כללי לימודי עיצוב גרפי

אלי ויסברג

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
שלום לכולם.

הייתי שמח להתייעץ אתכם בנושא שמעסיק אותי הרבה בזמן האחרון.
אני בחור די צעיר, שנמצא בחו"ל כבר תקופה ארוכה, מתעסק בעניינים מסוימים, ובצד מטפח את ענייני העיצוב.

אני חושב על לחזור לארץ בזמן הקרוב.
כחלק ממחשבות על העתיד, אני תוהה ביני לבין עצמי האם אכן אני רוצה לבחור בעיצוב גרפי כמקצוע.
השאלה החשובה היא כאן בנוגע ללימודים. מעולם לא למדתי בשום מקום, וכל הידע שלי הוא אוטודידקטי. תוכלו להתרשם מרמת העבודות שלי בתיק העבודות או כאן.

ובכן, אני מוכן להשקיע זמן בלימודים. השאלה אם זה שווה את זה?
לימודים במכללה, דהיינו בכל מקום שנותן בעיקר ידע ולא תעודה שנחשבת, יעזרו לי (דהיינו לרמה שבה אני כבר נמצא) חוץ מבזבוז זמן וכסף?
בהנחה ורלוונטי מבחינתי ללמוד בסביבה לא דתית, האם מקומות כמו בצלאל או שנקר שווים את המאמץ?

בקיצור, אשמח לכל עצה ודעה מאנשים שהתנסו בתחום.
תודה רבה,
ובהצלחה לכולם
 

גולד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
נראה לך שאתה צריך ללמוד???:confused: ;)
 

eden7115

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
אם ב"לימודי עיצוב" - הנך מתכוון ללימודים במכללות המלמדות במשך מס' חודשים את התוכנות הגרפיות - הרי שבאמת לא יהיה לך מה לעשות שם וסביר להניח שאף תוכל ללמד את המורים...

אם אתה מתכוון ללימודי עיצוב מקצועיים יותר המלמדים את יסודות העיצוב בכלל ועיצוב לפרסום בפרט - אכן אני חושבת שלימודים אלו יוכלו לתרום להתאמת העיצוב לפרסום וכתוצאה מכך גם לאפקטיביות שלו.

בלימודי עיצוב לתואר לעומת זאת, או בשמם המקצועי "לימודי תקשורת חזותית" - אינם מתמקדים כמעט בתוכנות אלא בעיקר בלימודים על היסטוריית העיצוב, סקירת מגמות עיצוביות בארץ ובעולם וסגנונות עיצוב שונים. למידה, פיתוח חשיבה ועבודה ידנית רבה בתכנון קומפוזיציה, טיפוגרפיה, קווים, צורות, פוזיטיב ונגטיב, תורת הצבעים וכו' - לימודים אלו אורכים כשנתיים של לימודי חובה.
כחלק מלימודי הבסיס ישנם קורסי חובה בתחומים כמו רישום, צילום, איור וכדו' (מה שיכול להוות בעיה עבור תלמיד חרדי, וד"ל).
לאחר מכן ישנן שנתיים נוספות בהן ניתן לבחור את תחום ההתמחות הרצוי: עיצוב גרפי וטיפוגרפי, עיצוב אינטראקטיבי, איור, עיצוב לפרסום או עיצוב בתנועה, כשניתן לשלב בין 2 תחומים או יותר.

לסיכומו של עניין: תואר בתקשורת חזותית הוא נחשק, פותח דלתות ובתוספת הכישרון המתאים כמו במקרה שלך - ניתן להגיע איתו רחוק מאוד.
השאלה היא אם לבחור בו או לאו תלויה בך.
במאמץ שאתה מוכן להשקיע (אם כבר חקרת מעט, אתה ודאי יודע שצריך לעבור מכינה של כחצי שנה רק בשביל לצלוח את הראיון הראשון של המקומות הנחשקים), בשנים של לימוד והתמדה, ברמתך הרוחנית ומהם הויתורים שאתה מוכן לעשות בשביל התואר הנכסף.

