דרוש מידע מחירי הדיור בעוד עשר שנים

[112123]

נחמד מאד לשוב ולדוש בשאלה העתיקה של 'האם עובדת חרדית שווה למעסיק החילוני או לא', ולהתעלם כרגיל מהפיל שממלא את החדר, והוא:
משכורת מכובדת בעידן המודרני היא נגזרת ישירה של השכלה.
ובעידן הפוסט-מודרני היא גם נגזרת של יזמות וחדשנות, המצריכה מינג-לינג ונטוורקינג, שנוצרות על ידי האקלים התרבותי-חינוכי של האדם.

כל זמן שהצד הגברי שבמשפחה יגיע לנישואין כשהוא לא יודע ABC, והצד הנשי יהיה מוגבל למספר נישות תעסוקתיות ויגיע לנישואין בלי כל תואר - הסיכוי של משפחה חרדית להגיע לדירה הולך ומתרחק מיום ליום.

בזה צריך להשקיע, וזה הדבר היחיד שיכול לעשות את השינוי.

כדאי מאד לזכור שהמשבר העצום של החילוניות בעם היהודי לפני מאה שנה לא בא מאידיאולוגיות כאלו ואחרות, אלא בעיקר מהמוני הצעירים היהודים שגדלו ב'שטעטאלאך' כשהם מורעבים וחסרי כל, לטשו עיניים לפרנסה שבעיר הגדולה, וזרקו בדרך את הכיפה והציצית.

יש עוד שאלה עתיקה
מה עדיף סיעתא דשמיא או משכורת גבוהה?
זה לא דיבורים באוויר
וזה הפיל שבחדר כמה אברכים שנשותיהם גננות/מורות מחזיקים דירה אחת לפחות. גם אחרי שמחירי הדיור עלו
תבדוק גם באיזה מגזר הכי הרבה עומדים בהחזר המשכנתא

 

[yonatanr]

וזה הפיל שבחדר כמה אברכים שנשותיהם גננות/מורות מחזיקים דירה אחת לפחות. גם אחרי שמחירי הדיור עלו

השאלה היא באלו מחירים.

תבדוק גם באיזה מגזר הכי הרבה עומדים בהחזר המשכנתא

אפשר גם לבדוק מהו המגזר היהודי הכי עני.

תמיד אפשר למצוא את ה'סיפורים'.
אבל מגזר לא נמדד לפי הסיפורים הבודדים, וגם לא לפי מה שהמוכשרים והגאונים שבו מצליחים להיות.
הוא נמדד לפי הממוצע, ולפי מה שהבינונים שבו יכולים להגיע אליו.

 

[שתים]

אני מבינה את זה וזה טבעי, אבל ככה אין מה לכתוב פוסט על גיוס עובדים ולהדגיש שלא מסתכלים על ההריון אלא על מי שאת.
כי אם את לפני חודש חמישי אף אחד לא אמור לדעת שאת בהריון אז זה לא אמור למנוע.

למיטב הבנתי הפוסט ההוא נכתב לעובדות עצמן.
יש עכשיו הרבה פוסטים כאלה ברשתות השונות. אחד מהם ראיתי שאישה כתבה שהיא הלכה להתראיין, לא ידעה שהיא בהריון, וכשהתקבלה נודע לה ולא ידעה מה לעשות - איך יסתכלו עליה בעבודה כשתלד ככה בתחילת עבודה.
אז פוסט כזה זה תשובה לעובדת עצמה, שהכל בסדר אם היא בתחילת היריון ותלד בתחילת עבודה חדשה. אבל חודש חמישי זו כבר קצת הגזמה.

נחמד מאד לשוב ולדוש בשאלה העתיקה של 'האם עובדת חרדית שווה למעסיק החילוני או לא', ולהתעלם כרגיל מהפיל שממלא את החדר, והוא:
משכורת מכובדת בעידן המודרני היא נגזרת ישירה של השכלה.
ובעידן הפוסט-מודרני היא גם נגזרת של יזמות וחדשנות, המצריכה מינג-לינג ונטוורקינג, שנוצרות על ידי האקלים התרבותי-חינוכי של האדם.

