דרוש מידע זהירות, וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַ֖ל כָּל־לֹחֲצָֽיו! (על דרך גיוס הכספים מחברי הקהילה/בית הכנסת)

[בית יפה]

אתה רוצה שבאמת הוא ישוטט כך בכל החנויות בשביל שיהיה לו 500 ש''ח לתרום לקרן החיפוי בנין בבית כנסת????

לא -ממש לא
כבר כתבתי שזו חלילה לא ביקורת עליהם-זה דרך העולם

אבל להציג את זה כגזל האומללים
שאין להם ארוחת בוקר בגלל זה זה עיוות המציאות

 

[מאיר למברגר]

להציג את זה כגזל האומללים
שאין להם ארוחת בוקר בגלל זה זה עיוות המציאות

הכסף שייך לבעליו שעבדו עליו ביושר
תן להם להחליט איך ומה לבזבז.
אל תכריח אותם בכפיה ובלחץ לתת מה שהם לא מעוניינים,

 

[בית יפה]

הכסף שייך לבעליו שעבדו עליו ביושר
תן להם להחליט איך ומה לבזבז.
אל תכריח אותם בכפיה ובלחץ לתת מה שהם לא מעוניינים,

התקדמנו
יש לכולם (כמעט) קצת כסף מיותר לבזבוזים
זה לא על חשבון ארוחת הבוקר שלהם

עד כמה מותר ללחוץ על השכן שלך שיהיה לך ביכנ"ס ראוי בשכונה שלך?
שאלה מצוינת
תלמד מהחסידים כמה הם מתחייבים על הבניין של האדמו"ר שלהם ואין פוצה פה ומצפצף

 

[yonatanr]

השגת מחיר זול-כבוד! (איפה יש אניטרנט קווי + נטפרי ב65 ש"ח)

מי דיבר על אינטרנט קווי?

 

[מנוי פרימיום]

כאסטרטג וקופירייטר המקדם בימים אלו בין היתר, קמפיין למטרה הזו (ולציבור שהוזכר),
רציתי להודות ל @אפרסמון2 והחולקים...
זהו שיעור חי עבורי לחידוד מסרים, וריפוד הצעת ההגשה...
(הרבה זמן לא הגבתי כאן באורך, אבל האשכול הזה יש בו ערך מוסף אדיר, שתרם לי הרבה, וראיתי לנכון להתייחס)

כמה הערות יסודיות לגבאים, וגם למתפללים המסורים, ובכלל לכל קמפיין. (בעצם, גם לכל שיווק עסקי)...

לגבאים המסורים
בא נעשה קמפיין, ויהיה לנו בניין פאר:

ראשית, הגישה לבנות על לחץ חברתי בצורה קיצונית, נידונת לכישלון. וזה בהסכמה רוחבית (ממה שאני יודע) של מדיניות ההתרמות באחד מגופי המיצ'ינג המובילים במגזר החרדי...
הסיבה: כל קמפיין גיוס המונים הוא רשת / חכה לקבץ את להקת הדגים הטהורים. (סורי על האנלוגיה, לקוח משיווק)
העבודה האמיתית מתחילה ביום שאחרי, להוציא את הרשת מהמים ולשמר את ההתחייבויות.
אפשר לעשות סיבוב קטן אצל כל מי שעשה קמפיין בלי לבנות מערכת שימור תורמים, כמה הו"ק נשארו לו אחרי שנה... (בהתחלה היו מחשבים יעד בהו"ק לפי 36 חודשים, אח"כ ירדו לחישוב לפי שנתיים, דעתי הצנועה שמעבר לשנה זה בונוס...).

שנית, אם קיבלתי מתורם הו"ק בלחץ קיצוני למשל בסכום של 500 ש"ח, והוא היה נותן בכיף 'רק' 150 ש"ח. אחרי 3 חודשים במקרה הטוב אקבל הודעת ביטול הו"ק על כל הסכום. הוא עצבני, חסר רצון, ומתוסכל כל פעם שהוא רואה את ההוצאה הזו בבנק. אז נכון 'הוצאתי' ממנו ב 3 חודשים - 1,500 ש"ח שזה כמעט שווה ערך לתוחלת חיים ממוצעת של הו"ק של 150 (X12). אבל הפסדתי תורם (שיכול גם להיות 'מתרים' עתידי) לשנים הבאות, ולתרומות הבאות. ואחרי שהוא גיבש דעה על המערכת שהיא אטומה וכו' הוא ישמר פי מיליון מלהילכד ברשת הזו בעתיד (ואולי גם יחכים בכך את שומעי לקחו וקהל ידידיו)...

