דיון מחירי הדירות לאן?

[geekית מחשבים]

זה ריאלי לזוגות שהבעיה שלהם היא ההון העצמי ולא ההחזר החודשי

גם וגם,
200 אלף מוריד משמעותית את ההחזר החודשי גם

 

[פנרס]

ברור שזה קשור..

תגיד לי רגע אתה חושב שעוד20 שנה
כמות השיווקים תהיה רק 50 אלף
בגלל ההתנגדיות הללו??

אתה חושב שיכול להיות שעוד שנהאו שנתיים המדינהתשווק פתאום רק 30 אלף
כיהיו יותר מדאי התנגדיות??

אלו חירטוטים בעייני

אני מאוד מקוה שלא
כי לפי ההכרות שלי עם חלק הנפשות הפועלות האלו אני לא חושב שהמצוקה של הציבור מעניינת אותם בכלל
האג'נדה שלהם מעל הכל ושאנשים יגורו במרתפים

 

[shimשימי]

גם וגם,
200 אלף מוריד משמעותית את ההחזר החודשי גם

הכוונה בריבית הנוכחית מול הריבית האפסית שהייתה פעם.

 

[פרוגפרוגנדה]

כמו שהם התמודדו לאחרונה במקומות רחוקים וחילוניים במחיר למשתכן כדוגמת עכו ואופקים

אין לי מידע על קהילה ליטאית בעכו
אבל נסיעה מאופקים לירושלים ובני ברק זה שעה ו21 דקות
לעומת זאת נסיעה מקצרין לירושלים ובני ברק זה בין שעתיים לשעתיים ו21 דקות
כך זה תקדים שלא בטוח שיצליח

 

[ר' יהונתן]

נדל"ן || הירידות מחלחלות לדירות יד שניה בחלק מהערים החרדיות - ביזנעס

ירידות מחירי דירות של עד 6% בחלק מהערים המבוקשות על ידי האוכלוסיה הדתית והחרדית - עליות נרשמו במקביל בערים אחרות | בדיקה מיוחדת בחלק מהערים והשכונות החרדיות חושפת את נתוני שוק היד השניה | הנתונים שפולחו בידי יד2 והועברו לאתר ביזנעס מגלים כי בגבעת זאב, נרשמו ירידות בעיקר בדירות 4-4.5 חדרים |...

bizzness.net

נתונים מעניינים

 

[טקטית]

נדל"ן || הירידות מחלחלות לדירות יד שניה בחלק מהערים החרדיות - ביזנעס

ירידות מחירי דירות של עד 6% בחלק מהערים המבוקשות על ידי האוכלוסיה הדתית והחרדית - עליות נרשמו במקביל בערים אחרות | בדיקה מיוחדת בחלק מהערים והשכונות החרדיות חושפת את נתוני שוק היד השניה | הנתונים שפולחו בידי יד2 והועברו לאתר ביזנעס מגלים כי בגבעת זאב, נרשמו ירידות בעיקר בדירות 4-4.5 חדרים |...

bizzness.net

נתונים מעניינים

אם מישהו ניסה לטעון כאן שהיו בבית שמש עליות מחירים בחודשים האחרונים-
ניתן לקחת את כל הכתבה ביחס מתאים.
יש ירידות של ממש ועודף היצע ענק!!!!
(לא מכירה את שאר הערים בכתבה)

 

[9696]

ובגדול זוג מעדיף שהדירה תהיה שלו מאשר שישלם שכירות סתם

זוג שקונה דירה בבית שמש היום זורק יותר כסף לפח משכירות

 

[9696]

זה רק על פריים של 700,000

 

[תוהה ומשתומם]

זוג שקונה דירה בבית שמש היום זורק יותר כסף לפח משכירות
צפה בקובץ המצורף 1350019

יתכן, אבל כאן בסופו של תהליך יהיה לו דירה, ובשכירות לא.

 

[szn]

זה רק על פריים של 700,000

במשך השנים החזר הקרן עולה והריבית יורדת

 

[א נ]

יתכן, אבל כאן בסופו של תהליך יהיה לו דירה, ובשכירות לא.

אבל הוא יכול להשקיע את הכסף הזה במקום אחר ולהרוויח יותר, ועם הכסף הזה לקנות יותר דירות !