כל זמן שהצד הגברי שבמשפחה יגיע לנישואין כשהוא לא יודע ABC, והצד הנשי יהיה מוגבל למספר נישות תעסוקתיות ויגיע לנישואין בלי כל תואר - הסיכוי של משפחה חרדית להגיע לדירה הולך ומתרחק מיום ליום.

בזה צריך להשקיע, וזה הדבר היחיד שיכול לעשות את השינוי.

כדאי מאד לזכור שהמשבר העצום של החילוניות בעם היהודי לפני מאה שנה לא בא מאידיאולוגיות כאלו ואחרות, אלא בעיקר מהמוני הצעירים היהודים שגדלו ב'שטעטאלאך' כשהם מורעבים וחסרי כל, לטשו עיניים לפרנסה שבעיר הגדולה, וזרקו בדרך את הכיפה והציצית.

אגב גם הזוגות החילוניים לא יכולים להגיע לדירה, אז התזה הזו לא ברורה.

והחוויות שלי -
כעובדת בחברת הייטק בינלאומית גדולה אני מסתכלת על כלל העובדים והעובדות.
כן יש ביניהם רווקים חילוניים ויש גם נשים חרדיות עם המון ילדים צפופים.
אין לי שום דרך לדעת כמה שעות נותן כל עובד, אבל כשאני צריכה מידע / עזרה - אני מקבלת את אותה עזרה מקצועית מאישה חרדית בדיוק כמו מהעובדים האחרים.
לא רואה שום הבדל. לא לחיוב ולא לשלילה מכיוון שיש את כל הסוגים.
יש חרדיות מאוד נחמדות ומקצועיות ויש גם חילונים כאלה. יש חילונים מעצבנים ויש גם חרדיות כאלה...
תכלס מבחינת תפוקה - זה אותו דבר.
(מלבד שבד"כ רובן לא פעילות משעה 3 עד 6 בערך, אבל זה לא באמת משפיע.)
איך? אני כבר לא יודעת. אולי בתת מודע הן יודעות שהן צריכות לסיים בשעה מסוימת אז מספיקים יותר. לא יודעת.

ואגב אצלינו יום אחד היתה ישיבה עם אחד חילוני, אחד דתי ואחת חרדית. מכל אחד ואחד נשמעו ילדים שעושים רעש. זה לא באמת משנה אם זה 2 או 3.

 

[רחלה 123]

@yonatan בענין הדירות בציבור החילוני המצב הרבה יותר קטסטרופלי
גם שני בני זוג עובדים ע"פ ממוצע המשכורות הסטנדרטי לא בהייטק מתקשים מאד היום להגיע להון העצמי הנדרש לדירה
יותר מזה, הם יושבים וחופרים בעשרות תוכניות וראיונות עומק ורוחב איך זה שהמגזר הכי עני מצליח לקנות דירות והם לא .
ההשלכות הנגזרות מהצורך אצלינו לקנות דירות ועוד במרכז הם אלו שמביאים את הציבור לפת לחם

 

[112123]

השאלה היא באלו מחירים.

באמת זה שאלה שרשויות המיסים שואלים את עצמם
אכן זה לא דירות במגדלי יוקרה
אך מצד שני מה שמדווח לא תמיד תואם את המציאות

אפשר גם לבדוק מהו המגזר היהודי הכי עני.

זה העניין שאעפ"כ יש להם דירות ולא חסר להם כלום
אדם שמסתובב עם תחושה שחסר לו הוא לא אדם מאושר
ואת מדד האושר לקחנו בהליכה
קוראים לזה בין היתר סיעתא דשמיא

 

[בייסי]

נחמד מאד לשוב ולדוש בשאלה העתיקה של 'האם עובדת חרדית שווה למעסיק החילוני או לא', ולהתעלם כרגיל מהפיל שממלא את החדר, והוא:
משכורת מכובדת בעידן המודרני היא נגזרת ישירה של השכלה.
ובעידן הפוסט-מודרני היא גם נגזרת של יזמות וחדשנות, המצריכה מינג-לינג ונטוורקינג, שנוצרות על ידי האקלים התרבותי-חינוכי של האדם.

כל זמן שהצד הגברי שבמשפחה יגיע לנישואין כשהוא לא יודע ABC, והצד הנשי יהיה מוגבל למספר נישות תעסוקתיות ויגיע לנישואין בלי כל תואר - הסיכוי של משפחה חרדית להגיע לדירה הולך ומתרחק מיום ליום.