יש לך את הכישרון לעיצוב, בזה אין ספק.
אנשים שלומדים ועובדים שנים במקצוע חולמים על עבודות כשלך.
להצליח בעיצוב גרפי - אתה תצליח בכל מקרה.
רוצה בכל זאת ללמוד? להעמיק ולטפח את הכשרון?
ההחלטה שלך והמסלולים לפניך - נשאר לך רק לבחור.
 

bbr

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עדן ענתה לך תשובה מפורטת ומסודרת. אבל רק לי יש תחושה שלימודים יכולים לקלקל ולהכניס לאיזשהו קבעון את היצירתיות המדהימה הזו שמתפרצת מהעבודות שלך???:confused::confused::confused:

עברתי על תיק העבודות ואני פשוט המומה, יש הרבה אנשים שלמדו שנים ולא יגיעו בחיים לאן שאתה הגעת בלי לימודים:);)
 

ariels

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עוד כמה דברים לגבי בצלאל

האוירה היא חילונית במובן הכי גרוע של המילה
כידוע אמנים מהווים חלק מה"בוהמה" כך שחלק מההווי הסטודנטיאלי שם ממחיש את זה בצורות הכי בוטות שיכולות להיות.
(זה מעבר לבעייתיות בלימודים עצמם כמו שעדן כתבה)

ודבר נוסף -
יש שם קטע מאוד חזק של "לחקות את הסגנון" של מי שנחשב, היינו - המרצים.
חלק נכבד מהלימודים הוא תהליך הצגת העבודות בפני הכיתה, בו המרצה יורד על כל פסיק בעבודתך, גם אם היא מעולה - מתוך מגמה "ליישר קו" של כל הסטודנטים לאותו סגנון.

ביקורת מקצועית היא דבר מעולה, ויכול לקדם המון כל אחד שמוכן לקבלה,
אבל
בצורה שזה נעשה שם זו כבר כפיה של סגנון, די ההיפך מיצירתיות.

חוצמזה, מילה אישית.
עד כאן הגעת ע"י לימוד עצמי. זה אומר שיש לך את זה.
עם הכשרון שלך, תוך רגע תמצא עבודה. חבל על 4 שנים.
תבחר לך את התחום שנראה לך יותר מכל (טיפו', מיתוג, פרסום וכו')
תקנה כמה ספרים טובים על עיצוב (רצוי מחו"ל) - וצא לדרך
(גם בלי זה אתה מצויין)
הצלחות!
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אתה בבעייה בעייתית ביותר.

כמי שלמדה עיצוב במכללה חילונית (אסכולה ז"ל), לא הייתי ממליצה על כך לגבר דתי, לא כל שכן חרדי, בשום פנים ואופן (ומחילה, אין לי מושג אודות מצבך המשפחתי, אבל אם אינך נשוי, אז על אחת כמה וכמה).

הלימודים כשלעצמם יכלו מאוד מאוד לתרום לך (בניגוד למה שנכתב כאן, מסלול הלימוד הזה הוא מעולה והופך אותך למקצוען, למרות החסרונות המוּבְנים שבו. וממה שיצא לי לראות, דווקא אנשים שלא למדו באופן מסודר נוטים הרבה יותר לחקות טרנדים מכיוון שהם לא הפנימו לעומק את התהליך העיצובי של בניית קונספט).

"אל תאמר אי אפשי, אלא אפשי ואפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי"
 

סטודיו בר אוריאן

משתמש צעיר
עיצוב גרפי
נכתב ע"י ariels;698416:
עוד כמה דברים לגבי בצלאל

האוירה היא חילונית במובן הכי גרוע של המילה
כידוע אמנים מהווים חלק מה"בוהמה" כך שחלק מההווי הסטודנטיאלי שם ממחיש את זה בצורות הכי בוטות שיכולות להיות.
(זה מעבר לבעייתיות בלימודים עצמם כמו שעדן כתבה)

ודבר נוסף -
יש שם קטע מאוד חזק של "לחקות את הסגנון" של מי שנחשב, היינו - המרצים.
חלק נכבד מהלימודים הוא תהליך הצגת העבודות בפני הכיתה, בו המרצה יורד על כל פסיק בעבודתך, גם אם היא מעולה - מתוך מגמה "ליישר קו" של כל הסטודנטים לאותו סגנון.

