שיתוף - לביקורת כל זמן שהנר דולק אפשר לסבן

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
"חבר'ה, אפשר קצת שקט? לא הזמנתי אתכם לכאן באמצע יום עבודה בשביל לאכול בורקסים". דפק הבוס על השולחן.
"אתם יודעים שהמפעל בקשיים. מחיר חומרי הגלם עלה, אין מספיק מכירות. אם אתם לא רוצים למצוא את עצמכם ברחוב, אני מבקש מכל אחד להביא לי עכשיו רעיון איך אפשר להגדיל את המכירות ולהגביר ביקוש בתחום שלנו. איך אפשר לגרום לאנשים לקנות יותר נרות".

מוישה שלייקס קפץ ראשון. "תראה, הרי הרבה נשים מדליקות נרות לפי מספר הילדים. אם נעלה קמפיין גדול לעידוד הילודה, זה ישתלם לנו מאד בטווח הארוך".
דודו הג'ינג'י חשב כמה רגעים ואז אמר "אפשר לעשות ההיפך, להעלות קמפיין לא לטפל בזקנים וחולים. ואז הצאצאים ידליקו נרות לעילוי נשמת כל הזקנים שימותו".
חזקי משקפי-מגדלת אמר "אפשר לעשות קמפיין על חיסכון בחשמל. שאנשים ידליקו נרות במקום חשמל".

אחרי שנפסלו כל הרעיונות הגאוניים, צצה ההברקה לבנצי המפוזר. "נמציא סגולה חדשה! סגולה שכוללת להדליק הרבה נרות. שבע נרות. לא, עשר. אפילו שלוש עשרה. יודעים מה? שמונה עשרה".
"בוא. אל תעוף. שמונה עשרה זה יותר מדי".
"שום דבר. תביאו שם של איזה צדיק. רבי מאיר בעל הנס"
"יש כבר סגולה על שמו".
"רבי חיים פלאג'י".
"שחוק".
"טוב נמצא מישהו חדש. הסבא מקלם, הסבא משפולי, הצדיק מיבניאל, הצדיק מכפר אזר".
"זה לא הצדיק, זה המפוזר".
"וזה שהוא מפוזר זה אומר שהוא לא צדיק?! טוב נו. יוסלה קמצן קדוש, יצחק אלחנן שמאלה, ננס הקצב, רבי יוחנן הסנדלר, רבי מתיא בן חרש, לא חסרים צדיקים. יאללה הלכנו על זה. תתחילו להפיץ ברשת".
"אבל אנשים לא יאמינו לסתם סגולה שמסתובבת ברשת בלי שום מקור. הם לא יאכלו את זה"
"יזללו את זה".
"ומה עם תקציב פרסום?"
סיבוב וחצי בגלגל השיניים במוחו של בנצי הנפיק את הפיתרון. "לא צריך שקל. רק תוסיפו לסגולה את אלמנט ה'הבטחתי לפרסם'".
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אילו הייתי שם, הייתי מציע לחגוג את חנוכה פעם ברבעון, ולהחמיר כשיטת בית שמאי (פוחת והולך) ובית הלל (מוסיף והולך) גם יחד בשתי חנוכיות נפרדות.
אבל לא הייתי שם כי הייתי בבית, עסוק בלהדליק נרות בבית לעילוי נשמת הצדיק יהושע הפרוע זי"ע.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
זה טוב. לא יודעת כמה במציאות הציבור טיפש, אבל בתור קטע סאטירה הפרדוקס מצוין.

אני מנסה לחשוב לי מה יש בכתיבה הזו, שגורמת למהירות הבלתי אחידה להיות נסלחת ואפילו חיובית. איך זה שכשכותב אחר משנה קצב בכל פסקה זה צורם לקריאה, ואילו כאן זה זורם ואפילו כמעט מתבקש?

פסקה 1: קריינות בסוף ציטוט. פועל, נושא, נשוא.
פסקה 2: ציטוט בלבד.
פסקה 3: קריינות בתחילת ציטוט. נושא, פועל.
פסקה 4: קריינות בתחילת ציטוט. נושא, תיאור, פועל, תיאור, פועל נוסף. אין פיסוק.

וכן הלאה. קצב בלתי אחיד בעליל, אבל משום מה זה זורם.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
האם זהו מקור ההשראה?
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זה טוב. לא יודעת כמה במציאות הציבור טיפש, אבל בתור קטע סאטירה הפרדוקס מצוין.

אני מנסה לחשוב לי מה יש בכתיבה הזו, שגורמת למהירות הבלתי אחידה להיות נסלחת ואפילו חיובית. איך זה שכשכותב אחר משנה קצב בכל פסקה זה צורם לקריאה, ואילו כאן זה זורם ואפילו כמעט מתבקש?

פסקה 1: קריינות בסוף ציטוט. פועל, נושא, נשוא.
פסקה 2: ציטוט בלבד.
פסקה 3: קריינות בתחילת ציטוט. נושא, פועל.
פסקה 4: קריינות בתחילת ציטוט. נושא, תיאור, פועל, תיאור, פועל נוסף. אין פיסוק.

וכן הלאה. קצב בלתי אחיד בעליל, אבל משום מה זה זורם.

נראה לי שהבנתי...

אבל למה צריך קצה אחיד בשביל שיהיה כתוב כמו שצריך.
כשאני מספר סיפור לילדים שלי, מעולם אני לא טורח לבדוק האם דאגתי לשלב פועל אחרי כל ציטוט.
 

שלמה שקד

יוצר תוכן
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
D I G I T A L

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  15  פעמים

לוח מודעות

למעלה