טיפים לשמירה על בית מסודר

[פדואלה]

פדואלה-- את לא אמיתית!
ראיתי מסגנון הכתיבה והחשיבה שלך שאת מסודרת, אבל עד כדי מספור?? !!!
מזכיר לי את הקטע הבא (מתוך ספר): ״כשאמרתי לג׳יי שאני רוצה שיהיה לנו בבית מקום שבו נוכל לתייק כל דבר בסדר אלפביתי, היא אמרה שאני נשמע כפייתי מדי לטעמה. אמרתי לה, ״לתייק כל דבר בסדר אלפביתי זה עדיף על להתרוצץ בכל הבית ולהגיד, ׳אני יודעת שזה היה כחול, ואני יודעת שאכלתי משהו כשזה היה לי ביד.׳״

יכול להיות שזה סוג של הפרעה...ובנוסף להפרעה זאת, יש לי גם הפרעה שאני חייבת, אבל חייבת לגוון, אז התוצאה ביחד לא רעה---
בעלי בהתחלה ה-ש-ת-ג-ע, אבל היום הוא מודה, שבלי סדר א"א לנהל בית עם הרבה ילדים בלע"ה, ולרצות שהוא יהיה מסודר בלי להשתעבד אליו כליל כל היום והלילה.
והילדים ג"כ נהנים, ואפי' מזמינים כל יום חבר(כל יום 2 ילדים יכולים להזמין, בלי חמישי כמובן)ומבלגנים את כלללל הבית, אבל יודעים שבסוף לא יוצאים מהבית בלי לסדר, ולמרות הכל הם באים בהמוניהם... והבית בסוף היום מ-ס-ו-ד-ר.נקודה!
אבל!!! תזכרו שכל אחד מתאים לו משהו אחר(אחותי הגדולה הפוכה ממני)
יש בתים שזה לא מתאים להם.
הבית שלי מ-ל-א משחקים, ספרים, בגדים, כלים, אוכל וכו' ויש הרבה מהכל ב"ה. ובלי אחסון מסודר של הכל, הבית היה הופך למאורת שדים ואני-הייתי יוצאת מדעתי.

 

[אחת אחת 11]

אצלי הבן הכי מסודר, הרבה יותר מהבנות... לא הבנתי מה הקשר שבנים יותר מפזרים? הבנות רק עושות שיעורי בית וכל הילקוט נפרס על חצי בית. (במטבח חתימות של אמא, בחדר ילדים המדבקות והאוספים, בסלון הספרים שנמלטו מהארונות לצורך השיעורי בית וכו')

 

[מרשימה]

אני מחפשת פתרון לאחסון צעצועים וספרי ילדים ביחידת דיור, אין מקום....
יש לי ב"ה תנוקת וכל הרצפה מלאה צעצועים אחה"צ, בינתיים יש סלסלה גדולה בארון בחר שינה, אבל זה ממש בלאגן,
ולפעמים אני משאירה את הסלסלה בסלון-למחר...
מחפשת פתרון שיאפשר לי לארגן בצ'יק את הבית בערב, ומצד שני יהיה זמין ונגיש לפעם הבאה..
חשבתי על מדפים מאיקאה ולסדר עליהם בסלסלות אבל זה לא מתאים לסלון וגם לא הכי נעים לתקוע מדפים ביחידה שכורה...
לארונית מגירות אין לי כ"כ מקום.

לי יש מגירה גדולה של כתר על גלגלים, שנכנסת מתחת למיטת התינוק ומאכסנת את רוב המשחקים.
בימבה, עגלת בובות וכדומה גם נכנסים מתחת למיטה.

 

[פדואלה]

אני מחפשת פתרון לאחסון צעצועים וספרי ילדים ביחידת דיור, אין מקום....
יש לי ב"ה תנוקת וכל הרצפה מלאה צעצועים אחה"צ, בינתיים יש סלסלה גדולה בארון בחר שינה, אבל זה ממש בלאגן,
ולפעמים אני משאירה את הסלסלה בסלון-למחר...
מחפשת פתרון שיאפשר לי לארגן בצ'יק את הבית בערב, ומצד שני יהיה זמין ונגיש לפעם הבאה..
חשבתי על מדפים מאיקאה ולסדר עליהם בסלסלות אבל זה לא מתאים לסלון וגם לא הכי נעים לתקוע מדפים ביחידה שכורה...
לארונית מגירות אין לי כ"כ מקום.