 

[תוהה ומשתומם]

אבל הוא יכול להשקיע את הכסף הזה במקום אחר ולהרוויח יותר, ועם הכסף הזה לקנות יותר דירות !

זה נכון, אבל רוב הזוצי"ם שאני מכיר, הם לא בענין של השקעות, ומי שלא קונה דירה, מתגלגל שנים בשכירות.
(לא שזה רע, אבל מי שיש לו יכולת, ברור שבאופן עקרוני עדיף לו לקנות דירה)

 

[עוד ירושלמי]

וכצפוי בנק ישראל ממשיך עם העלאות הריבית והעלה את הריבית בעוד רבע אחוז
הפריים הגיע ל-6%!!!

 

[מתייעץ צעיר]

יתכן, אבל כאן בסופו של תהליך יהיה לו דירה, ובשכירות לא.

יכולים לגור בינתיים בשכירות ולחסוך את השארית לרכישת דירה בסוף התהליך
כמובן בהנחה שמחיר הדירות לא יעלה
ולכן לא דובר לעשות כל כל החיים אלא רק בתקופה הקרובה שהמחיר לא אמור לעלות
וכרגע יותר חסכוני לגור בשכירות
חוץ מזה שהתחשיב שהראו כאן הוא למשכנתא של 700,000
ולכא' רוב מי שקונה היום לוקח משכנתא יותר גבוהה וא''כ ברור ששכירות יותר משתלם
בפרט שאם ניקח בחשבון את הרווחים שאפשר לקבל מההון העצמי בפיקדון בבנק
וכן סיוע בשכר דירה למי שזכאי (או סובר שמגיע לו אפי' שהוא לא זכאי)

 

[עוד ירושלמי]

וכצפוי בנק ישראל ממשיך עם העלאות הריבית והעלה את הריבית בעוד רבע אחוז
הפריים הגיע ל-6%!!!

בתחזית של בנק ישראל הוסיפו הערכה שבעוד שנה הריבית תהיה יותר גבוהה ממה שהיא היום.

 

[ניק 109814]

זה נכון, אבל רוב הזוצי"ם שאני מכיר, הם לא בענין של השקעות, ומי שלא קונה דירה, מתגלגל שנים בשכירות.
(לא שזה רע, אבל מי שיש לו יכולת, ברור שבאופן עקרוני עדיף לו לקנות דירה)

ברמה ד' בבית שמש על ההון העצמי שצריך בשביל לרכוש שם דירה, אפשר לקבל שכירות רק מפיקדון בבנק פלוס סיוע בשכר דירה.

 

[ר' יהונתן]

מחירי הדיור בחדרה

הקניון החדש, שינוי עורקי התחבורה והפיתוח המואץ במזרח העיר שמו את חדרה על המפה. אחרי הזינוק הגדול היא התחילה לזחול לעבר השכנה מנתניה, אבל אז... וכמה עולה מ"ר?

www.bizportal.co.il

 

[בית שמשניק]

כתבה מ'דה מרקר' על הדיור בציבור החרדי​

"העיקר לגור בבני ברק": פתרונות הדיור היצירתיים של הצעירים החרדים​

: זוג חרדי שמחפש דירה נקלע לשוק נדל"ן שכולל היצע דירות מוגבל, מחירים גואים, וחסמים שנובעים מהשתייכות לקהילה. הממשלה, כולל נציגיה החרדים בשנים האחרונות, לא שיפרה את מצבם של החרדים בשוק הדיור. איך בכל זאת זוג חרדי צעיר מוצא דירה בימים אלה? בעזרת השם - וההורים

בניין מגורים בבני ברק. "חרדי שקונה כאן דירה מבקש לגור בעיר הכי חרדית שיש. פחות מעניינים אותו הנראות של הנכס, המצב שלו או הרישום שלו"צילום: אבישג שאר-ישוב

שלומית צור

14:01, 04 באפריל 2023


באתר רשות מקרקעי ישראל מופיע זה כמה חודשים מכרז לשיווק קרקע המיועדת להקמת אלפי יחידות דיור ברובע מערב קרית גת. השכונה תוכננה במקור לציבור החרדי, מה שבא לידי ביטוי במספר הקומות של הבניינים ובתכנון מרפסות סוכה ומבני ציבור מתאימים. בתקופת הממשלה הקודמת הודיעו שר השיכון דאז זאב אלקין ושרת הפנים דאז איילת שקד כי החליטו לשנות את התוכנית כך שתותאם לציבור הכללי.

