להצטמצם בחתונות- לא פיתרון קסם!

[ספרא וסייפא]

כל ציבור מורכב מבודדים.
כל השינויים והמהפכות התחילו מבודדים שהשמיעו דעתם ברמה.

המיתווים הציבוריים חשובים והכרחיים, אבל הם בלי מודע, מחזקים את הבעיה השורשית.
- הצורך להיות כמו. ההסחפות אחר ה'כולם'.
במקום להיות מה שאני צריך ויכול.
מה שעושים בין היתר בקורסי כלכלה, כפי שציינתם.

ברור לכולנו שלא ניתן לשרש את העדריות.
בואו נחיה עם זה, ולא נדבר על שינוי שאינו מציאותי.
המתווים הציבוריים מחזקים במודע את הבעיה אם היא מנסה להתמודד עמה,
מי שקורא להתנהלות פרטית של כל אחד לפי יכולתו - מנציח את הבעיות הקיימות בעדריות, מהסיבה הפשוטה שאין ביד הציבור לעקור את העדריות.

 

[ספרא וסייפא]

ובאופן כללי, אני לא מסכים לטענה של 'כולם היו רוצים לחתן באולם של בית הכנסת, וברור שאף אחד לא מוכן להוציא עשרות אלפי שקלים בשביל נראות, אלא שכולם חוששים מכולם'. במגזר הליטאי, אנשים מוכנים להתחייב על מאות אלפי שקלים, רק בשביל שיהיו להם חתנים 'חשובים', מהישיבות המיוחסות. גם כאשר אפשר להשיג חתן ב-300 400 אלף ש"ח, הם מוכנים להתחייב על 700-800. האם גם כאן תאמרו 'לא יתכן שאנשים יתחייבו על מאות אלפי שקלים רק בשביל שכולם יעשו 'פששש' על החתן החשוב שהם קיבלו'?!

לוקחים חתנים תלמידי חכמים בשביל נראות?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!??!?!?!?!?!??!?!?!?!?!
מי שמשלם על חתנים - לא משלם על חתן מישיבה מסויימת, אלא על חתן תלמיד חכם. מקום לימודו מראה על רמת לימודו.

 

[יענקף]

וסוויצ' כזה אין ציבור או חברה שיכולים להסוויצ',
פשוט כי אי אפשר להתערב לאדם בצלחת.

כמה מדויק. אי אפשר להתערב לאדם בצלחת, ולא באולם שבו הוא עורך את החתונה, ולא בתכשיטים אותם הוא נותן.

לוקחים חתנים תלמידי חכמים בשביל נראות?!?!?!?!?!??!?!?!?!?!??!?!?!?!?!??!?!?!?!?!
מי שמשלם על חתנים - לא משלם על חתן מישיבה מסויימת, אלא על חתן תלמיד חכם. מקום לימודו מראה על רמת לימודו.

ברור. חלילה. לוקחים חתנים רק בגלל שהם תלמידי חכמים, ומחתנים באולם יוקרתי ומלכותי רק בגלל ש'חתן דומה למלך', ו'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול'. והסבים הרי באים לבקר בחופה, וצריך מקום יוקרתי כדי לכבד אותם.

 

[ספרא וסייפא]

אתם לא מכירים את האמירות נוסח,
"חסכנו כאן, לפחות נשקיע כאן"
"ויתרנו על X, לפחות נקבל את Y"
"אם קטן, שיהיה אבל טופ"

ודוגמא מעשית מהשטח. מהתקנות.
באחת החסידויות קבעו תקנות בנוגע למספר התכשיטים.
אין לי מושג מה בדיוק התקנות, אבל לא אשכח משפט של ידידה מאותה חסידות, בנידון:
"אם יש הגבלה במספר התכשיטים, אז משקיעים בהם הרבה יותר, שכל תכשיט יהיה תכשיט"
ואז, מה הועילו חכמים בתקנתם???

