אני במקור מהפריפריה ועכשיו גרה במרכז
וזה כ"כ מרתק לקרוא את האשכול הזה..
תכלס יש משהו בטענה שאין מה לעשות בפירפריה, עובדה, זה מקום יותר קטן ומשעמם מהעיר הגדולה.
אבל כשאין איפה לצאת ולא רודפים כל הזמן אחרי הרוח, לומדים להנות מהשקט, החיים נהיים נינוחים יותר,
יש יותר זמן להשקיע בזוגיות (אמא שלי שהיא חצי יועצת, אמרה לי שהיא מכירה כמה זוגות מהקהילה שהמעבר מהעיר לקהילה שלנו הציל להם את החיי נישואים).
והשלוה הזאת משפיעה בהחלט על הילדים לטוב ולמוטב, החיידרים והכוללים הם פחות תחרותיים מהמרכז, כי אין שם כל מיני וועדי הורים ומנהלים שדוחפים עוד ועוד לעלות הרמה, אם זה טוב? שכל אחד יחליט בשבילו.
לגבי סמינרים, חד משמעית הם הרבה יותר איכותיים מהסמינרים במרכז!!
יש אברכים יותר שקטים ועדינים שפורחים בפריפריה ובמרכז לא היו מסתכלים עליהם אפילו,
הרבה מורות ונשות חינוך שבמרכז לא היו שומעים עליהן כי הן לא מספיק מקושרות.
אבל בהחלט יש כאלו עם יותר אנרגיות שהמקום הקטן והרגוע היה להם קשה והם עזבו,
מי שעובר לפריפריה צריך לדעת מראש שזה לעבור לחיים רגועים יותר,
אם אתם מהסוג שאוהבים לנייעס ולערבב עם הרבה אנשים, אז זה פחות מתאים,
ורק אל תעברו ותנסו לחנך את הציבור בפריפריה מחדש, מכירה לצערי כמה מקרים כאלו שהסתיימו בהרבה עוגמת נפש.
ניקח את העניין של יציאה לשמחות.
ברגע שאתה פריפריאלי הכל מקבל פרופורציה.
אתה יוצא רק לשמחות שאתה חייב, אתה יוצא מוקדם מהאירוע, ואם זה לא אח או אחות אז הכל בסדר, אתה יוצא מוקדם מהכולל ולא מתארגן בלחץ. וגולת הכותרת אתה לא מגיע לאירועים שאתה לא חייב ואף אחד לא נפגע ממך, בשבילי זה תענוג.
כ"כ נכון..
אנחנו במרכז צריכים להגיע לכל בר מצוה או חתונה של בן דוד רחוק
יוצא לנו על העיניים על שאר האחרים שגרים רחוק ואף אחד לא נפגע שהם לא מגיעים
הכל נכון
אבל יש בזה ניתוק מהמשפחה
הילדים לא יכירו את הסבא וסבתא בקושי ומי מדבר על בני דודים
לא יודעת..
יש לנו קשר מצוין עם סבא וסבתא וכל הבני דודים
דוקא הצד של בעלי גר במרכז ואיתם יש לנו הרבה פחותקשר, כנראהשזה לא רק ענין של מרחק פיזי