דרוש מידע חינוך ילדים - מה לעשות מתי ש... ומה לא לעשות

אין על עם-ישראל

משתמש מקצוען
בעייני ילד שאומר לאמא שלו אמא רעה זה קו אדום
אבל ייתכן שזה מגיע רק בגלל הרקע של איפה שאני גדלתי
ויתכן שבמקומות אחרים זה לא משהו נוראי כל כך
ועצתך של לתת פרצוף תהיה נכונה
חחחח
ברור שגם אצלנו זה נורא מכל!
רק ילד בן 4 שאומר זה קצת בלי הבנה רק הייתי בודק יותר מאיפה הוא שמע ודיקלם!
 

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
חחחח
ברור שגם אצלנו זה נורא מכל!
רק ילד בן 4 שאומר זה קצת בלי הבנה רק הייתי בודק יותר מאיפה הוא שמע ודיקלם!
אני מניח שמדובר בילד בן 10 לפחות
ילד בן 4 לא יודע לכתוב מכתבים....
 

מנהטן

משתמש מקצוען
אצלנו בבית אין מחשב
למה? ככה!
אצלנו בבית הולכים לישון ב7
למה? ככה!
בזמננו הפנוי, כשהילד ואני רגועים והוא ממש מבקש כי הוא סקרן אני יכולה להסביר לו יותר אבל רק כדי לספק לו את הסקרנות, ולא כדי להסביר את עצמי כלל!! וזה ממש לא ישנה את דעתי אלא רק לספר לו (כמובן רק אם זה מתאים ומתחשק לי)
כי ההחלטה של אבא/אמא היא הוראה שצריך לקיים אותה גם אם זה לא תמיד הכי מסתדר לו בראש
אני לא רוצה להרגיל אותם להצטרך ״להסכים״ עם מה שאמא אומרת, ילד קטן לא תמיד (בדרכ לא) יכול להכיל את כל המורכבויות של ההחלטות שלנו כהורים. הילד צריך רק את הגבולות החזקים שלנו כהורים, גם אם ההוראה ״סתומה״ מהבנתו.
לדוגמא: רק היום, שאני כאמא לבת בוגרת, אני מבינה למה ההורים שלי כל כך התנגדו שאשן אצל חברות… הם אפילו לא הסבירו יותר מידי. אלא אמרו אצלנו כולם ישנים בבית! למה? ככה!
ולדעתי כל זוג הורים צריך פשוט ללכת ללמוד בצורה מקיפה ומקצועית את על עניין החינוך. עיצות וטיפים זה נחמד באופן כללי, אבל כשזה עניין של חיים, אין זמן לנסיונות וטעויות ח״ו. וחינוך ילדים זה עניין של חיים!!
 

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
אצלנו בבית אין מחשב
למה? ככה!
אצלנו בבית הולכים לישון ב7
למה? ככה!
בזמננו הפנוי, כשהילד ואני רגועים והוא ממש מבקש כי הוא סקרן אני יכולה להסביר לו יותר אבל רק כדי לספק לו את הסקרנות, ולא כדי להסביר את עצמי כלל!! וזה ממש לא ישנה את דעתי אלא רק לספר לו (כמובן רק אם זה מתאים ומתחשק לי)
כי ההחלטה של אבא/אמא היא הוראה שצריך לקיים אותה גם אם זה לא תמיד הכי מסתדר לו בראש
אני לא רוצה להרגיל אותם להצטרך ״להסכים״ עם מה שאמא אומרת, ילד קטן לא תמיד (בדרכ לא) יכול להכיל את כל המורכבויות של ההחלטות שלנו כהורים. הילד צריך רק את הגבולות החזקים שלנו כהורים, גם אם ההוראה ״סתומה״ מהבנתו.
לדוגמא: רק היום, שאני כאמא לבת בוגרת, אני מבינה למה ההורים שלי כל כך התנגדו שאשן אצל חברות… הם אפילו לא הסבירו יותר מידי. אלא אמרו אצלנו כולם ישנים בבית! למה? ככה!
ולדעתי כל זוג הורים צריך פשוט ללכת ללמוד בצורה מקיפה ומקצועית את על עניין החינוך. עיצות וטיפים זה נחמד באופן כללי, אבל כשזה עניין של חיים, אין זמן לנסיונות וטעויות ח״ו. וחינוך ילדים זה עניין של חיים!!
חד משמעית לא נכון!
כדאי עד כמה שניתן להסביר לילד לפי הבנתו
ואין שום עניין להפוך את ההורים לאיזה מין סמכות על שתחוקק ותקבע