מאז, ההכרעה על גורל השכונה הגיעה אל פתחה של הממשלה החדשה, והמכרז נדחה שוב ושוב. בכנס שערך בפברואר העיתון החרדי "יתד נאמן", נשאל מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטיין אם המכרז נדחה משום שנערכים שוב לשינוי בתכנון, כך שהשכונה תותאם לאוכלוסייה החרדית. מורגנשטיין השיב בנחרצות: "כן".


מצוקת הדיור שממנה סובל הציבור הכללי חמורה עוד יותר בציבור החרדי, שאפשרויות המגורים שלו מצומצמות יותר, בין השאר בשל מגבלות כמו בנייה לגובה בגלל אי־שימוש במעלית שבת בקרב חלקים נרחבים באוכולוסייה החרדית. היעדרם של מבני ציבור שמתאימים לקהילה, לרבות מוסדות חינוך, מגביל את האפשרות של משפחות חרדיות להעתיק את מגוריהן אל מרבית הערים והיישובים. על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, נכון ל–2021, 43% מהאוכלוסייה החרדית מתגוררים ב"ערי הבירה" של הציבור החרדי בירושלים (26%) ובני ברק (17%); 24% נוספים מתגוררים בערי הפרבר החרדיות שהוקמו בשנות ה–90 עבור האוכלוסייה החרדית — ביתר עילית, אלעד, מודיעין עילית ורמת בית שמש. שאר החרדים מתגוררים בערים מעורבות או ביישובים קטנים שרוב תושביהם חרדים.

עברו לתצוגת גלריה

על אף המוסכמה כי שרי שיכון ופנים חרדים שכיהנו בשנים האחרונות שירתו במיוחד את הציבור שלהם, הרי שבפועל מאז שנות ה–90, אז הוקמה העיר אלעד, לא הוקמה אף עיר חרדית חדשה בישראל. גם הניסיון לשווק את חריש כעיר לחרדים נכשל, והפעם היו אלה החרדים שהחמיצו את ההזדמנות שניתנה להם. הצעותיהם במכרזים לרכישת הקרקע באמצעות עמותות נפסלו לאחר שנמצא כי תיאמו מחירים, וכיום בעיר יש אוכלוסייה מעורבת. גם ההצהרות להקמת העיר החרדית כסיף בדרום הארץ לא הבשילו.

הפתרונות שהעמידה הממשלה, כולל בתקופות של שרים חרדים, מעטים: תוכניות בודדות של מחיר למשתכן, כמו בית שמש ונוף הגליל; תוכנית מחיר למשתכן בבני ברק, שמקים הקבלן עודד שריקי מנתיבות שזכה בקרקע, שבה הזכאים בעסקה הרוויחו סכומים של מיליון שקל בממוצע; ופרויקטים של התחדשות עירונית בבני ברק ובירושלים, שגם אותם ניתן למנות על כף יד אחת, והחסמים העיקריים בהם הם גובה הבניינים והחשש של האוכלוסייה הקיימת מכניסתן של אוכלוסיות אחרות. ב-15 במארס, למשל, אושרה תוכנית לבניית 1,400 דירות במסגרת פינוי־בינוי באשדוד, למרות התנגדות נרחבת של תושבים חרדים, בהם גם סגן ראש העירייה, החוששים מהתחדשות השכונה וכניסת אוכלוסייה חדשה אליה.


למעשה, מאז שנות ה–90 פתרונות דיור לציבור החרדי עולים במסגרת תכנון שכונות חדשות בערים קיימות כמו נתיבות, בית שמש, וכמו זו שצפויה לצאת לשיווק בקרית גת. העובדה כי מחירי הדירות עלו בשנים האחרונות רק הכבידה על המצוקה של הציבור החרדי, שנאלץ להשתקע באופן הדרגתי בשכונות בערים קיימות כמו ערד ועפולה, עד שיהיה הכרח מצד הרשות המקומית להקצות מבני ציבור מתאימים לציבור החרדי, או לגור בפתרונות דיור מאולתרים וזולים בערים יקרות כמו ירושלים או בני ברק. בסופו של דבר, רוב הפתרונות למצוקת הדיור בציבור החרדי מוצעים על ידי השוק הפרטי, ובבסיס כל פתרון עומדת פשרה: לגור בדוחק בערים יקרות, או להתרחק לפריפריה ולקוות ששם תתגבש קהילה שעונה על צורכי המשפחות החרדיות.