תשלחי לי תמונה, אולי אוכל לעזור.

 

[gg]

מסכימה לחלוטים עם הרעיון של האחסון הנגיש.
וגם יש לי טיפ קטנטן.
לסמן בארונות כל דבר איפה הוא צריך להיות, למי הוא שייך וכו'. וכן על החפצים היכן הם צריכים להיות,וכך מקשרים בין החפץ למדף.
וכך הילדים יכולים לעזור ולסדר כמו שאת אוהבת.

אני מצרפת כאן דוג' קטנה של ארון המשחקים של הילדים הקטנים.
המדפים מסומנים במספרים וכן המשחקים.
הם מוציאים מה שהם רוצים, אבל יודעים בדיוק איך להחזיר למקום.(גם הילד בן הארבע)

פדואלה
את מוכנה לבוא אלי לעזור לי לארגן את הבית?
אשלם לך כרטיס

 

[גיטרה]

אני מחפשת פתרון לאחסון צעצועים וספרי ילדים ביחידת דיור, אין מקום....
יש לי ב"ה תנוקת וכל הרצפה מלאה צעצועים אחה"צ, בינתיים יש סלסלה גדולה בארון בחר שינה, אבל זה ממש בלאגן,
ולפעמים אני משאירה את הסלסלה בסלון-למחר...
מחפשת פתרון שיאפשר לי לארגן בצ'יק את הבית בערב, ומצד שני יהיה זמין ונגיש לפעם הבאה..
חשבתי על מדפים מאיקאה ולסדר עליהם בסלסלות אבל זה לא מתאים לסלון וגם לא הכי נעים לתקוע מדפים ביחידה שכורה...
לארונית מגירות אין לי כ"כ מקום.

הפתרון שלי הוא לא כ"כ יפה, אבל שומר מקום טוב.
יש לי בפינת החדר 2 סלקלים אחד על השני, ובתוכם ערימות הצעצועים

השיטה היא - הסלקלים בכל מקרה יקחו מקום, אז לפחות ישמשו לעוד משהו...

(רק שזה נראה פחות גרוע מאיך שזה נשמע....)

 

[userit]

יכול להיות שזה סוג של הפרעה...ובנוסף להפרעה זאת, יש לי גם הפרעה שאני חייבת, אבל חייבת לגוון, אז התוצאה ביחד לא רעה---
בעלי בהתחלה ה-ש-ת-ג-ע, אבל היום הוא מודה, שבלי סדר א"א לנהל בית עם הרבה ילדים בלע"ה, ולרצות שהוא יהיה מסודר בלי להשתעבד אליו כליל כל היום והלילה.
והילדים ג"כ נהנים, ואפי' מזמינים כל יום חבר(כל יום 2 ילדים יכולים להזמין, בלי חמישי כמובן)ומבלגנים את כלללל הבית, אבל יודעים שבסוף לא יוצאים מהבית בלי לסדר, ולמרות הכל הם באים בהמוניהם... והבית בסוף היום מ-ס-ו-ד-ר.נקודה!
אבל!!! תזכרו שכל אחד מתאים לו משהו אחר(אחותי הגדולה הפוכה ממני)
יש בתים שזה לא מתאים להם.
הבית שלי מ-ל-א משחקים, ספרים, בגדים, כלים, אוכל וכו' ויש הרבה מהכל ב"ה. ובלי אחסון מסודר של הכל, הבית היה הופך למאורת שדים ואני-הייתי יוצאת מדעתי.

מסכימה עם הצורך. זה לא רצון שטחי- אי אפשר לחיות בבלגן. בעלי לא מסוגל ללמוד בבית כשהוא לא מסודר. ואני?? ה׳ ישמור על כולם ממבולגנת כמוני.

