אנחנו מתווכחים על זה לאורך כל האשכול
לגמרי. נראה לי עוד לא היה אשכול בפרוג, של 18 עמודים שככה חזרו על עצמם...
ויהודית, על כל מה שכתבת, ענו לך.
כתבת שוב את אותו דבר, וענו לך אותו דבר:
שחלקנו מצטמצמים כבר היום (בני ה-30-35) וחוסכים כבר היום. (ועדיין מעדיפים לחתן בחתונות חסכוניות).
וחלקנו מעדיפים בהחלט לחיות היום לפי יכולתנו, ולחתן בצמצום.
שורה אחרונה: כל בני ה-35, גם אלו שחוסכים היום, וגם אלו שלא, רוצים חתונות חסכוניות. נ ק ו ד ה.
הטענה שלך 'אתם זורקים את הצמצום על האחרים', לא ברורה. אנחנו מדברים
בדיוק על עצמנו, בעוד 6-7 שנים, שנשמח
מאד בחתונה קטנה. (בדיוק כמו שאנחנו עורכים בריתות ובר מצוות מינימליות! מה ההבדל?)
וכן, הגיוני שאשה בזמננו רוצה ויכולה לקנות בוגבו ולטוס כל שנתיים לחו"ל, ועושה את זה, ובמקביל היא לא מעוניינת לבזבז כסף על חתונה גדולה.
ההבדל - מהבוגבו והטיסות היא נהנית. מהחתונה הגדולה היא לא נהנית.
למרות המאמצים השכליים שהשקעתי בקריאת האשכול, לא הבנתי מה הבעיה בזה.
והטענה שלך, למה לעצמה האשה קונה פאות ב-10 ולכלה היא רוצה לקנות ב-7:
גם זה זכותה של המחתנת. הכסף הוא של ההורים והם מחליטים מה ולמי לקנות. כשהכלה החמודה תעבוד על השקל הראשון שלה, היא תוכל לשקול אם היא רוצה לבזבז 10,000 כאלה על פאה. עד אז, שתגיד תודה על מה שקונים לה.
(חוץ מהעניין שלפעמים אשה מבוגרת צריכה יותר להשקיע, בעוד כלה צעירה תיראה נהדר גם עם פאת קייט ב-6000).
ובואו, רוב מוחלט של המחתנות שראיתי, השקיעו בכלה ובבגדיה הרבה יותר ממה שהשקיעו בעצמן. עוד לא ראיתי את המחתנת שלבשה בגדי פאר והותירה את בתה הכלה עם שמלת גמח זנוחה ופאה זולה.