"לא מקשה אחת"​

איך בכל זאת זוג חרדי צעיר מוצא דירה בימים אלה? "זה לא נכון להתייחס לציבור החרדי כמקשה אחת", מדייק שלמה גריינימן, זכיין אנגלו סכסון בבני ברק. "יש את העשירון העליון, שכולל אנשי עסקים מצליחים, או משפחות עם ירושות, שיש להן כסף. שכבה נוספת היא של אנשי מפתח, רבנים או ראשי ישיבות, שאמנם אין להם הרבה כסף, אבל יש להם הרבה יכולת להשיג כסף, לגלגל הון, והם נמצאים בעמדות שמאפשרות להם גישה להשגת כסף. אחריהם נמצאת השכבה השלישית, שהיא רוב הציבור החרדי, ושם השאלה היא איך הם מגיעים לדירה. בטוח שלא כולם קונים דירות בבני ברק, אם דירה ישנה ממוצעת בעיר עולה יותר מ–2 מיליון שקל".

"התפיסה החרדית פחות מתוכננת ויותר מתבטאת באימרה: 'השם יעזור ויהיה בסדר'", ממשיך גריינימן. "בעוד בציבור הכללי מדברים על תכנון נכון כדי להגיע לדירה ועל איך לחסוך כסף כדי להגיע להון עצמי — בציבור החרדי ההורים זורקים אותך למים. ההורים של שני הצדדים — החתן והכלה — נותנים קצת כסף, והזוג הצעיר לוקח משכנתא גדולה, וחי בצמצום. בשל העובדה שההורים נמצאים בתוך התהליך, יש גב משפחתי ומוטיבציה לקנות דירה". לדברי גריינימן, נהוג כי הורי הכלה יעמידו הון עצמי גבוה יותר מהורי החתן, נוהג שמטרתו להדגיש את הערך המוסף שמביאים לימודי התורה, ונשאר עד היום. "בדרך כלל ההורים של החתן נותנים בממוצע סכום של 150–200 אלף שקל לרכישת הדירה, והורי הכלה נותנים סכום גבוה יותר שמגיע בממוצע ל–300–400 אלף שקל. יתר הסכום נלקח במשכנתא וכך הזוג הצעיר מתחיל את החיים. עובדתית כמעט תמיד לילדים הראשונים עוזרים יותר, כי אחרי שמחתנים חמישה ילדים אז בשישי ובשביעי כבר יותר קשה לסייע".

לשאלה מאין משיגים ההורים את הסיוע שהם מעניקים לילדיהם ברכישת דירה, משיב גריינימן: "לפעמים ההורים לוקחים משכנתא קטנה על הנכס שלהם, או שנעזרים בגמ"חים (גמילות חסדים; ש"צ) — הלוואה שניתנת לאורך זמן, ללא ריבית ובתנאי תשלום מאוד טובים, שקל להשיג בכל ישיבה. כמעט תמיד יש גם סבא וסבתא בתמונה שעוזרים עם עוד 50–60 אלף שקל, והרעיון הוא חלוקת הנטל לפרוסות קטנות. בתרבות החרדית מאוד מקובל שכשמישהו מתחתן, כולם מתגייסים לעזור. לפעמים זה 10–15 אלף שקל, שעוזרים לכסות חתונה שהעלויות שלה קטנות. קיים גם גמ"ח מרכזי שאנשים מפרישים אליו החל מהרגע שהילד נולד, 50 או 100 שקל בחודש, ובתמורה לכך, כשהילד מתחתן הוא מקבל הלוואה גדולה של 150-200 אלף שקל ללא ריבית.

"בציבור החרדי, מי שיש לו כסף מחפש למי להלוות אותו. הוא לא שם את הכסף בבנק. אדם שקיבל בירושה למשל 100 אלף שקל, סביר מאוד שהוא ילווה את זה למישהו מהכולל באפס ריבית. גם אין חשש שהלווה לא יחזיר את הכסף, כי כולם מכירים את כולם. זה השם של המשפחה, ויש ערבות הדדית".

