בלי להתייחס לתגובות הקודמות.
אני שגר בעיר חרדית, ללא רכב. והמכירה הקרובה אלי מוכרת למאות משפחות מוצרים.
לא מצליח להבין בכלל איך מעיזים כאן להתלונן על לקיחת החניה ל12 שעות בשבוע (על הנקיון כמובן יש זכות להתלונן, ומנהל התחנה מקבל 3 ש"ח מכל משפחה כדי בין השאר לדאוג לנקיון שאחרי"ז, ועל זה ודאי עליכם להתלונן למשנת יוסף שידעו להעמיד את האחראי על מקומו!).
מדובר אם נגזים מאד על תפיסת 20 מקומות חניה ל12 שעות בשבוע, שתמורת ה20 מקומות חניה של 20 משפחות, נעזרים במכירה במחירים סבירים וקרובה לבית, מאות משפחות!! איך בכלל אפשר להעמיד את זה לעומת זה?
מה הבעיה שלכם (20 איש) לחנות בלילה לפני המכירה וביום המכירה עצמו במרחק 5 דק' מהבית, כדי שמאות משפחות לא יצטרכו לקנות בחנויות מרוחקות ולסחוב דברים כבדים במשך הרבה יותר מ5 דק'.
מי אמר שמשחק הילדים אחה"צ קודם לשימוש משנת יוסף?
אגב, לגבי חניות ישנה טענה גם לגבי הרכבים של סי טי קאר וגם של מיי קאר, שתופסים מקומות חניה, ומאידך באים אחרים ואומרים, שהרי הרכבים השיתופיים משמשים את ה 80% או 60% שאין להם רכבים, ולכן מותר להם לתפוס חניה.
וכנ"ל משנת יוסף, דווקא אלו שאין להם רכבים, הם יותר צריכים את החניה כרגע, מאלו שיש להם רכבים שפחות להוטים על המכירה, וממילא פחות אכפת להם אם לא תתקיים מכירה.
אם המכירה הייתה מפריעה גם לכם מכל סיבה שהיא, לא הייתם מזדעקים?
זו לא חוכמה רק להנות ממנה, ולהתלונן על אלו שסובלים מכך [כן גם אם הם נהנים ומזמינים במכירה, זה לא סותר], ועוד לטעון 'איך אתם מעיזים'?
גם אם המכירה מתקיימת בחניה שאיננה פרטית [בחניה פרטית אין כאן שאלה בכלל], באיזו זכות אפשר לבוא בטענה למי שמחנה שם את רכבו או ילדיו משחקים שם, אם אין למכירה זכות שימוש מטעם העיריה שהיא האחראית על שימושי המקום???
גם אם זו היתה 'מכירת חסד' אין כאן כל טענה, כ"ש שמדובר בעסק כלכלי ורווחי לכל דבר, שאין שום סיבה שלא ישלם מיסי עיריה כחוק כמו כל תושב בעיר???
אתם שמזדעקים ואינכם מוכנים להבין שישנם עוד שימושים בחניות מלבד המכירה של משנת יוסף, הייתם מוכנים לתת את דירתכם פעם בשבוע עבור המכירה? או לכל הפחות את חדר המדרגות שלכם? והרי אין חסד גדול מזה?