חיים אחרים. כדור פלא, ולא מפינג פונג...

אפשרי · 22/10/15

נכתב ע"י פקאן;1813311:
יש הרבה ילדים וילדות ששנות הלימודים שלהם זכורות להם כנאכס ואין להם הפרעת קשב, או הפרעה בכלל. ברור שיש הרבה חסרונות במערכת כמו שהיא בנויה כיום. השאלה אם יש טעם לדון בזה, או שזו טחינת מים וכלום לא ישתנה. בציבור הכללי קיים מושג של "בתי ספר דמוקרטיים", כל ילד בוחר מה הוא רוצה ללמוד, אם בכלל, יש כאלו שבוחרים לבלות את היום בלגדל עגבניות בחצר ולפסל בחימר. הענין הוא שהדמוקרטיה היא משהו שסותר את דרך התורה, עפ"י התורה מונהג שלטון של מלך ולא דמוקרטיה.. וכנ"ל לא סביר שישנו את המערכת אצלנו בקיצוניות כזו. להוסיף צורות למידה שונות- לא רק פרונטליות- זה יתכן, זה רק דורש מהמורות הרבה יותר השקעה. להמליץ על ריטלין הרבה יותר קל..

זה לא רק דמוקרטי או לא.
לא הוצעה עדיין אפשרות אחרת מאשר בתי הספר של היום (שינויים קלים זה לא הנושא)
ובכלל, בשביל לעשות משהו אחר יצטרכו לעשות נסיונות, יש ילדים שיהיה מותר לעשות בהם נסיונות כבעכברים?

מימי זו · 22/10/15

נכתב ע"י אפשרי;1813369:
זה לא רק דמוקרטי או לא.
לא הוצעה עדיין אפשרות אחרת מאשר בתי הספר של היום (שינויים קלים זה לא הנושא)
ובכלל, בשביל לעשות משהו אחר יצטרכו לעשות נסיונות, יש ילדים שיהיה מותר לעשות בהם נסיונות כבעכברים?

שינויים קלים הם בהחלט הנושא.
אפשר ואפשר ללמד חומר בלי להושיב ילדים מול מורה נואם וכותב.
לגבי בנים ושיטות לימוד מסורתיות?
לא יודעת.
גם אני שאלתי את המרצה שלי ולא נעניתי.

GRN · 22/10/15

נכתב ע"י פקאן;1813311:
יש הרבה ילדים וילדות ששנות הלימודים שלהם זכורות להם כנאכס ואין להם הפרעת קשב, או הפרעה בכלל. ברור שיש הרבה חסרונות במערכת כמו שהיא בנויה כיום. השאלה אם יש טעם לדון בזה, או שזו טחינת מים וכלום לא ישתנה. בציבור הכללי קיים מושג של "בתי ספר דמוקרטיים", כל ילד בוחר מה הוא רוצה ללמוד, אם בכלל, יש כאלו שבוחרים לבלות את היום בלגדל עגבניות בחצר ולפסל בחימר. הענין הוא שהדמוקרטיה היא משהו שסותר את דרך התורה, עפ"י התורה מונהג שלטון של מלך ולא דמוקרטיה.. וכנ"ל לא סביר שישנו את המערכת אצלנו בקיצוניות כזו. להוסיף צורות למידה שונות- לא רק פרונטליות- זה יתכן, זה רק דורש מהמורות הרבה יותר השקעה. להמליץ על ריטלין הרבה יותר קל..

א. ע"פ התורה מונהג שלטון של מלך, אבל בפירוש יש תשומת לב לדעתו של העם. אני כבר לא זוכרת את כל הסוגיא, היא מופיעה בספרי אזרחות החרדיים.

ב. המערכת כפי שהיא היום אינה על פי דרך התורה. היא דורסת ברגל גסה את מה שלימדנו שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו" ועוד מתפלאה למה לא מתקיים חלקו השני של הפסוק.

אות ומופת · 22/10/15

נכתב ע"י יונה יונה;1813238:
ילד חכם ומבריק ללא היפראקטביות רוב הסיכויים שפשוט יחלום/ישן/יצייר בכיתה ועל כל שאלה של המורה ירים אצבע (או לא ירים) ויענה.