שלישית, המהלך של הלוואה בנקאית מראש מצד התורם הפוטנציאלי, היא לא רווחת בציבור מלבד אולי בחסידויות שקיימת 'משמעת קואליציונית' על כל תחומי החיים. בציבורים אחרים אם תביא יועץ משכנתאות יעשו עליו סטנדאפ (אני כבר רואה את שורת דורשי ההלוואות מצפים לראות את ההלוואה שתנחת בעו"ש שלהם בזכות 'היועץ' ותכסה את המינוס, לגבאים הם כבר יסבירו 'מה לעשות הבנק נתן, הבנק לקח')...

רביעית, האתגר בעיני בפיצוח קמפיין כזה (כמו בכל קמפיין) מבוסס על ניתוח היכולות של הבייס - קהל המטרה. לפני שקובעים יעד אי שם במרומי האוורסט, ככל שהנתונים מדוייקים ניתן להבין מה סל התקציב של הארגון לפרויקט. מי שחושב להתחיל עם סרט אדום ומספריים, ימצא את עצמו בדיוק עם זה. זו משנת יסוד בעולם העסקי.

חמישית, אחרי ניתוח של הנתונים ויש סל תקציב, אז ניתן לבנות תוכנית בינוי / שיפוץ, ולהציג לציבור. ועדיין! לא מציגים יעד כספי. ממתינים לתגובה של הציבור. אם קיימת התלהבות / הסכמה מהציבור - מעולה. אם מקבלים רוח נגדית, משפרים את הקמפיין תוך כדי הליכה. אם ביצירת 'שלבי בינוי' או בחידוד שהמגבית היא רק על חלקי הבסיס מההדמיה, והיתר יהיה בפניה אל נדיבים וכדו'. כל זה גם קיים בעולם העסקי.

שישית, לאחר כל הנ"ל, אז יוצאים לשטח. מרימים קמפיין עם כל המרץ. וגם אז המסרים מתמקדים בתועלות של התורם, ולא בהכרח והנחיצות של הפרויקט בלבד. אכן, פונים חזק מאוד. אבל גם אז נותנים לפרט למצוא את המקום המכובד לקבל את ההחלטה הנכונה בעצמו, בגלל שהוא רוצה. (כן! גם החלטה להימנע, אם הרצון שלו הוא לא לתרום בכלל, תמיד אעדיף להפסיד את כספו ולא להפסיד אותו).

תחשבו, על חנות שהמוכר מאלץ לקוח לקנות... לבין חנות שהמוכר מברר קודם על התועלות שאתה רוצה להפיק מהרכישה, ו'מציע' (לא 'משכנע'!!!) את הרכישה כמי שיכולה להיות הכי מתאימה לתועלות שהלקוח רוצה בהם.

ההצעה מתמקדת בתיעדוף המוצר / המגבית ביחס להגשמת המטרות של התורם! ולא באילוצי סגירת העסקה / ההו"ק.

איך מתקדמים מפה? > תשאירו לי משהו למכור...

עד כאן גבאים.
_____________________________________________

למתפלל המסור
באו גבאים, הציבו יעדים, ולא נתנו לנו סולמות וחבלים:

ראשית, ככל אדם שקונה דירה, מלבד בדיקת עלות הדירה, בודקים גם את רמת החיים הסביבתית. אף אחד לא רוצה לגור במקום שבכל פעם שילדיו יצאו בשבת עם שקית הפעקאלע ויפגשו עם השכנים, הם יצטרכו להסתיר את תכולתה... או שבכל תחילת עונה הוא יצטרך לרכוש נדוניה לכל אחת מבנותיו כי 'כווולם' גם קונים ככה... אותו הדבר, השתייכות לבית כנסת / קהילה, נכונה וצריכה להיות מותאמת לרמת החיים (בדרך כלל זה נגזרת של סולם הערכים וכך ע"פ רוב קיימת התאמה גם בתחום הזה).

