התייעצות זוגות צעירים בפריפריה וסעודות פורים

[imac100]

יש דעה שהשקיעה קובעת את החיוב. לפי דעה זו בן מוקפים שנסע לסעודה בפרזים וחזר רק אחרי השקיעה, החיוב שלו בפורים לא שלם.

שאלתי מה המקור
אשמח לציטוט של פסק הלכה כזה.

 

[תמי אחת]

ומה יעשו? הבעיה היא לא מחסור בכלי תחבורה אלא הפקקים שנגרמים כשאלפים משנעים את עצמם ממקום למקום באותן שעות

לא מדויק.
צפית פעם על ההתנפלות על קווי 402 במוצאי פורים פרזים בב"ב/ במוצאי פורים דמוקפין בירושלים?
בהחלט אפשר לחסוך את המראות המחרידים הללו, אם הרבה רצון טוב.
ברור שאם היה מענה יעיל, היו נחסכים הרבה מכלי הרכב על הכביש, באותם הזמנים...

 

[ELFISH]

שאלתי מה המקור
אשמח לציטוט של פסק הלכה כזה.

אין לי מקור לתת לך עכשיו. אם זה חשוב את יכולה לחפש. זה לא ההלכה הפשוטה שמתיחסת לעלות השחר בעיקר, אבל יש מי שזה חשוב לו מספיק כדי להדר.

 

[imac100]

אין לי מקור לתת לך עכשיו. אם זה חשוב את יכולה לחפש. זה לא ההלכה הפשוטה שמתיחסת לעלות השחר בעיקר, אבל יש מי שזה חשוב לו מספיק כדי להדר.

אשמח שתחפשתי אם תוכלי.
דברתי במשך השנים עם לא מעט רבנים בנושא. ליטאים כולם (כולל חזונישניקים ובריסק) וכולם אמרו לי שהנושא הוא עלות השחר.
אם יש דעה אחרת שמדברת על השקיעה. מעניין אותי לשמוע אותה

 

[מנוחהלה]

לא מדויק.
צפית פעם על ההתנפלות על קווי 402 במוצאי פורים פרזים בב"ב/ במוצאי פורים דמוקפין בירושלים?
בהחלט אפשר לחסוך את המראות המחרידים הללו, אם הרבה רצון טוב.
ברור שאם היה מענה יעיל, היו נחסכים הרבה מכלי הרכב על הכביש, באותם הזמנים...

מי אמר שיש כ"כ הרבה אוטובוסים?
ראית את ההתנפלות על ה-970 לחיפה במוצאי פורים?
ראית איך נראים הקווים לק"ס?
לא בטוחה שיש אפשרות לשנע כזו מסה של אנשים בטווח זמן כ"כ קצר.
[מה שלא ממש ברור לי זה למה אנשים נאבקים על ה-402 במקום לנסוע עם הרכבת...]

אם יש דעה אחרת שמדברת על השקיעה. מעניין אותי לשמוע אותה

אברר לך בעז"ה

 

[תהילהמור]

צפית פעם על ההתנפלות על קווי 402 במוצאי פורים פרזים בב"ב/ במוצאי פורים דמוקפין בירושלים?

הדיון כאן הוא לא על החזור אלא על ההלוך.
מי לשא התנסה בחווית הפקקים בכניסה לב"ב למשל לא יבין.
יותר משעה וחצי המתנה בפקק מאוניברסיטת בר אילן ועד הירידה ברוחב נחמיה.
אנחנו כבר התייאשנו וויתרנו,
כשלא היו לנו ילדים / כשהילדים היו ממש קטנים ולא היה חשוב להם להיות באזור המוכר ע"מ לשלוח לחברים / למורים וכו' נסענו מהלילה / משעות הבוקר המוקדמות.

 

[A Y G]

אולי הגיע הזמן לחגוג זוג זוג במקומו?

 

[מיכל ב']

ברוב השנים היינו נוסעים (שעתיים), ופורים היה לחוץ נורא.
למרות שהיינו עם רכב.
שנה שעברה נשארנו ועשינו עם חברים והיה לנו פורים רגוע וכיף.
בד"כ בפריפריות רחוקות מתארגנות כמה משפחות יחד וזו חויה רצינית.
אפשר להזמין (ועכשיו זה הזמן להתארגן לזה),
או לנסוע יום קודם ולישון מראש אצל ההורים.