ילד פחות חכם ומבריק עם בעיית קשב בלי הפראקטביות זה כבר סיפור שונה, ולא נראה לי שהוא יצליח להתמודד עם לימוד עצמי.

איך הוא ירים אצבע ויענה, אם הוא חלם בזמן שהמורה דיבר?

וגם אם הוא מספיק חכם ומבריק כדי להתחכם ולהרים אצבע מדי פעם על מנת שהמורה יחשוב שהוא מקשיב למרות הציורים, ובאמת הוא קלט רק מילה פה ומילה שם, אז איך הוא יידע לענות במבחן?

פקאן · 22/10/15

נכתב ע"י GRN;1813406:
א. ע"פ התורה מונהג שלטון של מלך, אבל בפירוש יש תשומת לב לדעתו של העם. אני כבר לא זוכרת את כל הסוגיא, היא מופיעה בספרי אזרחות החרדיים.

ב. המערכת כפי שהיא היום אינה על פי דרך התורה. היא דורסת ברגל גסה את מה שלימדנו שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו" ועוד מתפלאה למה לא מתקיים חלקו השני של הפסוק.

אני הראשונה שמסכימה איתך שיש חסרונות רבים במערכת הקיימת, ובזה התחלתי את ההודעה. אבל לחרוץ שהמערכת היא לא על פי דרך התורה זה בעייתי כי אנחנו לא פוסקים דעה לעצמנו ובמוסדות הלימוד החרדיים, בפרט החיידרים- של ילדי בכל אופן- השיטות מונהגות על דעת ומפי מורי דרכינו. (וגם כל ילד שמקבל ריטלין זה לאחר שאלה וברכה) לכן אני עדיין חושבת שמהפכות גדולות לא אפשריות, אבל שינויים קטנים, ומאד משמעותיים, שלא משנים את כל השיטה, יכולים להיות אופציה טובה ומציאותית.

שריתיש · 22/10/15

וואו,
רושמים כאן דברים מענינים, חשובים ומוסיפים המון ידע.

אולי נפתח כאן אשכול יעוץ בין הורים?

אשמח לדעת איך אתם מתמודדים עם ענין ה"דאון" "מצב רוח שפוף" בעת השפעת הריטלין...
ממש קשה לי לראות את ילדתי העליזה... שבשעות המושפעות היא שקטה ומכונסת בעצמה...
ממילא זה גם משפיע חברתית...

בתנופה · 22/10/15

בואו ונספר קצת על עצמי. ואולי זה ישיב על כמה שאלות כאן.
מאז שאני זוכר את עצמי, דהיינו מגיל 4 בערך, אני סובל מבעיית קשב וריכוז. אבל בגיל כמעט 30, כשסיפרתי על כך לאבאמא, הם הרימו את גבותיהם בפליאה. "אתה?! אתה היית הכי טוב אצלינו!!"
והם צדקו.
בתלמוד תורה, בישיבה הקטנה וגם בישיבה הגדולה, הייתי מהמצטיינים ביותר. קיבלתי מאה בכל המבחנים והייתי מהדמויות הנחשבות.
אבל לא רבים שמו לב ל'בלוף' הגדול.
אני יכול לספר כאן על שיטות שונות ומשונות שפיתחתי בכדי שאוכל להבין את מהלכי השיעורים בלא יותר מרבע שעה הקשבה, על חברותות חלשות עמם למדתי בכדי שלא יתלוננו על היציאות המאסיביות שלי לשתות קפה, ועל שיטות החזרה המהירות שלי לפני המבחן..
העמדתי פנים טוב טוב.. אבל בתוך הלב - חושך וערפל.
כמה שניסיתי 'לשבור את היצה"ר' ולהתחיל להתחזק באמת בהתמדה בתורה ובתפילה ברציפות - לא יכלתי לו.
ואז הגעתי לכולל. הייתי (ועודני) מהאברכים המבריקים ביותר. נבחנתי להוראה, מסרתי חבורות, כתבתי ספרים ו...
בתוך הלב ידעתי שאני מרמה את כולם. לא הבנתי למה למשל כולם סביבי מצליחים לקרוא תהילים ברציפות, ואני.. יותר מפרק אחד לא מסוגל... לא מסוגל!
עד שהגיע כדור הפינג פונג הזה.
ומאותו יום הבנתי, שכל המאמצים שלי בכל השנים היו מיותרים לגמרי. לכאורה חבל היה על כל כך הרבה מאמץ ומאמץ להשיג ולהתקדם.(למרות שבתכל'ס זה מה ה' רצה)
אבל אני שמח ומודה לה' שנתן לי את חיי שוב במתנה - עם 10 מ"ג ריטאלין..
(יצא קצת ארוך, לא נורא..)

