דיון מה קשר חנויות סגורות??????????

[לוכדת חלומות]

היי,
איטליה זה גם באירופה ולכן קוראים לזה שואת יהודי אירופה...
לא שמעתי שקוראים לזה שואת האשכנזים...
אגב, הסיבה שבצפון אפריקה היהודים סבלו פחות ולא הובלו להשמדה,
היא בגלל שהם פשוט לא הספיקו,
הנאצים היו שם במלחמה ולא הספיקו לממש את רצונותיהם הנוראים...

בכללי יש בורות מאד גדולה שרק האשכנזים סבלו. והספרדים אולי ישבו בשקט ונגבו פיתה בחומוס.
אין ספק שהטבח הגדול נעשה שם.
אבל החובה היא לזכור את כולם.
לדעת, לספר על כולם. לא להשמיט חלקים מההיסטוריה של עמ"י.

ועוד נושא שהוא לא קשור לשואה על אותו רעיון שנכחד זה גרוש ספרד והאינקוויזיציה שהבמה כמעט יחידה שלה זה ספרי קומיקיס.
עם כל המבחנים שעשיתי בהסטוריה ותו"י הוקדש לנושא הזה דף מחברת שורה בכיתה ח'...

מקווה שהסברתי את עצמי

 

[liv]

ליום הזה יש הסטוריה ארוכה וכואבת של התנגחות הציונים בחרדים (התאריך שהוא גטו וורשא, נתינת הדגש על התארגנויות מרד במקומות שונים ולא כמו אצלינו הדגש על הרוח, ועוד)
אבל אנחנו צריכים להבין שיש ליום הזה כיום משמעות עמוקה שאי אפשר לזלזל בה!

1. משמעות הסטורית של זכר השואה! צריך להבין שבשביל הילדים החילונים היום זה דבר קריטי! ילדים חרדים גודלים על זכר השואה. עדין קוראים ספרים על השואה, ההצגות בבתי ספר על השואה, יש שירים וכד' אבל ילד חילוני לא מחובר ככה וחשוב וקריטי שלא ישכח מהיכן בא.

2. דיברו פה כבר על זכרון השואה כלפי אומות העולם ומדוע א"י שלנו.

3.בשביל שורדי השואה שלא מוקפים במשפחה תומכת ואוהבת,
מסתובבים בימנו עדין שורדי שואה שרוצים לספר על מה שעברו, זה יום בשנה שמגיעים אליהם, זוכרים אותם, שומעים את הסיפורים שלהם.
נותנים להם להדליק נר לזכרם, עמותות מגיעות אליהם הביתה להביא אוכל ולשיר איתם שירים, אוספים כסף בשבילם וזה יום שמאד חשוב להם!

ולכן אני חושבת שלמרות שזה תאריך שבא לעצבן, ושזה הציונים קבעו לנו איך להתנהג וכו צריך לכבד את היום
( לא אמרתי להשתתף או משו כזה כי באמת שלנו יש את הדרכים שלנו להתאבל.. אבל לא לעשות ההפך דווקא כמו לא לעמוד בצפירה וכו)

 

[TYPE:{programmer}]

לא התכוונתי להגיד שהם לא סבלו... ולא לעורר פירוד חלילה.
ליבי על חללי המזרח לא פחות מחללי יהדות אשכנז.
(אולי קצת... בכל אופן השורשים שלי משם ואלו סבי וסבתי שסבלו, ולא יהודים אחרים)
רק התכוונתי לעורר מודעות...

ואגב מנסים להכניס לבגרויות כל הזמן את יהדות המזרח. זה חלק חשוב ועיקרי בעמ"י, נקווה שיצליחו.

 

[תוהה ומשתומם]

ליום הזה יש הסטוריה ארוכה וכואבת של התנגחות הציונים בחרדים (התאריך שהוא גטו וורשא, נתינת הדגש על התארגנויות מרד במקומות שונים ולא כמו אצלינו הדגש על הרוח, ועוד)
אבל אנחנו צריכים להבין שיש ליום הזה כיום משמעות עמוקה שאי אפשר לזלזל בה!