השנה חזרנו למרכז, שכנה הציעה לי שנעשה יחד,
ואמרתי לה שיש לי מחויבות משפחתית, עד שחזרנו למרכז..
אבל תכלס, אם חוגגים עם האנשים המתאימים, זו חויה אמיתית!
(ולפעמים זה יתרון שאפשר להשאר בבית בתרוץ שגרים בפריפריה רחוקה).

 

[יוחנן 1]

אשמח שתחפשתי אם תוכלי.
דברתי במשך השנים עם לא מעט רבנים בנושא. ליטאים כולם (כולל חזונישניקים ובריסק) וכולם אמרו לי שהנושא הוא עלות השחר.
אם יש דעה אחרת שמדברת על השקיעה. מעניין אותי לשמוע אותה

אין לי מקור מדויק לכך
אבל אני יודע בידיעה ברורה שזה מחלוקת בין המשנה ברורה לחזון איש,
לפי המשנה ברורה הזמן הקובע זה עלות השחר.
לפי החזון איש הזמן הקובע זה השקיעה.
ואת יכולה לשאול כל מו"צ מתחיל והוא ידע להגיד לך זאת.
בפשטות רוב הליטאים הולכים לפי פסקי המשנה ברורה, אבל יש שמחמירים לפי החזון איש, ולכן מקפידים להיות בשקיעה במקום שהם רוצים להתחייב.

 

[אמא רחל]

וזה לא מדכא להיות לבד בפורים???

בכלל לא
אבל צריך לקחת בחשבון שזה שמח וכיף
אבל יותר רגוע אולי פחות אקשן (אבל פחות לחץ)
לי אישית זה היה חוויה מתקנת
אחרי שכל שנה ההורים שלי היו נוסעים ל2 הצדדים

 

[imac100]

אין לי מקור מדויק לכך
אבל אני יודע בידיעה ברורה שזה מחלוקת בין המשנה ברורה לחזון איש,
לפי המשנה ברורה הזמן הקובע זה עלות השחר.
לפי החזון איש הזמן הקובע זה השקיעה.
ואת יכולה לשאול כל מו"צ מתחיל והוא ידע להגיד לך זאת.
בפשטות רוב הליטאים הולכים לפי פסקי המשנה ברורה, אבל יש שמחמירים לפי החזון איש, ולכן מקפידים להיות בשקיעה במקום שהם רוצים להתחייב.

אני חיה במשפחה חזונאישניקית שכוללת לא מעט מוצים ופוסקי הלכה
כשבמשפחה יש הרבה דיירים ערים מוקפות שבי"ד בערים מפורזות
הדיון על השקיעה ממה ששמעתי כל השנים הוא למי שלא תושב עיר מוקפות והוא כדי לקיים את ט"ו חייב להיות בעיר בשקיעה.
מי שתושב העיר לא צריך להיות בשקיעה.

 

[ELFISH]

אני חיה במשפחה חזונאישניקית שכוללת לא מעט מוצים ופוסקי הלכה
כשבמשפחה יש הרבה דיירים ערים מוקפות שבי"ד בערים מפורזות
הדיון על השקיעה ממה ששמעתי כל השנים הוא למי שלא תושב עיר מוקפות והוא כדי לקיים את ט"ו חייב להיות בעיר בשקיעה.
מי שתושב העיר לא צריך להיות בשקיעה.

אז מה הבעיה להמשיך כפי שהתרגלתם מבחינתך?

הבעיה מתחילה כשיש מי שרוצה שהמוקפים יגיעו משלל סיבות וחשוב מאד לשכנע אותם שאין כלום ברצון שלהם להיות בשקיעה בעירם. גם לא רוצים להקדים את הסעודה ל12 כדי שיספקו לחזור, ונהיית מלחמת עולם והעלבויות וכיבוד הורים ומה לא. העיקר שיסעו את השעתיים פלוס עם הילדים, יעמדו בפקקים ויחזרו דחוסים ועייפים אחרי שעתיים של סעודה העיקר שיהיה "מצב" חסר פואנטה ברורה.

הסיפור הזה חסר פרופורציה לחלוטין.

 

[יוחנן 1]

אני חיה במשפחה חזונאישניקית שכוללת לא מעט מוצים ופוסקי הלכה
כשבמשפחה יש הרבה דיירים ערים מוקפות שבי"ד בערים מפורזות
הדיון על השקיעה ממה ששמעתי כל השנים הוא למי שלא תושב עיר מוקפות והוא כדי לקיים את ט"ו חייב להיות בעיר בשקיעה.
מי שתושב העיר לא צריך להיות בשקיעה.

