דיון חשוב ביותר
ואנסה לעשות עוד קצת סדר בעז"ה
1. שאלה: מהי מהות הטיפול או למה בכלל הולכים לטיפול או מיהו זה שצריך טיפול?
לדוגמה:
אם אני יתומה זה אומר שאני זקוקה לטיפול בוודאות?
אם עברתי טראומה או פגיעה זה אומר שאני חייבת ללכת לטיפול?
אם יש לי בעיות בזוגיות?
אם אני לא מצליחה להתחתן?
אם אני נפגעת מכל דבר?
אם אין לי אומץ לעמוד על שלי?
וכולי וכולי. אפשר מן הסתם להוסיף כאן עוד עשרות או אפילו מאות של שאלות
התשובה היא אחת, מקיפה וכוללת
מטרתו של טיפול היא
שיפור איכות החיים של המטופל
וזה הכול.
כלומר
אם באופן כללי אני לא שמחה בחיים שלי וזה לא ממש משנה אם זה תוצאה של תגובה למצב קושי (למשל גירושין, אלימות, דחייה חברתית וכדומה) או למצב פנימי, כלומר- על פניו אין לי שום סיבות להתלונן ובכל זאת אני לא מרוצה זו כבר סיבה מספקת לשקול לגשת לטיפול.
יש סוגי טיפול המתמקדים בעבר (הכול קשור לטראומה שלך מגיל שנתיים, כששכחו אותך לבד בבית למשך שתים עשרה דקות) (בהגזמה כמובן)
יש סוגי טיפול המתמקדים בהווה (מה קשה לך עכשיו, מה את מרגישה עכשיו, מה את רוצה עכשיו.
יש טיפול הנעזרים בחשיבה.שימו לב! אין טיפול שכלי!! אין חיה כזאת. CBT בעיקרו עובד עם חשיבה ועם פרשנות אבל הוא מתייחס בסופו של דבר לעולם הרגש. אחרת זה לא טיפול.
יש תרפיות למיניהן שעוזרות לעבד את החוויות, לחדור את מנגנוני ההגנה, ולדלג על הצורך בשימוש במילים שהוא לפעמים קשה או בלתי אפשרי
ויש עוד מן הסתם
שוב, הצד השווה שבכולם- כתוצאה מהטיפול איכות חיי המטופל תשתפר.
מה יעיל, מה יעיל פחות, ומה בכלל לא יעיל?
ובכן, המחקרים מוכיחים חד משמעית כי מה שמשפיע על איכות הטיפול והצלחתו הוא לא סוג הטיפול אלא איכות הקשר שנוצרת בין המטפל למטופל.
ככה. חד משמעית.
מה שאומר שהמטפל חייב להיות איש מקצוע מעולה (כל אחד בתחומו)
לדעת להקשיב נכון (מיומנויות קשה ומפרכת ללמידה)
לדעת להפריד בין התפיסה והצרכים שלו לאלו של המטופל (לב המקצוע בעיני)
להיות חזק ומכיל ומסוגל להוביל את המטופל גם בצמתים של קושי, אירועי פיגוע ומשברים
להיות עניו ולדעת את מקומו. הן במה שהוא מסוגל לעשות והן במה שלא. הן באחריות שלו על מה שקורה בטיפול והן במה שלא
מסיבות אלו, ההכשרה המקצועית היא קריטית והנזקים שעשויים להיגרם מחובבנות הם הרסניים, לעיתים עד בלתי ניתנים לתיקון.
זה לא קורס של שלושה חודשים
ולא קורס של שנה
זה גוף אחראי שבונה את האישיות של המטפל. שחלק מההכשרה היא גם לשים אצבע (לעיתים קרובות, לא נעימה בעליל) ולחשוף את חולשותיו של המטפל על מנת שיהיה מודע אליהן בשעת הטיפול ולא יהפוך את המטופלים שלו לכאלו שחובשים את פצעיו או מנפחים את אישיותו המגלומנית (ולצערי הגדול פגשתי גם כאלו, ואפילו מפורסמים).
יש גם מטפלים, פסיכולוגים מוסמכים שכושלים? ודאי, ברור.
יש חובבנים וללא תעודות שעושים עבודת קודש? גם ודאי וברור.
ברצוני לתת שתי המלצות לסיכום (וגם אם לא קראתם הכול, בבקשה, את זה תקראו!)
אל תשאירו אף פעם את השכל בבית!!!
ותסמכו על האינטואציה שלכם!!!
פירוש:
אם אתם בטיפול ומשהו לא נראה לכם, לא מתאים לכם, לא נוח לכם, לא מסתדר לכם.
אם הטיפול נמשך ונמשך ואין שום הטבה
ואפילו אם רק תחושת הבטן שלכם מאותתת על משהו לא תקין
תעצרו, תבדקו, תתייעצו!
ה' נתן לכולנו שכל בשביל להשתמש בו. תמיד!
ושלמה המלך לימד אותנו ש'תשועה ברוב יועץ'
יש היום ברוך ה', הרבה אנשי עצה ותשועה
ויהי רצון שה' יסיר כל מדווה וכאב מעל כל עמו ישראל
וישלח מהרה רפואה שלמה מן השמיים
רפואת הנפש ורפואת הגוף
אמן