חן חן על הטפת המוסר.
אנשים שכתבו ש’הרכבת הקלה לא עוצרת ברמזורים’, הם אנשים שלא מכירים אותה ולא נוסעים בה בקביעות, זה הכל, כי לו היו נוסעים, היו יודעים שהיא עומדת ברמזורים לא מעט. ועיכוב שלה יכול ’לתקוע’ אותה ברמזור זמן ארוך.
אנשים שכתבו ש’עיכוב של הרכבת הקלה הוא כמו עיכוב אוטובוס שהבא אחריו לא ידוע מתי יגיע’, הם אנשים שלא מכירים את הרכבת הקלה ולא נוסעים בה בקביעות, כי לו היו מכירים היו יודעים שבשעות העומס יש רכבת כל 5 דקות ופחות.
אנשים שכתבו שמדובר על ’עיכוב של שתי שניות’, הם אנשים שלא מכירים את הרכבת ולא התנסו בפרוצדורה בה הבריון התורן תופס את הדלתות והודף אותן, והאורות נדלקים ומהבהבים והנהג מתעצבן ברמקול ומאות נוסעים עומדים ומחכים. זה לא שתי שניות, גם בחלום הטוב.
וכאשר אנשים כותבים תיאורים שאינם קשורים למציאות העובדתית של הרכבת הקלה המוכרת לנו, ניתן להניח שהם אינם מכירים אותה ואת הסיטואציה. ולכן דעתם חשובה אבל לא רלוונטית למקרה, זה הכל.
אנשים שיודעים שהרכבת מגיעה כל 4-5 דקות, שיודעים שהיא עלולה להתקע ברמזור בגלל עיכוב, ויודעים שתקיעת הדלתות עלולה לעכב בעשרות שניות לפחות, ועדיין חושבים - אחרי כל הידע הזה - שמוצדק לגרום ל500 נוסעים להתעכב בשביל שאשה אחת שאיחרה לא תחכה 4 דקות, מוזמנים להביע את דעתם *בהתייחס לעובדות*.