1. משמעות הסטורית של זכר השואה! צריך להבין שבשביל הילדים החילונים היום זה דבר קריטי! ילדים חרדים גודלים על זכר השואה. עדין קוראים ספרים על השואה, ההצגות בבתי ספר על השואה, יש שירים וכד' אבל ילד חילוני לא מחובר ככה וחשוב וקריטי שלא ישכח מהיכן בא.

2. דיברו פה כבר על זכרון השואה כלפי אומות העולם ומדוע א"י שלנו.

3.בשביל שורדי השואה שלא מוקפים במשפחה תומכת ואוהבת,
מסתובבים בימנו עדין שורדי שואה שרוצים לספר על מה שעברו, זה יום בשנה שמגיעים אליהם, זוכרים אותם, שומעים את הסיפורים שלהם.
נותנים להם להדליק נר לזכרם, עמותות מגיעות אליהם הביתה להביא אוכל ולשיר איתם שירים, אוספים כסף בשבילם וזה יום שמאד חשוב להם!

ולכן אני חושבת שלמרות שזה תאריך שבא לעצבן, ושזה הציונים קבעו לנו איך להתנהג וכו צריך לכבד את היום
( לא אמרתי להשתתף או משו כזה כי באמת שלנו יש את הדרכים שלנו להתאבל.. אבל לא לעשות ההפך דווקא כמו לא לעמוד בצפירה וכו)

כל מילה...

חמותי, היא בת לניצולי שואה שהיו במחנות ריכוז (בוכנוולד, וטרזנשטט כמדומני), היא ספגה את השואה בבית, בכל רובדי נשמתה, והיא חיה את השואה כמעט ברמה פיזית, (גם משפחת אמי הוכחדה כולה בשואה, אבל אביה הצליח לברוח לפני פרוץ המלחמה, ולא חווה את הזוועות על בשרו ממש, אם כי נשמתו הייתה פצועה), והפחד הגדול שלה הוא, שנכדיה וניניה לא יזכרו את הזוועות שהוריה וכל בני הדור ההוא עברו, אנחנו עוד הכרנו באופן אישי ניצולי שואה עם מספרים על היד, אבל הם כבר לא יזכו להכיר...

אני לא נכנס לנושא של יום השואה כן או לא, וכמו שכבר ציינו, שאין כח בימינו לקבוע יום אבל כמו חז"ל, אבל זכרון השואה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתודעה שלנו, ואני יכול לומר באופן אישי, שלי יום השואה גורם כל שנה להיזכר בזוועות שעברו על עמנו, וברוח היהודית החזקה שהאירה כאור באפילה, בתוך הגהנום, וזה הניצחון האמיתי שלנו על הצורר ימ"ש. כי את הגוף הוא יכול לקחת לנו, אבל לעולם הוא לא יוכל לשבור לנו את רוחינו..

 

[תילתן]

בתשעה באב המסעדות בתל אביב חוגגות.

דברי הבל

 

[סטיל יאנג]

קוראת את כל האשכול הזה בכאב כאב כאב עצום.
לא כל יום יכולים ומצליחים לזכור את השואה האיומה והנוראית, אנחנו סובלים מאנטישמיות ובכל הדורות סבלנו (איי, גלות) אבל שואה הייתה והיא קרע מדמם לעם שניצל בנס גלוי שקם לתחייה מחורבן מזעזע שלא היה כמותו.
עוד מלקקים פצעים, עוד מדממים בו ביננו ניצולים שבנו פה חיים במלחמה על כל נשימה.
מה זה משנה היום? מה זה משנה מי קבע? אנחנו עם אחד, קרוע, אבל בסוף אחד.
אז נזכור היום קצת את מה שקרה לחילונים, חרדיים, דתיים פושרים כאחד רק בגלל היותם יהודים, אז נזכור היום ובעוד ימים את הנשמות של אחינו ואחיותינו שנרצחו באכזריות שאנחנו לא רוצים ויכולים להבין.
באמת רק מתוך כאב ומתוך תפילה לגאולה...

