דרוש מידע מחירי הדיור בעוד עשר שנים

[רחלה 123]

ובשורה התחתונה לא מעט מהמורות והגננות שורדום את החודש לא פחות טוב מחברותיהן.
אבל- ללכת על חיי עניות מבחירה- לא יודעת. לא מבינה את זה.
לשלוח בת ללמוד הוראה בלי עוד כלים להכנסה נוספת, במצב של היום זה נתפס אצלי כמו לשלוח אותה להתאבד.
היא גוזרת על עצמה לרוץ אחרי הזנב של עצמה בלשלם משכנתא ענקית בלי מקור מימון עד אחרית ימיה.
והיום, שיש כבר כמה מקצועות מכניסים לבנות חרדיות שיכולים לכסות את יוקר המחיה ויוקר הדיור. למה לבחור מראש את המצב הגרוע??

כנראה כל אחד וההסתכלות שלו על חיי עניות מבחירה
בבחינתי כל מקצוע סמינרי זה גזרה לחיי עניות
וחיי עניות אני מגדירה גם את אותה שלמדה מקצוע מפרנס ומכבד , תכנות לדוג'
והיא לא מתחברת למקצוע, לא סובלת אותו , יושבת שפופה על המסך 9 שעות וחולמת להיות רופאה
הצמצום באפשרויות הוא נורא בעיניי.

 

[אומנות.]

תכל'ס

בבחינתי כל מקצוע סמינרי זה גזרה לחיי עניות

אבל גם אם עושים את זה מתוך אידאולוגיה, עדיין יש הרבה מה לשפר. צרך לעדכן את כל המערכת

 

[בייסי]

אבל אז משפחה ממוצעת בציבור החרדי לא תגיע עם נקודת זינוק אפסית, ולא תהיה במצב של האנדרדוג האומלל.

מה זה אומר?
שאלו שלמדו מקצוע והתקבלו למשרות מכובדות יכולים איכשהו לקנות דירות לעצמם או לילדים, ואלו שלא למדו ונשארו מאחור - נמצאים בבעיה.
על זה נאמר 'טוביה חטא - וזיגוד מינגד'?

רוב המוחלט של האברכים שאני מכיר בעלי דירות (ולא זולות). אני מכיר הרבה יותר אברכים עם דירה שניה מאשר בלי דירה בכלל
ואני מדבר גם על צעירים

עוד כמה דוגמאות מהשטח:
למדת מקצוע ולא קיבלת משרה הולמת.
פתחת סטארט אפ שלא הצליח ונשארת עם צלקת נפשית לכל החיים.
פתחת עסק ואחר שנתים זה נסגר, נשארת מובטל פלוס חובות.
קיבלת משרה טובה, ונאלצת לעזוב מסיבות לא נעימות.
והרשימה יכולה להתארך ולהתארך,
הלא אלו מבינינו שלמדו פסיכולוגיה, גם הם צריכים להתפרנס...

על זה אמרו חז"ל בקידושין פב.שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומונות אלא הכל לפי זכותו. וכו'. ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, וכו', כשאדם בא לידי חולי וכו' ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב, אבל התורה אינו כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.
יש לשנן שוב ושוב את החובות הלבבות שער הבטחון ולחיות עם זה, ואז יהיה לכם גם חיים מאושרים וגם פרנסה בכבוד וברווח.

 

[hishtadlut]

בנוגע לאלו שקשרו פה את מחירי הדיור עם ההשכלה, לפני כמה שנים ראיתי מחקר/כתבה (אני לא זוכר בדיוק, בכל זאת עברו כמה שנים) על זה שבשביל להחדיר השכלה לציבור החרדי צריך להעלות את מחירי הדיור.

 

[hishtadlut]

בפתרון המערכתי צודק @בייסי שהפתרון הוא בהגדלת הבנייה.

אם תוכפל המשכורת החרדית הממוצעת, ישולשו מחירי הדירות (כל ההכנסה הנוספת תופנה לדיור)

 

[איזה טוב השם]

בפתרון המערכתי צודק @בייסי שהפתרון הוא בהגדלת הבנייה.