ברירת מחדל · 22/10/15

לאחר מחשבה החלטתי לספר קצת על עצמי.

אני בעלת ADD מאובחנת ששרדה את רוב שנות ביה"ס ללא אבחון.

לדעתי הבעיה הגדולה של "ילדי הקשב" הם דווקא צוות ביה"ס.
נכון, לא כולם בעיתיים, היו לי גם מורות מקסימות (המורה הכי טובה שלי היתה היפר) שזרמו איתי ועם חוסר התפקוד שלי או לחילופין - עזרו לי, בכלים שיש בידי, להצליח להתנהל כתלמידה.
אבל אף אחת, אפילו לא מורה אחת, חשבה שאולי יש לי הפרעת קשב.
המורות הטובות - אחוז גבוה בהחלט מכלל המורות - לא מצאון בי בעיה. לא רקדתי להן על הכסאות, וילדה מפוזרת ולא מתפקדת שמצליחה מצוין בלימודין ומתעסקת כל הזמן בשיעורים - לא הציתה אצלן שום נורה. הן התמודדו איתי בהחלט. אבל לא נראה לי שהיה להן קל. היו להן פה ושם תלונות. על הבית, על ההורים, על הגבולות. (ואני מגיעה מבית בו הסמכות ההורית והגבולות ברורים מאד!) אמא שלי לא חזרה מעולם מאושרת מאסיפת ההורים. תמיד היו תלונות, אבל חשבו שטני רק צריכה "לתפוב את עצמי בידיים" והכל יסתדר. שום חשיבה עמוקה מעבר לזה והתבוננות!
אז כשאחת המורות ה"טובות" "התפוצצה" פתאום כשעברתי איזשהו גבול. היא לא עשתה כלום מעבר לגערה ולעונש. מקסימום מכתב הביתה.
שום שיחה רצינית עם ההורים לגבי אבחון או בדיקה, כלום!

יש לציין שבבית לא היו לי כמעט בעיות בגלל שגדלתי בין הרבה אחים ואחיות ולא הייתי היחידה שלא מתפקדת...

היו גם המורות הרעות. כשאני נזכרת בהן, עדיין עוברת בי צמרמורת.
הן ריסקו את הביטחון העצמי שלי לאדמה והתנהגו אלי כמו ילדה קטנה וטיפשה.
היה להן פשוט ברור שאני לא נורמלית, שאני בעייתית ברמות ואני חייבת אבחון דחוף.
אבל לא אבחון של קשב וריכוז. אלא אבחונים על מנת המשכל שלי (בIQ יצא שאני מחוננת) ועל לקויות למידה חמורות שאני בטוח לוקה בהן.
בכיתה א' המורה אמרה שאני דיסלקטית, בזמן שכבר בגן קראתי שוטף.
מפני שהמורות חשבו שאני ילדה לקויה, הן גם התייחסו אלי ככזו ואני הרגשתי בכך מאד.
הן היו משנות את הטון והנימה כשדיברו אלי, כמו שמדברים לילד קשה הבנה ומצד שני דרשו ממני בדיקטטורה מוחלטת תפקוד רגיל.

למעשה, אף מורה לא עלתה על הבעיה שלי. או שהן הלכו רחוק מידי, או שלא הלכו בכלל...
לא הייתה להן שום מודעות ושום הכלה.
בגיל מסוים אני פשוט הבנתי מעצמי את הבעיה שלי והלכתי עם הורי לאבחון.
עד היום, המורות שלי לא יודעות שהתלמידה הבעייתית הזאת, שתמיד ריחפה בעננים, יש לה הפרעת קשב וריכוז.