בזה צריך להשקיע, וזה הדבר היחיד שיכול לעשות את השינוי.

מה הקשר בין מחירי הדיור שנגזר מהיצע וביקוש לABC?
אם כולם יגיעו עם תואר וירוויחו 35 אש"ח לחודש, אז דירה בהר יונה תעלה 2 מיליון, ודירה בבני ברק תעלה 5 מיליון.

כדאי מאד לזכור שהמשבר העצום של החילוניות בעם היהודי לפני מאה שנה לא בא מאידיאולוגיות כאלו ואחרות, אלא בעיקר מהמוני הצעירים היהודים שגדלו ב'שטעטאלאך' כשהם מורעבים וחסרי כל, לטשו עיניים לפרנסה שבעיר הגדולה, וזרקו בדרך את הכיפה והציצית.

נא לדייק;
איזה שיטות שיווק ננקטו ע"י אותם גורמים שחלו בשנאה עצמית, והחברה הגויית הנאורה לא רצתה לקבל אותם.
אז בהתחלה היתה להם סיסמא 'היה יהודי בביתך ואדם בצאתך'.

מאוחר יותר כשזה לא עבד, דהיינו שנשאר שאלו שדגלו בשיטה הזאת הצטמקה כל היהדות שלהם לברית מילה וכיפור.
הסיסמא הוחלפה
איך תתתפרנס, אם תישאר באנק קוועטשער בשטיבל.

ואז התחילו עידן הפוגרומים
שפתאום כל הרופאים ועו"ד קיבלו את אותו יחס כמו הסנדלר היהודי המיושן.

ואז התחיל ה'החזרה בתשובה'
עם סיסמא חדשה 'חייבים מדינה' וכך התחילה העליה השניה.

אפשר להרחיב עוד ועוד בנושא, אבל אני חושב שזה מספיק.
אם תבדוק תראה שהזינוק הגדול במחירי הדיור התחיל באותה תקופה שרבים מהציבור החרדי התחילו ללמוד מקצועות ע"מ להתקבל למשרות מכובדות.
האם הצליחו?
אחוז מסויים כן, ואחוז נכבד מאד, לא.
אבל מה קרה בשוק הדיור?
המחירים זינקו בצורה מטורפת. דוק ותשכח.
היצע וביקוש זה לא משהו שפותרים ע"י לימוד מקצועות, זה משהו שפותרים עם כמה ערבים שמגיעים עם מלט וברזל...

 

[anotherית]

יש עוד שאלה עתיקה
מה עדיף סיעתא דשמיא או משכורת גבוהה?
זה לא דיבורים באוויר
וזה הפיל שבחדר כמה אברכים שנשותיהם גננות/מורות מחזיקים דירה אחת לפחות. גם אחרי שמחירי הדיור עלו
תבדוק גם באיזה מגזר הכי הרבה עומדים בהחזר המשכנתא

אהיה חריפה לרגע וסליחה מראש, אבל התשובה הזו מזכירה לי שיעורים בכיתה י"ב על בחירת מקצוע. תוך התעלמות מהבעיה, עצימת עיניים מוחלטת, עם קריאה לביטחון.

הדיבור כולו הוא בין תכנות להוראה, והדיבור כולו הוא על ביטחון. וביטחון זה באמת הכל בחיים, אבל יש לי כמה בעיות עם זה.

אלף: הדיבורים הם על הבדלים של אלף, אלפיים שקל במשכורת, ולא על פערים של חמישים אחוז ומאה אחוז. והדיבור זה על פחות בגד לילדים, פחות ריהוט יקר. אין דיבור על יכולת לשלם משכנתא, אי יכולת לשלם משכנתא.

בית: הדיבורים בנושא, כמו ההודעה המצוטטת, מתעלמים לחלוטין ממחירי הדירות. באם למורות או לכל מי שמדבר בנושא, יש דירה, ואין משכנתא. ואולי זה מה שהיה בדור הקודם, שלכל גננת יש דירה ואין משכנתא, היום זה לא קיים. גם אבא שיתן לבת שלו מליון.. הזוג עדיין יצטרך לקחת משכנתא לכל מקום שלא ירצו לגור, ולעמוד בתשלומי המשכנתא. (שלפעמים או בדרך כלל בסכומים של המשכורת של המורה, או של כל עבודה חסרת השכלה).