זה טבע אנוש, לפצות את עצמו על 'חסרים'
ולכן,
אם יש איזה שהוא גזר,
כדוגמת ההתנהלות של צאנז, כפי שהובא כאן,
יש תקוה שאנשים אכן יחסכו, ולא יפצו את עצמם במקומות אחרים.

ברור שצריך גזרים.

ועדיין,
כל האמירה של "חסכנו כאן, לפחות נשקיע כאן" נובעת מ'מה יאמרו'.
היא מצויה היכן שעושים 'תקנות', שם יש ציות. אך הרצון שלהם נמצא עדיין בצורך להיראות מהשורה הראשונה.
ברגע שמשנים את תפיסת החתונות ונותנים לבן אדם שמבזבז יותר מהנורמה החדשה להרגיש שהוא יוצא פיסטוק,
התוצאה היא רצון אמיתי לא לבזבז. ולא ציות.

 

[יענקף]

ברגע שמשנים את תפיסת החתונות ונותנים לבן אדם שמבזבז יותר מהנורמה החדשה להרגיש שהוא יוצא פיסטוק,
התוצאה היא רצון אמיתי לא לבזבז. ולא ציות.

איך תתן לבן אדם תחושה שהוא יוצא פיסטוק?
גם כיום מקובל בציבור הקלאסי לחתן באולמות סטנדרטיים כמו ארמונות חן, היכלי מלכות ותמיר, ועדיין יש כאלו שמחתנים בכתר הרימון ובנאות ירושלים, ואני לא רואה שהם מרגישים ש'יצאו פיסטוק'.

 

[ספרא וסייפא]

ברור. חלילה. לוקחים חתנים רק בגלל שהם תלמידי חכמים, ומחתנים באולם יוקרתי ומלכותי רק בגלל ש'חתן דומה למלך', ו'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול'. והסבים הרי באים לבקר בחופה, וצריך מקום יוקרתי כדי לכבד אותם.

אמרת את ההבדל.
אין שום השוואה בין הרצון לקחת חתן ת"ח ולשלם עליו (שזה נושא נפרד לדיון)
לבין 'רצון' (או אילוץ) לערוך חתונת ענק מכיון שזו המוסכמה לפיה כולנו מחתנים.

 

[פרפר סגול]

הכורח הוא אבי ההמצאה
ורק כורח הקורונה,
יוכל, אולי לשנות את המצב...

 

[yudit10]

@Ruty Kepler קודם כל תודה שבאת
אני כל הזמן רואה שאת מזדהה עם @MACHAK והיה לי נורא מעניין לשמוע את דעתך.
אז אני שמחה שבאת.


ובכן
ראשית כל צפירת הרגעה.
אני לא הולכת להפריע לשום מהלך פנטסטי ודרמטי שכל בני ה35 מנסים להוביל.
ההיפך הוא הנכון,
אני אכבד ואעודד.

ואם גיסי יחליט שבחתונת בנו בכורו,
לא יהיה מקום לבני הדודים הראשונים של החתן,
אזי ילדי ישארו בבית,
אע"פ שהם מאוד מתרגשים מהחתונה הראשונה במשפחה.

ויהודית, על כל מה שכתבת, ענו לך.
כתבת שוב את אותו דבר, וענו לך אותו דבר:

שחלקנו מצטמצמים כבר היום (בני ה-30-35) וחוסכים כבר היום. (ועדיין מעדיפים לחתן בחתונות חסכוניות).
וחלקנו מעדיפים בהחלט לחיות היום לפי יכולתנו, ולחתן בצמצום.

שורה אחרונה: כל בני ה-35, גם אלו שחוסכים היום, וגם אלו שלא, רוצים חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

הטענה שלך 'אתם זורקים את הצמצום על האחרים', לא ברורה. אנחנו מדברים בדיוק על עצמנו, בעוד 6-7 שנים, שנשמח מאד בחתונה קטנה. (בדיוק כמו שאנחנו עורכים בריתות ובר מצוות מינימליות! מה ההבדל?)

