התייעצות זוגות צעירים בפריפריה וסעודות פורים

שמיט

משתמש מקצוען
עם כל הכבוד, והרבה כבוד, אי אפשר לשלוח ילדים לגור רחוק ולצפות מהם להגיע מדי חודש/חודשיים.
אולי ההורים המתגעגעים יבואו לבקר מדי פעם?
אפשר לשלוח ילדים לגור רחוק ולצפות מהם לקיים כיבוד הורים בהידור רב.
ברוב המקרים, כשנוח לנו להגיע אנו לא חושבים פעמיים עד כמה קשה כעת להורים, אלא מרימים טלפון ובאים, אז מצופה שגם כשקשה לנו להגיע, לעשות את המאמץ הזה ולהגיע.
זה מצופה מילד שיכבד את הוריו בצורה הזו.
זו דעתי על כל פנים, אני לא אומר קבלו דעתי כתורה מסיני, אך נראה לי נדרש מילד.

נ.ב. זה נראה שיש כעס על הורים ששלחו את הילדים שלהם לגור בפריפריה, כאילו יש להם אפשרות אחרת, יש להם הרבה כסף שהם שומרים לעצמם ועשו את העוול לשלוח את הילד לפריפריה, ומשעשו זאת הילד פחות מחוייב להתאמץ למענם. אם הבנתי נכון זה נשמע רע.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אפשר לשלוח ילדים לגור רחוק ולצפות מהם לקיים כיבוד הורים בהידור רב.
ברוב המקרים, כשנוח לנו להגיע אנו לא חושבים פעמיים עד כמה קשה כעת להורים, אלא מרימים טלפון ובאים, אז מצופה שגם כשקשה לנו להגיע, לעשות את המאמץ הזה ולהגיע.
זה מצופה מילד שיכבד את הוריו בצורה הזו.
זו דעתי על כל פנים, אני לא אומר קבלו דעתי כתורה מסיני, אך נראה לי נדרש מילד.

נ.ב. זה נראה שיש כעס על הורים ששלחו את הילדים שלהם לגור בפריפריה, כאילו יש להם אפשרות אחרת, יש להם הרבה כסף שהם שומרים לעצמם ועשו את העוול לשלוח את הילד לפריפריה, ומשעשו זאת הילד פחות מחוייב להתאמץ למענם. אם הבנתי נכון זה נשמע רע.
יש לך טעות. אין פה שום כעס.
יש פה ציפיה להבנה של מורכבות של חיים: אין ברירה וילדים גרים בפריפריה, אי אפשר לצפות לאותו רמת ביקורים כמו מילדים שגרים במרכז.

וכשאנשים גרים בפריפריה הם הרבה פחות באים בשביל להקל על עצמם.
כשגרים קרוב, באים לשבת יחסית בקלות ובכיף, ו'חוסכים' את העבודה הכרוכה בניקיון ובבישול.
כשגרים רחוק, כבר יותר קל לבשל ולנקות מאשר לנסוע....
 

בחן ובחסד

משתמש מקצוען
וכשאנשים גרים בפריפריה הם הרבה פחות באים בשביל להקל על עצמם.
כשגרים קרוב, באים לשבת יחסית בקלות ובכיף, ו'חוסכים' את העבודה הכרוכה בניקיון ובבישול.
כשגרים רחוק, כבר יותר קל לבשל ולנקות מאשר לנסוע....
[/QUOTE]

חותמת על כל מילה, אבל אולי קשה להבין למי שלא התנסה.
 

ישר והפוך

משתמש מקצוען
וכשאנשים גרים בפריפריה הם הרבה פחות באים בשביל להקל על עצמם.
כשגרים קרוב, באים לשבת יחסית בקלות ובכיף, ו'חוסכים' את העבודה הכרוכה בניקיון ובבישול.
כשגרים רחוק, כבר יותר קל לבשל ולנקות מאשר לנסוע....

לגמרי.
רק שהניסוח הראשוני היה נשמע קצת מתקיף. 'לשלוח ילדים' היה נשמע קצת אהמממ...

ושוב, מסכימה מאד לגבי הקושי העצום בהתניידות, בפרט עם ילדים. ובפרט בזמני עומס ופקקי תנועה, כמו פורים שאז זה הופך כמעט לבלתי אפשרי.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
לגמרי.
רק שהניסוח הראשוני היה נשמע קצת מתקיף. 'לשלוח ילדים' היה נשמע קצת אהמממ...
ושוב, מסכימה מאד לגבי הקושי העצום בהתניידות, בפרט עם ילדים.
הי, חשוב לציין שזה לא פונה להורים שלי...
שזה לא רלוונטי בכלל כלפיהם וכלפינו, מאלף ואחת סיבות.