 

[פוינט]

רעיונות מעולים!

מוסיפה בס"ד טיפ קטנטן:

לפעמים, כשהכל מבולגן לא יודעים מהיכן להתחיל,
קשה לילד לעמוד במשימה - שלפעמים גם לנו היא לא ברורה!

ולכן, רצוי להסביר לילדים שבמשימת הסדר יש כמה שלבים ברורים,
וכדי להגיע למצב שבחדר או בבית רואים את הרצפה ושיש עליה רק רהיטים - מיטות, שידה או ספריה.
יש להשקיע מעט זמן באיסוף הפריטים לפי מספר פרמטרים.

החלוקה הלוגית מאד עוזרת לנו - היא מגדירה את המשימה לחלקים, שכל חלק בפני עצמו חשוב, וביחד הם מביאים לתוצאה מושלמת!

אני חילקתי את זה כך, וכל אחת יכולה לחלק לפי הגיון אחר:

השלב הראשון - ביגוד
ביגוד משומש - לסל הכביסה!
ביגוד נקי - לארון או לסל הממתין לקיפול
נעלים - לארון נעלים
אביזרי ביגוד - למקומם.

השלב הבא - אשפה
ניירות, גזירים, כוסות ח"פ עטיפות וכו וכו

השלב השלישי - משחקים וספרים
אפשר לחלק את איסוף המשחקים שכל אחד יאסוף משחק מסוג אחר.

השלב האחרון - אירגון כללי
עכשיו, אחרי שהרצפה התרוקנה וכבר רואים אור,
עוברים לאירגון של הרהיטים - מותחים סדינים, מיישרים כריות, מקפלים שמיכות,
מסדרים את המפה, מעמידים את האגרטל במרכז...


אחרי כמה פעמים כאלו, שאת עובדת עם הילדים ומסבירה להם את החלוקה הזו,
הם יכולים לבצע את המשימה בכוחות עצמם.
ובסוד אגלה, שמאז שהגדרתי לעצמי "איך מתחילים לסדר" - לי אישית הרבה יותר קל לגשת למשימה.

בהצלחה!

 

[יחשבאף]

אני ראיתי שמאוד עוזר לבנים שיש להם תפקידים מוגדרים.
לדוגמא: הבן הגדול שלי שמתקלח אחרון תפקידו הוא לאסוף את כל הבגדים מהרצפה בחדר האמבטיה ולשים בסל כביסה, הרגלתי אותם שכשמסיימים לאכול שמים את הצלחות בכיור, להגיד לך שהכל מושלם? לא! תבורך בת השש שלי שהרבה פעמים היא מצילה את המצב, בעלעבוסטע קטנה שכמותה...
אבל בכל זאת יש כאלה שבאופי שלהם יותר מסודרים.
הבן השני שלי, בן השמונה, לא מאוד מסודר כל הזמן אבל אני יכולה לבקש ממנו למשל לסדר את המדפים של הצעצועים אז הוא סוגר את הדלת, מסתגר שם לחצי שעה ויוצא אחר כך לקרוא לי לראות מדפים מסודרים פיקס, הבן הגדול שלי בחיים לא היה מסוגל לעשות את זה.
צריך לדעת לחלק את העבודה לכל אחד לפי היכולות שלו.

 

[פדואלה]

אני ראיתי שמאוד עוזר לבנים שיש להם תפקידים מוגדרים.
לדוגמא: הבן הגדול שלי שמתקלח אחרון תפקידו הוא לאסוף את כל הבגדים מהרצפה בחדר האמבטיה ולשים בסל כביסה, הרגלתי אותם שכשמסיימים לאכול שמים את הצלחות בכיור, להגיד לך שהכל מושלם? לא! תבורך בת השש שלי שהרבה פעמים היא מצילה את המצב, בעלעבוסטע קטנה שכמותה...
אבל בכל זאת יש כאלה שבאופי שלהם יותר מסודרים.
הבן השני שלי, בן השמונה, לא מאוד מסודר כל הזמן אבל אני יכולה לבקש ממנו למשל לסדר את המדפים של הצעצועים אז הוא סוגר את הדלת, מסתגר שם לחצי שעה ויוצא אחר כך לקרוא לי לראות מדפים מסודרים פיקס, הבן הגדול שלי בחיים לא היה מסוגל לעשות את זה.
צריך לדעת לחלק את העבודה לכל אחד לפי היכולות שלו.