ובכן,
יש שאלה אחת שעדיין לא הצליחו לענות לי לאורך כל 18 עמודי האשכול.
אולי תצליחי לפקוח את עיני,

הרי ברור לכולנו שאנחנו לא מדברים על בני ה50, שהם נפלו עמוק לתוך הבור בעיניים עצומות (זו לא דעתי, אבל דעת רוב האנשים פה)

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

מה קרה להם כשהם הגיעו לגיל הבינה?
איך יתכן שלא נפלה עליהם רוח החיסכון מלמעלה והם החלו לערוך חתונות חסכניות?!

 

[יענקף]

אמרת את ההבדל.
אין שום השוואה בין הרצון לקחת חתן ת"ח ולשלם עליו (שזה נושא נפרד לדיון)
לבין 'רצון' (או אילוץ) לערוך חתונת ענק מכיון שזו המוסכמה לפיה כולנו מחתנים.

אמרתי את ההשוואה, לא את ההבדל.
יש אולי כאלו שבשביל חתנים תלמידי חכמים מוכנים להוציא מאות אלפי שקלים, למרות שאם ישאלו כל פוסק שהוא, אסור להוציא על ה'עניין' הזה יותר מחומש ממונם, אבל הרוב - לדעתי - עושה את זה משיקולי נראות. 'איך אני אראה אם אקח בחור ממחסה לשפנים'?

 

[ספרא וסייפא]

איך תתן לבן אדם תחושה שהוא יוצא פיסטוק?
גם כיום מקובל בציבור הקלאסי לחתן באולמות סטנדרטיים כמו ארמונות חן, היכלי מלכות ותמיר, ועדיין יש כאלו שמחתנים בכתר הרימון ובנאות ירושלים, ואני לא רואה שהם מרגישים ש'יצאו פיסטוק'.

ב"ה שהגענו עד לפה. יש דרך קלה מאוד לגרום תחושה כזאת. תסכים איתי שלא צריך לגלות הכל מיד.

הבעיה היותר קשה היא איך משכנעים את הרווקים לרעיונות האלו. שם טמון המוקש הרציני.

 

[ספרא וסייפא]

ובכן,
יש שאלה אחת שעדיין לא הצליחו לענות לי לאורך כל 18 עמודי האשכול.
אולי תצליחי לפקוח את עיני,

הרי ברור לכולנו שאנחנו לא מדברים על בני ה50, שהם נפלו עמוק לתוך הבור בעיניים עצומות (זו לא דעתי, אבל דעת רוב האנשים פה)

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

מה קרה להם כשהם הגיעו לגיל הבינה?
איך יתכן שלא נפלה עליהם רוח החיסכון מלמעלה והם החלו לערוך חתונות חסכניות?!

אחדש לכם - הם עדיין רוצים.
בום!

הם אינם יכולים.
כי הציבור יותר חזק מהרצון האישי של כולנו.
והציבור לא מקבל כאלו שחורגים מהנורמה.
בפרט בחתונה שתמיד יש צד שני שלא הולך עם כל קריזה של המחותן.

שינוי שיגיע בעדריות - הוא ישנה את הכל.

 

[GRN]

אחדש לכם - הם עדיין רוצים.
בום!

הם אינם יכולים.
כי הציבור יותר חזק מהרצון האישי של כולנו.
והציבור לא מקבל כאלו שחורגים מהנורמה.
בפרט בחתונה שתמיד יש צד שני שלא הולך עם כל קריזה של המחותן.

שינוי שיגיע בעדריות - הוא ישנה את הכל.

האמת שזה ממש עצוב לקרוא את זה.

 

[Ruty Kepler]

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

מה קרה להם כשהם הגיעו לגיל הבינה?
איך יתכן שלא נפלה עליהם רוח החיסכון מלמעלה והם החלו לערוך חתונות חסכניות?!

כל עוד המקובלות החברתית קיימת, בני ה-40 לא רוצים לפגוע בבתם הכלה, שרוצה להיות כמו כולן.
ברגע שתהיה מסה של משפחות שלא מחתנות כך, זו כבר לא תהיה הרגשה רעה לכלה או לחתן. כי גם חתונה קטנה יותר, או במתכונת חסכונית יותר, תהיה מקובלת ומובנת.