אם אני לא טועה זה שיטת המ"ב.
אבל אם יש לך במשפחה מוצי"ם את יכולה לברר את הנקודה הזאת איתם

 

[אידישע מאמע]

אולי הגיע הזמן לחגוג זוג זוג במקומו?

"משפחה ומשפחה"

 

[אלפי תודות]

לא תמיד זה עזרה לפעמים זה ההפך מעזרה..
תמיד צריך לברר ולקלוט לבד מה נח..

כל מקרה לגופו.
בד"כ זו"צ ללא ילדים יכול להוות עזרה גדולה בהכנות, לכל חג שהוא.
ודווקא ללא ילדים, כי אז הם ממש יכולים להפריע.
ואני לא מדברת על זוג פרזיטים (וסליחה על הביטוי, אבל אין לי הגדרה אחרת)
שמגיעים להורים ובטוחים שאם הם שטפו 2 צלחות, זה אומר שהביאו עזרה ענקית,
ולכן מותר לרבוץ על הספה ולפטפט בנחת, בלי לזוז חלילה מהמקום.

אני מדברת על עריכת שולחן, שטיפת כלים, מזיגת סלטים והגשתם, פינוי האוכל, ארגון משלוחי המנות בסוף היום,
ואפילו להעביר סמרטוט רח"ל ה"י בסיום החגיגה.
בקיצור, פשוט לעזור.

 

[שמיט]

נוסעים בכל זאת ומבלים את רב היום בפקקים?

אוי כמה שזה נכון.
אנו חייבים לנסוע. להישאר בבית זה תחושה קצת לא מספיק שמחה.
כולם שמחים משפחה ומשפחה, קשה לעמוד מן הצד ולא להשתתף, גם כשזה כרוך במאמץ.
כששואלים אותי "איפה אתה בפורים"? אני עונה "באגד"!
מה לעשות, שאם אני כמה שעות ביום הפורים...
בעיה ממש קשה.

 

[ELFISH]

אוי כמה שזה נכון.
אנו חייבים לנסוע. להישאר בבית זה תחושה קצת לא מספיק שמחה.
כולם שמחים משפחה ומשפחה, קשה לעמוד מן הצד ולא להשתתף, גם כשזה כרוך במאמץ.
כששואלים אותי "איפה אתה בפורים"? אני עונה "באגד"!
מה לעשות, שאם אני כמה שעות ביום הפורים...
בעיה ממש קשה.

למה חייבים? ממליצה בחום לבדוק מחדש את הנחות היסוד

 

[שמיט]

אני מביא רק זווית נוספת למחשבה: למרות הטרחה, למרות הנסיעות וכאבי הראש, תחשבו על ההורים שגם כך בקושי רואים את הילדים כשהזוג הצעיר הופך לזוג עם ילדים, כמה געגוע וכמה כאב יש להורים שהילדים לא מגיעים ולא מבקרים מטעמי נוחות.

מסכים עם כל מילה.
בשקלול הנסיעה צריכים לחשוב גם והרבה על ההורים לא רק עלינו.
נ.ב. גם אנו נהיה הורים מבוגרים יום אחד...

 

[שמיט]

למה חייבים? ממליצה בחום לבדוק מחדש את הנחות היסוד

אני מביא רק זווית נוספת למחשבה: למרות הטרחה, למרות הנסיעות וכאבי הראש, תחשבו על ההורים שגם כך בקושי רואים את הילדים כשהזוג הצעיר הופך לזוג עם ילדים, כמה געגוע וכמה כאב יש להורים שהילדים לא מגיעים ולא מבקרים מטעמי נוחות.

 

[גלבוע]

אני מביא רק זווית נוספת למחשבה: למרות הטרחה, למרות הנסיעות וכאבי הראש, תחשבו על ההורים שגם כך בקושי רואים את הילדים כשהזוג הצעיר הופך לזוג עם ילדים, כמה געגוע וכמה כאב יש להורים שהילדים לא מגיעים ולא מבקרים מטעמי נוחות.

עם כל הכבוד, והרבה כבוד, אי אפשר לשלוח ילדים לגור רחוק ולצפות מהם להגיע מדי חודש/חודשיים.
אולי ההורים המתגעגעים יבואו לבקר מדי פעם?