זה מאוד נכון!
גם בתוך הסדר שלי, יש ילדים שצריכים הכוונה והתאמה לגודלם.
למשל הקטנה שלי מסדרת רק את הבובות(וזה יפה בשבילה. היא צריכה להלביש את הבגדים, לסדר במיטת הבובות, לאסוף את כלי הבובה וכו') והגדול יותר לעומת זאת, מסדר את כל ארון משחקי הגדולים, והוא משתלט עלזה יופי.
לפעמים הם מעצמם מתחלפים ביניהם בתפקידים, שיערב להם. העיקר מסודר.

 

[מקופלת]

פדואלה, על איזו שעה סיכמנו שאת אצלי עם הקופסאות והמדבקות?

וברצינות, לארגן סדר כזה זה עוד נראה לי הדבר הקל.
הבעיה היא לשמר אותו.
כשאת רוצה לסדר את החדר, אבל התינוק בוכה, אז יחד איתו תוך כדי נידנוד העגלה, או על הידיים, אני מצליחה לארוז הכל, אבל לפי מספרים?
להחזיר את קופסא מס' 1 לתחתית הערימה? זה כבר יותר מידי.

כנ"ל במטבח, תוך כדי בישול, להצליח להחזיר כל מוצר לסלסלה שלו במדויק... לא יעמוד במבחן המציאות.

יש טיפים ישימים? או שזה המצב כשמנסים לתפקד רק עם יד אחת, או ב2 ידיים שמנסות לנצל כל דקה של פניות?

 

[פדואלה]

אוי מקופלת,
אהבתי---
לומדים לתמרן עם ידיים ובלי.
מה שכן אני יכולה לומר לך,
שכשאני אומרת לילדם לסדר,
אני מבינה שהם עוזרים לי,
ולא עושים במקומי,
את מה שאני צריכה לעשות.
קודם כל אני עושה את מה שאני מרגישה שקשור נטו אליי,
ואז אני אומרת להם לעזור לי לשמור על הסדר, או לסדר מחדש את מה שהם בילגנו ולא שמרו.
אם אני בילגנתי ולא שמרתי על הסדר שאני דורשת, אני לא מעזה לבקש מהם לסדר לי אתזה, בשום אופן! זה קשה, אבל בעיניי זה הכי נכון.

לגבי המטבח- אני תמיד מסדרת בסוף הבישולים ולא תוך כדי, כך אני יודעת שהכל חוזר למקום נקי וסגור. שווה לתרגל. וזה כן יעמוד במבחן המציאות.
זה גם הרבה יותר קל, כשאת יודעת מה יש בכל קופסא וכו', מאשר להתחיל לחפש באמצע הקציצות את השומשום האהוב ולא לדעת באיזה מן השקיות הזרוקות במקפיא הוא נמצא.

והמדבקות לא כאלה קשות(מצ"ב תמונה), תנסי, אולי אוכל להכין לך מדבקות ואת רק תדפיסי.

 

[שרלוט]

פדואלה, את החלום של כל שוויגער!

 

[במשרה מלאה]

פדואלה אשת החיל
אנא, בקשה ממך עוד רעיונות
שאצלך הן קלאסים
אני מיד מבצעת.

 

[פדואלה]

פדואלה, את החלום של כל שוויגער!