 

[דדד]

בלת"ק,
מה הדרמה?
אי אפשר יום אחד בשנה להתארגן מראש עם אוכל?

(איך אתם רוצים שיכבדו אותנו, אם אנחנו לא יודעים לכבד?)

 

[אחת111]

דברי הבל

ממש לא, בתשעה באב מסעדות רבות בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ- פתוחות.

 

[תילתן]

ממש לא, בתשעה באב מסעדות רבות בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ- פתוחות.

דברי הבל סימן II

 

[מרים יהלום]

מה משמח את נשמות הקדושים שצאציהם מחללי שבת עומדים כמה דקות לזכרם?

קצת לפחות אין עברות בזמן הזה....

 

[מתכנתת+]

קוראת את כל האשכול הזה בכאב כאב כאב עצום.
לא כל יום יכולים ומצליחים לזכור את השואה האיומה והנוראית, אנחנו סובלים מאנטישמיות ובכל הדורות סבלנו (איי, גלות) אבל שואה הייתה והיא קרע מדמם לעם שניצל בנס גלוי שקם לתחייה מחורבן מזעזע שלא היה כמותו.
עוד מלקקים פצעים, עוד מדממים בו ביננו ניצולים שבנו פה חיים במלחמה על כל נשימה.
מה זה משנה היום? מה זה משנה מי קבע? אנחנו עם אחד, קרוע, אבל בסוף אחד.
אז נזכור היום קצת את מה שקרה לחילונים, חרדיים, דתיים פושרים כאחד רק בגלל היותם יהודים, אז נזכור היום ובעוד ימים את הנשמות של אחינו ואחיותינו שנרצחו באכזריות שאנחנו לא רוצים ויכולים להבין.
באמת רק מתוך כאב ומתוך תפילה לגאולה...

בגדול זה נכון,
אבל בגלל שאנחנו יהודים, מאוד חזק אצלינו שאנחנו צריכים לעשות תועלת לנשמות הנרצחים,
ושאנחנו צריכים לקיים והחי יתן אל ליבו, וגדולי ישראל כבר אמרו שהשואה היתה תשובה על ההתבוללות ואי שמירת המצוות שהיתה לפני השואה.
חשוב לנו מאוד לזכור ולהתאבל בצורה יהודית, על מה שקרה לנו רק בגלל היותינו יהודים.
וכואב לנו, מאוד כואב, צורת הזכירה הגויית של האסון היהודי הנורא, במקום הבנה אמיתי של הגלות, כאב יהודי שמביא לעשית מעשים שיקצרו את הגלות, ולעלית נשמות אבותינו. במקום זה עצוב לנו צורת הזכירה שרק מראה עוד יותר את עומק הגלות ואת הניתוק הרוחני של יהודים רבים כל כך,
מה התועלת לזכור מה קרה לאבותינו בגלל היותם יהודים אם לא מבינים מה המשמעות של להיות יהודי? אם לא שומרים תורה ומצוות? אם רוצים להדמות ומתנהגים כגויים?
מותר לנו ואנחנו צריכים לבחור את דרך האבלות שלנו, שתהיה דרך יהודית, לא כאב סתם אלא כאב וזכרון עם תועלת לנשמות הקדושים ותועלת לנו, דווקא בגלל שאנחנו יהודים.
ועם נתינת נצחון ותשובה לכול הרוצים לכלותינו אנחנו פה נשארנו יהודים, שמתנהגים כיהודים.
כל האשכול פה זה אשכול של כאב, כי לעמוד בצפירה לשמוע כמה סיפורי שואה, ובכך לחשוב שקימנו את חובתינו כלפי הקדושים וניסינו לעשות מה שאנחנו יכולים למענם ולמענינו, זה עצוב, עצוב מאוד.

 

[אחת111]

דברי הבל סימן II

אני אומרת את זה על סמך מה שראיתי, לצערי.