כיום, יש קצת יותר מודעות לנושא ואפילו "מדביקים" קש"ר גם על ילדים רגילים לחלוטין. אבל אין שום מודעות והכלה! אפס!
רק, קח כדר ושב בשקט.
ומה עם כל החסכים הרגשיים שהילד צבר עם השנים?
מה יצא מילד שמוריו השפילו אותו עד אפר גם אם בשלב כלשהו הוא טופל והפסיק להפריע?

מורים! שימו לב לנשמות!
תלמדו קצת, תבינו קצת,
לפני זה, אל תלכו ללמד!

גלבוע · 22/10/15

נכתב ע"י מימי זו;1813374:
שינויים קלים הם בהחלט הנושא.
אפשר ואפשר ללמד חומר בלי להושיב ילדים מול מורה נואם וכותב.
לגבי בנים ושיטות לימוד מסורתיות?
לא יודעת.
גם אני שאלתי את המרצה שלי ולא נעניתי.

דווקא השיטות המסורתיות היו הרבה יותר מתאימות לילדים מאותגרים...
למשל, רבי יוסף רוז'ין, הרוגאטשובער, היה לפי כל הסיפורים ילד מאותגר קשב.
והמלמד שלו, מלמד פרטי, היה יושב מתחת לעץ ומלמד אותו, והוא טיפס והסתובב על העץ, וככה למד.

היום, גם אם תמצאי הורים שירצו לשלם את זה,
לא תוכלי לעשות את זה.

וגם במקרים פחות לבביים, ילד שלא הסתדר עם המערכת - של כמה ילדים אצל מלמד אחד - יכל ללכת להיות שוליה של חיט, ועדיין להקים בית נאמן בישראל.
לא להפוך לפרחח רחוב.

שוירץ · 22/10/15

צצפ וברירת מחדל הוצאתם לי את המילים מהפה.
כבר כמה שנים אני חושבת ללכת לאיבחון אך נמנעתי כי בסה''כ
לא הייתי היפראקטיבית רק היה לי טיפה אומץ מיותר.
ולמרות שהמחברות שלי היו ריקות (מלאות בציורים), כמעט מעולם לא הכנתי ש''ב
והקשבתי רק כשהיה מדובר באדם מרתק במיוחד (וזה כמובן היה דבר כמעט בלתי מצוי)
הייתי מוקפת תמיד באנשים שעזרו לי יום או יומיים לפני המבחן להשלים את כל החומר
במקצועות היותר קשים
(אמא מורה למתמתיקה - גיסה מחו''ל- לאנגלית ושכנה ששמרתי לה על הילדים בעד - מורה לדקדוק)
ומקסימום צילמתי סיכומים מחברות שקדניות וחרשתי אותם כל הלילה.
אבל באמת, אפילו אם מורות כעסו על החלמנות , הפטפוט או חוסר הריכוז אף אחד לא חשב שמדובר בבעיה כי הציונים בסוף טובים מאד והילדה יושבת בשקט יחסי.
חוץ ממני כמובן, התסכול שלי מעצמי עד היום וסליחה על ההשתפכות, שלא הצלחתי ללמוד המון דברים שרציתי כי לא היו לידי האנשים הנכונים שישמשו לי כמורה פרטי והשתעממתי מהר מדי הוא רב ביותר.
(אגב אני בהחלט מסוגלת להתרכז בעבודות הבית, בספר מרתק או מול המחשב ולכן משפחתי טוענת שאני סתם מחפשת צרות מתחת לאדמה וקשב וריכוז זו הבעיה האחרונה שלי, אבל מה לעשות
כך אני חשה והאשכול הזה רק מחזק את תחושתי - לא חייבים להיות היפר בשביל לקבל ריטלין או צורת לימוד שונה)