מצחיקולה!
חמותי הפוכה ממני(ולכן בעלי השתגע בהתחלה)
והיא קוראת לי בצחוק: מג"בניקית(שומרת הגבולות...)
היא בשום אופן לא מסוגלת לחשוב כמוני,
לדוג': היא מכינה אוכל טעים, אבל כשאני מבקשת מתכון, היא מסתבכת, "מה שמתי באמת??" היא שואלת אותי.
וע"ז הדרך גם בסדר של הבית שלה("מישהו יודע איפה הנפה, נו, איפה שמתם אותה"(כלומר, האם בכלל יש לה מקום קבוע?)
היא אישה רגועה כמו ים הכינרת, ויש לה את כל הזמן שבעולם, היא מ-נ-ק-ה ומ-ס-דר-ת בקצב של 2 קמ"ש לשעה, וזה בסדר לה הכי בעולם. לבריאות!
אני מקבלת אותה והיא אותי, למרות שיש בינינו חילוקי דעות כמעט על כל דבר.

 

[פדואלה]

פדואלה אשת החיל
אנא, בקשה ממך עוד רעיונות
שאצלך הן קלאסים
אני מיד מבצעת.

זה מצחיק אותי, אבל טוב.
דוג':
אני פורסת על כל השיש(החלבי) כל ערב ניילון חד"פ, שמה עליו את קופסאות השוקו, הקפה והסוכר, כוסות חד"פ לשתייה חמה וכפיות. לחם, ממרחים וכו'.
בבוקר אני מורחת את הלחמים(לאלה שלא מסכימים בערב) רק על השיש המנויילן, וכן את השתיה שכולם מכינים, הם מכינים גם על הניילון, ואחרי שאחרון הילדים יוצא, אני מגלגלת את הניילון עם כל הפירורים של הלחם והשוקו והסוכר והקפה וכוווו וזורקת לפח. ונשאר שיש מבריק עד ארוחת הערב.
לא יודעת אם זה פטנט, אבל זה רעיון פ33ה, שעוזר לניקיון השיש הקטן והמעצבן שלי.

כך גם אני עושה כשילדיי גוזרים את כל העולם ואשתו, ואת כל חלומותיהם מהחוברות של המכירות בסיניות שקיימות. אני פורסת ניילון חד"פ מתחת לשלחן הקטנים ולכיסאות, ברדיוס גדול, שכל ה"סלט" שהם עושים מהשאריות יגיע רק לתוך הניילון, ובסיום טקס גזירת החלומות(פלימוביל/בובה אמריקאית/אוטו ממונע וכד'), מרימים את השלחן, עורמים את הכיסאות, מגלגלים את הניילון לפח - ובא לציון גואל, ואין פקודות נוספות מצד המפקד...

 

[אביגיל 24]

הכי קל - לצאת עם הילדים לגינה או לחצר, כמה שפחות בבית אחה"צ


אין כמו שעת איכות עם אמא בחדר ילדים של משחק ויצריה
לצאת לגינה יום יום - עם כל היתושים והשכננים??- קל ? אבל ...

 

[ariels]

מסכימה עם מי שכתבה שאפשר (ורצוי) להרגיל את הילדים מגיל צעיר לסדר אחריהם.
אמא לא אמורה להתרוצץ כל היום ולאסוף את החפצים שכולם משאירים.
אני ממש לא אלופת הסדר, ויש לי סדרת בנים ב"ה (ובסוף 2 בנות...)
אבל הילדים שלי מגיל קטן עוזרים בסדר וניקיון.

למשל -
יודעים שמי שרוצה להוציא משחקים צריך לאסוף אותם בסוף היום
(חשוב שלכל משחק תהיה קופסה\סלסלה מוגדרת, אחרת קשה להם מאוד לסדר, וגם הבלגן חוגג).
מי שעשה יצירות, גזירות, פלסטלינה, ציורים - צריך לאסוף הכל ולסדר את השולחן לקראת הערב.
(בוודאי שאני צריכה להזכיר שהערב מגיע וצריך לסדר... בד"כ לא שמים לב כששקועים במשחק, אבל כמעט תמיד אוספים ומסדרים כשביקשתי).
תיקים\מעילים\סוודרים\תיקיות - נכנסים הביתה ותולים מיד.
אני מזכירה לקטנים, הגדולים בד"כ זוכרים, אחרי שנים שהתרגלו לעשות זאת יום-יום.
גם הם לא אוהבים לחפש בבוקר דברים שלא הונחו במקום...