הילד לא יסבול את זה באיזהו שלב

זה נכון אומנם שההורים באמת הם המילה האחרונה
ואפשר להשתמש עם הנשק הזה של למה ככה
מדאי פעם ורק במקום שבאמת אי אפשר אחרת

אבל מי שישתמש בזה יותר מדאי
יגלה שזה מזמן לא מתאים לדור שלנו
והילד יתמרד נגד זה ברגע שיוכל

מכיוון שלך זה ברור שאני טועה ואת צודקת
רק אומר שהדברים שלי מבוססים על ספרו של הרב זמיר כהן
 

אין על עם-ישראל

משתמש מקצוען
חד משמעית לא נכון!
כדאי עד כמה שניתן להסביר לילד לפי הבנתו
ואין שום עניין להפוך את ההורים לאיזה מין סמכות על שתחוקק ותקבע

הילד לא יסבול את זה באיזהו שלב

זה נכון אומנם שההורים באמת הם המילה האחרונה
ואפשר להשתמש עם הנשק הזה של למה ככה
מדאי פעם ורק במקום שבאמת אי אפשר אחרת

אבל מי שישתמש בזה יותר מדאי
יגלה שזה מזמן לא מתאים לדור שלנו
והילד יתמרד נגד זה ברגע שיוכל

מכיוון שלך זה ברור שאני טועה ואת צודקת
רק אומר שהדברים שלי מבוססים על ספרו של הרב זמיר כהן
אוקי אז אני גם שמעתי כמו ש @מנהטן כתבה מכמה מחנכים גדולים...
המון בעיות מתחילות מהסברים שאת רובם הילד לא יבין או לא ירצה להבין!
ורק יראה בצורך להסביר לו כחולשה....
שוב אני מדבר על רוב המקרים. ברור שיש זמנים וגליים אחרים!
 

מנהטן

משתמש מקצוען
חד משמעית לא נכון!
כדאי עד כמה שניתן להסביר לילד לפי הבנתו
ואין שום עניין להפוך את ההורים לאיזה מין סמכות על שתחוקק ותקבע

הילד לא יסבול את זה באיזהו שלב

זה נכון אומנם שההורים באמת הם המילה האחרונה
ואפשר להשתמש עם הנשק הזה של למה ככה
מדאי פעם ורק במקום שבאמת אי אפשר אחרת

אבל מי שישתמש בזה יותר מדאי
יגלה שזה מזמן לא מתאים לדור שלנו
והילד יתמרד נגד זה ברגע שיוכל

מכיוון שלך זה ברור שאני טועה ואת צודקת
רק אומר שהדברים שלי מבוססים על ספרו של הרב זמיר כהן
הדברים שלי הם ממשנתו של הרב יעקבזון
אני חושבת שלא הייתי מספיק ברורה אולי יהיו כאן חכמים ממני שידעו להסביר יותר:
כשאני מנחילה חינוך שמבוסס על הסברים כל הזמן על פי הבנתו של הילד = אין כאן סמכות אמיתית. כי היא נתונה לשיקול דעתו של הילד
וביום עומדו על דעתו, הוא ירשה לעצמו לנהוג אחרת….

כשהילד מקשיב לי מכח הסמכות המחייבת, מכח החוקים שקיימים בעולם זוהי ההרגשה הכי בטוחה ורגועה שילד יכול לחוות.