אם תוכפל המשכורת החרדית הממוצעת, ישולשו מחירי הדירות (כל ההכנסה הנוספת תופנה לדיור)

השאלה אינה מי צודק. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות באופן מועיל.

פתרונות מעשיים, בבקשה.

 

[חיה10]

אז אתם מוכנים לדבר רק על בחירה 'מתוך הקופסא'. בחירה של בת בין הוראה לתכנות. מתוך 'המקצועות המותרים'. וכמובן שתכנות - רק מה"ט, כשהבת מגיעה עם נחיתות מובנית לשוק ההייטק.
ואם לא כל הבנות יכולות לשבת 8 שעות ביום מול המחשב ולכתוב שורות קוד?
ואם לא כל הבנים יכולים לשבת כל היום מול הגמרא?

מותר וחובה לחשוב 'מחוץ לקופסא'. יש המון מקצועות בשוק החופשי חוץ מהוראה, ראיית חשבון ותכנות, ומותר להורים לבן להיערך למצב ההזוי שאולי הוא יצטרך לפרנס משפחה בכבוד, ולא יוכל לשבת כל ימיו בכולל.

המושגים 'בתוך הקופסא' ומחוצה לה מסמלים בשפת בני אדם חשיבה מקובעת אל מול חשיבה יצירתית.
ההקשר לנידון הנוכחי קלוש עד לא קיים.
אין שום דבר יצירתי בלפתוח סילבוס של מוסד המלמד את ה'מקצועות הלא מותרים',
ואין גם שום דבר יצירתי בללכת ללמוד שם.
העמדת הנידון כ'ערכים מול כסף' תתאים יותר.
כי גם אתה יודע שהסיבה של אותם שלומדים רק 'מקצועות מותרים' היא ערכית,
ולצורך העניין הערכים האישיים שלך\של מישהו לא משנים דבר.

ספציפית לגבי תעודת מהט להייטק, ישנם כאלה (גם בציבור החילוני הנאור!) שסוברים שזו דרך
נכונה יותר , ושהיחס בין מה שנותן התואר במדעי המחשב לעבודה בפועל הוא נמוך במיוחד ,
ודאי ביחס לתארים אחרים.
הנחיתות המובנת מגיעה בעיקר מהצורך והרצון ל'מקומות עבודה מותרים' והנה שוב הגענו לצומת ערכים-כסף.


נקודה חשובה שהועלתה כבר בתגובות קודמות , שמהאופן שבו מוצג הנושא בסמינרים לא ברור
שהבנות מבינות את ההשלכות העצומות מבחינה כלכלית שיש לבחירה בין המסלולים, ואת ההשלכות על החיים שיש להבדלים הכלכליים.
כנ"ל ההורים שלא תמיד מתמצאים , במיוחד מורות וגננות ובמיוחד בבת ראשונה.

 

[אומנות.]

מותר וחובה לחשוב 'מחוץ לקופסא'.

וכמובן יש תמיד צד שני. אלו שלצערנו תקועים עמוק בתוך הקופסה.
אני מכיר באופן אישי בעל תשובה מבוורלי הילס, ממשפחה אמידה מאד בלשון המעטה, שהלך ללמוד בישיבה, ואח''כ הציעו אותו לבחורה אחת, והיא דחתה את ההצעה בטענה שהבחור לא יהיה מסוגל לפרנס אותה כי אין לו תואר.
אמרו לה, אבל הוא נותן דירה והורים שלו תומכים ומדובר בכל זאת במשפחה אמידה מאד וכו'
כל השכנועים לא עזרו, אין מה לעשות היא הייתה תקועה עמוק בריבוע...
לפעמים דווקא אלה שצועקים כל הזמן תואר, תואר, תואר, ולא מבינים ש'לא לחכמים לחם' והכל תלוי בקב''ה, דווקא הם בתוך הקופסה

המושגים 'בתוך הקופסא' ומחוצה לה מסמלים בשפת בני אדם חשיבה מקובעת אל מול חשיבה יצירתית.
ההקשר לנידון הנוכחי קלוש עד לא קיים.
אין שום דבר יצירתי בלפתוח סילבוס של מוסד המלמד את ה'מקצועות הלא מותרים',
ואין גם שום דבר יצירתי בללכת ללמוד שם.
אם תכתוב 'אני בעד לוותר על ערכים בשביל כסף' זה יתאים יותר.
כי גם אתה יודע שהסיבה של אותם שלומדים רק 'מקצועות מותרים' היא ערכית,
ולצורך העניין הערכים האישיים שלך\של מישהו לא משנים דבר.