שנית, השתייכת לבית הכנסת כי הרגשת שייך. בסגנון הרוחני, והחברתי. ואם קיימת מוסכמה חברתית על רמת הוצאה לתרומה לקרן הבניין, זה חלק ממערכת החיים החברתית. גדול עליך? בסדר, זה שיושב מאחוריך, לא אוהב את סגנון הקידושים בבית הכנסת, אבל זו 'צפרדע' חברתית שהוא מוכן לבלוע כדי להיות עם קהילה שמתאימה לערכיו. (אל תדאג ממצבי קיצון, כי במצב כזה כל הציבור ינפנף את הדרישה מלמעלה ויאפס את הדורשים).
אם רוב המוסכמות החברתיות במקום, מקוממות אותך, זה הזמן לעשות חושבים מה עומד מול מה, ולקבל החלטה למצוא מקום שתואם גם את סל הערכים וגם את סל המצרכים. זה לגיטימי בהחלט.

שלישית, מצאת את עצמך בקושי למלא מחוייבות חברתית בקמפיין, הצע עצמך לעזרה בתהליכי הקמפיין / איוש בחפ"ק / תימרוץ אחרים להגיע ליעד / תגייס תורמים אחרים.

רביעית, תשובה שווה לגבאי שלך, האם אתה מעדיף את הכסף שאין לי, או את היכולות שיש לי?... (ושלח לו קישור לכאן).

חמישית, שמו מסך ענק עם שמות הנדיבים החדשים בע"מ, קבל על עצמך יעד שאתה רוצה בו. גם אם אתה לא יכול בעצמך, מחר תרים טלפונים ותנסה להגיע ליעד. זה לא מעבר ליכולת שלך, גם אם יש בקרבך ביקורת על הקריסטל הצ'כי שבכניסה לחדר הקפה העתידי. זהו מחיר שאתה רוצה לשלם, כדי להיות בחברה, שאתה רוצה להיות חלק ממנה.

איך מתקדמים מפה? > תשאיר לי מה משהו גם למכור לגבאים בשבילך ...


אמ;לק
גבולות גזרה

לגבאים:

• יעד הוא נגזרת של יכולות הציבור שלכם. (אין לכם מספיק יכולת בציבור? או שתפתחו קורסים לפיתוח עסקי לציבור שלכם, או שפשוט תרחיבו את הציבור שלכם... מבצע גיוס לקוחות... מה יש?)
• עדיף יכולות של ציבור, כל פני כסף שהבריח את הציבור.
• לעולם! אל תשכנעו קהל בדעתכם, תשקפו לקהל את דעתו.

למתפללים:

• התאימו את הקהילה שתרצו להיות חלק ממנה, לסל הערכים ולסל המצרכים שלכם.
• ישנם מוסכמויות חברתיות שהם צפרדע שאנחנו רוצים לבלוע, כדי להיות חלק מהחברה.
• הציעו יכולות ולא רק מטבעות.
• ביעד הביעו רצון ולא רק יכולת אישית, ותמצו את מאגר המכרים שלכם - הרלוונטי למטרה (למרות שיגידו לכם להתמקד באי נעימות... שימו פס! התמקדו גם בתועלות של מכרכם, תהיו ביזנסמנים! ובעז"ה תקצרו הצלחות) .
• תמיד אפשר לעשות חישוב מסלול מחדש.

> לפני שמגיבים על זה, תהיו חכמים גם אם אתם צודקים. (ואשמח גם להחכים...)

>> ושוב תודה לכל הציבור שתרם את האשכול הזה, זו מראה ציבורית וגבאית לכל מי שמתעסק בתחום. (תוסיפו את זה ליעד בקמפיין אצלכם, כל תגובה פה שווה הון.

>>> אין באמור כל חלוקת ציון או העברת ביקורת כלפי הגבאים המסורים שעליהם העולם עומד, האמור הוא הצגת התועלות מגישה לציבור באופן הנ"ל. לא משכנע, רק מציע!

