחס לתקופה "הישנה", מיום הרכישה ועד לראשון בינואר 2014, תקופה שעד היום הייתה כאמור פטורה לגמרי ממס.

הפעימה השנייה תתבצע לפי התוכנית בתחילת 2028. דירות שיימכרו לאחר מועד זה יחויבו במס של 20% בגין החלק בשבח שלפני 2014. ולבסוף, דירות שיימכרו החל ב־2030 לא ייהנו כלל מהנוסחה הלינארית ויחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה לצד תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024, שאמור לעלות לאישור הממשלה ביום חמישי הקרוב. אמנם ההצעה אמורה להיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים, אבל באוצר מעריכים כי עדכון מס השבח והכבדתו על בעלי דירות ותיקים צפויה ליצור גל של מכירות, שיגביר את היצע יחידות הדיור בשוק היד־שנייה. בעלי דירות יבקשו לנצל את תקופת ההתארגנות עד 2026, כדי למכור נכסים מבלי לשלם מס שבח מורחב.

2026

תיכנס התוכנית לתוקף, ובעלי הדירות יחויבו במס של 10%, בגין החלק שמיום הרכישה ועד ל־2014

2028

יחויבו הבעלים במס של 20%, בגין החלק בשבח שלפני 2014

2030

יחויבו במס שבח מלא בשיעור של 25%, לאורך כל תקופת הבעלות.

"מכה לשוק הדירות"
"אם התוכנית תצא לפועל, מדובר יהיה במכה אדירה לשוק הדירות להשקעה בישראל", אומר לגלובס עו"ד ורו"ח שי עינת, בעל משרד העוסק במיסוי מקרקעין. לדבריו, "כבר לא יהיה כדאי להחזיק דירה להשקעה. התשואה השוטפת משכירות היא גם ככה נמוכה יחסית לאירופה, ועכשיו גם הטבת המס תיעלם".

אחרי ביטול החישוב הלינארי המוטב, יישארו עוד שני פטורים ממס שבח. הראשון מהם הוא למשפרי דיור. לבעלי דירה יחידה יש פטור ממס שבח, בתנאי שהם קונים דירה חדשה במקומה בתוך טווח של שנה וחצי ממועד המכירה. הפטור השני הוא על ירושת דירה, בתנאי שמדובר בצאצא של בעל הדירה המקורי. גם בפטורים שיישארו קיימות תקרות מקסימום לשווי הדירה שלא מחויב במס.

כיום, ישנם כ־350 אלף ישראלים שמחזיקים בבעלותם בשתי דירות לפחות. מדובר בכ־13% ממשקי הבית - פי שישה משיעורם עד לפני 20 שנה. הדירות הללו הן המאגר הפוטנציאלי של המדינה לגביית מס השבח (אם כי על דירות הירושה שבתוכן עדיין יחול פטור כאמור).

האם ההצעה תאושר?
האם הכוונה של האוצר ריאלית? בינתיים מדובר ברעיון שמגובש אצל הפקידות המקצועית במשרד. כדי שהוא ייצא לפועל, נדרשת קודם כל הסכמה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. ברמה העקרונית, סמוטריץ' מעדיף להימנע מצעדים שעלולים ליצור לו נזק פוליטי. מצד שני, במשרד אומרים כי סמוטריץ' מתחיל להכיר בעובדה שצעדי התכנסות קשים יהיו בלתי נמנעים.

גם אם סמוטריץ' יאמץ את ההצעה, עדיין תעמוד משוכה פוליטית בפני יישום תוכנית מס השבח. ראשית, שרי הממשלה יצטרכו להצביע בעד ההצעה. שנית, ההחלטה תצטרך לעבור בדרך גם את ועדת הכספים של הכנסת. יו"ר הוועדה הוותיק, משה גפני, כבר התנגד בשנים האחרונות לניסיונות קודמים של האוצר להרחיב את מס השבח.

לאור השלכות המלחמה, באוצר עומדים כרגע מול בור תקציבי של כ־67 מיליארד שקל. בניסיון לבלום את הגירעון מהשתוללות לרמות של 6%־7% תוצר עד סוף השנה, הכינו באוצר מאגר של הטבות מס שניתן לקצץ מהן, לבחירת סמוטריץ'. בהן, למשל, ביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות או ההטבות על הפנסיה. עוד מתכננים באוצר להעלות את המע"מ באחוז אחד, לרמה של 18%, החל משנת 2025.

