התייעצות התמודדות עם חרדות

[נאווהלה]

קודם כל תודה רבה על המענה המסור המקצועי והמפורט! זו ממש שליחות קודש מה שאתם עושים!
אשמח לדעת איזה סוג טיפול יכול לעזור לי לצאת מזה

יש כזה דבר חרדה ממקומות פתוחים? כמו שיש חרדה ממקומות סגורים?

 

[עיר שהיא עולם]

מה שאת מתארת נקרא בשפה המקצועית: 'דפרסונליזציה', זה בעצם מנגנון הגנה עצמי שמגן על הנפש של האדם מהתמודדות עם חרדה קשה שקשורה עם הגוף שלו.
זה קורה אצל אנשים שחוו טראומה קשה כמו התעללות כלשהי בגוף ועל ידי ניתוק הם בעצם לא אלו שחווים את המצוקה כעת אלא הגוף שלהם - כאילו האדם וגופו הם 2 מציאויות שונות.
אני לא יודע מה היא חוותה בחייה אבל אם היא סובלת מחרדות כבר שנים וכעת נוצרה אצלה תופעה כזו, ההשערה שלי היא שיכול להיות שהתפרץ אצלה זיכרון מודחק של טראומה כלשהי שבמשך שנים רק הזין את החרדות וכעת היא חווה אותו כפוסט טראומה - היינו, לא רק אמונות מסוימות שנוצרו כתוצאה מהטראומה וכעת היא רואה את העולם דרך האמונות הללו וחווה חרדה אלא היא חווה כעת את המציאות הטראומתית מחדש.
בכל מקרה, ממליץ ללכת לטיפול CBT אצל מומחה בחרדות קשות וטראומה.

וחוץ מטיפול כזה
אין כדור או משהו אחר שיכול לעזור?

 

[הרב דרור שווץ]

(רק) בתקופת ההריון לפעמים עקב לחץ דם נמוך וברזל נמוך אני מתעלפת,
זה קרה לי כמה פעמים ברחוב וזה היה ממש פדיחה
ומאז כל הריון יש לי חרדות להיות מחוץ לבית וללכת הרבה ברחוב או מרחק בלי שבעלי מגיע אתי עם רכב צמוד,
בגדול זה כן יכול היות שאתעלף(אך יש גבול לפדיחה - זה נשמע לי תגובה יותר מידי קיצונית) ובגלל החרדה אני מדמיינת שזה הולך לקרא לי כל רגע , וזה מגביל אותי מאוד בכלתקופת ההריון, ואני ממוותרת על טיולים, קניות ולקיחת הילדים למוסדות וכד'
אשמח אם יש לך פתרון -מה ניתן לעשות
תודה רבה