וגם אם ביטחון, צריך השתדלות. ובנושא הזה, לדור למעלה, שמדבר על ביטחון, לקח ולוקח זמן להבין שזה קצת שונה היום.

גימל: הדיבורים האלו בעייתים כי הם הולכים על מקרי קיצון. האם לחנך את הדור הבא, או האם ללכת להייטק. הם לא מסבירים לבנות שהדבר *הכי* חשוב כרגע, בבחירת מקצוע זה כמה המקצוע שבחרת יכול לפרנס משפחה. ולא כמה ביטחון יש לך. ביטחון זה אחרי כן, כשיש בית וילדים וצריך לפרנס ונתקעים בבעיות. כשהולכים לבחור מקצוע, מחפשים את מה שיעזור ל*מטרת* הלימודים והעבודה. וזה פרנסה. כל השאר מגיע בתוספת, לוואי או לא.

אז סיעתא דשמיא ומשכורת סבירה לא בהכרח אמורים לסתור אחד את השני, עם חינוך נכון.

 

[שתים]

האשכול הזה עושה לי גרדת , ממש
רותי מביאה נותנים מהצד של העצמאים, המעסיקים
נכון שהיא לא עצמאית ומעסיקה תחתיה עובדות אבל היא יושבת עם המעסיקים על הדוחות והמאזנים שלהם
היא הביאה כאן נתונים נכונים מאד, האם נכון להעלות אותם למודעות אן לא זה עוד נקודה , לא חושב לדיון
ומנגד- מגיעות כמה היטקיסטיות וטוענות בתוקף שלא היה ולא נברא!
תסלחו לי על החריפות , עולם הייטק מתחיל להזכיר לי קצת את עולם המורות
ניתוק מוחלט מהמשק, מהרווחים, מהמשכורות , ומהתוצרים הנדרשים
תבינו - חוץ מזה שאתן אלו שמתכנתות לנו את השירותים הדיגטילים
גם אתן החל מהרגע שקמות בבוקר משתמשות באינספור שירותים אנושיים
זה מתחיל מהמנקה רחובות שיצא במשאית בחמש בבוקר שיהיה אפשר לזוז ברחוב בלי כמויות אשפה, אוטובוסים ,
קופות חולים, דואר, קופאיות ומוכרות , מי שמחשבת לכם את המשכורות, וזאת שעונה לכם במענה אנושו כדי להבין מה קורה בכרטיס אשראי
כל אלו עובדים במשק שההסתכלות על התפוקה שלהם שונה לחלוטין מתכנות ומהייטק
הגיעה לעבודה- יופי, יש מזכירה בקופת חולים שתקבע לך תור, לא הגיע - אין מזכירה !
קבלת את הדואר מנקסט - מישהו בימים האחרונים ישב למיין , לא קבלת - אולי זה התעכב בגלל שהיו חסרים עובדים במרכז מיון
וכן הלאה והלאה
המשק צריך ידיים עובדות, תפוקת עבודה יומיומית, שרותית ואנושית בשעות מסויימות מאד . יום שבו עובדת הגיעה מאוחר או מחסירה נגרם נזק לבעל העסק !
מקוה שהובנתי
סליחה על האריכות


עריכה : מקוה שמובן מכך שעובדות שיולדות לפני ואחרי ובשנים הראשונות מטבע הדברים נותנות פחות שעות
הריון, הנקה, חל"ד וחופשות מחלה
עריכה ב': גילוי נאות, ניהלתי משרד של צוות (ל-א ה-י-ט-ק)

דבר ראשון ברור שיש כל מיני סוגי עבודות וצרכים.
אבל יכול להיות שדווקא ההסתכלות הרחבה יותר על התמונה, כמו שעושים בהייטק, היא זאת שתתן לבעיה פתרון מסוים.
לוודא שלכל תחום יש 2 עובדות שמכירות אותו - אחת ראשית ואחת לגיבוי, או לכל לקוח, והן עובדות צמוד. ( לא לוקח הרבה זמן לעדכן על שינויים מהותיים).
זה יעשה רק טוב.
ובאמת העובדה שהעסק קטן והבוס רואה את הכסף שלו מתבזבז משליכה על ההתנהלות. ובצדק.
אבל זו בעיה כי מציאות היא שעולם הייטק הוא העולם הכי מצליח והוא מתנהל בלי ישיבה על הזנב של העובד.
מה שנקרא ראש גדול.

