לא.כלומר, גם אתם מודים ששלושים שניות לכאן ולכאן הם בודאי בטווח. ולא דיוק מושלם כפי שמציירים כאן שוב ושוב.
וחבל לכתוב שוב ושוב 2 דקות. עצירה לאדם שרץ + הריצה והעליה לא אורכים כל כך הרבה זמן. מדובר בפחות מדקה במקרה הרחוק
לרכבת יש זמן שבו היא בתחנה.
*בתוך זמן זה* - אפשר לעלות אליה, וגם אם הדלתות סגורות (כי לא עלו אנשים וזו תחנה נידחת שהנהג לא פותח בה דלתות אוטומטית, או שעלו מעט אנשים והדלתות נסגרו), עדיין אפשר ללחוץ על כפתור הפתיחה והן ייפתחו.
*בתוך זמן זה*, אין חולק כי אם רואים מישהו רץ, כדאי לסייע לו ולפתוח את הדלת מבפנים בעזרת הכפתור.
*לאחר הזמן המוגדר* (המשתנה מתחנה לתחנה ומשעה לשעה, איני יודעת אם לנהג יש שליטה על כך), דלתות הרכבת מכוונות להינעל ולא להיפתח עוד.
מרגע זה, גם אם ילחצו על כפתור הפתיחה - הוא לא יפעל. הוא מנוטרל.
זה זמן יציאת הרכבת. כדי שתספיק לעמוד בלוחות הזמנים שלה.
גם אם יש עוד אנשים רבים בתחנה שלא הספיקו לעלות כי הרכבת צפופה - זה לא משנה. הדלתות ננעלות, והנהג כורז לכולם לזוז ולחכות לרכבת הבאה.
אבל אז באים המתחכמים שמנסים לשחק עם הדלת. *לאחר זמן נעילתה*.
זו לא דלת של אוטובוס! שאם פתחו אותה, הנהג מיד סוגר.
זו דלת כבדה ש’נלחמת’ בהפרעות, ואם המחזיק הוא מספיק חזק כדי להדוף אותה בחזרה הצידה ולהשאירה פתוחה, הוא משגע את כל המערכת.
הנהג מנסה ’להילחם’ בו מרחוק, כורז לו ברמקול לעזוב את הדלת, האורות מהבהבים, הנהג מנסה להפעיל שוב נעילה. זה תהליך שלוקח זמן ומן הסתם כמו שכתבו כאן, גם הורס את דלתות הרכבת.
כל זאת, כאשר אם מדובר על שעות העומס, הרכבת הבאה תגיע בעוד 4 או 5 דקות. ולפעמים פחות. (ראינו כבר הפרשים של 2 דקות).