"לא שמים כסף על נראות"​

לדברי גריינימן, מי שקונים דירות במרכז ירושלים, שהן בדרך כלל דירות חדשות ויוקרתיות, הם אנשים אמידים עם משפחות מארה"ב, ומי שקונים דירה בתוך בני ברק הם אנשים עם משפחות אמידות, אם כי הדירות צנועות ובדרך כלל לא משופצות, ונמצאות בבניינים ישנים. "לא שמים כסף על נראות", הוא מסביר, "מה גם שמשום שאין שימוש במעלית בשבת, בין אם בבניין יש מעלית ובין אם לא, בקומה רביעית הדירה זולה יותר. הפער בין דירה בקומה ראשונה לבין דירה בקומה שלישית יכול להגיע ל–10% לטובת הקומה הראשונה".

לאור קצב הגידול שלהם באוכלוסייה, הצורך בדירות בציבור החרדי הוא אקוטי. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ב–2022 שיעור החרדים מכלל האוכלוסייה בישראל היה 13% (כ–1.2 מיליון איש), וממוצע הילודה של אישה חרדית הוא שבעה ילדים. לפיכך, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופים כי עד 2030 האוכלוסייה החרדית תגיע ל–16% מכלל האוכלוסייה בישראל, וב–2039 תגדל האוכלוסייה החרדית ל–2.5 מיליון איש. כמו כן, לפי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עד 2040 תידרש תוספת של כ–300 אלף דירות עבור הציבור החרדי, משימה מורכבת לאור העובדה שהתחדשות עירונית, שכדאיותה הכלכלית נובעת מבנייה לגובה, נתקלת בחסם הנובע מאי־שימוש במעלית שבת.

האוכלוסייה גדלה במהירות — היצע הדירות נמוך​

• מספר החרדים באוכלוסייה: 1.2 מיליון
• שיעור החרדים מתוך כלל האוכלוסייה: 13%
• ממוצע הילודה לאישה חרדית: 7
• מספר הדירות הנוספות הנדרשות עבור הציבור החרדי עד 2040: 300 אלף

כתוצאה מהיעדר ההיצע וממחירי הדירות הגבוהים, בציבור החרדי נפוצות תופעות שאינן שכיחות בקרב הציבור הכללי. לדברי איש עסקים חרדי מבני ברק, שביקש שלא להזדהות בשמו, "יש חרדים שמעדיפים לקנות דירה בבית שמש, או אלעד. זה כמובן לא מדבר אל מי שמרכז חייו ומשפחתו בבני ברק, והוא רוצה לגור בעיר בכל מחיר, גם אם מדובר בחניה שהפכה לדירה.

"כתוצאה מכך, יש תופעות כמו הרחבות בנייה שחלקן פיראטיות. גם העירייה מבינה שזהו צורך של התושבים. כששכן מתלונן, העירייה פועלת ביד קשה. אבל כל עוד אין תלונה, העירייה משתדלת לאשר את כל מה שניתן לאשר. יש הרחבות בנייה שממש מותחות את השטח עד הקצה, העיקר שיהיה לאנשים איפה לגור. יש 'דירות' שלא רשומות בטאבו כדירות — בין אם אלו קומות קרקע או חללים פתוחים שנסגרים או בנייה על גג משותף של בניין".

לדבריו, "חרדי שקונה דירה בבני ברק מבקש לגור בעיר הכי חרדית שיש", ולפיכך "פחות מעניינים אותו הנראות של הנכס, המצב שלו או הרישום שלו".

תופעה רווחת נוספת שקיימת בציבור החרדי, שאותה מזכירים הגורמים שעימם דיברנו, היא "טאבו משותף". שימוש בצמד המילים האלה במנוע החיפוש באתר יד2, למשל, יניב אך ורק תוצאות בערים חרדיות. בעוד דירת 60 מ"ר בבני ברק עולה 2.3 מיליון שקל, סכום שאינו בהישג יד עבור זוג צעיר שמעוניין לגור בעיר — טאבו משותף הוא חלופה רווחת, שבמסגרתה בעלים של דירת 120 מ"ר למשל, מפצל אותה לשתי דירות, ומכניס רוכש נוסף, בבעלות של 50% או בהערת אזהרה בלבד, כשותף לרישום בטאבו. היתרון של השיטה הוא היעדר תשלום מס על שתי דירות, אך החיסרון המהותי בה הוא אי־יכולת לקבל משכנתא (משום שלא רוכשים את הנכס במלואו, אלא רק חלק ממנו). הדירה רשומה בטאבו בתור דירה אחת, והיא רק מפוצלת בפועל. כך, אותו זוג צעיר יכול לרכוש חלק בדירת 60 מ"ר ב–1.3–1.5 מיליון שקל בטאבו משותף.