 

[yonatanr]

אגב גם הזוגות החילוניים לא יכולים להגיע לדירה, אז התזה הזו לא ברורה.

השאלה היא על איזו דירה מדובר. האם על דירת 3 חדרים בפריפריה, או על דירת 'חדר לכל ילד' במרכז.

באמת זה שאלה שרשויות המיסים שואלים את עצמם
אכן זה לא דירות במגדלי יוקרה
אך מצד שני מה שמדווח לא תמיד תואם את המציאות

כששאלתי 'באלו מחירים' התכוונתי למחיר הנפשי והמנטלי.

זה העניין שאעפ"כ יש להם דירות ולא חסר להם כלום
אדם שמסתובב עם תחושה שחסר לו הוא לא אדם מאושר
ואת מדד האושר לקחנו בהליכה
קוראים לזה בין היתר סיעתא דשמיא

ברוך ד' שהאושר נוכח מאד בחיים שלנו, אבל לא הייתי מסתמך יותר מדי על התשובות החרדיות לסקר כזה או אחר...

@yonatan בענין הדירות בציבור החילוני המצב הרבה יותר קטסטרופלי
גם שני בני זוג עובדים ע"פ ממוצע המשכורות הסטנדרטי לא בהייטק מתקשים מאד היום להגיע להון העצמי הנדרש לדירה

ועל זה נשאלת השאלה - אם במשפחה שבה שני בני הזוג [בעלי השכלה תיכונית ומעלה] עובדים, ויש להם מקסימום 3 ילדים - הם לא מצליחים להגיע לדירה, איך משפחה ממוצעת בציבור הליטאי, שבה הבעל אברך כולל והאשה עובדת בחינוך או במזכירות, ויש להם מינימום 6 ילדים - תוכל להמשיך לסחוב את העגלה.

ולא, ניסים הם לא תכנית עבודה.

 

[yonatanr]

מה הקשר בין מחירי הדיור שנגזר מהיצע וביקוש לABC?
אם כולם יגיעו עם תואר וירוויחו 35 אש"ח לחודש, אז דירה בהר יונה תעלה 2 מיליון, ודירה בבני ברק תעלה 5 מיליון.

אבל אז משפחה ממוצעת בציבור החרדי לא תגיע עם נקודת זינוק אפסית, ולא תהיה במצב של האנדרדוג האומלל.

אם תבדוק תראה שהזינוק הגדול במחירי הדיור התחיל באותה תקופה שרבים מהציבור החרדי התחילו ללמוד מקצועות ע"מ להתקבל למשרות מכובדות.
האם הצליחו?
אחוז מסויים כן, ואחוז נכבד מאד, לא.
אבל מה קרה בשוק הדיור?
המחירים זינקו בצורה מטורפת. דוק ותשכח.

מה זה אומר?
שאלו שלמדו מקצוע והתקבלו למשרות מכובדות יכולים איכשהו לקנות דירות לעצמם או לילדים, ואלו שלא למדו ונשארו מאחור - נמצאים בבעיה.
על זה נאמר 'טוביה חטא - וזיגוד מינגד'?

 

[יאן]

אם תבדוק תראה שהזינוק הגדול במחירי הדיור התחיל באותה תקופה שרבים מהציבור החרדי התחילו ללמוד מקצועות ע"מ להתקבל למשרות מכובדות.

מה זה קשור. זה קרה בגלל שהורידו את הריבית.

 

[כוכב103]

ועל זה נשאלת השאלה - אם במשפחה שבה שני בני הזוג [בעלי השכלה תיכונית ומעלה] עובדים, ויש להם מקסימום 3 ילדים - הם לא מצליחים להגיע לדירה, איך משפחה ממוצעת בציבור הליטאי, שבה הבעל אברך כולל והאשה עובדת בחינוך או במזכירות, ויש להם מינימום 6 ילדים - תוכל להמשיך לסחוב את העגלה.