GRN · 22/10/15

נכתב ע"י קומיקו;1813805:
צצפ וברירת מחדל הוצאתם לי את המילים מהפה.
כבר כמה שנים אני חושבת ללכת לאיבחון אך נמנעתי כי בסה''כ
לא הייתי היפראקטיבית רק היה לי טיפה אומץ מיותר.
ולמרות שהמחברות שלי היו ריקות (מלאות בציורים), כמעט מעולם לא הכנתי ש''ב
והקשבתי רק כשהיה מדובר באדם מרתק במיוחד (וזה כמובן היה דבר כמעט בלתי מצוי)
הייתי מוקפת תמיד באנשים שעזרו לי יום או יומיים לפני המבחן להשלים את כל החומר
במקצועות היותר קשים
(אמא מורה למתמתיקה - גיסה מחו''ל- לאנגלית ושכנה ששמרתי לה על הילדים בעד - מורה לדקדוק)
ומקסימום צילמתי סיכומים מחברות שקדניות וחרשתי אותם כל הלילה.
אבל באמת, אפילו אם מורות כעסו על החלמנות , הפטפוט או חוסר הריכוז אף אחד לא חשב שמדובר בבעיה כי הציונים בסוף טובים מאד והילדה יושבת בשקט יחסי.
חוץ ממני כמובן, התסכול שלי מעצמי עד היום וסליחה על ההשתפכות, שלא הצלחתי ללמוד המון דברים שרציתי כי לא היו לידי האנשים הנכונים שישמשו לי כמורה פרטי והשתעממתי מהר מדי הוא רב ביותר.
(אגב אני בהחלט מסוגלת להתרכז בעבודות הבית, בספר מרתק או מול המחשב ולכן משפחתי טוענת שאני סתם מחפשת צרות מתחת לאדמה וקשב וריכוז זו הבעיה האחרונה שלי, אבל מה לעשות
כך אני חשה והאשכול הזה רק מחזק את תחושתי - לא חייבים להיות היפר בשביל לקבל ריטלין או צורת לימוד שונה)

האם היום את ממוקדת בתחום אחד?

יונה יונה · 22/10/15

נכתב ע"י OR_Design;1813389:
ממש לא מחייב
הרבה ילדים חכמים ומבריקים צוברים פערים לימודיים לאט לאט בגלל ההפרעת קשב.

נכתב ע"י אות ומופת;1813504:
איך הוא ירים אצבע ויענה, אם הוא חלם בזמן שהמורה דיבר?

וגם אם הוא מספיק חכם ומבריק כדי להתחכם ולהרים אצבע מדי פעם על מנת שהמורה יחשוב שהוא מקשיב למרות הציורים, ובאמת הוא קלט רק מילה פה ומילה שם, אז איך הוא יידע לענות במבחן?

אני מכירה כמה ילדים מבריקים, שחלמו בשיעורים ומעולם לא הכינו ש"ב אבל לא צברו שום פערים לימודיים וקצרו מאיות במבחנים. ולא היה להם תסכול מהמערכת (מקסימום הם צברו עוד שעות שינה/אימונים על ציורים).

אני טוענת שלא יעזור לשנות את המערכת ללימוד עצמי כי הגאונים מסתדרים גם היום ומי שלא לא יצליח ללמוד לבד לא בגלל ההפרעת קשב.
אגב, הבעיות האמיתיות של בעלי ההפרעות קשב וריכוז זה ניהול זמן ועמידה במשימות, לא לימוד חומר עיוני.

שוירץ · 23/10/15

נכתב ע"י יונה יונה;1813833:
אני מכירה כמה ילדים מבריקים, שחלמו בשיעורים ומעולם לא הכינו ש"ב אבל לא צברו שום פערים לימודיים וקצרו מאיות במבחנים. ולא היה להם תסכול מהמערכת (מקסימום הם צברו עוד שעות שינה/אימונים על ציורים).

אני טוענת שלא יעזור לשנות את המערכת ללימוד עצמי כי הגאונים מסתדרים גם היום ומי שלא לא יצליח ללמוד לבד לא בגלל ההפרעת קשב.
אגב, הבעיות האמיתיות של בעלי ההפרעות קשב וריכוז זה ניהול זמן ועמידה במשימות, לא לימוד חומר עיוני.

