הנושאים החמים
הנושאים החמים
מאד בעד להביא נתוני אמת ולנתח אותם, אכן להיזון מחדשות בלבד זה לא חכם במיוחד.
אבל ממש נגד לקחת את הנתונים הללו ולהחיל אותם על אקסיומות שלא ממש מעוגנות במציאות.
לדוגמא, ראשי ערים לא רוצים חרדים כי הם נטל על התקציב.
לא מתווכחת אם העובדה שהם לא רוצים את החרדים,
כן מתווכחת עם התנהלות הממשלה לאור אמירה כזו, אף אחד לא פונה לראשות עיר מעורבת עם הנחתה של: עכשיו נהפוך לך את העיר לחרדית.
ההנחה ש: חילוני = משתכר כפול מהשכר הממוצע במשק, משלם מיסים ויצרני באופן עקרוני,
חרדי = לא משתכר, או משתכר בשכר מינימום , לא משלם מיסים ומהווה מעמסה בהנחות שהוא נוטל
היא סטיגמטית לחלוטין.
לא חסרים חילונים, והם כנראה הרוב, שעובדים בעבודות כפיים ושרות לקוחות עם שכר נמוך, אם זה לא היה המצב לא היו מחאות על יוקר המחיה. אדם שמשתכר לחודש כמו 5,000 חבילות פסטה (של אוסם...), לא יוצא בשבילן לרחוב ולא עושה עליהן חרם.
אין ספק שראשי רשויות עושים כל מאמץ להביא אליהם אוכלוסיות חזקות.
עדיין, מישהו אי פעם שמע, על עמידה של רשות עירונית מול הרשויות הממשלתיות ואמירה של: "אני לא מקבל אלי אוכלוסייה נתמכת, שמשתכרת מתחת לX עם מספר ילדים מעל Y" והרשויות הממשלתיות מהנהנות בצייתנות, ומסבירות את זה באורך רוח לאוכלוסייה המדוברת, שאולי תעשה חושבים עם עצמה, במה היא יכולה להשתפר?
הדיון לא על אמירה כזו או אחרת של ראשי רשויות, ואפילו לא על האמת שבאותן אמירות,
לקחת החלטות ממשלתיות של "לכו לחורים נידחים כי אתם לא יצרנים" גם עם זה עטוף במילים גבוהות ואקדמאיות,
כשזו לא ההתנהלות המקבילה עבור אוכלוסיות מוחלשות אחרות, זה מריח יותר כמו אפליה.