 

[בוחר בעילום שם]

בלת"ק,
מה הדרמה?
אי אפשר יום אחד בשנה להתארגן מראש עם אוכל?

(איך אתם רוצים שיכבדו אותנו, אם אנחנו לא יודעים לכבד?)

גם אני בלכהת"ק [כל התגובות..] אין דרמה, הדרמה אם ישנה היא רק מלראות את יפי הנפש שכבוד מחללי שם שמים מפריע להם, בא לי מאד לעשות בדיקה אם אותם אלו המתחננים לשמור על כבוד אלו שמכבדים את נספי השואה בצורות המגוחכות שלהם מכבדים אותם גם כשהם רואים אותם ממשיכים בעסקיהם רח"ל כשצופר השבת זועק שקרבה ובאה שבת המלכה.. יש לי הרגשה שתוצאות הבדיקה תהיינה לא נעימות בעליל.
אבל חשוב לי מאד לציין שאני ממש ממש לא מחפשת שהם יכבדו אותנו, ואם אתם חושבים שהחנות הסגורה או העמידה המטופשת בצפירה [בתקווה שלפחות הם עושים פחות עברות וחילול שם שמים בשתי דקות אלו] היא מה שתגרום להם לכבד אותנו - צר לי - מעט נאיביות יש כאן. ושוב, לא מחפשת שיכבדו אותנו כלל וכלל.

 

[סטיל יאנג]

בגדול זה נכון,
אבל בגלל שאנחנו יהודים, מאוד חזק אצלינו שאנחנו צריכים לעשות תועלת לנשמות הנרצחים,
ושאנחנו צריכים לקיים והחי יתן אל ליבו, וגדולי ישראל כבר אמרו שהשואה היתה תשובה על ההתבוללות ואי שמירת המצוות שהיתה לפני השואה.
חשוב לנו מאוד לזכור ולהתאבל בצורה יהודית, על מה שקרה לנו רק בגלל היותינו יהודים.
וכואב לנו, מאוד כואב, צורת הזכירה הגויית של האסון היהודי הנורא, במקום הבנה אמיתי של הגלות, כאב יהודי שמביא לעשית מעשים שיקצרו את הגלות, ולעלית נשמות אבותינו. במקום זה עצוב לנו צורת הזכירה שרק מראה עוד יותר את עומק הגלות ואת הניתוק הרוחני של יהודים רבים כל כך,
מה התועלת לזכור מה קרה לאבותינו בגלל היותם יהודים אם לא מבינים מה המשמעות של להיות יהודי? אם לא שומרים תורה ומצוות? אם רוצים להדמות ומתנהגים כגויים?
מותר לנו ואנחנו צריכים לבחור את דרך האבלות שלנו, שתהיה דרך יהודית, לא כאב סתם אלא כאב וזכרון עם תועלת לנשמות הקדושים ותועלת לנו, דווקא בגלל שאנחנו יהודים.
ועם נתינת נצחון ותשובה לכול הרוצים לכלותינו אנחנו פה נשארנו יהודים, שמתנהגים כיהודים.
כל האשכול פה זה אשכול של כאב, כי לעמוד בצפירה לשמוע כמה סיפורי שואה, ובכך לחשוב שקימנו את חובתינו כלפי הקדושים וניסינו לעשות מה שאנחנו יכולים למענם ולמענינו, זה עצוב, עצוב מאוד.

זה נכון, כן זה נכון. אבל אני לא מדברת על "צורה"
יש הרבה גוונים לכאב המשותף הזה. אני לא אעמוד בצפירה כי בעיני אין טעם לכך, ולא בכך הזיכרון והכאב.
אני לא מדברת על למה קרתה השואה. כי קל למצוא סיבה וקשה להרכין ראש ולהבין שזהו חרון אף ולא, אנחנו לא מצדיקים כלום.
אני לא מדברת על מי חושב שמילא את חובתו ומה בכלל החובה שלנו.
אני מדברת על זה שלכל ביטוי כאב יש מקום. בכל זמן. כשמדובר על השואה.
שמותר לעצום עיניים מול מה שמציק לנו בעיניים, שמותר להרכין ראש, (ולא בדקה אחת של דומיה) בלי לתקן את העולם, ואפילו בלי לתקן את עצמינו.
אח"כ נחשוב מה נעשה אנחנו האוחזים באומנות התורה, אח"כ נחשוב איך לתקן, ואיך לזכור תמיד.