ולא, ניסים הם לא תכנית עבודה.

המושגים של אנשים שונים מאוד מאחד לשני
והוצאות שאצל אחד זה חובה אצל השני- מותרות.
לכן מאוד קשה לדון על צרכים של משפחה שהאמא גננת
ומשפחה שהאמא עובדת בהייטק. או שבכלל שני בני הזוג עובדים
כי הן חיות בפלנטה שונה מאוד אחת מהשניה.

כשגננת אומרת לי שהיא ממש מחכה שהצהרון יתחיל לפעול כי יש לה משם ארוחת צהרים לילדים שלה, ועד שהוא יתחיל היא מכינה רק פתיתים בלי מנה עיקרית (והיא לא נחשבת לשאיה עניה)
וההייטקיסטית לא מבינה בכלל על מה היא מדברת וכל הבעיה שהצהרון לא התחיל זה סידור לילדים שלה, אז אל תתפלאו שהשיח ביניהן הוא שיח חרשים.
בהחלט אין סכום אחיד שמשפחה צריכה בשביל לשרוד.
אין גם התאמה בין הכנסות של בעלים אברכים שצריכים כל שקל ובין אלו שהאישה מפרנסת מספיק. הם לא רצים מכולל נץ לכולל יום שישי, ולכולל חצות, ואומרים קדיש על כל מיני נפטרים בשביל עוד כמה שקלים.

ובשורה התחתונה לא מעט מהמורות והגננות שורדום את החודש לא פחות טוב מחברותיהן.
אבל- ללכת על חיי עניות מבחירה- לא יודעת. לא מבינה את זה.
לשלוח בת ללמוד הוראה בלי עוד כלים להכנסה נוספת, במצב של היום זה נתפס אצלי כמו לשלוח אותה להתאבד.
היא גוזרת על עצמה לרוץ אחרי הזנב של עצמה בלשלם משכנתא ענקית בלי מקור מימון עד אחרית ימיה.
והיום, שיש כבר כמה מקצועות מכניסים לבנות חרדיות שיכולים לכסות את יוקר המחיה ויוקר הדיור. למה לבחור מראש את המצב הגרוע??

ההורים שלהם צריכים לצייד אותה במיטב הכלים להתפרנס וגם ביכולות מנטליים להיות עובדת חרוצה, מסורה ולא עצלנית ונצלנית.

 

[איש עברי]

מצוקת הדיור נוגעת לכל כך הרבה נקודות בחיים ובערכים שלנו.
אנא ד' הושיעה לנו.

 

[yonatanr]

אבל- ללכת על חיי עניות מבחירה- לא יודעת. לא מבינה את זה.
לשלוח בת ללמוד הוראה בלי עוד כלים להכנסה נוספת, במצב של היום זה נתפס אצלי כמו לשלוח אותה להתאבד.
היא גוזרת על עצמה לרוץ אחרי הזנב של עצמה בלשלם משכנתא ענקית בלי מקור מימון עד אחרית ימיה.
והיום, שיש כבר כמה מקצועות מכניסים לבנות חרדיות שיכולים לכסות את יוקר המחיה ויוקר הדיור. למה לבחור מראש את המצב הגרוע??

אז אתם מוכנים לדבר רק על בחירה 'מתוך הקופסא'. בחירה של בת בין הוראה לתכנות. מתוך 'המקצועות המותרים'. וכמובן שתכנות - רק מה"ט, כשהבת מגיעה עם נחיתות מובנית לשוק ההייטק.
ואם לא כל הבנות יכולות לשבת 8 שעות ביום מול המחשב ולכתוב שורות קוד?
ואם לא כל הבנים יכולים לשבת כל היום מול הגמרא?

מותר וחובה לחשוב 'מחוץ לקופסא'. יש המון מקצועות בשוק החופשי חוץ מהוראה, ראיית חשבון ותכנות, ומותר להורים לבן להיערך למצב ההזוי שאולי הוא יצטרך לפרנס משפחה בכבוד, ולא יוכל לשבת כל ימיו בכולל.