זה הסיפור של תקנות, על רגל אחת.

כמו שבבת מצווה, אצלנו ב"ה לא מקובל לערוך חגיגות באולם, ולכן הבנות שלנו מאושרות גם עם מסיבה ביתית קטנטנה. אם היה מקובל לערוך נשפי פאר לכל בת מצווה, הרבה אמהות היו נתקעות. לא רוצות להוציא כסף לשווא, אבל גם לא רוצות לבייש את בתן מול חברותיה.
במצב כזה הפתרון לפעמים הוא תקנות, שיביאו את הכמות הראשונית של האנשים שצריך בשביל לחולל שינוי, ואח"כ הוא כבר מתגלגל מעצמו.

 

[yudit10]

וכן, הגיוני שאשה בזמננו רוצה ויכולה לקנות בוגבו ולטוס כל שנתיים לחו"ל, ועושה את זה, ובמקביל היא לא מעוניינת לבזבז כסף על חתונה גדולה.
ההבדל - מהבוגבו והטיסות היא נהנית. מהחתונה הגדולה היא לא נהנית.

למרות המאמצים השכליים שהשקעתי בקריאת האשכול, לא הבנתי מה הבעיה בזה.

תסלחי לי
אבל לא אני לא יכולה להתאפק מלתאר לך את התיאור הבא.

שוחחתי עם נערונת חמודה, שהיא בת להורים בדיוק כפי שאת מתארת.
אולי תתפלאי לשמוע, אבל ברור לה שהדבר הראשון שהיא עושה אחרי החתונה,
זה לטוס לחופשה זוגית עם בעלה.
כן, הדבר הזה שאני אולי חולמת לעשות בתור חגיגות העשור, ולא בטוח שאגשים,
לה ברור שהיא עושה את זה בעוד חצי שנה.

ובכן אותה נערונת נחמדה, עם השעון והתיק הממותג,
זה הרי ברור שכשהמחותנת שלה תגיד לה שהיא תקנה לה שעון מותג,
היא תענה ברוב חינוך: רוב תודות, באמת תודה רבה.

וכשאמא שלה תגיד לה שהיא תקנה לה פיאה ב-6000 ש"ח
היא אפילו לא תרמז בעדינות שכל החברות שלה קונות פיאה ב12,000 ש"ח
אלא תהנהן ברוב חינוך ומידות ותגיד: רוב תודות אמא היקרה, באמת הפיאה של ה6000 שלי הולמת אותי מצוין.

וכשהם יגיעו לרכוש את הבגדים לשבע ברכות
היא תגיד ברוב חינוך ומידות לאמא: אמא, 20 שנה קנית לי בגדים יקרים וטובים.
עכישו לכבוד השבע ברכות ובגלל החינוך הטוב שנתתם לי, בואי נקנה עודפים מהחנויות הפשוטות...

ובואו, רוב מוחלט של המחתנות שראיתי, השקיעו בכלה ובבגדיה הרבה יותר ממה שהשקיעו בעצמן. עוד לא ראיתי את המחתנת שלבשה בגדי פאר והותירה את בתה הכלה עם שמלת גמח זנוחה ופאה זולה.

המשפט הזה עומד בסתירה מוחלטת למשפט שכתבת כאן:

(חוץ מהעניין שלפעמים אשה מבוגרת צריכה יותר להשקיע, בעוד כלה צעירה תיראה נהדר גם עם פאת קייט ב-6000).

באמת,
כל המחותנות קונות לכלות שלהן פיאה יקרה יותר ממה שהן קונות לעצמן,
ולכן אם הן קונות לעצמן פיאה יקרה,
שלא תשגינה באשליות שלכלה שלהן הן תקנינה פיאה זולה.