נתאר אסוטיאציה
יוסי הוא ילד שרגיל תמיד לקבל הסבר ונימוק על כל הנהגה של ההורים שלו.
יום שלישי, ר״ח וסיימו מוקדם היום, יוסי הגיע עם מוישי חברו מהכיתה אשר הזמין אותו אליו הביתה להראות לו משחק חדש ומלהיב שקיבל מתנה. יוסי מתחנן לאמא להגיע אליו הביתה היום.
ואת החלטת בעקבות דברים ששמעת לא לשלוח ילדים לבתים שאת לא מכירה שם את הנפשות הפועלות וד״ל.
אז איך ברגע של בקשה ותחנונים את מתחילה לגולל בפני הילד את כל ההסבר שלך?
(במידה ואת לא משקרת לו שבדיוק עכשיו את רוצה שהוא יבוא איתך כהתחמקות.. ואז אולי הוא יבכה שזה לא מעניין אותו לבא איתך ו- ו-) איך תסבירי לו שאת לא שולחת למי שאת לא מכירה כי? (לא כי א״א להנגיש את המוגנות כי לא תמיד העיתוי מתאים!)
והילד מוסיף לחקור ולשאול ולהתחנן ולבכות כי הוא לא באמת הבין…
במקום לומר בצורה הכי פשוטה ומקובלת: ״יוסי חמוד היום אמא לא מסכימה, אולי פעם אחרת״ -וזהו.
לא ממקום של עצבים
לא ממקום של אני האמא ואני מחליטהההה
ולא ממקום של פחד וחשש וחרדה
אלא ממקום של רוגע שלוה נחת וביטחון
אפשר גם לחייך ביחד,
הילד הזה התרגל שלא את כל ההחלטות של אבא ואמא הוא צריך להבין. נכון שלפעמים יעלו לו דמעות של כאב ואכזבה וזה בסדר אבל את האבא ואמא הסמכותיים והחזקים הוא קיבל שוב פעם כמתנה ענקית לחיים!
יכול להיות שיהיה זמן רגוע שיתאים לאמא להסביר לילד יותר את העניין (נגיד כל עניין המוגנות -חשוב ביותר!!!!) כשהוא כבר לא כואב אלא ממקום של למידה והשכלה, ולא כדי להסביר את אמא, תבין אותי, תסלח לי..
זה עלול לערער לו את כל המקום התמיר שהוא רוצה לשים בו את הוריו

״אבל אבא אתה הרי לימדת אותי שעל אבא לא שואלים שאלות…..״
 

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
הילד הזה התרגל שלא את כל ההחלטות של אבא ואמא הוא צריך להבין.
יש הבדל אם משתמשים בזה כל פעם
או משתמשים בזה פעם ב..(ועצם העובדה שמשתמשים בזה בכמה זמן זה
בעצם גורם לילד להבין שבפעול יש משהו הרבה יותר ראשוני שמכוחו הוא מקשיב להורים)

בכל אופן בדיוק עכשיו אני מחפש את הספר ולא מוצא
אני יודע שהוא מביא מקורות למה שהוא אומר
ולכן אני משוכנע שזה לא מוחלט כל כך כמה שאמרת לעיל

כנראה שיש פה וויכוח אמיתי

אגב להבדיל את הרעיון הזה מוצאים גם בתורה
מצד אחד יש מצוות וחוקים שהקב"ה נתן וצריך לקיימם ללא שום טעם
ומצד שני ספר החינוך נותן טעמי המצוות
והוא כותב שם כדי שזה יגרום להרבה יותר חשק וכו

כנראה שיש את שני האלמנטים הללו וצריך להשתמש בהם נכון
 
נערך לאחרונה ב:

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
אוקי אז אני גם שמעתי כמו ש @מנהטן כתבה מכמה מחנכים גדולים...
המון בעיות מתחילות מהסברים שאת רובם הילד לא יבין או לא ירצה להבין!
ורק יראה בצורך להסביר לו כחולשה....
שוב אני מדבר על רוב המקרים. ברור שיש זמנים וגליים אחרים!
באמת שאפשר לדון בזה.
זה לא מוחלט בכלל