 

[Ruty Kepler]

זה העניין שאעפ"כ יש להם דירות ולא חסר להם כלום

אם לאברכים יש דירות ולא חסר להם כלום, על מה בכלל מתלוננים פה באשכול? לא הבנתי.
לחינם בזבזנו מקום יקר על שרתי 'פרוג' בהודעות חסרות תוחלת?

 

[112123]

אהיה חריפה לרגע וסליחה מראש, אבל התשובה הזו מזכירה לי שיעורים בכיתה י"ב על בחירת מקצוע. תוך התעלמות מהבעיה, עצימת עיניים מוחלטת, עם קריאה לביטחון.

הדיבור כולו הוא בין תכנות להוראה, והדיבור כולו הוא על ביטחון. וביטחון זה באמת הכל בחיים, אבל יש לי כמה בעיות עם זה.

אלף: הדיבורים הם על הבדלים של אלף, אלפיים שקל במשכורת, ולא על פערים של חמישים אחוז ומאה אחוז. והדיבור זה על פחות בגד לילדים, פחות ריהוט יקר. אין דיבור על יכולת לשלם משכנתא, אי יכולת לשלם משכנתא.

בית: הדיבורים בנושא, כמו ההודעה המצוטטת, מתעלמים לחלוטין ממחירי הדירות. באם למורות או לכל מי שמדבר בנושא, יש דירה, ואין משכנתא. ואולי זה מה שהיה בדור הקודם, שלכל גננת יש דירה ואין משכנתא, היום זה לא קיים. גם אבא שיתן לבת שלו מליון.. הזוג עדיין יצטרך לקחת משכנתא לכל מקום שלא ירצו לגור, ולעמוד בתשלומי המשכנתא. (שלפעמים או בדרך כלל בסכומים של המשכורת של המורה, או של כל עבודה חסרת השכלה).

וגם אם ביטחון, צריך השתדלות. ובנושא הזה, לדור למעלה, שמדבר על ביטחון, לקח ולוקח זמן להבין שזה קצת שונה היום.

גימל: הדיבורים האלו בעייתים כי הם הולכים על מקרי קיצון. האם לחנך את הדור הבא, או האם ללכת להייטק. הם לא מסבירים לבנות שהדבר *הכי* חשוב כרגע, בבחירת מקצוע זה כמה המקצוע שבחרת יכול לפרנס משפחה. ולא כמה ביטחון יש לך. ביטחון זה אחרי כן, כשיש בית וילדים וצריך לפרנס ונתקעים בבעיות. כשהולכים לבחור מקצוע, מחפשים את מה שיעזור ל*מטרת* הלימודים והעבודה. וזה פרנסה. כל השאר מגיע בתוספת, לוואי או לא.

אז סיעתא דשמיא ומשכורת סבירה לא בהכרח אמורים לסתור אחד את השני, עם חינוך נכון.

אני ממש מתאפק לא להגיב לזה
כתבתי ומחקתי...
אכן חובה וצריך לעשות השתדלות אבל הייתה כאן תגובה שתיארה את הדרך חיים שלנו כמתכון לסבל וחוסר הצלחה...
רוב המוחלט של האברכים שאני מכיר בעלי דירות (ולא זולות). אני מכיר הרבה יותר אברכים עם דירה שניה מאשר בלי דירה בכלל
ואני מדבר גם על צעירים
אני יכול להביא כאן כ"כ הרבה דוגמאות אישיות אבל אני אעצור כאן כי זה דיון שלא יגמר ואם יגמר הוא לא יגמר בטוב.
מי שרוצה לחשוב שברכה בכסף זה אגדה או אמונה טפלה שיהנה ושימשיך לדמיין לעצמו שהאברכים כולם חיים חיי צער
אבל על הדרך שיבקש סליחה מכל בעלי המוסר שהוא חולק עליהם וגם מהמציאות שמוכיחה אחרת...

אם לאברכים יש דירות ולא חסר להם כלום, על מה בכלל מתלוננים פה באשכול? לא הבנתי.
לחינם בזבזנו מקום יקר על שרתי 'פרוג' בהודעות חסרות תוחלת?