 

[ר.ב.ב.ש]

לא קראתי את כל התגובות,
אבל חייב לציין כמה נקודות.

א. אני מגיע ממשפחה שכולם אברכים ו/או תפקידים תורניים מכובדים, ואני היחיד ש...
ב. בחברה בה אני עובד אני החרדי היחיד, יש עוד כמה דתיים לייט לייט, אבל למנין אני היחיד שהולך.

את צורת הדיון שמתנהלת כאן הייתי מנהל במשך שנים מול כל החברים בעבודה, אף פעם הם לא הצליחו להבין איך יתכן שממשכורת קטנטנה מצליחים לגדל משפחה ולפרנס, ובטח ובטח לא מבינים איך קונים דירות ועוד לכל ילד.
חוץ מצוות ההנהלה שבאמת מסודרים כלכלית בעשיריון העליון של החברה הישראלית, אין אף עובד שיכול להעניק לילד שלו את מה שההורים החרדים האברכיים נותנים, ואני רואה את זה יום יום כבר מעל 20 שנה.

והדבר הכי מפליא - ברוך השם אני מתפרנס יפה, אבל דווקא אחים שלי שהם אברכים או כאלו שיש להם תפקיד תורני ומרוויחים מעט מאד מאד מצליחים להגיע לחתונות במצב טוב, נכון מגלגלים גמחי''ם, משכנתאות וכו', אבל עדין לכל ילד יש דירה, ולא - לא בפריפריה הרחוקה, המקסימום אצלנו זה בית שמש, רובם בני ברק, ירושלים, אחסימך, מעט קרית ספר, וכמה בבית שמש,
וכל חתונה וחתונה ההלם שלי גדל, איך עושים את זה? איך זה קורה?
האם יש כאן סוד שאני לא יודע?

והתשובה מבחינתי היא - דברי האור החיים הקדוש על הפרשה,
המצב הכלכלי מגיע משתי דברים א. מצוות מול עבירות. ב. השתדלות.
כנראה שא. יותר חזק מב.

כי ההשתדלות שאני עושה גדולה עשרת מונים מהאחים והאחיות הגיסים והגיסות שלי,
אבל בשורה התחתונה - המצב הכלכלי שלהם לא שונה משלי. ואולי לפעמים טוב יותר.

אז נכון אנחנו עושים השתדלות כי כך ציווה הבורא יתברך, אבל תמיד נזכור שמי שגוזר את מזונותיו של אדם מחליט זאת מראש השנה ועד ראש השנה.

 

[רפ]

המדליה בדרך

איך מסתדרים מבחינת המעסיק, עם היעדרות של 3 חודשים פעם בשנה?
הצלחת להשלים את כל המשימות הרגילות, גם בניכוי שעת הנקה ושעות הבדיקות שלפני?
שום ילד לא חולה אף פעם, ואין לו תור לרופא? שום תינוק לא צורח בלילה ולא צומחות לו שיניים?
*
מה שמוביל אותי שוב למסקנה שעולם ההייטק הוא שונה לגמרי מעולם העבודה הכללי.
כי בכל תחום אחר, עובד שנעדר בכל שנה לשלושה חודשים, זה בעייתי מאוד מאוד לעסק.
הלקוחות מצפים לקבל שירות מהעובד הקבוע שלהם, הכשרת ממלאת מקום היא עסק מסובך (רוב העסקים לא מחזיקים עובדים 'מיותרים'), ואם מישהי נעדרת בפתאומיות כי הילד חולה, המעסיק צריך לנסות ולגייס עובדת אחרת לתפקידים שלה באותו יום.