וכן, יש כאן נימה של ביקורת כלפי אנשים שמצפים מהילדים שלהם להיקרע בשביל הנחת של עצמם.
בהחלט יש.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
בורגנות.
כאילו על הרחוק לא שילמו ההורים במיטב כספם (ובחובות עצומים שלקחו למען טובת הילדים)
כאילו דירות בפריפריה מחולקות חינם.
לבוא פעם בחודש חודשיים, לפי נתוני כל משפחה ומשפחה, במידה וההורים מעוניינים,
זה כיבוד הורים מצופה בהחלט!!
לא הבנתי את המילה 'בורגנות' ואת הקשר שלה לפה.
(ויקימילון אמר:
מעמדם של האנשים בעלי הרכוש המתפרנסים ממסחר, רפואה, עריכת דין וכו'.
אז?)


למה חייבים להניח שהם חייבים לנסוע לבקר 'כי ההורים מעוניינים'?
ובכלל, הביקורת שלי פונה להורים. לא לילדים. כמו שהבנתם שמציאות החיים דורשת מהצעירים לגור במקום אחר ולא במקום שהייתם רוצים שהם יגורו, תבינו שגם הקושי לנסוע הוא חלק מאותה מציאות חיים.
 

דיתי חן

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
לא הבנתי את הקשר בין ההתחלה להמשך. וגם לא את המילה 'בורגנות' ואת הקשר שלה לפה.

למה חייבים להניח שהם חייבים לנסוע לבקר 'כי ההורים מעוניינים'?
ובכלל, הביקורת שלי פונה להורים. לא לילדים.
אז בבקשה, תבינו את הצעירים שלכם ואת הקושי שלהם לנסוע, ואל 'תהיו מעוניינים'.
שימי לב שמחקתי את ההודעה, כי גיליתי שפספסתי כמה תגובות בהן כבר הסברת את עצמך... מתנצלת.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
אין לי מקור מדויק לכך
אבל אני יודע בידיעה ברורה שזה מחלוקת בין המשנה ברורה לחזון איש,
לפי המשנה ברורה הזמן הקובע זה עלות השחר.
לפי החזון איש הזמן הקובע זה השקיעה.
ואת יכולה לשאול כל מו"צ מתחיל והוא ידע להגיד לך זאת.
בפשטות רוב הליטאים הולכים לפי פסקי המשנה ברורה, אבל יש שמחמירים לפי החזון איש, ולכן מקפידים להיות בשקיעה במקום שהם רוצים להתחייב.
מקור ברור
בחזו"א קנב ו דינים העולים
סובר שהעיקר בשקיעת החמה
כיוןן שהמשנה ברורה עצמו כותב לא לסמוך עליו לענין ברכה (תרמ"ח בה"ל על סעיף ה) לכן נוטים בני התורה יותר לחשוש לדעת החזו"א מאשר דרך כלל.
לפעמים עלול להווצר מצב שנפטרים מפורים לגמרי בתנאים מסויימים לפי שיטת מסויימות.
 

ELFISH

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
מסכים עם כל מילה.
בשקלול הנסיעה צריכים לחשוב גם והרבה על ההורים לא רק עלינו.
נ.ב. גם אנו נהיה הורים מבוגרים יום אחד...
אני מאד מקווה שהצעירים האלו יזכרו גם כשיהיו מבוגרים את הקושי של נסיעה מייסרת עם ילדים באוטובוס בזמני עומס, ולא ידרשו מהילדים שלהם להרוס את הפורים בשביל הנחת שלהם.
 

זושא כץ

משתמש מקצוען
עם כל הכבוד, והרבה כבוד, אי אפשר לשלוח ילדים לגור רחוק ולצפות מהם להגיע מדי חודש/חודשיים.
אולי ההורים המתגעגעים יבואו לבקר מדי פעם?
ממש חצופים ההורים האלה....
גם שלחו אותם לגור רחוק וגם מעיזים להתגעגע....

מענין איך הם 'שלחו' את הזוג? אולי עם בעיטה???
 

יצחק יוסף

משתמש פעיל
וכן, יש כאן נימה של ביקורת כלפי אנשים שמצפים מהילדים שלהם להיקרע בשביל הנחת של עצמם.
בהחלט יש.

קראתי שוב ושוב את המילים הללו ולא האמנתי למראה עיני.
נימה של ביקורת כלפי אנשים ?????.
מי הם האנשים הללו ?
ההורים שטרחו ויגעו ולא ישנו לילות ואף עתה לא ישנים ומצמצמים את הוצאותיהם כדי שילדיהם יחיו ברווחה מסוימת !!!
אז להם אין את הזכות לדרוש את הנחת ??.
אם לא להם אז למי כן יש זכות כזו?
וכן זה מאמץ בהחלט.
אבל האם זה יותר מהמאמצים אותם השקיעו ההורים עד לאותו הרגע שהם יכולים לקצור ולו במעט את פירות עמלם??

אציין שכתיבת דברים אלו היא כמי שחווה את הדברים משני הצדדים גם כזו"צ שגר בריחוק מקום מההורים. וגם כהורה לזותי"ם שבכל פעם שהם מגיעים הם מרווים נחת.
 

bracha5

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
אוטומציה עסקית
כל מקרה לגופו.
בד"כ זו"צ ללא ילדים יכול להוות עזרה גדולה בהכנות, לכל חג שהוא.
ודווקא ללא ילדים, כי אז הם ממש יכולים להפריע.
ואני לא מדברת על זוג פרזיטים (וסליחה על הביטוי, אבל אין לי הגדרה אחרת)
שמגיעים להורים ובטוחים שאם הם שטפו 2 צלחות, זה אומר שהביאו עזרה ענקית,
ולכן מותר לרבוץ על הספה ולפטפט בנחת, בלי לזוז חלילה מהמקום.