קשה להם להשיג מימון לדירה שניה

 

[רחלה 123]

דבר ראשון ברור שיש כל מיני סוגי עבודות וצרכים.
אבל יכול להיות שדווקא ההסתכלות הרחבה יותר על התמונה, כמו שעושים בהייטק, היא זאת שתתן לבעיה פתרון מסוים.
לוודא שלכל תחום יש 2 עובדות שמכירות אותו - אחת ראשית ואחת לגיבוי, או לכל לקוח, והן עובדות צמוד. ( לא לוקח הרבה זמן לעדכן על שינויים מהותיים).
זה יעשה רק טוב.
ובאמת העובדה שהעסק קטן והבוס רואה את הכסף שלו מתבזבז משליכה על ההתנהלות. ובצדק.
אבל זו בעיה כי מציאות היא שעולם הייטק הוא העולם הכי מצליח והוא מתנהל בלי ישיבה על הזנב של העובד.
מה שנקרא ראש גדול.

כמטפלת בהבעה ויצירה תרצי גם שיהיה לי גיבוי ובכל פעם שלא אוכל להגיע אשלח מ"מ אחרת לטפל בילד שלך תוך כדי תהליך טיפולי ?
מתי כבר עולם הייטק יבין שעדיין לא כל העולם הפך והופך ויהפוך לדיגטילי ?! ויכול להתנהל תמיד בראש גדול?
מתארת לעצמי שעדיין תעדיפי שעוסים, מטפלים, מרפאים בעיסוק , קלינאיות תקשורת מטפלות במעון מורות וגננות יטפלו וידאגו לך לילדים שלך . ולא יתחלפו כל הזמן , או יהיו בחל"ד ואין צוות
או שאולי אני טועה?!

 

[yonatanr]

אכן חובה וצריך לעשות השתדלות אבל הייתה כאן תגובה שתיארה את הדרך חיים שלנו כמתכון לסבל וחוסר הצלחה...
רוב המוחלט של האברכים שאני מכיר בעלי דירות (ולא זולות). אני מכיר הרבה יותר אברכים עם דירה שניה מאשר בלי דירה בכלל
ואני מדבר גם על צעירים

כדאי מאד לזכור שרובו של המגזר החרדי הוא צעיר.
העובדה שעד היום אנשים הצליחו לקנות דירות, אינה מעידה שזה מה שיקרה מחר. והרי האשכול הוא על 'עוד עשר שנים'.
ובמצב הנוכחי שדירה מינימלית במודיעין עילית עולה מעל 1.5 מיליון - אין שום סיכוי שזה יקרה.
ועל זה נאמר 'איזהו חכם - הרואה את הנולד'.
כל המשברים מאז ומתמיד קרו כשאנשים נשבו בקונספציה של העבר, והכריזו 'אם בעבר הצלחנו - בוודאי שגם בעתיד נצליח'.

 

[איזה טוב השם]

כתבו כאן פעם על חוסר היחסיות בין מחירי הדיור למחירי השכירות בערים כמו ק"ס ביתר וב"ש. אולי גם ב"ב.
מה שאומר שלקנות בערים האלו בשביל לגור זה לא כלכלי. גם אם רוצים לגור שם עדיף לשכור שם, אבל לקנות - בפריפריה. זה מניב יותר באחוזים.
(לא נכנסתי כאן לחישוב של עליית ערך הנכס, כי נראה לי שגם אם יש הצדקה ללקיחת סכומי עתק מההורים זה רק בשביל הצורך במגורים, ולא בשביל הרווח של עליית ערך הנכס)

 

[אומנות.]

כדאי מאד לזכור שרובו של המגזר החרדי הוא צעיר.
העובדה שעד היום אנשים הצליחו לקנות דירות, אינה מעידה שזה מה שיקרה מחר. והרי האשכול הוא על 'עוד עשר שנים'.
ובמצב הנוכחי שדירה מינימלית במודיעין עילית עולה מעל 1.5 מיליון - אין שום סיכוי שזה יקרה.
ועל זה נאמר 'איזהו חכם - הרואה את הנולד'.
כל המשברים מאז ומתמיד קרו כשאנשים נשבו בקונספציה של העבר, והכריזו 'אם בעבר הצלחנו - בוודאי שגם בעתיד נצליח'.

יש לזכור שאנשים הולכים ונעשים עניים יותר, עם עליית המחירים הכללית