סליחה שאני חוזרת אחורה.

איך מסתדרים מבחינת המעסיק, עם היעדרות של 3 חודשים פעם בשנה?
אני עובדת בחברה כללית גדולה. המנהלים יודעים שעזיבה של עובד או יציאה לחופשת לידה הם דברים שקורים. (מקובל מאוד שגם גברים לוקחים חופשת לידה, אם כי קצרה יותר).
מהסיבה הזאת הם:
א. לא מפקידים הרבה סמכויות אצל אדם אחד. לכל אחד יש תחליף וכל עזיבה יכולה לחלוף בשקט.
כמובן שככל שהתפקיד בכיר יותר זה נהיה פחות פשוט, וזו הסיבה שאני לא מחפשת להתקדם.
ב. מרכיבים את הצוותים בצורה הטרוגנית, מתוך צוות של 7, לא יהיו יותר משתי נשים חרדיות בגיל הפוריות.

הצלחת להשלים את כל המשימות הרגילות, גם בניכוי שעת הנקה ושעות הבדיקות שלפני?
בוודאי. יש כלל שאומר שהמשימה לוקחת כמה זמן שהקציבו לה מראש. הכלל הזה מוכיח את עצמו שוב ושוב.
בנוסף, אני לא מתאמצת לנצל שעות הריון. לא זכור לי שניצלתי יותר מ-10 שעות בכל פעם.
בנוגע לשעת הנקה - יצא לי לא מעט לעבוד יותר מ-7 שעות גם בתקופה שהייתי זכאית לה, בשביל להשלים הספקים. (ללא תשלום נוסף כמובן)

שום ילד לא חולה אף פעם, ואין לו תור לרופא? שום תינוק לא צורח בלילה ולא צומחות לו שיניים?
ב"ה יש ילדים שלא מרגישים טוב והולכים לרופא מידי פעם.
התינוקות צורחים בלילה מכאבי בטן ומשיניים.
אבל:
גם לאנשי צוות שאינם אימהות חרדיות יש ילדים חולים שהם צריכים להישאר איתם בבית.
גם לאנשי צוות שאינם אימהות חרדיות יש לעיתים תור לרופא.
גם אנשי צוות שאינם אימהות חרדיות מנצלים ימי מחלה עבור עצמם (ולדעתי יותר מחרדיות).
ובנוסף, הרבה אנשי צוות שאינם אימהות חרדיות לוקחים מידי פעם חופשה של שבוע עד שלושה שבועות לטיול נחמד בחו"ל.

שורה תחתונה: מבחינת מספר ימי עבודה בשנה שלי (לא כולל חופשת לידה שעליה כבר עניתי), אין הבדל ביני לבין אנשי צוות אחרים.

 

[yonatanr]

יש לשנן שוב ושוב את החובות הלבבות שער הבטחון ולחיות עם זה, ואז יהיה לכם גם חיים מאושרים וגם פרנסה בכבוד וברווח.

על זה בדיוק אמר רבי ישראל סלנטר 'תדאג לעולם הבא שלך ולעולם הזה של האחר'.

 

[bracha5]

סליחה שאני חוזרת אחורה.

איך מסתדרים מבחינת המעסיק, עם היעדרות של 3 חודשים פעם בשנה?
אני עובדת בחברה כללית גדולה. המנהלים יודעים שעזיבה של עובד או יציאה לחופשת לידה הם דברים שקורים. (מקובל מאוד שגם גברים לוקחים חופשת לידה, אם כי קצרה יותר).
מהסיבה הזאת הם:
א. לא מפקידים הרבה סמכויות אצל אדם אחד. לכל אחד יש תחליף וכל עזיבה יכולה לחלוף בשקט.
כמובן שככל שהתפקיד בכיר יותר זה נהיה פחות פשוט, וזו הסיבה שאני לא מחפשת להתקדם.
ב. מרכיבים את הצוותים בצורה הטרוגנית, מתוך צוות של 7, לא יהיו יותר משתי נשים חרדיות בגיל הפוריות.