כל מילה בסלע
רק הערה קטנה - מי שבית הכנסת שלו הוא של החסידות, לא שייך לומר לו תחפש בית כנסת אחר שיתאים לך

 

[גרפולוג]

כל מילה בסלע
רק הערה קטנה - מי שבית הכנסת שלו הוא של החסידות, לא שייך לומר לו תחפש בית כנסת אחר שיתאים לך

תודה על החידוד

התייחסתי לזה כאן:

שנית, השתייכת לבית הכנסת כי הרגשת שייך. בסגנון הרוחני, והחברתי. ואם קיימת מוסכמה חברתית על רמת הוצאה לתרומה לקרן הבניין, זה חלק ממערכת החיים החברתית. גדול עליך? בסדר, זה שיושב מאחוריך, לא אוהב את סגנון הקידושים בבית הכנסת, אבל זו 'צפרדע' חברתית שהוא מוכן לבלוע כדי להיות עם קהילה שמתאימה לערכיו. (אל תדאג ממצבי קיצון, כי במצב כזה כל הציבור ינפנף את הדרישה מלמעלה ויאפס את הדורשים).
אם רוב המוסכמות החברתיות במקום, מקוממות אותך, זה הזמן לעשות חושבים מה עומד מול מה, ולקבל החלטה למצוא מקום שתואם גם את סל הערכים וגם את סל המצרכים. זה לגיטימי בהחלט.

ארחיב קצת:
אכן, בבית כנסת של החסידות לא שייך לחפש בית כנסת אחר, החסידות היא הבית שלך. והתחייבות לקמפיין זו אכן 'צפרדע' חברתית שאתה רוצה לבלוע כדי להיות עם החסידות שלך.
מורכב?
יש אלטרנטיבות:

שלישית, מצאת את עצמך בקושי למלא מחוייבות חברתית בקמפיין, הצע עצמך לעזרה בתהליכי הקמפיין / איוש בחפ"ק / תימרוץ אחרים להגיע ליעד / תגייס תורמים אחרים.

גם החסידות הגדולה ביותר, תשמח לכל כח אדם אפקטיבי במהלך קמפיין, וזו בהחלט יכולה להיות דרך אינטליגנטית לצלוח את המשוכה הזו.
אני לא אומר שזה שטיח אדום, אבל זו כן נראה חומה שניתן לדלג.

ואגב, גם גבאי בחסידות יודע שהקהל שלו לא קהל שבוי. דרישות קיצוניות לרוב הציבור יביאו לסיום הקדנציה במוקדם או במאוחר.
במקרה שזו דרישה שבאה מהקודש פנימה ממש, אז כבר קיימת ס"ד בבחינת 'ועשית ככל אשר יורוך'. (בד"כ לא קיימים דרישות קיצון במקרים כאלה).

ייש"כ

 

[תמי אחת]

תאמין לי שדבר אחד טוב ודאי יצא מהאשכול הזה, בפורים הקרוב בל"נ גם הגבאים אצלנו יזכו ל'משלוח מנות' מכובד.
אני חושב שמגיע להם לא פחות מהרב (שבאמת תורם הרבה מזמנו לציבור, אבל עם טיפה משכורת והרבה יותר כבוד), ואולי אפילו יותר.
בל"נ אני לוקח את זה כפרויקט, 'משלוח מנות' זה המינימום שאנחנו יכולים לתת כדי להביע את הערכתנו!

לא צריך לחכות עד פורים.
מגש עוגות לשבת חנוכה יכול לחמם לב באותה מידה בדיוק.
גם רוזמרי לשבת ראש חודש של שבט.
אפשר אולי מתנה משותפת מהמתפללים ללידת/ נישאוי ילד.
משום מה ברור לנו שחשוב לתת פידבקים למטפלות של הילדים שלנו. אז למה שלא נאמץ את זה גם לגבאים? לא צריך בקול רעש גדול. סתתם מחוות הערכה מידי פעם (מניסיון - זה נותן הרבה כח, כלשון אשת הגבאי שהתרגשה מכך)

 

[החכמה צודקת]

אותם שלא תורמים
הם אלו שמלאים טענות כרימון והדברים יידועים!!

אבל אין אדם שלא בזבז בחודש האחרון 200 שח על מותרות (מוניות לא דחופות/פלאפל או פיצה בקטנה/בגדים ממש מיותרים/ועוד עשרות! דוגמאות )
בקיצור כל המתלוננים תהיו כנים עם עצמכם ותעברו על חשבון הבנק/פרוט אשראי ותופתעו כמה אני צודק..............