ביקורת מקצועית היא דבר מעולה, ויכול לקדם המון כל אחד שמוכן לקבלה,
אבל
בצורה שזה נעשה שם זו כבר כפיה של סגנון, די ההיפך מיצירתיות.

חוצמזה, מילה אישית.
עד כאן הגעת ע"י לימוד עצמי. זה אומר שיש לך את זה.
עם הכשרון שלך, תוך רגע תמצא עבודה. חבל על 4 שנים.
תבחר לך את התחום שנראה לך יותר מכל (טיפו', מיתוג, פרסום וכו')
תקנה כמה ספרים טובים על עיצוב (רצוי מחו"ל) - וצא לדרך
(גם בלי זה אתה מצויין)
הצלחות!

לא הייתי יכול לנסח את הבעיה טוב יותר...
אני מכיר בחור שהתחיל שם השנה תקש״ח והוא אומר שפלעמים המצב כל כך גרוע עד כדי כך שהוא נאלץ לצאת מהכיתה (ומדובר בבחור ליברלי למדי..) - מבלי לדבר על האווירה.
אין ספק שלימודים האקדמאים יכולים לפתח את יכולות החשיבה העיצובית, אבל כדאי שתקח בחשבון את ההשלכות הבלתי נמנעות של לימוד מאוד אינטסיבי במקום שמרכז את ראשי הבוהמה בארץ שלא נמנעים לפמפם את הדעות שלהם לסטודנטים (ואופן הקטילות של המרצים, כמו שציינה קודמתי, ידוע לשמצה בחוגים רבים)
עצתי לך שאם יש באפשרותך להגיע לארץ ולבקר בבתי הספר השונים (כדאי לקחת בחשבון גם את המכון הטכנולוגי חולון) אפילו רק לשעה שעתיים כדי להבין את האווירה ולדבר עם הסטודנטים, תוכל לקבל תמונה ברורה יותר ולהקל על הדילמה.
בהצלחה בכל דרך שתחליט!
 

Yony

משתמש רשום
שמעתי לאחרונה
שאחד מהציירים הגדולים של המאה ה-20, שעבודותיו מהוות מקור השראה לכל תחומי העיצוב.
בעצם, כל חייו חיפש דרך הציורים שלו, את הנוסחה המדוייקת לקומפוזיציה מאוזנת,
כזו שתגרום לצופה תחושת רוגע ושלווה.


כך שהתחושה של אדם יוצר, שהוא תמיד עדיין צריך ללמוד,
היא זו שגורמת להתפתח מעבודה לעבודה...
 
א

אליהו פריד

אורח
כמו שאמרו קודמי, העבודות שלך ברמה גבוהה מאוד.
יתכן שלימודים במכללות החילוניות יוסיפו לך ויתכן שלא, אבל להקריב את הרוחניות שלך בשביל זה, נראה לי מחיר יקר מידי.
עוד נקודה, מה שמקדם את המעצב יותר מהלימודים, הוא האש הבוער שדוחף אותך לחקור להתבונן ולהשכיל.

אבל אני אגיד לך מה אני עשיתי בזמנו (כשהתעסקתי בעיצוב ופרסום).
פשוט יישמתי את האמרה "אי הביישן למד"
בחרתי לעצמי כמה מעצבים שחשבתי שעבודותיהם יוסיפו לי, עקבתי אחרי כל עבודה שהם הוציאו, ובאיזה שהוא שלב יצרתי איתם קשר ונהייתי החבר הכי טוב שלהם, בהמשך שוחחתי איתם על עבודותיהם תוך כדי נתינת הערכה עמוקה ותאמין לי שגם מעצבי העל (אם יש להם זמן) שמחים לדבר על עבודותיהם ולהעניק ידע.
חשוב לזכור שגם מעצבי העל הם בני אדם ולא צריך להתבייש ליצור איתם קשר.
מעצבים כאלו שכבר גיבשו לעצמם משנה סדורה, הם בהרבה אופנים הבית ספר הכי טוב.
בצורה כזאת אתה גם מתקדם בקו ובסגנון שאתה מרגיש ששייכים לגביך.