הצלחת להשלים את כל המשימות הרגילות, גם בניכוי שעת הנקה ושעות הבדיקות שלפני?
בוודאי. יש כלל שאומר שהמשימה לוקחת כמה זמן שהקציבו לה מראש. הכלל הזה מוכיח את עצמו שוב ושוב.
בנוסף, אני לא מתאמצת לנצל שעות הריון. לא זכור לי שניצלתי יותר מ-10 שעות בכל פעם.
בנוגע לשעת הנקה - יצא לי לא מעט לעבוד יותר מ-7 שעות גם בתקופה שהייתי זכאית לה, בשביל להשלים הספקים. (ללא תשלום נוסף כמובן)

שום ילד לא חולה אף פעם, ואין לו תור לרופא? שום תינוק לא צורח בלילה ולא צומחות לו שיניים?
ב"ה יש ילדים שלא מרגישים טוב והולכים לרופא מידי פעם.
התינוקות צורחים בלילה מכאבי בטן ומשיניים.
אבל:
גם לאנשי צוות שאינם אימהות חרדיות יש ילדים חולים שהם צריכים להישאר איתם בבית.
גם לאנשי צוות שאינם אימהות חרדיות יש לעיתים תור לרופא.
גם אנשי צוות שאינם אימהות חרדיות מנצלים ימי מחלה עבור עצמם (ולדעתי יותר מחרדיות).
ובנוסף, הרבה אנשי צוות שאינם אימהות חרדיות לוקחים מידי פעם חופשה של שבוע עד שלושה שבועות לטיול נחמד בחו"ל.

שורה תחתונה: מבחינת מספר ימי עבודה בשנה שלי (לא כולל חופשת לידה שעליה כבר עניתי), אין הבדל ביני לבין אנשי צוות אחרים.

מסכימה מאוד שניהול נכון הוא ניהול שמאפשר בלתמי"ם וגמישות.
אין היום כמעט מצב של עובד שעובד באותו משרד מגיל 20 עד הפנסיה.
ברגע שתופסים את זה ומתנהלים בניהול שמאפשר גמישות, לא יוצאים מהדעת שעובד חולה.
אבל אני מניחה שזה נגזר גם מהריווחיות של העסק. עסק עם רווח צפוף יתקשה לעמוד בניהול כזה.
וכמו כל דבר זה גלגל. עסק מרוויח זה עסק שיכול לגייס עובדים טובים יותר, לתת שירותים איכותיים יותר להתמודד מול בלתמי"ם ובמילא להשיג קהל לקוחות גדול יותר ונאמן יותר.

 

[Ruty Kepler]

עסק מרוויח זה עסק שיכול לגייס עובדים טובים יותר, לתת שירותים איכותיים יותר להתמודד מול בלתמי"ם ובמילא להשיג קהל לקוחות גדול יותר ונאמן יותר.

זה נגזר גם מהתחום של העסק.
יש תחומים שבהם לא מעניין אף אחד מה רמת העובד הקטן שמאחורי הקלעים. המחירים בשוק די קבועים, והמעסיק צריך להתמודד במרווח צר ממש.

וככל שנראה לי מהשטח, זה המצב בהרבה מאוד מקצועות חרדיים שאינם הייטק.

קחי פאנית בגודל בינוני. יש לה 3 עובדות שחופפות פאות. כולן פחות או יותר באותה רמה (הבוסית עצמה מבצעת את הסירוק הסופי).
אם היא תיקח 4 עובדות במקום 3, כדי לכסות בלת"מים ולאפשר להן לצאת מדי פעם לחופשות בשלווה, היא תהיה חייבת להעלות מחירים, ואז הקהל יזעק מרה 'למה היא לוקחת 140 לסירוק במקום 120'.
הלקוחה הסופית באה ורוצה פאה מסורקת במחיר טוב. בשבילה, אין שום משמעות לכל היתר.

וכך בעוד עסקים רבים. אי אפשר להתחיל ולהחזיק עובדות מיותרות עבור בלתמים. זה לא מעשי ויהרוס את הרווחיות.