אפשר לתת הסבר ארוך
אפשר לתת הסבר קצר

ואפשר גם לומר לילד יש הסבר אבל הוא קצת מורכב בשבילך כרגע וכו וכו
וכל זה כמובן הסברים לפי שכלו והבנתו של הילד(ממש כמו בהגדה של פסח
שצריך להתאים את ההסברים לפי דרגתו של הילד)

אפשר גם לפעמים לומר כי ככה החלטתי

מה שאמרתי לעיל זה שאם משתמשים בטיעון הזה באופן שרירותי וקבוע
כפי שהיה נשמע מדבריה של מנהטן

זה רק ישניא לילד את ציווי הוריו
 

אין על עם-ישראל

משתמש מקצוען
@מנהטן אני שמעתי לזה גם הסבר מעמיק קצת יותר ...
שבמבנה שלנו זאת אומרת בטבעי של האנושות ...
אנחנו מצייתים למשהו שיש לו סמכות יותר ממנו ..
בפרט ילדים כלפי הוריהם, רק ברור שאנחנו צריכים אימון או אם נקרא את זה אחרת "שלא יהיה לנו חוסר אמון
או בלבול שיפתח לנו אנטי... לכן מאוד משנה איך אומרים את הלא האם מתוך סמכותיות או מתוך בהלה או חוסר רגישות... וכו'

shimשימי

צודק שאם משתמשים עם זה לא נכון כגון שאומרים את זה המון פעמים ביום גם על דברים לא חשובים..
זה פוגע בסמכותיות ובאימון וגורם ההיפך!
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
הדברים שלי הם ממשנתו של הרב יעקבזון
אני חושבת שלא הייתי מספיק ברורה אולי יהיו כאן חכמים ממני שידעו להסביר יותר:
כשאני מנחילה חינוך שמבוסס על הסברים כל הזמן על פי הבנתו של הילד = אין כאן סמכות אמיתית. כי היא נתונה לשיקול דעתו של הילד
וביום עומדו על דעתו, הוא ירשה לעצמו לנהוג אחרת….

כשהילד מקשיב לי מכח הסמכות המחייבת, מכח החוקים שקיימים בעולם זוהי ההרגשה הכי בטוחה ורגועה שילד יכול לחוות.

נתאר אסוטיאציה
יוסי הוא ילד שרגיל תמיד לקבל הסבר ונימוק על כל הנהגה של ההורים שלו.
יום שלישי, ר״ח וסיימו מוקדם היום, יוסי הגיע עם מוישי חברו מהכיתה אשר הזמין אותו אליו הביתה להראות לו משחק חדש ומלהיב שקיבל מתנה. יוסי מתחנן לאמא להגיע אליו הביתה היום.
ואת החלטת בעקבות דברים ששמעת לא לשלוח ילדים לבתים שאת לא מכירה שם את הנפשות הפועלות וד״ל.
אז איך ברגע של בקשה ותחנונים את מתחילה לגולל בפני הילד את כל ההסבר שלך?
(במידה ואת לא משקרת לו שבדיוק עכשיו את רוצה שהוא יבוא איתך כהתחמקות.. ואז אולי הוא יבכה שזה לא מעניין אותו לבא איתך ו- ו-) איך תסבירי לו שאת לא שולחת למי שאת לא מכירה כי? (לא כי א״א להנגיש את המוגנות כי לא תמיד העיתוי מתאים!)
והילד מוסיף לחקור ולשאול ולהתחנן ולבכות כי הוא לא באמת הבין…
במקום לומר בצורה הכי פשוטה ומקובלת: ״יוסי חמוד היום אמא לא מסכימה, אולי פעם אחרת״ -וזהו.
לא ממקום של עצבים
לא ממקום של אני האמא ואני מחליטהההה
ולא ממקום של פחד וחשש וחרדה
אלא ממקום של רוגע שלוה נחת וביטחון
אפשר גם לחייך ביחד,
הילד הזה התרגל שלא את כל ההחלטות של אבא ואמא הוא צריך להבין. נכון שלפעמים יעלו לו דמעות של כאב ואכזבה וזה בסדר אבל את האבא ואמא הסמכותיים והחזקים הוא קיבל שוב פעם כמתנה ענקית לחיים!
יכול להיות שיהיה זמן רגוע שיתאים לאמא להסביר לילד יותר את העניין (נגיד כל עניין המוגנות -חשוב ביותר!!!!) כשהוא כבר לא כואב אלא ממקום של למידה והשכלה, ולא כדי להסביר את אמא, תבין אותי, תסלח לי..
זה עלול לערער לו את כל המקום התמיר שהוא רוצה לשים בו את הוריו