בכולופן זה מה שאני עשיתי. (האם נהייתי מעצב על? לא בטוח! מה שכן, הרווחתי מזה המון קילומטרז')
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י סטודיו בר אוריאן;698465:
לא הייתי יכול לנסח את הבעיה טוב יותר...
אני מכיר בחור שהתחיל שם השנה תקש״ח והוא אומר שפלעמים המצב כל כך גרוע עד כדי כך שהוא נאלץ לצאת מהכיתה (ומדובר בבחור ליברלי למדי..) - מבלי לדבר על האווירה.
אין ספק שלימודים האקדמאים יכולים לפתח את יכולות החשיבה העיצובית, אבל כדאי שתקח בחשבון את ההשלכות הבלתי נמנעות של לימוד מאוד אינטסיבי במקום שמרכז את ראשי הבוהמה בארץ שלא נמנעים לפמפם את הדעות שלהם לסטודנטים (ואופן הקטילות של המרצים, כמו שציינה קודמתי, ידוע לשמצה בחוגים רבים)
עצתי לך שאם יש באפשרותך להגיע לארץ ולבקר בבתי הספר השונים (כדאי לקחת בחשבון גם את המכון הטכנולוגי חולון) אפילו רק לשעה שעתיים כדי להבין את האווירה ולדבר עם הסטודנטים, תוכל לקבל תמונה ברורה יותר ולהקל על הדילמה.
בהצלחה בכל דרך שתחליט!

הייתי מציעה לא לערבב בין הדברים.
לגבי האווירה הבוהמית - מסכימה לחלוטין ועל כך כתבתי שאני לא ממליצה כלל וכו'.
לגבי ה"קטילות" - נכון, קטילות לא ענייניות בהחלט קיימות, אך לרוב מדובר בביקורת מאוד עניינית ומקצועית (אף כי לא תמיד נעימה לאוזן ולא תמיד מנוסחת בצורה עדינה), וזוהי הדרך המקצועית ביותר ללמוד עיצוב. כך לומדים בכל העולם וכך מתפתח מעצב בשל, שלא מתאהב בתוצאה הראשונה שיצאה מתחת ידו אלא לומד לעבור תהליך עבודה נכון.
גם אם מבאס מאוד כשקוטלים לך סקיצה שהשקעת בה - וזה מבאס, אין ספק - הרי שלרוב, כשאתה מגיע לתוצאה הסופית בהגשת סוף הסמסטר, אתה יודע שהמרצה צדק ושטוב שהגעת לתוצאה המשודרגת בזכות הביקורת שלו.

לענ"ד מה שחסר במכללות החרדיות הוא יותר ביקורתיות.
ביקורתיות של המרצה כלפי עבודות התלמידים, של התלמידים כלפי חבריהם (להיות מסוגל לדבר על היתרונות והחסרונות של העבודה של חברך לכיתה, מעבר ל"מדהים", "יפה", "מ-א-מם"), והכי חשוב - ביקורתיות של הסטודנט כלפי עבודתו הוא, ולא במובן האינטנסקטיבי של "לא אוהב את מה שיצא לי אבל לא יודע לשים את האצבע למה", אלא במובן של לדעת לנתח את העבודה שלך במונחים מקצועיים, וללמוד בעצמך איך לשפר אותה מתוך זה.

ביקורת, אגב, יכולה להיאמר בצורה נעימה, ובהחלט למדתי עם מרצים שידעו להעביר ביקורת מבלי להיגרר לפסים אישיים.

אה, ואני מצטרפת לעצתו החכמה של בר-אוריאן, להגיע לסיור באחד המוסדות הללו, ולו כדי לסגור את הפינה הזאת בנפש ולהבין למה בעייתי ביותר שתלמד שם.
 

ariels

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נעמה יקירתי,
גם אני עברתי "קטילות" כחלק מתהליך הלימוד, והן עיצבו אותי יותר מהכל.
דווקא מתוך זה אני כותבת את מה שכתבתי.

יש "קטילות" שמנתבות אותך להוציא מעצמך את המקסימום.
ומי שאין לו כוחות נפש לזה, אדרבה, ישאר בבינוניות.
אבל בבצלאל מה שקורה זה הרבה מעבר לזה
יש מגמתיות בקטילות, כדי ליצור איזשהו סגנון אחיד, שלפעמים מכריח את התלמיד לנטוש את הנטיה הטבעית שלו, והסגנון האישי שלו.
בתערוכת הגמר שם זה ממש בולט לעין, כשרוב העבודות הן ממש העתק של סגנון המרצים, ואחד של השני.
 

tzipi123

משתמש רשום
עיצוב גרפי
נכתב ע"י naamah;698419:
אתה בבעייה בעייתית ביותר.