 

[במבונה]

זה נגזר גם מהתחום של העסק.
יש תחומים שבהם לא מעניין אף אחד מה רמת העובד הקטן שמאחורי הקלעים. המחירים בשוק די קבועים, והמעסיק צריך להתמודד במרווח צר ממש.

וככל שנראה לי מהשטח, זה המצב בהרבה מאוד מקצועות חרדיים שאינם הייטק.

קחי פאנית בגודל בינוני. יש לה 3 עובדות שחופפות פאות. כולן פחות או יותר באותה רמה (הבוסית עצמה מבצעת את הסירוק הסופי).
אם היא תיקח 4 עובדות במקום 3, כדי לכסות בלת"מים ולאפשר להן לצאת מדי פעם לחופשות בשלווה, היא תהיה חייבת להעלות מחירים, ואז הקהל יזעק מרה 'למה היא לוקחת 140 לסירוק במקום 120'.
הלקוחה הסופית באה ורוצה פאה מסורקת במחיר טוב. בשבילה, אין שום משמעות לכל היתר.

וכך בעוד עסקים רבים. אי אפשר להתחיל ולהחזיק עובדות מיותרות עבור בלתמים. זה לא מעשי ויהרוס את הרווחיות.

בדיוק בשביל זה צריך לבדוק על איזה מקצועות דנים כאן.

סירוק פאה בכל מקרה יהיה שייך לעובדות חרדיות [לרוב] ולכן אין שום נידון ע"ז.

כל הנידון הוא על מעסיקים מבחוץ שמעסיקים חרדיות [האם שוה להם.]

הייטק למשל.
הנהלת חשבונות.
מזכירות.

במקצועות אלו לרוב יהיה סידור טוב בזמן החופשת לידה.
ולכן השיקולים של נשים חרדיות ולידת ילדים, פחות יהיה תקף.

 

[GRN]

המושגים 'בתוך הקופסא' ומחוצה לה מסמלים בשפת בני אדם חשיבה מקובעת אל מול חשיבה יצירתית.
ההקשר לנידון הנוכחי קלוש עד לא קיים.
אין שום דבר יצירתי בלפתוח סילבוס של מוסד המלמד את ה'מקצועות הלא מותרים',
ואין גם שום דבר יצירתי בללכת ללמוד שם.
העמדת הנידון כ'ערכים מול כסף' תתאים יותר.
כי גם אתה יודע שהסיבה של אותם שלומדים רק 'מקצועות מותרים' היא ערכית,
ולצורך העניין הערכים האישיים שלך\של מישהו לא משנים דבר.

ספציפית לגבי תעודת מהט להייטק, ישנם כאלה (גם בציבור החילוני הנאור!) שסוברים שזו דרך
נכונה יותר , ושהיחס בין מה שנותן התואר במדעי המחשב לעבודה בפועל הוא נמוך במיוחד ,
ודאי ביחס לתארים אחרים.
הנחיתות המובנת מגיעה בעיקר מהצורך והרצון ל'מקומות עבודה מותרים' והנה שוב הגענו לצומת ערכים-כסף.


נקודה חשובה שהועלתה כבר בתגובות קודמות , שמהאופן שבו מוצג הנושא בסמינרים לא ברור
שהבנות מבינות את ההשלכות העצומות מבחינה כלכלית שיש לבחירה בין המסלולים, ואת ההשלכות על החיים שיש להבדלים הכלכליים.
כנ"ל ההורים שלא תמיד מתמצאים , במיוחד מורות וגננות ובמיוחד בבת ראשונה.

למרבה הצער, צומת "ערכים מול כסף" משמשת יותר מדי פעמים כעלה תאנה למחדלי החברה, העסקנים, המוסדות וכדומה, ויש לא מעט שקונים את זה.

 

[קוביד]

למרבה הצער, צומת "ערכים מול כסף" משמשת יותר מדי פעמים כעלה תאנה למחדלי החברה, העסקנים, המוסדות וכדומה, ויש לא מעט שקונים את זה.