״אבל אבא אתה הרי לימדת אותי שעל אבא לא שואלים שאלות…..״
אני מסכימה עם @מהנטן בתשובה הראשונית. כאשר ילד שואל שאלה- התשובה הראשונה צריכה להיות ברורה עם נקודה בסופה. בלי סיבות והסברים. אחר כך, לאחר שהילד הפנים, ככדאי ומומלץ לתת הסבר מתאים לרמתו (ובכלל לא ממקום של לתרץ את האמא או שהילד יסכים ויקבל... ממקום שהילד יתחבר יותר לתשובה, נניח במקרה של המחשב- אנחנו גאים בזה.), כמובן אם זה אפשרי (נניח במקרה של ללכת לחבר שאמא לא מכירה באמת אין מקום להסברים וזו המילה האחרונה ודי. אפשר אולי להגיד לא שאמא לא מסכימה ללכת לחברים שהיא לא מכירה, אם זה מתאים- לשיקול דעת האמא.)
שוב- ההסברים לא באים ממקום של לנמק את האמא. ואם נשאל את הילד למה הוא עושה/ לא עושה כך התשובה צריכה להיות, קודם כל: כי אמא אמרה. אחר כך מאד מאד כדאי להסביר לו למה אמא מרשה/ לא מרשה בהתאם לרמתו (מאד חשוב לא רק לבנית אמון, אלא להתפתחות האישית של הילד. הוא לא יכול לגדול רק על: אני עושה כי אמרו לי, לא מבין כלום. מתי שהוא הוא יגדל ויחפש סיבות- מאד טוב שתהיינה לו אותן- או לפחות חלק גדול מהן- עוד מאז שהוא קטן (לפחות את התשובות וההסברים הבסיסיים, המותאמים לגיל, כמובן.)).
 

ליאורה ז.

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
לומר בצורה הכי פשוטה ומקובלת: ״יוסי חמוד היום אמא לא מסכימה, אולי פעם אחרת״ -וזהו.
לעניות דעתי..
אני חושבת שצריך לסיים את המשפט בצורה אחרת,
כי מה יהיה ב"פעם אחרת"?
נגיד שעוד שבוע פתאום יוסי ירצה ללכת לחבר שלו שוב?

איך תגיב האמא?
היא לא תוכל כל פעם לדחות את זה לפעם אחרת.

מה אתם אומרים?
 

ליאורה ז.

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
הדברים שלי הם ממשנתו של הרב יעקבזון
אני חושבת שלא הייתי מספיק ברורה אולי יהיו כאן חכמים ממני שידעו להסביר יותר:
כשאני מנחילה חינוך שמבוסס על הסברים כל הזמן על פי הבנתו של הילד = אין כאן סמכות אמיתית. כי היא נתונה לשיקול דעתו של הילד
וביום עומדו על דעתו, הוא ירשה לעצמו לנהוג אחרת….

כשהילד מקשיב לי מכח הסמכות המחייבת, מכח החוקים שקיימים בעולם זוהי ההרגשה הכי בטוחה ורגועה שילד יכול לחוות.