אני מדברת על עריכת שולחן, שטיפת כלים, מזיגת סלטים והגשתם, פינוי האוכל, ארגון משלוחי המנות בסוף היום,
ואפילו להעביר סמרטוט רח"ל ה"י בסיום החגיגה.
בקיצור, פשוט לעזור.
זוג פרזיטים - חשבת פעם איך מרגישה אישה בהריון אחרי שעתיים נסיעה, שיודעת שעוד כמה שעות מחכה לה התענוג הזה שוב?
 

רחלי ר

משתמש מקצוען
אנחנו בפריפריה, (אופקים) להורים בבני ברק באמת התייאשנו
אגב, גם אמא שלי נקרעת מצער לשמוע על "חווית הנסיעה" של כל המתקבצים, וזה הורס לה את כל החוויה של נחת
לכן היא הכי שמחה שאנחנו נשארים בבית וחוגגים
באמת מתקבצות כמה משפחות יחד, זה כמובן לא חויתי וטבעי כמו עם המשפחה, אבל בהחלט מוסיף שמחה
כן חשוב להצטרף, במיוחד כשהבעל מתבסם, כי אז יוצא מצב שהאשה נשארת לבד עם הילדים (השבעים מממתקים) וכל האוכל המושקע עומד מבוייש, לכן צרוף של כמה משפחות חיובי מאוד
 

A Y G

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
D I G I T A L
לכן כדאי שכל משפחה תהיה לבד ולא עם כל הדודים...
כמובן שככל שיש יותר אנשים יותר שמח, אבל הנסיעות האלה מורידות את כל השמחה, אז אולי עדיף פשוט עם שכנים?
הגיע הזמן לצאת מהריבוע!
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
קראתי שוב ושוב את המילים הללו ולא האמנתי למראה עיני.
נימה של ביקורת כלפי אנשים ?????.
מי הם האנשים הללו ?
ההורים שטרחו ויגעו ולא ישנו לילות ואף עתה לא ישנים ומצמצמים את הוצאותיהם כדי שילדיהם יחיו ברווחה מסוימת !!!
אז להם אין את הזכות לדרוש את הנחת ??.
אם לא להם אז למי כן יש זכות כזו?
וכן זה מאמץ בהחלט.
אבל האם זה יותר מהמאמצים אותם השקיעו ההורים עד לאותו הרגע שהם יכולים לקצור ולו במעט את פירות עמלם??

אציין שכתיבת דברים אלו היא כמי שחווה את הדברים משני הצדדים גם כזו"צ שגר בריחוק מקום מההורים. וגם כהורה לזותי"ם שבכל פעם שהם מגיעים הם מרווים נחת.
מה אומר ומה אדבר, מקווה להיות אמא אחרת ממה שמתואר פה. (למזלי יש לי דוגמא טובה ללמוד ממנה).
בהצלחה לכם.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
ממש חצופים ההורים האלה....
גם שלחו אותם לגור רחוק וגם מעיזים להתגעגע....

מענין איך הם 'שלחו' את הזוג? אולי עם בעיטה???
מותר להתגעגע,
מותר גם להבין את הקושי של הצד השני.

מזכירה שוב: דברי פונים להורים. לא לילדים.
אתם אנשים בוגרים, הבנתם את אילוצי החיים, תעשו מאמץ להבין אותם עוד קצת.
 

ישר והפוך

משתמש מקצוען
מותר להתגעגע,
מותר גם להבין את הקושי של הצד השני.
שוב, מסכימה לחלוטין.
כותבת כאחת שגרה מחוץ לעיר ובעבר היתה נקרעת כדי לכבד את ההורים בהשתתפות, עד להרמת ידיים...

אבל:
מותר לא להגיע, כי זה באמת לפעמים לא מציאותי מכל הבחינות.
מותר גם להבין את קושי ההורים, ולא לדבר עליהם בצורה פוגענית כאל אנשים שזורקים ילדים אל הבלתי נודע מתוך חוסר אכפתיות. הניסוח צורם וכואב.
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
מותר גם להבין את קושי ההורים, ולא לדבר עליהם בצורה פוגענית כאל אנשים שזורקים ילדים אל הבלתי נודע מתוך חוסר אכפתיות. הניסוח צורם וכואב.
אין לי גרם של ביקורת על זה שאנשים מעודדים את ילדיהם להשתקע בפריפריה.
אני גם לא רואה זה 'לזרוק ילדים אל הבלתי נודע', אלא להתמודד עם החיים במגבלות האפשרויות.
יש לי ביקורת, בהחלט יש, על הורים שחיים בתחושת 'מגיע לי', ומחכים שעכשיו הילדים 'ישלמו להם על כל הלילות שהם קמו אליהם בלילה'.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  58  פעמים

לוח מודעות

למעלה