 

[e.w]

דיברו פה כבר על זכרון השואה כלפי אומות העולם ומדוע א"י שלנו.

הגישה החילונית אומרת שא"י שלנו בזכות דם קדושי השואה
הגישה היהודית הפוכה

 

[מתכנתת+]

גם אני בלכהת"ק [כל התגובות..] אין דרמה, הדרמה אם ישנה היא רק מלראות את יפי הנפש שכבוד מחללי שם שמים מפריע להם, בא לי מאד לעשות בדיקה אם אותם אלו המתחננים לשמור על כבוד אלו שמכבדים את נספי השואה בצורות המגוחכות שלהם מכבדים אותם גם כשהם רואים אותם ממשיכים בעסקיהם רח"ל כשצופר השבת זועק שקרבה ובאה שבת המלכה.. יש לי הרגשה שתוצאות הבדיקה תהיינה לא נעימות בעליל.
אבל חשוב לי מאד לציין שאני ממש ממש לא מחפשת שהם יכבדו אותנו, ואם אתם חושבים שהחנות הסגורה או העמידה המטופשת בצפירה [בתקווה שלפחות הם עושים פחות עברות וחילול שם שמים בשתי דקות אלו] היא מה שתגרום להם לכבד אותנו - צר לי - מעט נאיביות יש כאן. ושוב, לא מחפשת שיכבדו אותנו כלל וכלל.

קצת בענין אחר
אני חושבת שאפשר לחלק את ציבור שומר תורה המצוות ל2-
אותם יהודים שיש להם כאב אמיתי ועמוק לראות יהודי שאינו שומר תו"מ, ואלו שלא.
צריך להבין שהכאב העצום הזה מגיע מאהבת ישראל ולא ח"ו להפך.
הכאב הזה, לראות יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, יהודי שמחלל שבת, הכאב עליו, דווקא בגלל שהוא אח שלי, הכאב על כבוד שמיים, הכאב על הגלות בכול פעם כזו, זה כאב עצום שאני מבינה לפי התגובות פה שיש כאלו שלא חווים אותו וחושבים שכל זעקת כאב כזו על אחינו החילוניים ודרכם באה מרצון "לתקן את העולם" ומשנאת חינם.
להפך הוא הנכון זו בדיוק אהבת חינם, אכפת לי באמת מאח שלי ובדיוק לכן כואב לי עליו כל כך.

 

[liv]

הגישה החילונית אומרת שא"י שלנו בזכות דם קדושי השואה
הגישה היהודית הפוכה

לא דיברתי על האם א"י מגיעה לנו או לא
דיברתי על איך שזה נראה בעיני אומות העולם

 

[אב"ם]

בלת"ק חלקי

למרות שאין בזה שום משמעות תועלת וענין בעמידה הזו שהיא מחוקות הגויים

שמעתי משהו שאומר שאולי אפשאר לומר שיש בזה עניין -
2 דקות שיהודים לא עושים עברות...

 

[מדוד ושקול]

אין ביהדות כולה מושג של יום אבל = מלבד אבלות החורבן שכל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב והיא לא רק אבלות העבר. ימי יארצייט או אסונות אינם ימי אבל ולא משנה כמה טרגיים היו, זמני התעוררות לתשובה שקבעו הקיהילות לא עוסקים בעבר אלא בתושבת ההווה, וכמה חבל שרבים מהחרדים השתבשו בטעות זו ונותנים משקל כלשהו לקביעת ימי אבל וצער או יום לסיפורי היסטוריה כמנהג עכו"ם.

 

[saralulu]

כנראה שלא
כי גם בערב יום הזיכרון סגור

גם בכיפור סגור....