 

[ארבע]

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

מה קרה להם כשהם הגיעו לגיל הבינה?
איך יתכן שלא נפלה עליהם רוח החיסכון מלמעלה והם החלו לערוך חתונות חסכניות?!

יש לי השערה, והיא אפילו מאששת את טענתך באשכול (:
בחמש השנים שחלפו מגיל 35, בו המחותנים לעתיד הצהירו בלהט על כוונותיהם, ועד גיל 40 בו עמדו לחתן, הם לא הצליחו לסגל לצאצאיהם את החינוך ללכת לפי האינדוידואל המתאים להם, כ"א בפני עצמו.

נערה בגיל 15 שקבוצת השווים היא כל עולמה - אם מגיל צעיר מאד לא נתנו לה יסודות לעצמאות, המצב רק ילך ויחריף אצלה עד גיל 18 ו-20. וגם אם היא כן תרצה להיות חריגה ובולטת, נון קונפורמיסטית, לרוב זה לא יהיה בקטע סגפני. היא תרצה להיות 'יותר' במחוצנות גשמית.

עכשיו לכי קחי נערה כזו, שרוצה שמלת כלה מהסלון הכי יוקרתי, ולא מתפשרת על שום פיפס בנראות, ותסדרי לה חתונה חריגה או מקוצצת - היא לא תבלע את זה ולא תאפשר.

ההורים נופלים קרבן לחינוכם הם.

אני לא יודעת אם אני צודקת, הנ"ל רק פרי מחשבה שלי בעקבות שיחות עם בנות משפחה שהן אמהות לבנות בוגרות, ומספרות לי על הלחץ החברתי והתחרותיות בתחום המותגים והלבוש. והכל במוסדות שנחשבים מעולים.

 

[דעת]

האמת שזה ממש עצוב לקרוא את זה.

יותר עצוב לראות לפגוש את זה מקרוב
ועוד יותר עצוב לחוות את זה....
אבל זו המציאות.

 

[כוכב103]

אני לא יודעת אם אני צודקת, הנ"ל רק פרי מחשבה שלי בעקבות שיחות עם בנות משפחה שהן אמהות לבנות בוגרות, ומספרות לי על הלחץ החברתי והתחרותיות בתחום המותגים והלבוש. והכל במוסדות שנחשבים מעולים.

וזה בדיוק הענין
ברגע שנקודת התחרות תזוז שמאלה זה לא יהיה חריג
זה יהיה נורמה.

 

[ELFISH]

@Ruty Kepler קודם כל תודה שבאת
אני כל הזמן רואה שאת מזדהה עם @MACHAK

ובכן,
יש שאלה אחת שעדיין לא הצליחו לענות לי לאורך כל 18 עמודי האשכול.
אולי תצליחי לפקוח את עיני,

הרי ברור לכולנו שאנחנו לא מדברים על בני ה50, שהם נפלו עמוק לתוך הבור בעיניים עצומות (זו לא דעתי, אבל דעת רוב האנשים פה)

אבל מה קורה עם בני ה-40?

הרי הם טענו לפני 5 שנים את כל אותן טענות שאתם משמיעים כאן,
הם מאוד מאוד מאוד רצו חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.

הם עושים חתונה המונית כי ארמונות והיכלי וולף/ חן/מונדיאל/ פרידמן מחייבים מינימום של 300 מנות. אז מה, ישלמו סתם? אז הולכים על המינימום, ומזמינים את כולם. אין לך באמת מושג כמה עלו הבגדים והצלם והתסרוקות, נכון? ואם תראי את כסא הכלה בחתונות האלה הם מאד מאד פשוטים. 500-700 שקלים.

כרגע המינימום של חתונה הכי זולה מגיע לכ25,000 ש"ח גם למי שהיה רוצה חתונה קטנה יותר. אם תהיה אפשרות להפחית מנות ולהקטין אולמות, הם פשוט יעשו את זה.

 

[yudit10]

אחדש לכם - הם עדיין רוצים.
בום!