נתאר אסוטיאציה
יוסי הוא ילד שרגיל תמיד לקבל הסבר ונימוק על כל הנהגה של ההורים שלו.
יום שלישי, ר״ח וסיימו מוקדם היום, יוסי הגיע עם מוישי חברו מהכיתה אשר הזמין אותו אליו הביתה להראות לו משחק חדש ומלהיב שקיבל מתנה. יוסי מתחנן לאמא להגיע אליו הביתה היום.
ואת החלטת בעקבות דברים ששמעת לא לשלוח ילדים לבתים שאת לא מכירה שם את הנפשות הפועלות וד״ל.
אז איך ברגע של בקשה ותחנונים את מתחילה לגולל בפני הילד את כל ההסבר שלך?
(במידה ואת לא משקרת לו שבדיוק עכשיו את רוצה שהוא יבוא איתך כהתחמקות.. ואז אולי הוא יבכה שזה לא מעניין אותו לבא איתך ו- ו-) איך תסבירי לו שאת לא שולחת למי שאת לא מכירה כי? (לא כי א״א להנגיש את המוגנות כי לא תמיד העיתוי מתאים!)
והילד מוסיף לחקור ולשאול ולהתחנן ולבכות כי הוא לא באמת הבין…
במקום לומר בצורה הכי פשוטה ומקובלת: ״יוסי חמוד היום אמא לא מסכימה, אולי פעם אחרת״ -וזהו.
לא ממקום של עצבים
לא ממקום של אני האמא ואני מחליטהההה
ולא ממקום של פחד וחשש וחרדה
אלא ממקום של רוגע שלוה נחת וביטחון
אפשר גם לחייך ביחד,
הילד הזה התרגל שלא את כל ההחלטות של אבא ואמא הוא צריך להבין. נכון שלפעמים יעלו לו דמעות של כאב ואכזבה וזה בסדר אבל את האבא ואמא הסמכותיים והחזקים הוא קיבל שוב פעם כמתנה ענקית לחיים!
יכול להיות שיהיה זמן רגוע שיתאים לאמא להסביר לילד יותר את העניין (נגיד כל עניין המוגנות -חשוב ביותר!!!!) כשהוא כבר לא כואב אלא ממקום של למידה והשכלה, ולא כדי להסביר את אמא, תבין אותי, תסלח לי..
זה עלול לערער לו את כל המקום התמיר שהוא רוצה לשים בו את הוריו

״אבל אבא אתה הרי לימדת אותי שעל אבא לא שואלים שאלות…..״
נהניתי מההסבר המפורט, תודה
 

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
צנובר מנהטן וכו

משהו מפריע לי בכל הדיון הזה

כי מאיפה הגיע המסקנה שלכל ילד נותנים את אותה התשובה?
יש פה איזה הנחה סמויה שקשה מאוד לקבל

יש ילדים רכים יותר ולהם עונים תשובות מסוג מסויים מאוד
ויש ילדים קשים שלהם צריך דווקא תשובות תקיפות יותר וחזקות יותר

וסוג התשובה שונה לגמרי

בדרך כלל דיונים כאלה לעולם לא יגמרו כי כל אחד מדמיין את הילד שלו
 

אין על עם-ישראל

משתמש מקצוען
צנובר מנהטן וכו

משהו מפריע לי בכל הדיון הזה

כי מאיפה הגיע המסקנה שלכל ילד נותנים את אותה התשובה?
יש פה איזה הנחה סמויה שקשה מאוד לקבל

יש ילדים רכים יותר ולהם עונים תשובות מסוג מסויים מאוד
ויש ילדים קשים שלהם צריך דווקא תשובות תקיפות יותר וחזקות יותר

וסוג התשובה שונה לגמרי

בדרך כלל דיונים כאלה לעולם לא יגמרו כי כל אחד מדמיין את הילד שלו
זה יכול להיות אותה תשובה אבל אולי מנגינה /טון אחר...
הקו המנחה הוא שילד אמור (זה אפי' ככה בטבע) לשמוע בכל הוריו!
 

shimשימי

משתמש סופר מקצוען
זה יכול להיות אותה תשובה אבל אולי מנגינה /טון אחר...
אני חושב שהתשובה משתנה לחלוטין בין סוגי הילדים

הקו המנחה הוא שילד אמור (זה אפי' ככה בטבע) לשמוע בכל הוריו!
נכון מאוד
אבל זה החלק הכי פשטני בעייני

החכמה היא לגרום לילד להבין את זה ולרצות את זה
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

לוח מודעות

למעלה