בשכונות חרדיות ישנן דירות שמפוצלות גם לארבע דירות עם טאבו משותף, ויש עדויות גם ליותר מכך. "אדם מוכן לקבל רבע טאבו, העיקר לגור בבני ברק", מסביר איש עסקים חרדי שעימו דיברנו. "מי שמכניס שותף בבעלות על הדירה שלו צריך לסמוך עליו, כי זו חתונה לכל דבר ועניין. בדרך כלל אלו אנשים שמכירים אחד את השני מאותה חצר. ליטאי למשל, יעדיף להכניס כשותף ליטאי כמוהו ולא חסיד, והפוך. ועדיין עושים הסכם אצל עורך דין".

אם לאותו זוג צעיר, שהתחתן וגר בדירת 60 מ"ר בטאבו משותף, נולדו ילדים והוא רוצה לשפר את תנאי הדיור שלו — הוא ימכור את החלק שלו בהסכמת השותף או השותפים. "היו מקרים שבהם בעלי דירות שחילקו אותן לטאבו משותף נתבעו, והחלוקה בוטלה", מספר אותו גורם. "לכן, לפני שעושים טאבו משותף, עוברים אצל השכנים כדי לראות שזה מקובל עליהם ולעתים גם מחתימים אותם. מי שמתעניין לרכוש דירה בטאבו משותף ישאל בדרך כלל אם יש הסכמת שכנים או אם הייתה בעיה עם אחד השכנים.

"יש בעלי דירות בבניין משותף שמחליטים לבנות יחידת דיור על הגג כדי להשכיר אותה. גם במקרה הזה הם מבקשים הסכמה של השכנים. בסוף זה דורש ויתור מצד השכנים, לפעמים בתמורה לדרישות כמו שבעל הדירה יחליף את מערכת הביוב של הבניין. כך עשר דירות בבניין הופכות ל–20. במקרים אחרים, בעיקר בפרויקטים חדשים בשכונות חרדיות, חניונים הופכים לדירות ומחסנים".

עוזבים לפריפריה​

עם זאת, חלק מהאוכלוסייה החרדית לא מסכים לחיות בדוחק, ורבים עוזבים את הערים היקרות ועוברים לפריפריה. אלי רבינסקי (26) למשל, המשתייך לזרם הליטאי, התגורר לפני נישואיו בבית שמש, ואשתו התגוררה בירושלים. כאשר השניים נישאו הם רכשו דירה בחריש, שם נולדה בתם. "החלטנו להתרחק כדי שיהיו לנו תנאי מגורים יותר איכותיים, ובהתאם לרצון שלנו, ההורים שלנו הגיעו להסכמות לקניית דירה בחריש", מספר רבינסקי. "חריש כביכול רחוקה מירושלים ובית שמש, אבל במושגים של חו"ל זה נקרא קרוב".

"לא חיפשתי דירה דווקא בתוך שכונה חרדית", משתף רבינסקי. "ההורים של שנינו גדלו בערים מעורבות ושכונות מעורבות, כי לפני 30–40 שנה לא היו ערים חרדיות, למעט בני ברק, וכמעט שלא היו שכונות חרדיות. ההורים שלי גרו בנתניה וקרית אתא, וההורים של אשתי בפתח תקווה וחיפה. הם גדלו בסביבה הטרוגנית, ולמדו להסתדר עם כולם. אני לא בונה על זה שחריש תהיה 100% חרדית וגם לא 50%. בסופו של דבר נלמד לגור ביחד, ומה שבסוף חשוב זה החינוך של הילדים בבית ובמוסדות הלימוד".

לדבריו, "בניגוד לחסידות גור, שהולכים יחד כקבוצה מאורגנת — האדמו"ר נותן הוראה ממש כמו בצבא וכולם הולכים — בציבור הליטאי מתקשים לשלוח את הזוגות הצעירים לפריפריה. רובם ככולם רוצים להישאר קרוב למרכז ולמשפחה, ונתקעים במקום. רבים מעדיפים לגור ביחידות דיור, מעל הגג ומתחת לאדמה, בפנטזיה שיום אחד המחירים יירדו והם יוכלו לקנות דירה בבית שמש או בירושלים — ובינתיים המחירים רק עולים.