כמי שלמדה עיצוב במכללה חילונית (אסכולה ז"ל), לא הייתי ממליצה על כך לגבר דתי, לא כל שכן חרדי, בשום פנים ואופן (ומחילה, אין לי מושג אודות מצבך המשפחתי, אבל אם אינך נשוי, אז על אחת כמה וכמה).


אתה ממש לא בעיה! זו הזכות שלך! הזכות של כולנו!
וזה גם מה שמייחד את העבודות שלך ושל טובים כמותך: מיצוי היכולת האישית
מה שמייצר עבודות מדהימות וייחודיות!
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י tzipi123;698514:
נכתב ע"י naamah;698419:
אתה בבעייה בעייתית ביותר.

כמי שלמדה עיצוב במכללה חילונית (אסכולה ז"ל), לא הייתי ממליצה על כך לגבר דתי, לא כל שכן חרדי, בשום פנים ואופן (ומחילה, אין לי מושג אודות מצבך המשפחתי, אבל אם אינך נשוי, אז על אחת כמה וכמה).


אתה ממש לא בעיה! זו הזכות שלך! הזכות של כולנו!
וזה גם מה שמייחד את העבודות שלך ושל טובים כמותך: מיצוי היכולת האישית
מה שמייצר עבודות מדהימות וייחודיות!

אני חושבת שהיה אפשר להבין מההקשר הכולל של ההודעה, למה התכוונתי במילה "בעייה".
לא צריך לקפוץ מכל דבר.
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י ariels;698505:
נעמה יקירתי,
גם אני עברתי "קטילות" כחלק מתהליך הלימוד, והן עיצבו אותי יותר מהכל.
דווקא מתוך זה אני כותבת את מה שכתבתי.

יש "קטילות" שמנתבות אותך להוציא מעצמך את המקסימום.
ומי שאין לו כוחות נפש לזה, אדרבה, ישאר בבינוניות.
אבל בבצלאל מה שקורה זה הרבה מעבר לזה
יש מגמתיות בקטילות, כדי ליצור איזשהו סגנון אחיד, שלפעמים מכריח את התלמיד לנטוש את הנטיה הטבעית שלו, והסגנון האישי שלו.
בתערוכת הגמר שם זה ממש בולט לעין, כשרוב העבודות הן ממש העתק של סגנון המרצים, ואחד של השני.

תראי,
לא למדתי בבצלאל (מנגד אינני יודעת אם את למדת שם. אם כן, אשמח מאוד לשמוע על חווייתך האישית שם).
נכון שיש שם בעיה של חיקוי של סגנונות, שבא לידי ביטוי בתערוכות הגמר, א-ב-ל:

א. לדעתי זו בעיה שהיא מנת חלקם של התלמידים החלשים יותר. התלמידים החזקים יותר בכל מחזור בד"כ מפתיעים עם דברים מקוריים משל עצמם ומפתחים סגנון ייחודי.
ב. מנסיוני עם מרצים שלימדו גם בבצלאל, המרצים לא מעודדים זאת בכלל. להפך.
ג. הבעיה הזו קיימת עשרות מונים במכללות המלמדות קורסים קצרים. ומבחינה מקצועית נטו, אני מעדיפה לראות חיקוי סגנון שהוא לפחות איכותי מבחינת טיפול בטיפוגרפיה, קומפוזיציה וכו'. ואין ספק שבזה, בצלאל אלופים וקשה מאוד להתחרות בהם.
ד. קשה להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר, מי שמובילים את השוק בארץ ויוצרים את כל המהלכים החדשים, המקוריים והמפתיעים במיתוג ועיצוב - מרביתם בוגרי בצלאל.