גם גאון לא יצליח ללמוד משהו שמצריך התמדה ועקביות והכנת ש''ב.
ואני באמת לא צברתי פערים בשנות הלימודים אבל היו לי תלונות רבות על המערכת המשבחת ומתפארת בכל הכבשים שמה לעשות נולדו כך משמים.
ואולי באמת אין לי בעית קשב כי הבעיות האמיתיות שלי הן לא בניהול זמן ועמידה במשימות-אותן אני גומרת צ'יק צ'ק אלא בשיחות טלפונים שאני לא מצליחה לסיים ואני מתפוצצת. בדקות שאין לי אבל אין לי מה לעשות כי גמרתי הכל ואני הולכת מקיר לקיר וכמובן הדבר הגרוע ביותר- בתפילות שאני לא מסוגלת להתרכז בהן שלא לדבר על פרקי תהילים.
ולמי ששאלה כיום אני עוסקת בתחום אחד (לאחר שעזבתי כמה מקומות עבודה מחמת שיעמום וחוסר סיפוק)שואפת למשהו נוסף, ומגדלת את ילדי שזה תחום נוסף ענק בפני עצמו)

יונה יונה · 23/10/15

נכתב ע"י OR_Design;1813867:
את שוכחת שלא כולם כאלה , אולי יותר נכון , רובם ממש לא

כמה כבר ילדים בעלי הפרעת קשב שצריכים ריטלין ולא טופלו קצרו מאיות, גדלו מאושרים ובריאים בנפשם, ולא סבלו משום בחינה גם לא רגשית?

אני בכלל לא מדברת על ריטלין כן או לא (ודעתי האישית, כן בכל גיל כמה שצריך)
אני מדברת על שינוי שיטת הלימוד.

כל הגאונים סובלים רגשית זה הולך ביחד: גאונות, סבל ושיגעון

יונה יונה · 23/10/15

נכתב ע"י קומיקו;1813882:
גם גאון לא יצליח ללמוד משהו שמצריך התמדה ועקביות והכנת ש''ב.

אז את לא מכירה גאונים.

GRN · 23/10/15

נכתב ע"י OR_Design;1813867:
את שוכחת שלא כולם כאלה , אולי יותר נכון , רובם ממש לא

כמה כבר ילדים בעלי הפרעת קשב שצריכים ריטלין ולא טופלו קצרו מאיות, גדלו מאושרים ובריאים בנפשם, ולא סבלו משום בחינה גם לא רגשית?

כמו שיונה יונה כתבה

אגב, בדר"כ ADHD הם מאוד חכמים, אא"כ זה מופיע עם קשיים אחרים.

שוירץ · 23/10/15

נכתב ע"י יונה יונה;1813903:
אז את לא מכירה גאונים.

חלש.
לא מדברים על אינשטיין.

יונה יונה · 23/10/15

נכתב ע"י קומיקו;1813945:
חלש.
לא מדברים על אינשטיין.

מי דיבר על איינשטיין?

אגב, מי אמר שאין עוד המוני גאונים כמו אינשטיין בעולם? אין לך ממש דרך לדעת את זה.

שוירץ · 23/10/15

פשוט תדעי שיש גאונים שצוברים פערים בגלל חוסר התמדה
רוב גדולי ישראל היו מתמידים לא רק גאונים
ויש כאלו שהיו רק מתמידים.
וגאונים אחרים נעלמו בדרך, נפלו,מפאת חוסר ההתמדה והעקביות.( בלשון אחרת צבירת פערים)
(טוב אלו מים טחונים כבר דברו על זה כאן באשכול)

ואם תשימי לב את גם סותרת את עצמך - כי לאן נעלמו כל אותם גאונים כמו אינשטיין שאני לטענתך לא מכירה? פשוט מאד גאונותם לא חיפתה על חוסר עיקביותם והם נעלמו מהנוף. אולי אם היו לוקחים ריטלין היה עולמינו מלא בהם ולא נאלצנו לחפשם בנרות.(שוב מים טחונים)
וזו מילתי האחרונה להיום.

GRN · 23/10/15

נכתב ע"י קומיקו;1813959:
פשוט תדעי שיש גאונים שצוברים פערים בגלל חוסר התמדה
רוב גדולי ישראל היו מתמידים לא רק גאונים
ויש כאלו שהיו רק מתמידים.
וגאונים אחרים נעלמו בדרך, נפלו,מפאת חוסר ההתמדה והעקביות.( בלשון אחרת צבירת פערים)
(טוב אלו מים טחונים כבר דברו על זה כאן באשכול)

לא יודעת אם דווקא פערים, אבל זה וודאי נכון שהרבה גאונים לא ממשים את הגאונות שלהם בעולם המעשה בגלל קושי בהתמדה.