ואם יש כזה אדם הוא במצוקה נוראית וחובה לתת לו צדקה

בקיצור הכל עניין של סדר עדיפויות

יש אנשים שלא מוציאים שקל מעבר למינימום ההכרחי
ואין להם עדיין ריהוט לבית וכל שקל מחושב באלפי חישובים לאן ילך
ועם זאת, הם מכירים בחשיבות בעליונה של בית כנסת יפה ולכן מוזילים מכספם כל חודש
למרות שאין להם
כי גם למשכנתא אין להם וזה חלק מהחיים.
מוזמנת להכיר המון אנשים נפלאים כאלה בסביבתי
והם עושים את זה בשמחה ומתוך ידיעה ששכרם רב מן השמים.

אין הרבה.
אין קשר לאברכים /בעלי מכולות

האם אתה מוכן לעשות טובה ולבדוק את האשראי והבנק וההוצאות שלך של החדשים האחרונים (כדי לבדוק את מצב הבועה..)
האם בזבזת בחודש האחרון 200 שח
(דרך אגב כמה עולה אינטרנט עם נטפרי? -)
ולא-אין צורך לדווח

אהבתי את הדוגמא....
אדם לא יביא משכורת הביתה כי עולה לו אינטרנט..........
נראה לך שכולם פה עשו אינטרנט בשביל הדיון המועיל הזה???

 

[yonatanr]

יש אנשים שלא מוציאים שקל מעבר למינימום ההכרחי
ואין להם עדיין ריהוט לבית וכל שקל מחושב באלפי חישובים לאן ילך
ועם זאת, הם מכירים בחשיבות בעליונה של בית כנסת יפה ולכן מוזילים מכספם כל חודש
למרות שאין להם
כי גם למשכנתא אין להם וזה חלק מהחיים.

לפני שהם לוקחים משכנתא הם עומדים בפני השאלה האם לקנות דירת 3 חדרים או 4 חדרים, והם מודעים להשלכות הכלכליות של כל בחירה, ולפעמים מחליטים ללכת על דירה קטנה וישנה בגלל המחיר.

לעומת זאת, כשהם משלמים עבור בית כנסת, אף אחד לא חשב לשאול אותם אם הם מוכנים לשלם עוד מאה שקל בחודש בשביל שכל המסדרונות וגרמי המדרגות שבבית הכנסת יהיו מחופים בשיש עד התקרה.

 

[ילילי]

לעומת זאת, כשהם משלמים עבור בית כנסת, אף אחד לא חשב לשאול אותם אם הם מוכנים לשלם עוד מאה שקל בחודש בשביל שכל המסדרונות וגרמי המדרגות שבבית הכנסת יהיו מחופים בשיש עד התקרה.

בוא נגזים.....
אתה מכיר מקום אחד (לא חסידי) שזה מה שעשו?

 

[Sara led]

ואפילו שיש כאלה בודדים
למה הם לא קונים מטרנה ביש ועגבניות בזול ובגדול ולחם במשנת יוסף?
וכן על זה הדרך ללכת לכל מוצר ולחסוך כמה שקלים לכל מוצר -זה גם החלטה שנותנת לך כמה מאות שקלים בחודש

כמובן זה לא ביקורת עליהם
אלא זוהי המציאות שכל אחד מחליט לאן לנווט את ה200 שח שהוא מבזבז

לא הבנתי למה את יוצאת מתוך נקודת ההנחה הזו?
אולי הם כן קונים ביש מטרנה ועגבניות במשנת יוסף?
מצחיק אותי שמחליטים דברים ואז מתלוננים עליהם.

 

[דאבל]

בלת"ק חלקי
התחלתי לקורא והתייאשתי...
כל המתנגדים לנושא פשוט פספסתם את הנקודה
לא מדברים נגד הגבאי, מעריכים מאוד
השאלה האם היה דיון פתוח בין חברי הקהילה, והיו שואלים כל אחד -
תרצה להשאר בקראוון ולהתלונן
או להתחייב על 40000 ש"ח ולקבל בנין
מה היו אומרים? אולי היו מוצאים דרך אמצע?