כל זה ללא קשר לרמה הרוחנית הבעייתית ביותר במוסד זה, ולכן כתבתי מפורשות שאני לא ממליצה ללמוד שם. אני למדתי במוסד הרבה פחות בעייתי, ואני אישה דתיה ולא גבר, וגם לי לא היה קל ולא הייתי ממליצה לכל אחד.

חשוב לי לציין שכל אמירותיי על איכות הלימוים בבצלאל לא באות אלא לחדד את ה"אפשי ואפשי, ומה אעשה" וכו'.
 

אייל אריאל

משתמש רשום
עיצוב גרפי
אלי היקר,
ללמוד במקום חילוני זו התמודדות רוחנית קשה. אבל ללמוד עיצוב במכללה חילונית לעיצוב, זו התמודדות קשה פי כמה וכמה.
אולי אתה בטח יודע, אבל יש קטע כזה אצל אומנים חילוניים ישראלים (בהכללה גסה כמובן, אך כחיקוי עלוב לאומנים אמריקאים מפורסמים), שהם נותנים כבוד ומרחב ליצריות, לתשוקות שונות ולזימה מכל גווניה - עד הגסים והמגעילים ביותר. שהרי באומנות כמו באומנות - הכל אפשרי.
זה לא פשוט להיות כמה שנים טובות עם אומנים יצירתיים (ואפילו מאוד) עם אופק מחשבה שונה ומגוון - כשרוח כמו הרוח הנ"ל מנשבת בנחת. והמצב לא נהיה יותר טוב...

תכלס', אתה יכול להתמודד עם למידה עצמית. וחוצמיזה, אתה יכול לקחת את הכסף ולהתמקד בשיעורים פרטיים אצל הטובים ביותר בארץ. תחפש אותם ותשקיע. בכל נושא - תעשה לך סדרת שיעורים.

יכול להיות במכללה מוכרת ובעלת שם לאומי אתה תזכה למקום מכובד בעולם הזה. אבל תנסה לחשוב גם על המשך הקריירה שלך אחרי אריכות ימים. שם מכבדים טוהר לב ונקיות הדעת.

אוהבך, על אף שאנחנו לא מכירים כל כך...
אייל.
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י אייל אריאל;698668:
אלי היקר,
ללמוד במקום חילוני זו התמודדות רוחנית קשה. אבל ללמוד עיצוב במכללה חילונית לעיצוב, זו התמודדות קשה פי כמה וכמה.
אולי אתה בטח יודע, אבל יש קטע כזה אצל אומנים חילוניים ישראלים (בהכללה גסה כמובן, אך כחיקוי עלוב לאומנים אמריקאים מפורסמים), שהם נותנים כבוד ומרחב ליצריות, לתשוקות שונות ולזימה מכל גווניה - עד הגסים והמגעילים ביותר. שהרי באומנות כמו באומנות - הכל אפשרי.
זה לא פשוט להיות כמה שנים טובות עם אומנים יצירתיים (ואפילו מאוד) עם אופק מחשבה שונה ומגוון - כשרוח כמו הרוח הנ"ל מנשבת בנחת. והמצב לא נהיה יותר טוב...

תכלס', אתה יכול להתמודד עם למידה עצמית. וחוצמיזה, אתה יכול לקחת את הכסף ולהתמקד בשיעורים פרטיים אצל הטובים ביותר בארץ. תחפש אותם ותשקיע. בכל נושא - תעשה לך סדרת שיעורים.

יכול להיות במכללה מוכרת ובעלת שם לאומי אתה תזכה למקום מכובד בעולם הזה. אבל תנסה לחשוב גם על המשך הקריירה שלך אחרי אריכות ימים. שם מכבדים טוהר לב ונקיות הדעת.

אוהבך, על אף שאנחנו לא מכירים כל כך...
אייל.

שיעורים פרטיים אצל מעצבים מובחרים זה רעיון מעולה.
הצעה נוספת - יש סיכוי לא רע שמעצב כדוגמת מאיר אשל, יסכים ללמד קורס לגברים חרדים שיתאגדו יחד, וכך התשלום יתחלק בין כולם. רק צריך למצוא מקום התכנסות מתאים.
 

ברק09

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
נכתב ע"י ariels;698505:
נעמה יקירתי,
גם אני עברתי "קטילות" כחלק מתהליך הלימוד, והן עיצבו אותי יותר מהכל.
דווקא מתוך זה אני כותבת את מה שכתבתי.