זה גם בפסיכולוגיה שלנו.
כשאנו מתקרבנים, אנחנו טובים יותר.

 

[ככר השוק]

הפער בין האשכולות של- הכל טוב, יש לכולם שתי דירות, אנחנו מאושרים, אברכים חיים מצוין ויש להם עודפים,
לבין- גזרת החד פעמי, אין לנו להוסיף 30 שקל לחד פעמי לשבוע, זה על חשבון האוכל של הילדים,

הוא בלתי נתפס.

 

[מרחבית]

ברגע שלא רק ינסו להעמיד את זה כ'ערכים מול כסף', אלא כבעיה מהותית שחייבים לפתור בהקדם - ימצאו פתרונות. האם בעבודת בנות במשרד הייטק חילוני אין 'בעיה ערכית'? אלא מה, כשצריך לפרנס - יודעים להתיר בנסיבות הקיימות.

לא מספיק ש'יש כאלה שסוברים'. צריך שבעלי חברות ההייטק יסברו כך.

למרבה הצער - הנתונים הסטטיסטיים תומכים בטענה שבעלי תואר מפרנסים טוב יותר.

מהיכרות קרובה ההבדל הוא בעיקר בשנים הראשונות ממש. אחרי ניסיון והתקדמות בעבודה של מס' שנים, הפערים מצטמצמים, וככל שמדובר בבת מוכשרת להייטק עם שנות ניסיון, היא יכולה להצליח להגיע למקום עבודה טוב ונוח ומשכורת גבוהה באחד מסניפי החברות הגדולות הבילאומיות גם ללא תואר, בתנאי שתוותר על ערכיה ותיכנס לעבוד במקום חילוני, מעורב, עם מחשב לא חסום (ועם הרבה תכניות גיבוש, הוואי וכדו').
(ואין הכוונה לקבוצה מאוחדת נפרדת, כי מעביד שמסכים לזה הוא מראש נותן פחות).

וכאן בעיקר בא לביטוי חד הקונפליקט הגדול של 'ערכים מול כסף'. ואי אפשר לקרוא לזה בשם אחר, כי זו מהות הבחירה העומדת בפני הבת או האישה לפחות בתחום זה (עם תואר ובלי תואר) 'ערכים או כסף'.

בעיניי הבעיה העיקרית והמהותית היא מקומות העבודה, שרובם בעייתיים ביותר. עניין הלימודים הוא במידה רבה נגרר ותוצאה של הבעיה העיקרית הזו.
ויש הרבה מקצועות שהם בעייתיים עוד הרבה יותר. כגון מי שלומדת פיזיותרפיה או מקצועות טיפוליים, תהיה חייבת ברוב המקומות הרשמיים לעבוד גם עם גברים.

 

[ר.ב.ב.ש]

ללמוד בנות מקצועות שדורשים בעיות הלכתיות והשקפתיות- ממש ממש לא.

אני לא מכיר חברות היטק שיש בהם קבוצות של בנות חרדיות בלבד, לכן לא אתבטא בנושא,
אבל חברות שעובדים בצורה של איכשהוא קבוצה נפרדת [אולי חדר לבד, וכדומה]
אני את הבת שלי לא אשלח בלי נדר.

ופעם הבת שלי שאלה אותי, מדוע דווקא אתה שמכיר את העולם לא מסכים שאלמד את הדברים הללו -
אמרתי - בגלל שאני מכיר
יש סרט אמריקאי על בלש משטרתי שלא נותן לבת שלו לצאת עם חברות באמצע הלילה, והוא מסביר לה - רק בגלל התפקיד שלי, שרואה את הפרק הבא אחרי היציאה, את לא תצאי.

 

[במבונה]

למרבה הצער, צומת "ערכים מול כסף" משמשת יותר מדי פעמים כעלה תאנה למחדלי החברה, העסקנים, המוסדות וכדומה, ויש לא מעט שקונים את זה.

זה הנושא הכי מרכזי באמת.
עבודה בציבור החרדי כמעט תמיד קשורה לערכים מול כסף.