הם אינם יכולים.
כי הציבור יותר חזק מהרצון האישי של כולנו.
והציבור לא מקבל כאלו שחורגים מהנורמה.
בפרט בחתונה שתמיד יש צד שני שלא הולך עם כל קריזה של המחותן.

שינוי שיגיע בעדריות - הוא ישנה את הכל.

תראו,
אני חווה פה באשכול הרבה זלזול מהרבה ניקים
שבטוחים שאני כותבת מחוסר ידיעה מכיוון שאני צעירה.

אין לי בעיה עם זה

ואכתוב שוב שאין לי שום בעיה שתערכו שינוי דרסטי, ואפילו אשמח.

אבל את כל מה שאני כותבת
אני כותבת מתוך התבוננות בתופעה שקורית לי מול העיניים.

אני יושבת מדי שבוע ביחד עם כל הדודות בסעודה שלישית (בתקופות טרום קורונה)

לפני עשור,
זה היה אחת מול 6.
אחת שטענה שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לצמצם חתונות לגודל קטן, ו-6 שלא הפסיקו לטעון נגד החתונות המבוזבזות.

ככל שחולף הזמן
עוד ועוד דודות עוברת לצד השני

היום זה כבר עומד ב-2 בלבד שטוענות בתוקף שהן רוצות מאוד מאוד חתונה חסכונית.
כל השאר כבר לא מדברות כך בכלל.


הן כבר חיתנו,
וראו בעיניים שלהם שקשה מאוד עד בלתי אפשרי לצמצם את היקף החתונה.
אפשר לחסוך בצלם, בתזמורת, בעוד הרבה דברים
היקף החתונה זה דבר מאוד מאוד קשה.
הדבר היחיד שהם היו רוצים
זה שבעלי האולמות יסכימו לתת 250 מנות.


יכולתי לחשוב שזו תופעה נדירה,
אבל הנה מול עיני
היינו אתמול 9 גיסים וגיסות שכולם רצו מאוד מאוד חתונות חסכוניות.
לאחרונה אירס גיסי את הנכד הבכור
ופתאום הוא כבר מאוד רוצה את כל המשפחה חוגגת את שמחתו
והוא מסביר לנו ברוב טעם איך אין לו שום אפשרות להגיע לפחות מ300 מנות.

אולי אחד מחברי הפורום הנכבדים מתכבד להזכיר לו שרק אתמול הוא מאוד מאוד מאוד מאוד רצה חתונה חסכונית?!

 

[nori]

ב"ה שהגענו עד לפה. יש דרך קלה מאוד לגרום תחושה כזאת. תסכים איתי שלא צריך לגלות הכל מיד.

הבעיה היותר קשה היא איך משכנעים את הרווקים לרעיונות האלו. שם טמון המוקש הרציני.

קדם כל תכבד אותם.
פחות או יותר היו פה די תמימי דעים ש40 מנות לחברים וחברות החתן והכלה הם הראשונות שצריך להוריד.
ואני חושבת 20 מנות לבן אדם שמתחתן זה הרבה??? חברות שהן כל העולם בגיל הזה, קולגות בעבודה, שכנות שגדלו איתם מגיל 0. צ'יק צ'ק גרשתם אותם למקום של תבואו כשצריכים אתכם (לרקוד), חוץ מזה הנוכחות שלכם מיותרת (בלי לתת את הדעת למי היא מיותרת)
ההסכמה הזו בעיני מוכיחה שלא מכבדים מספיק את הצרכים שלהם וזה יחזור אל המבוגרים כבומרנג כי הם לא יכבדו את הצורך של ההורים שלהם לחסוך (ואולי בבחינת בעל המאה הוא בעל הדעה)
לדעתי אחרי שיובן שהם גורם דרמטי במשואה והם שותפים לדיונים בצמצומים אפשר יהיה להגיע יחד איתם לתובנות מרחיקות לכת לגבי איך תראה החתונה. (אבל זה גם תלוי איך ולמה חנכת אותם, באיזה חברה שמת אותם ועוד כמה דברים. כלומר יש פה גם רכיב של לאכול את מה שבשלו....)