יש "קטילות" שמנתבות אותך להוציא מעצמך את המקסימום.
ומי שאין לו כוחות נפש לזה, אדרבה, ישאר בבינוניות.
אבל בבצלאל מה שקורה זה הרבה מעבר לזה
יש מגמתיות בקטילות, כדי ליצור איזשהו סגנון אחיד, שלפעמים מכריח את התלמיד לנטוש את הנטיה הטבעית שלו, והסגנון האישי שלו.
בתערוכת הגמר שם זה ממש בולט לעין, כשרוב העבודות הן ממש העתק של סגנון המרצים, ואחד של השני.
אשמח מאוד לדעת מאיפה הבאת את המידע הזה... מצטער, אבל בכל מקרה הוא לא נכון.
היתרון העצום שיש בלימודים במקום שכזה הוא 24 כיווני המחשבה הנוספים שתולים איתך את העבודות על הקיר לפני הביקורת. המרצים לא מלמדים הרבה. עיקר הלימוד הוא הביקורת, אך לוא דווקא הביקורת עצמה. אתה רואה את כיווני המחשבה השונים לאותו תרגיל והדבר פותח אצלך דרכי מחשבה שלא הכרת. לעצם העניין: במקום כזה יש דתיים, אבל זה לא שווה את זה. הלחץ הנפשי במקום שכזה הוא מספיק גדול גם בלי ההתמודדות עם העניין הרוחני.
 

ataraz

משתמש צעיר
קודם כל כל הכבוד לך שאתה רוצה להמשיך להתקדם וללמוד.
כי כמו שאמרו קודמי יש לך עבודות טובות מלאות בקומפוזיציה ובצבע ובראיה נכונה.
ובכל זאת אין השוואה ללימודי עיצוב.
אני אישית למדתי בסמינר הקיבוצים (עיצוב רב תחומי) והייתי הדתיה היחידה במחזור. ובאמת היה לי לפעמים לא פשוט וזה שהייתי אישה ולא גבר בהחלט הקל עלי ברוב הדברים (בעיקר מבחינת הצניעות)
אך, אין השוואה בין לפני סטודיו לעיצוב שבו אתה לומד מהביקורות של המרצים עליך ומהביקורות שנותנים לחברך לכיתה.
ובנוסף, הבריפים שנותנים הם לא בריפים שיש בתעשיה שהרבה יכולים להגיד שזה מנותק מהמציאות אבל אני אישית מצאתי בזה עניין ולמדתי המון על עצמי.

אף אחד לא יכול להגיד במקומך מה יהיה טוב בשבילך. וכמה אתה תוכל לשמור על עצמך. אני אומרת שזה יהיה קשה בעיקר כי אתה גבר ואולי כדאי לשקול לנסות לעשות רק שיעורי סטודיו (כי בהיסטוריה של העיצוב והאמנות תהיה לך ממש בעיה).

וכן, הרעיון של לנסות ללמוד בסטודיו אצל מעצב זה אולי הרעיון הכי טוב ואפשרי שנתנו כאן.

בנוסף, קצת קשה לי עם כל ההשמצות הכוללניות שיש על המוסדות ציבור החילוניים.
אל תשכחו שכשלומדים לתואר יש הרבה קורסים והרבה מרצים ויש מרצים כאלו ויש מרצים כאלו. ולכל אחד השיטת לימוד שלו. אני לא יכולה להגיד על בצלאל ושנקר כי לא למדתי שם אבל במקום שבו אני למדתי כיבדו והעריכו אותי בגלל הדת .
ועוד נקודונת קטנה, עבודת הגמר שלי עסקה בתפילת שחרית ולשמוע מרצים ואנשים שלא יודעים מה זה סידור מתחברים לזה ברמה כזו גבוהה העלה בי ממש הרגשת שליחות:)

בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה
 

naamah

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י ataraz;698736:
קודם כל כל הכבוד לך שאתה רוצה להמשיך להתקדם וללמוד.
כי כמו שאמרו קודמי יש לך עבודות טובות מלאות בקומפוזיציה ובצבע ובראיה נכונה.
ובכל זאת אין השוואה ללימודי עיצוב.
אני אישית למדתי בסמינר הקיבוצים (עיצוב רב תחומי) והייתי הדתיה היחידה במחזור. ובאמת היה לי לפעמים לא פשוט וזה שהייתי אישה ולא גבר בהחלט הקל עלי ברוב הדברים (בעיקר מבחינת הצניעות)
אך, אין השוואה בין לפני סטודיו לעיצוב שבו אתה לומד מהביקורות של המרצים עליך ומהביקורות שנותנים לחברך לכיתה.
ובנוסף, הבריפים שנותנים הם לא בריפים שיש בתעשיה שהרבה יכולים להגיד שזה מנותק מהמציאות אבל אני אישית מצאתי בזה עניין ולמדתי המון על עצמי.

אף אחד לא יכול להגיד במקומך מה יהיה טוב בשבילך. וכמה אתה תוכל לשמור על עצמך. אני אומרת שזה יהיה קשה בעיקר כי אתה גבר ואולי כדאי לשקול לנסות לעשות רק שיעורי סטודיו (כי בהיסטוריה של העיצוב והאמנות תהיה לך ממש בעיה).

וכן, הרעיון של לנסות ללמוד בסטודיו אצל מעצב זה אולי הרעיון הכי טוב ואפשרי שנתנו כאן.

בנוסף, קצת קשה לי עם כל ההשמצות הכוללניות שיש על המוסדות ציבור החילוניים.
אל תשכחו שכשלומדים לתואר יש הרבה קורסים והרבה מרצים ויש מרצים כאלו ויש מרצים כאלו. ולכל אחד השיטת לימוד שלו. אני לא יכולה להגיד על בצלאל ושנקר כי לא למדתי שם אבל במקום שבו אני למדתי כיבדו והעריכו אותי בגלל הדת .
ועוד נקודונת קטנה, עבודת הגמר שלי עסקה בתפילת שחרית ולשמוע מרצים ואנשים שלא יודעים מה זה סידור מתחברים לזה ברמה כזו גבוהה העלה בי ממש הרגשת שליחות:)

בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה

גם בשיעורים מעשיים יש בעיה.
תלמידים שמביאים עבודות לא צנועות, תלמידות שלבושות לא צנוע, כל האווירה החברתית שנכנסת גם לתוך הכיתה (גם אם נניח שאתה מתבדל מכולם ובהפסקות יושב ואוכל את הסנדביץ' שלך בדד, שזה די קשה כשמדובר על כיתה קטנה ואינטימית).
וגם שיעורי רישום מודליסטית שהם חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים (אני פשוט הברזתי) ודברים נוספים.
אצלי היו גם דברים שמאוד הפריעו לי מבחינה פוליטית, לא רק רוחנית. זה היה מעוז שמאלני להחריד, הימים ימי הגירוש מגוש קטיף, ואנוכי מתנחלת יחידה...

כן, גם אותי כיבדו והעריכו והרגשתי תחושת שליחות.
אבל אני אישה ולא גבר, ובאתי כנשואה. כרווקה לא הייתי מעיזה.
 

אוהב0ישראל

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
ל - ATARAZ
במקומות הנחשבים ביותר כמו בצלאל ושנקר - אתה לא נחשב. והאמונות הפרטיות שלך לא נחשבות.
במקומות האחרים, אם אתה כשרון שיהיה חבל להם לוותר עליך - יתגמשו יותר לקראתך, אבל כמובן לכל דבר ולכל קורס/שיעור יש את הגבול שלו.
אני אומר מניסיון, למדתי ציור, לפני עשרים שנה, במשך כמה שנים (4 שנים אצל אותה מורה) אצל בוגרת בצלאל, ציירת מוערכת ויותר מכך - שייודעת להנחיל את האמנות הלאה. כיון שהלימודים היו במתכונת מצומצמת של עד 10-12 מציירים בשנה, והיה חשוב להם לא לאבד אותי (הייתי אז כיפה סרוגה), התגמשו מאוד לקראתי.
אבל המורה כבר אז אמרה לי שאם הייתי רוצה ללמוד בבצלאל (מה שלא רציתי:), לא היו הולכים לקראתי בצעד אחד קטן.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה