עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

עד מתי · 20/12/22

נכתב ע"י חוי חרצית:
חילוני : יום שבת
חרדי: שבת

והפוך
חילוני - כיפור
חרדי - יום כיפור

אמאל'ה קטנה :) · 20/12/22

נכתב ע"י TYPE:{programmer}:
גיוואלד
וגיוואלדיג

בעיקרון
אין קשר בין 2 המילים האלה

א-ירושלמית · 20/12/22

נכתב ע"י מתן מאור:
הייתי שם פעם ויש להם קטע נורא מוזר - יש שם איזה בנין שמשום מה מכונה הבית-הלבן (אולי נשיא ארה"ב ביקר שם פעם).

כדאי לברר, יש שם עוד כמה וכמה כינויים הזויים ומצחיקים עד כאב בטן לאיזורים שונים בקריה.

נכתב ע"י רצוני לעשות רצונך:
שטיבל זה כל "סניף" של בית הכנסת המרכזי שנמצא בעיר של האדמו"ר.

ממש לא מדוייק. גם בב"ב, באשדוד, בערד, בחיפה ובחצור יש "שטיבלאך".

נכתב ע"י Sara Rivka:
"פרנק" (ר' מנוקדת בסגול) הכוונה לספרדי מודרני
כשאומרים את זה על אשכנזי זה פשוט טעות אין כזה דבר אשכנזי פרנק

טעות.
פרענק זה צרפתי.

**rb · 21/12/22

עוד משהו-
רזומה (של שידוכים)
נראה לי תלוי בערים כי לא הכרתי את המושג הזה עד לא מזמן

יוגורט · 21/12/22

בלת"ק
חסידת גור - הכביסה תולה בחוץ (אולי בעוד חסידויות, אני שמעתי דווק מהן )
השאר - הכבחסה תלויה בחוץ.

מי אומר עט אדומה?

מאיר 4134 · 21/12/22

נכתב ע"י יוגורט:
בלת"ק
חסידת גור - הכביסה תולה בחוץ (אולי בעוד חסידויות, אני שמעתי דווק מהן )

השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

והשוויגער היקרה גם אומרת "התמונה תולה על הקיר"

יוגורט · 21/12/22

נכתב ע"י מאיר 4134:
השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

אולי המורה שלה לדיקדוק היתה גורית?
בכל מקרה זו הפעם הראשונה שאני שומעת שליטאית אומרת כך, וגם אם יש עוד זו לא תופעה גורפת. או שהשויגער לא למדה בכלל דקדוק, וכאן מדובר על תלמידות שכמה דורות בארץ. נבחנות על 7 הבנינים וכו'

sk1203 · 21/12/22

נכתב ע"י **rb:
עוד משהו-
רזומה (של שידוכים)
נראה לי תלוי בערים כי לא הכרתי את המושג הזה עד לא מזמן

מושג די חדש (ליטאים בירושלים), לפני ארבע שנים עוד לא היה (לפחות אצלנו)

נכתב ע"י יוגורט:
מי אומר עט אדומה?

ירושלמים מבוגרים (למיטב ידיעתי)

נכתב ע"י מאיר 4134:
השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

והשוויגער היקרה גם אומרת "התמונה תולה על הקיר"

ההבדל בין פעיל לסביל...
יש מצב שאפשר לומר גם ככה
אופס...
יצאה לי עוד מילה בחרדית...

**rb · 21/12/22

נכתב ע"י מאיר 4134:
השוויגער שלי אומרת כך והיא ליטאית גמורה, וזן גם טעות גמורה (שהרי זה פועל בגוף שלישי)

והשוויגער היקרה גם אומרת "התמונה תולה על הקיר"

וואי, אחד המציקים...

YRN · 21/12/22

יצא לי לשמוע חסידים שאומרים "מדברים מזה" במקום "מדברים על זה". זה משהו מגזרי?

חני כהן :) · 21/12/22

גוועלד, טוסטוס לא יעבור

The gardeners · 21/12/22

או "תשאל לו" במקום "תשאל אותו"

sk1203 · 21/12/22

עוד מילה בחרדית
צינתוק...

טילון · 21/12/22

נכתב ע"י sk1203:
עוד מילה בחרדית
צינתוק...

המקור לא בחרדית.
המקור מגיע מהימים בהם לא היו חבילות של שיחות ללא הגבלה, וכל שיחה שענו לה היתה עולה כסף.
ואז אנשים בכל המגזרים היו מצנתקים אחד לשני כדי להעביר מסר שסוכם מראש בלי לשלם.
היום בעידן השיחות ללא הגבלה והווצאפ אין בזה צורך, ונשארו רק הארגונים המצנתקים למיניהם, וזה באמת קיים יותר אצל חרדים.

א טיייערער איד · 21/12/22

חסידים: מיין קליין ברידער/ שוועסטער.
ירושלמים: מיין ברודערק'ע/ שוועסטערקע.
איי די פראקעס איגיווען גוט................(פראקעס= כרוב ממולא הנהוג לאכול בפורים)

sk1203 · 21/12/22

נכתב ע"י טילון:
המקור לא בחרדית.
המקור מגיע מהימים בהם לא היו חבילות של שיחות ללא הגבלה, וכל שיחה שענו לה היתה עולה כסף.
ואז אנשים בכל המגזרים היו מצנתקים אחד לשני כדי להעביר מסר שסוכם מראש בלי לשלם.
היום בעידן השיחות ללא הגבלה והווצאפ אין בזה צורך, ונשארו רק הארגונים המצנתקים למיניהם, וזה באמת קיים יותר אצל חרדים.

לא הפעולה או השם הוא חרדי,
אלא המילה.
כשאני מדברת עם חילונים/דתיים ואני אומרת את המילה "צינתוק" אני נתקלת בהרבה פיות פעורים של "מה זה?"
כשמתרגמים לעברית-מדוברת- בפי-כל כולם מכירים את הדבר הזה

SN · 21/12/22

בלת"ק
התקשרתי לספר לראש צוות שלי שילדתי
אמרתי לה שילדתי בשבת בלילה
אני התכוונתי - ליל שבת
היא הבינה - מוצ"ש (יום שבת בלילה)

טילון · 21/12/22

נכתב ע"י sk1203:
כשאני מדברת עם חילונים/דתיים ואני אומרת את המילה "צינתוק" אני נתקלת בהרבה פיות פעורים של "מה זה?"

הם כנראה צעירים מדי (או מבוגרים מדי). כי לפחות בציבור הדתי לאומי, המונח צינתוק היה מוכר מאד לפני 15 שנה בקרב בני הנוער.
והוא בכלל הומצא בתוכנית רדיו חילונית

sk1203 · 21/12/22

נכתב ע"י טילון:
הם כנראה צעירים מדי (או מבוגרים מדי). כי לפחות בציבור הדתי לאומי, המונח צינתוק היה מוכר מאד לפני 15 שנה בקרב בני הנוער.
והוא בכלל הומצא בתוכנית רדיו חילונית

מדברת על השפה היום.
כמו שיש מילים משפחתיות שרובם כנראה שמשו במהלך השנים כמילים שימושיות מאוד בכלל הציבור ומשום מה רק במשפחות מסוימות הן השתמרו.