מכירה אישית אדם שחיתן ילדים ואין לו גרוש על הנשמה.
הושיבו אותו במזרח ודאגו שלא ירד משם בלי להתחייב על סכום גבוה מזה.
מישהו חשב מה יהיה הלאה? איזה לחץ יספוג הבית שלו? הילדים? אשתו?
אל תגידו שלכל אדם יש זכות בחירה. זה לחץ פסיכולוגי עצום!
לזה @אפרסמון2 התכוון.

 

[Sara led]

בל"נ אני לוקח את זה כפרויקט, 'משלוח מנות' זה המינימום שאנחנו יכולים לתת כדי להביע את הערכתנו!

הערה קטנה.
אל תשקיע הרבה כסף.... אין בזה קטע בכלל....
חבילת שוקולד מספיק לגמרי...
תן כמה מילים חמות....
ועוד כמה לאשה...
תודה מראש בשם גבאי בית הכנסת שלך...

כל מילה!
אצלינו הרב דואג למשלוח מנות עם מכתב מכובד לגבאים וזה הדלק שלי לכל השנה.

 

[הנף מקלדת]

סיפור קטן מבפנים

אח. איזה גישמאק. יש לנו 'פלגינן דיבורא'. @אפרסמון2 וכל המלייקים לדבריו הם ספרדים, ו"אנחנו" האשכנזים, "אנחנו" מבינים כמה חשוב למצוץ כסף מאנשים שאין להם.

עדיין נשאלת השאלה האם ניתן לחייב אנשים שאין להם כסף אפילו לקנות ארון בגדים במקום זה המט לנפול - להוציא מאות שקלים בחודש, רק בשביל הטענה שחיפוי שיש לאורך כל מסדרונות בית הכנסת "ישדרג את כל המצב הרוחני".

אשכנזים לא מוצצים כסף. כמו שהיהודים לא שולטים בעלכלה העולמית, ולא שוחטים ילדים נוצרים בשביל מצות.
בבתי הכנסת של האברכים הליטאים, הציבור נענה בפחןת התנגדות וביתר קלות, לשלם כל חודש 200-400 עבור מקום של קבע בבניין של קבע.

מי שבאמת אין לו. לא משלם.

 

[ישר והפוך]

אולי הם כן קונים ביש מטרנה ועגבניות במשנת יוסף?
מצחיק אותי שמחליטים דברים ואז מתלוננים עליהם.

אולי הם כן,
ואולי הם לא מסוגלים לרוץ לכל מוצר לחנות אחרת מאלף ואחת סיבות, וכן חוסכים בהרבה מאד אופנים אחרים.
ולא רואה איך זה שמישהו אחר יבוא ויגיד להם: "דווקא חיסכון זה, ודווקא לתרומה ספציפית זו"

ואגב, חושבת שאם יש משפחה שחיה באופן קבוע בצמצום ובעוני,
ומרגישה שמאה שקלים בחודש גם לקצת הנאות של מעבר לחיי חסכנות וצמצום עד מחנק, ישאירו אותה בקו השפיות-
לא חושבת שמישהו יכול לכפות עליה לתת את מאה השקלים הללו דווקא לצורך אחר.

 

[מאיר למברגר]

יש כאן (לפחות) 4 אשכולות נפרדים המעורבים זה בזה
1) כמה כסף ראוי להוציא על שיפוץ בית כנסת, וקדימותו לצדקות אחרות
2) מה הצורה הנכונה והראויה להתרים למטרה צודקת
3) האם הגבאים ראויים להוקרה והערצה אדירים או סבירים
4) האם אלו שמתלוננים שקשה להם לתרום, באמת קשה להם או לא

דו שיח של חרשים...

 

[החכמה צודקת]

לעומת זאת, כשהם משלמים עבור בית כנסת, אף אחד לא חשב לשאול אותם אם הם מוכנים לשלם עוד מאה שקל בחודש בשביל שכל המסדרונות וגרמי המדרגות שבבית הכנסת יהיו מחופים בשיש עד התקרה.

הבהרתי בהודעה שהם עושים את זה בשמחה וברצון
והם סומכים בעיניים עצומות על מי שהם מינו שיחליט בשבילם, מה נכון ועד כמה
יכול להיות שזה שונה בין מגזרים כפי שכבר ציינו כמה, כי במקום חסידי יש בהחלט מי שנותן את המילה האחרונה שאין מי שיחלוק עליה.
וזה לא באמת הגיוני שעל כל החלטה כל אחד ייתן דעתו
אלא אם כן נחזור לחיים שיתופיים כמו שהיה בקיבוצים.......