לפי המסתמן כרגע, סמוטריץ' מתכוון להעלות לישיבת הממשלה ביום חמישי קיצוץ של כ־3 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, מתוך כמעט 8 מיליארד שקל שהיו אמורים להתחלק בין שרי הקואליציה. עוד אמור לעלות קיצוץ בסך כ־4 מיליארד שקל מתוך כלל תקציבי משרדי הממשלה השונים - למעט משרדי הביטחון, הבריאות, הרווחה ואולי עוד כמה שיוחרגו מהקיצוץ.

באגף התקציבים המליצו בנוסף לסגור עשרה משרדי ממשלה "מיותרים". זה אמור לחסוך כמיליארד שקל בשנה הקרובה מתקציב המדינה, בנוסף לחיסכון של מאות מיליונים בכל אחת מהשנים הבאות. בסופו של דבר, ההחלטה על סגירת המשרדים תוכרע על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי הקואליציה, כיוון שיש לה השלכות פוליטיות כבדות. לפי גורמים פוליטיים, נתניהו שואף לארגן סגירת משרדים באופן שוויוני בין מפלגות הקואליציה, כדי ש"יסבלו בצורה אחידה ולא יתלוננו יותר מדי", לפי גורם בקואליציה. עם זאת, ספק גדול אם נתניהו יחליט בסוף לסגור עשרה משרדים, וההערכה היא שיסתפק בפחות.

בתוך כך, ביום שלישי קיימה הצמרת הכלכלית ישיבה בנושא התקציב החדש. בישיבה השתתפו נתניהו, סמוטריץ' וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון. עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לא הוזמן לדיון, אף שמתוקף תפקידו הוא משמש רשמית כיועץ כלכלי לממשלה.

עוד על הפרק: ההנפקות
כאמור, באוצר מעוניינים להעביר את ההחלטה בצמוד לתקציב המדינה החדש. בגלל קוצר הזמנים, עדכון התקציב בעקבות המלחמה נעשה ללא הכנת חוק הסדרים בצדו. בשגרה, חוק ההסדרים הוא ההזדמנות המרכזית של אנשי האוצר להעביר רפורמות ושינויים מבניים, שמטרתם לרוב להגדיל את הכנסות המדינה.

במקום חוק הסדרים, באוצר מתכוונים להעביר רשימה של החלטות ממשלה בעלות השלכות כלכליות. מס השבח הוא אחד הרעיונות הבולטים ברשימה המתגבשת. תוכנית נוספת שעשויה להצטרף להחלטות, נוגעת להפרטות והנפקות שעל הפרק בקרב החברות הממשלתיות. ככל הנראה, ההחלטה הזו תקבע יעדים אופרטיביים בנושא הנפקת התעשייה.

למי שיש פחות מ1/3 דירה זה יהיה נפק"מ?

ברבור1 · 9/1/24

נכתב ע"י אמת מארץ תצמח:
זה מכה כפולה ומכופלת.
כי מלבד שלא ישתלם דירות להשקעה, הרי שזה גם יגרום למשקיעים למכור דירות לפני תחילת התוכנית.
מדובר על הצפה בקנה מידה, שעלולה לגרום לקטסטרופה.
רק תדמיינו כל מי שיירש שני דירות, או קנה דירה להשקעה לפני 40/30 שנה, על איזה מס הוא יחוייב לו יחכה לאחרי 2026.

מענין אם אפשר בכלל חוקית לעשות כזה דבר...(אנשים קנו לדוג דירה נוספת לפני 20 שנה, ברגע שיעבור הזמן (לדוג 2026 או כל שנה אחרת) הם צריכים לשלם הרבה יותר מס ממה שהיו אמורים לשלם, כשהם הסתכמו על החוק לפני 20 שנה.....)
ונכון שזה רק מהרווח, והם לא ציפו ודמיינו שהדירה תרויח עד כדי כך, אבל ככה זה , זה כמו שבהרבה דברים שהם לא קנו , ונסקו למחיר בלתי אםשרי - והם הפסידו, דווקא כשהם מרויחים פתאום המדינה מכניסה להם יד לכיס.....

כמוכ כבכזה מקרהממחירי הדיור יתרסקו, אני לאמאמינה שבנק ישראל,פקידי האוצר והנגיד יסכימו לכך (בפרק זמן ככ קצר...)
בקיצור נראה קצת מופקע, אבל ימים יגידו....