ראשית, את לא היחידה שסובלת מזה וזה דבר נפוץ ואם זו החרדה היחידה שלך אז זה גם לא מצריך טיפול ארוך.
כתבתי באחד הפוסטים על ניתוח קוגניטיבי בסיסי להפסקת החרדה, למען הדוגמא הפרקטית אכתוב את הניתוח כאן בקצרה:
1) הטריגר - הליכה ברחוב בזמן שאני בהיריון
2) הרגש - חרדה
3) עוצמת החרדה - 100% - כי זה גורם לך לחוסר תפקוד
4) מחשבה מגבילה - אם בעלי לא מגיע עם הרכב והוא צמוד אליי אני בטוח אתעלף ולא רק שאתעלף זה יהיה באמצע הרחוב מול כולם ואני אחווה פאדיחה וכולם יצחקו עליי וילעגו לי ואז כולם רק ידברו בבית על הבעיה שלי וכו'
5) אמונה שדרכה את רואה את המציאות - אם זה קרה לי כמה פעמים אז בוודאי שזה יקרה שוב והפעם זה גם יהיה הרבה יותר גרוע והרבה יותר מבייש
6) עיוותי מחשבה עיקריים
6.1) הכל או כלום - אם לא אפול סבבה אבל אם אפול החיים שלי גמורים!
6.2) הכללה - מה שקרה תמיד! יקרה שוב
6.3) קפיצה למסקנות - בעלי לא איתי בוודאי שאני אפול
6.4) הצדקת הרגש - אם אני מרגישה שאני עומדת ליפול בוודאי שזה מה שיקרה
7) אמונה חדשה עם מחשבה מתוקנת - נכון, קרה לי כמה פעמים שנפלתי ברחוב כתוצאה מלחץ דם נמוך וחוסר בברזל, נכון, התפדחתי מהעניין, אבל זה סה"כ פדיחה קטנה, העיקר שאני ב"ה בסדר, העובר בסדר והאנשים שצחקו או אלו שדיברו על כך אח"כ כל היום בבית בלעג - רחמים עליהם, אין להם משהו יותר טוב לדבר עליו מאשר על אישה בהריון שנפלה ברחוב, אבל רוב האנשים הם אנשים טובים שישר ניגשו לעזור, וגם אם אף אחד לא היה ניגש לעזור, הקב"ה פה איתי תמיד עוזר לי ומגן עליי! אז גם אם אפול שוב ח"ו אני לא אתרגש מזה, וזה שזה קרה כמה פעמים לא אומר שזה יקרה שוב, זה כן אומר שעליי להיות יותר אחראית ולהשגיח על הלחץ דם שלי ולא לדחות את התור לעירוי ברזל ואולי עליי גם כן לשנות את התזונה שלי בשביל שאהיה בריאה יותר ובכלל לא אצטרך ברזל גם בהיריון. אני בוודאי לא אפול שוב וגם אם יקרה מצב שח"ו כן אפול, הרי הכל לטובה והכל בהשגחה פרטית של הקב"ה אז לא יקרה לי שום דבר גם אם אפול ח"ו, לא לי ולא לעובר, והעבודה שאני מרגישה שאני הולכת ליפול היא סתם חשש כי אני תקועה בעבר, אבל אני משחררת את התחושה הזו עכשיו ובוחרת להסיח את הדעת ממנה כי זו עצה של היצר הרע שמנסה להעציב אותי ואני עכשיו הולכת להתרכז רק בדברים אחרים ובמחשבות חיוביות. (הרחבתי עוד קצת מעבר לעיוותים שכתבתי...).
8) עוצמת החרדה כעת לאחר המחשבה על האמונה החדשה - 90%.
9) תרגול האמונה החדשה - תקראי את זה כל פעם לפני שאת צריכה לצאת מהבית.
10) חשיפה בהדרגה - כל יום, עדיף כמה פעמים ביום, תקראי את השורות הללו ותציבי לעצמך יעד חדש של הליכה לבד וחזרה לבית.
בפעם הראשונה לדלת הבניין וחזרה, בפעם השנייה מחוץ לדלת וחזרה וכן הלאה.
11) תחזרי לעדכן את עוצמת החרדה שיש לך כל פעם שאת מתרגלת בהתחלה לפנחי התרגול ואז כמה חרדה את מרגישה אחרי קריאת המחשבה המתוקנת והתרגול.
עם הזמן עוצמת החרדה תרד ותיעלם.
רק לציין - כל זה בתנאי שזה גורם החרדה היחיד שיש לך וזה לא יושב על משהו עמוק יותר שמזין את זה והיציאה מהבית לבד או הפחד מנפילה זהו רק "תירוץ" להסוות את הפחד האמיתי.
בהצלחה!

 

[הרב דרור שווץ]

קודם כל תודה רבה על המענה המסור המקצועי והמפורט! זו ממש שליחות קודש מה שאתם עושים!
אשמח לדעת איזה סוג טיפול יכול לעזור לי לצאת מזה

טיפול CBT יעזור לך לצאת מזה.
החרדה שאת מתארת היא חרדה פשוטה - נכון שזה נחווה אצלך בנפש כדבר עצום אבל בטיפול מקצועי תוכלי לצאת מזה לגמרי במידה וזה לא יושב על משהו עמוק יותר.

 

[הרב דרור שווץ]

וחוץ מטיפול כזה
אין כדור או משהו אחר שיכול לעזור?

כדור או מששהו אחר זו תרופה לתופעות לוואי, למי שיש שפעת וייקח כדור לכאבי ראש לא יהיו כאבי ראש אבל השפעת תחגוג.
במקרה שאת מתארת לא הייתי לוקח צ'אנסים והולך לטיפול ויפה שעה אחת קודם.
במקביל המטפל/ת במידה והם מקצועיים צריכים לבדוק מהי הטראומה שהיא חוותה והאם היא עדיין חווה אותה ביום יום ואין כאן המקום להאריך בדבר.

 

[הרב דרור שווץ]

יש כזה דבר חרדה ממקומות פתוחים? כמו שיש חרדה ממקומות סגורים?

כן, זה נקרא 'אגורפוביה'.

 

[אם הבנים שמחה!!!]

ערב טוב
אשמח להתייעץ מה לעשות עם חרדות מטורפות של ילד בגיל 4 וחצי.
כל היום הוא ב"ה בסדר ואיך שהשמש שוקעת נהיה לו ממש התקף חרדה יובש בפה, רעד םיזי
דיבור שקט וחרדתי ואפילו פספוס במכנסיים... הוא נצמד אלי כל הזמן (ורק אלי.. לא סומך אפילו על אבא שלו)עושה הכל כדי שלא להרדם ומוודא אלף פעמים שהכל נעול וסגור.
השאלה שלי בעקרון אנחנו לא מסכימים לילדים לישון בחדר הורים, אבל אצלו אני רואה שכמה שניסינו לביות סבלניים ולשבת לידו ולתת לו ביטחון אין עם מי לדבר היו לילות שהוא החזיק את העיינים בכח עד 3 בלילה לא להרדם!!!
האם נכון לוותר לו לישון בחדר ההורים עד שנתחיל טיפול או להתעקש איתו למרות הפחדים לישון במיטה שלו?