"כששמעתי על חריש עוד לפני החתונה, האמנתי שזה יצליח. עיר חדשה, מתפתחת, במיקום טוב על כביש 6 בין חיפה לתל אביב, וממה שראיתי האמנתי שחריש תתפוס, וגם הציבור החרדי־ליטאי בסופו של דבר ישכיל להגיע לשם, כי אין מספיק היצע של דירות חדשות בבית שמש, בני ברק או ירושלים שעונה על הצרכים, לא מבחינת כמות ולא מבחינת מחירים. חייבים לפרוץ החוצה, ובסופו של דבר, זה קרה. קנינו דירת 4 חדרים חדשה גדולה עם מרפסת לנוף, בסביבות ה-1.1 מיליון שקל. הבאנו קצת מההורים, וקצת כסף שחסכנו והגענו לסביבות ה–450 אלף שקל, שזה בערך 40% מהמחיר של הדירה. על השאר לקחנו משכנתא".

רבינסקי מסביר על הקושי של ההורים לסייע בצורה שווה לכל הילדים שמתחתנים. "מטבע הדברים, ההורים מחתנים את הילדים הראשונים בצורה יותר מפוארת, וכך בהרבה מקרים לבאים בתור לא נשאר. בנוסף, כשמחירי הדירות והשכירות עולים כל הזמן, גם אם אתה הכי מחושב בעולם אי־אפשר שכולם ישיגו את אותה תוצאה. בסך הכל ההורים שלי חיתנו שישה ילדים. אבא שלי לא מיליונר, אבל מהרגע שהוא התחתן הוא כבר חשב איך הוא יחתן את ילדיו, והתנהל כלכלית בהתאם. לא חיינו בעוני, אבל כן בצניעות — וכך התאפשר לו לדאוג שכולנו נגיע לדירות. אחותי אמנם קנתה דירה גדולה ומכובדת בבית שמש, אך לפני תשע שנים המחיר שלה היה במחיר של דירת ה–4 חדרים שלי בחריש. צריך להסתכל על זה ככה — מה האפשרויות שלך היום ומה היו האפשרויות שלהם באותו זמן".

לדברי רבינסקי, "זה נכון שמרכז החיים החרדי ועולם הישיבות נמצא בירושלים ובבני ברק, אבל מרכז החיים מבחינתי הוא אם יש מעטפת סביבתית באזור המגורים — מוסדות לימוד, בתי כנסת ותעסוקה. משפחה זה בהחלט חשוב, אבל בסוף, זוגות צעירים בציבור החרדי נוסעים בשבתות להורים בעיקר בשנה־שנתיים הראשונות, לא כל החיים. ההורים שלי לא נוסעים להורים שלהם פעם בחודש, כי יש להם חיים משל עצמם. ואם מתחשק לי להיות בשבת אצל ההורים, המרחק הוא לא פקטור, ואסע שעה להורים בבית שמש. "כשאתה קונה דירה בחריש, למשל, אתה קונה איכות חיים, דירה מסודרת ומרווחת, ולא קופסאות גפרורים כמו שאחרים יעדיפו. לחיות בדירת חדר וחצי ו'העיקר לגור בבני ברק' זה לא סביר בעיניי. כשאני קם בבוקר אני צריך מכולת ומוסדות לילדים, לא חנות חליפות. אם אצטרך חליפה, אז אסע פעם בשנה לבני ברק לקנות חליפה. כשיש חתונה בירושלים אחת לכמה זמן, אז נוסעים יותר זמן לחתונה. זה שווה את המחיר".

מעבר לחוויה האישית שלו, רבינסקי מכיר היטב את סוגיית ההתחבטות אם לעזוב את המרכז החרדי לפריפריה. אביו, הרב צבי רבינסקי, הוא חבר ועדת הדיור של סיעת דגל התורה, שסייע לזוגות צעירים לעבור להתגורר בפריפריה. "אבא שלי היה מראשוני המתיישבים הליטאים בבית שמש", מספר רבינסקי הבן. "כשהוא הלך לשם צחקו עליו, והיום העיר התפתחה וגדלה יחד עם ההתיישבות החרדית, ויש בה תלמודי תורה, בתי ספר, ישיבות, כוללים — הכל.

"צריך לזכור שמוסדות לימוד חרדיים זה תוצאה של צורך. בעפולה, למשל, יש התיישבות ליטאית משמעותית ובעשור האחרון הגיעו לעיר 500–600 משפחות ליטאיות. עם הזמן נוצר שם מענה לכל הצרכים של הקהילה. יש שם אפילו ישיבה גדולה של 300 בחורים שצמחה יחד עם הקהילה, עד כדי כך שבשכונת גבעת המורה (בעפולה; ש"צ) אין היום דירות למכירה, וההתיישבות הליטאית בעיר התרחבה לעפולה עילית הסמוכה.

"זה בדיוק מה שאבא שלי מסביר לצעירים. נוף הגליל, למשל, היא לא מעבר לים כמו שהיא נשמעת. עד לפני שנה היה ניתן למצוא במרכז שלה דירות ב–400 אלף שקל. כל מה שהיה צריך להביא מהבית זה 100 אלף שקל ויש לך דירה. בסוף מי שבאמת רוצה להגיע לדירה יכול. זה הכל עניין של רצון. להפסיק לחפש תירוצים למה לא, ולא להתפנק. צריך להבין שבסוף איכות החיים זה בדירה מרווחת משלך, ולא להתגלגל מיחידה של 30 מ"ר ליחידה של 35 מ"ר. לפני שהגענו לחריש התגוררנו חצי שנה ביחידה של 30 מ"ר והבנתי מקרוב כמה זה לא טוב. אני לא מבין איך אנשים חיים ככה".

על סוגיית התעסוקה מסכים רבינסקי, שעובד בתחום התקשורת מהבית, שלמעבר לפריפריה יש מחיר. "לא פעם אנשים מבחוץ אומרים לי שאין תעסוקה בחריש, אז אני עונה שאם יבדקו כמה מהחרדים בבית שמש עובדים בבית שמש, יגלו שרובם עובדים בירושלים ובגוש דן. בסוף הכל עניין של פיתוח, וכמו שאלעד וערים חדשות אחרות בתחילת דרכן סבלו מבעיות כאלה, ככה גם חריש. אין פתרון קסם. אשתי עובדת כמזכירה בהנהלת חשבונות בקיבוץ משמרות ליד פרדס חנה. בתחילה הייתי צריך להסיע אותה כל יום 20 דקות, כי אין אוטובוס ישיר לשם והתחבורה הציבורית בחריש בעייתית. אבל אני יודע שהתעסוקה והתחבורה פה זה עניין של זמן. המרחק מבחינתי הוא לא חסם, וכשאנחנו רוצים אנחנו נוסעים".

גם לאביו של רבינסקי היו ספקות לגבי התפתחות העיר חריש, אך הם התבדו עם הזמן. "במהלך השנים אבא שלי שלח עשרות זוגות לפריפריה. אבל כשאמרתי לו שאני רוצה לקנות דירה בחריש, הוא אמר בהתחלה: 'מה חריש? אין שם ציבור חרדי־ליטאי ולא תהיה לך קהילה שם. אתה תעזוב אחרי חודשיים. אתה צריך חברה שמדברת בשפה שלך'. אמרתי לו אז שהליטאים יגלו את העיר, ובסוף כשהוא הגיע לפני שנתיים לחריש וראה את העיר מקרוב, הוא הבין שאני צודק. כשהגענו היו בחריש עשר משפחות ליטאיות, בעוד אבי היה בטוח שאין שם קהילה ליטאית כלל. קנינו דירה, ובעקבותיי הגיע גם אחי שקנה פה דירה חודש אחריי. היום יש כאן כבר קרוב ל–200 משפחות ליטאיות, ויש עוד רבים שבדרך לכאן".

 

[עוד ירושלמי]

גולדקנופף לא עמד בציפיות שלו מעצמו ב–100 ימיו הראשונים במשרד השיכון

***

www.themarker.com

 

[ר' יהונתן]

ההפתעה באם המושבות: ירידה דווקא בדירות יד שניה

ניתוח שכונה אחת בפתח תקוה יכול להעיד על בלימת המחירים אבל בעיקר על מגמה הפוכה - באם המושבות, דירות יד 1 לא נפגעו אבל דירות יד שניה כן. מה לא רואים? את מבצעי הקבלנים. מצאנו דירות ב-7%-3% פחות

www.bizportal.co.il