 

[ישר והפוך]

וזה לא באמת הגיוני שעל כל החלטה כל אחד ייתן דעתו

כשההחלטה נופלת מתוך ידיעה שתהיה לה השלכה באופן ישיר וודאי על כל אחד, בהחלט נדרשת החלטה משותפת.

ועד הבית בבנין מחליט על מה ואיך ומתי להוציא את הכסף, ולא מתייעץ עם כל שכן לגבי הוצאות שוטפות והוצאות חיוניות בלתי צפויות.
כולם סומכים על שיקול דעתו בכל הנוגע לעניינים השוטפים ומעריכים את עבודתו.
אבל בהחלט אם וכאשר יוחלט על שיפוץ הבניין, כשכל אחד כמובן אמור להשתתף ולהוזיל מכיסו הפרטי לצורך כך- תהיה החלטה משותפת לפי רוב מהו אופי השיפוץ ובאיזו רמה.

לא ממש הוגן להחליט על רמה מסויימת שהיא הרבה מעבר לסטנדרט, תוך ביטחון שהרמה הזו תמומן על ידי ציבור שאין לו שום זכות דיבור בנוגע לתקציב ולא בטוח שמעוניין בו ומסוגל לעמוד בו.
כן הגיוני שזכות ההחלטה מראשית ועד סוף תהיה החלטת הגבאים בלבד (כפי שכתבת, לא ממש אפשרי אחרת)
מתוך תקווה שהציבור ישתתף ויישא בעול, אבל לא מתוך התחייבות לסכום ורף מסויים תוך הפעלת לחצים, כפי שנעשה בחלק מהמקומות.

 

[yonatanr]

סיפור קטן מבפנים

אשכנזים לא מוצצים כסף. כמו שהיהודים לא שולטים בעלכלה העולמית, ולא שוחטים ילדים נוצרים בשביל מצות.
בבתי הכנסת של האברכים הליטאים, הציבור נענה בפחןת התנגדות וביתר קלות, לשלם כל חודש 200-400 עבור מקום של קבע בבניין של קבע.

מי שבאמת אין לו. לא משלם.

זו הייתה תשובה על ההכללה הגורפת לגבי "התרבות של הציבור הספרדי, שבית הכנסת שייך לאיזה תורם וכל השאר קונים עליות או תורמים לעילוי נשמת. לא מתי שמכריחים אותם", והמחשבה שבזה נדחות כל טענותיו של הכותב.

 

[yonatanr]

הבהרתי בהודעה שהם עושים את זה בשמחה וברצון

למעלה ממאתיים ניקים שלייקו להודעה הראשונה הראו שהם לא תמיד עושים את זה בשמחה וברצון.

והם סומכים בעיניים עצומות על מי שהם מינו שיחליט בשבילם, מה נכון ועד כמה

בדרך כלל לא מדובר בגבאי שהתמנה בצורה דמוקרטית, בהחלטת הרוב.

וזה לא באמת הגיוני שעל כל החלטה כל אחד ייתן דעתו
אלא אם כן נחזור לחיים שיתופיים כמו שהיה בקיבוצים.......

לא ביקשו ש"בכל החלטה". אלא בהחלטה גורלית שכזו שקובעת לכל אחד כמה עליו לתרום.

כל מה שמבקשים מהגבאים הוא שיכינו כמה תכניות מקבילות, זו למעלה מזו ברמתה, יפרטו את המחיר של כל תכנית וכמה בממוצע על כל מתפלל לתרום בשביל זה - ואז יתנו להם להחליט בבחירות חשאיות.

ואם הם לא עושים את זה, ומחליטים על דעת עצמם ללכת על תכנית גרנדיוזית ויקרה - שיתנו את האפשרות המכובדת שלא לתרום, באופן שלא ילבין את פני אלו שאין ביכולתם.

כמובן שלא מדובר על הוראת הקבע החודשית לתחזוקת בית הכנסת, שהיא חובה ברורה המוטלת על כל מתפלל.