חדר כביסה צמוד לאמבטיה והבגדים נשלחים ישר אליו.
באמבטיה יש גם מגירה לפיג'מות וכל אחד דואג להניח שם את שלו בבוקר.

נעלים - עוד לא הצלחתי למצוא פתרון.
יש מגירת נעלים גדולה ורחבה, אבל הנעלים לא שם. נקודת תורפה. אולי נעביר את המגירה לסלון\מסדרון?......

סידור ועריכת שולחן לארוחת ערב - עוזרים בד"כ.
ובהחלט יודעים גם לתקתק את הסלון, לטאטא רצפה, לסדר קניות במקום, ועוד פעולות שלדעתי כל ילד יכול ללמוד.
שטיפת רצפה זה מסובך? לא.
אז למה לא לאפשר לילדים לעשות זאת?
(אצלי הם מתווכחים מי ישטוף לשבת, כולל בת ה-4, ובת השנתיים גם החליטה להצטרף לאחרונה...)
כן, זה לא מבריק, ולא מושלם, אבל כך הם מרגישים חלק מהבית, שותפים למערך הזה שנקרא "משפחה ברוכה".

הלוואי שיגדלו עם חוש סדר בסיסי, זה חשוב לחיים.

וכולכן מוזמנות אלי בערב פסח לראות את הבית במיטבו.
שבוע אח"כ זה כבר לא ממש...........

 

[אביגיל 24]

טיפ - בחדר כביסה להניח כמו סלסלה של ירקות לחלוקה לפי מיון
שחור לבן חולצות
מפות
גרבים
גופיות

מאד מקלל ומסדר

סדר במטבח בזמן אפיה - לא להכניס את העוגה לתנור לפני שהמיקסר נקי והקערה מודחת ובמקומו (ברור שארונות סגורים וביצים פתוחות בפח)...
המראה של עוגה בתנור עם התאורה של התנור הרבה יותר יפה במטבח מסודר

 

[מנגנת]

זה מצחיק אותי, אבל טוב.
דוג':
אני פורסת על כל השיש(החלבי) כל ערב ניילון חד"פ, שמה עליו את קופסאות השוקו, הקפה והסוכר, כוסות חד"פ לשתייה חמה וכפיות. לחם, ממרחים וכו'.
בבוקר אני מורחת את הלחמים(לאלה שלא מסכימים בערב) רק על השיש המנויילן, וכן את השתיה שכולם מכינים, הם מכינים גם על הניילון, ואחרי שאחרון הילדים יוצא, אני מגלגלת את הניילון עם כל הפירורים של הלחם והשוקו והסוכר והקפה וכוווו וזורקת לפח. ונשאר שיש מבריק עד ארוחת הערב.
לא יודעת אם זה פטנט, אבל זה רעיון פ33ה, שעוזר לניקיון השיש הקטן והמעצבן שלי.

כך גם אני עושה כשילדיי גוזרים את כל העולם ואשתו, ואת כל חלומותיהם מהחוברות של המכירות בסיניות שקיימות. אני פורסת ניילון חד"פ מתחת לשלחן הקטנים ולכיסאות, ברדיוס גדול, שכל ה"סלט" שהם עושים מהשאריות יגיע רק לתוך הניילון, ובסיום טקס גזירת החלומות(פלימוביל/בובה אמריקאית/אוטו ממונע וכד'), מרימים את השלחן, עורמים את הכיסאות, מגלגלים את הניילון לפח - ובא לציון גואל, ואין פקודות נוספות מצד המפקד...

אימצתי את הרעיון של השיש, אבל לגבי הגזירות- באמת הם מעדכנים אותך לפני שהם מתחילים? הם בעצמם לא יודעים מה הם הולכים לעשות ב-5 הדקות הבאות.
ועוד להמתין עם זה עד לסיום הפריסה...
(או שאת זו שיוזמת?? עוד משהו ללמוד ממך )