ודאי שאפשר להיות מקצועי רק אם מתמקצעים. השאלה אם לא קיים מצב של לימודי מקצועי מסודר וברמה - ללא תוארים.
היה לי ויכוח עם קרובת משפחה המסיימת תואר שני בטיפול על השאלה הזו.
והיא טענה בכאב -הדרישות הגבוהות שהן נדרשות.
שעות של לימוד.
הכסף הרב שמוקדש לזה
הכל סתם ענין פוליטיקאי?
אני מאמינה שהחכמה נמצאת בתורה
רק מוחה בתוקף על אילו המתיימרים לעשות דברים היוצאים מדעתם ולא צמודים לדעת תורה.
הרב שטיינמן זצוק"ל למשל -לא להאמין שצריך לאמר כך -היה אלוף בהבנת הנפש.
ויראתו קודמת לחכמתו היתה.
ותמיד מי שהתייעץ איתו לא טעה ולא קלקל.
ויש ספורים לרוב.
הבעיה היא הטעות הנפוצה של חוסר הבנה בין יעוץ לטיפול.
יעוץ זה עיצה והכוונה.
טיפול זה הכנסה של בנאדם למצב של פירוק הגנות בשביל לבנות בפנים משהו חדש.
אני בטוחה שיש הרבה מטפלים שעושים זאת לא מרוע!
(ולא נגעתי בכלל במושחתים שמודעים מצוין למעשיהם ולא בוחלים מהרוע)
באמת שלא מרוע אלא מחוסר מודעות למה שהם גורמים.
ובמקום לבנות בנאדם, לתת לו כלים לעבוד עם חייו הם הופכים אותו לשבר כלי ותלותי כל חייו לטיפולים למיניהם.
שלמעשה האמירה שלהם היא- אין לך דרך להיות חזק ולחשוב-להתמודד לבד , אתה חייב ליווי תמיד.
וזה עוול בל יכופר!!!
בהתמקצעות מקצועית היושבת על מחקרים אין סופיים מתמקדים בלימודים רצינים ועמוקים בדיוק על הנושא הזה.
ליצור תלות ולשחרר
לבנות אמון אמיתי
לתת כלים להיות עצמאי
לדעת מה ניתן לתיקון ושינוי ומה לא.
ועוד-
היה לי שיחה לאחרונה עם חברה שלומדת ביירון קייטי ומאמינה שיכולה לטפל עם עומק כמובן.
ולהביא את הבנאדם לריפוי פנימי וכו.
זה כל כך חורה לי שכך מעבירים בכל מיני מכללות עם תעודות משלהם וזה קורס לא קצר יחסית.
שהכלי הזה יטפל וירפא?
אם מטפל יודע שנותן עיצה זה משהו אחד טיפול עומק זה הזוי וזלזול בנפש האדם