 

[מהממתתת]

@הרב דרור שווץ
אשמח אם תוכל לפרט על הפרעת אישיות.
א- איזה גילאים היא יכולה להיות
ב- מה בינה לבין תופעות לוואי של פוסט טראומה
ג- האם יש לה תרופה והאם היא תורשתית
ד- איך מתמודדים
ועל תלות/תסבוך אשמח אם תוכל לפרט.
ואחרון: איך ב"א יכול לדעת האם הוא אובדני או לא.
תודה רבה

 

[ספרי מוסר]

@הרב דרור שווץ אשמח אם תשלח לי הודעה פרטית.

 

[פלאי הבריאה]

פחד גדול מטיסה, ברמה שכל הטיסה יושב בחרדה, האם להמשיך לטוס?

 

[הרב דרור שווץ]

ערב טוב
אשמח להתייעץ מה לעשות עם חרדות מטורפות של ילד בגיל 4 וחצי.
כל היום הוא ב"ה בסדר ואיך שהשמש שוקעת נהיה לו ממש התקף חרדה יובש בפה, רעד םיזי
דיבור שקט וחרדתי ואפילו פספוס במכנסיים... הוא נצמד אלי כל הזמן (ורק אלי.. לא סומך אפילו על אבא שלו)עושה הכל כדי שלא להרדם ומוודא אלף פעמים שהכל נעול וסגור.
השאלה שלי בעקרון אנחנו לא מסכימים לילדים לישון בחדר הורים, אבל אצלו אני רואה שכמה שניסינו לביות סבלניים ולשבת לידו ולתת לו ביטחון אין עם מי לדבר היו לילות שהוא החזיק את העיינים בכח עד 3 בלילה לא להרדם!!!
האם נכון לוותר לו לישון בחדר ההורים עד שנתחיל טיפול או להתעקש איתו למרות הפחדים לישון במיטה שלו?

להלן ההשערה שלי מתוך מה שכתבת בלבד, לא אוכל לדעת עוד ולהשיב בהרחבה יותר מבלי לקבל מידע מהילד עצמו.
נראה שהילד סובל מחרדת לילה.

מה זה חרדת לילה?
חרדה נפוצה אצל ילדים בעיקר שנגרמת כתוצאה מהלילה עצמו, אם תרצי נקרא לזה העדר האור – כמו שיש ילדים שלא ישנים בלי מנורת לילה ליד המיטה (גילוי נאות – הייתי אחד כזה)
את המאפיינים אין צורך להסביר לך את כבר מודעת אליהם.
זה לרוב מתחיל סביב גיל 3-4 כאשר ילדים מתחילים להבין שלילה הוא דבר מפחיד, לפעמים בגלל דמות מתוך סיפור שהקריאו להם או מתוך סרט שהם ראו ולפעמים אפילו מלהאזין למישהו מבוגר שמפחד מהלילה או ממשהו שקרה בלילה ואז הילד משייך לעצמו את הפחד ולפעמים באמת יש גורם מעורר חרדה אצל הילד (אצלי אחד מהגורמים היה תמונה של כלב מהתמונות האלו שלכל מקום שפונים נדמה שהם מסתכלים ישר עלינו)
אצל רוב הילדים זה עובר עד גיל 10-12, אצל חלק זה ממשיך כל החיים אם הם לא מטפלים בזה.

אז מה עושים בתכל'ס עד שמגיעים לטיפול (לא לוותר על טיפול ולחסוך כסף וזמן על הבריאות הנפשית של הילד בבקשה!)
1) אל תגידו לילד: "אין לך ממה לפחד", "אתה סתם פוחד", "אתה סתם עושה סיפור" וכד' – או בקיצור, אל תהיו שיפוטיים.
2) תכירו בפחד של הילד, תסבירו לו שזה בסדר לפחד, גם אבא ואמא פוחדים לפעמים וכך גם כולם, אבל מה שחשוב הוא לא לתת לפחד להשתלט עלינו אלא לאזור אומץ ולהתמודד עם הפחד.
3) אני הייתי מגיע עם ילד כזה בטיפול בחשיפה למצב שאנחנו עומדים במרפסת בלילה וצועקים לחושך: "אנחנו לא מפחדים ממך! אנחנו גיבורים! אתה לא מפחיד אותנו!" ועל הדרך נותן מופע בחינם לשכנים...
4) ללמד את הילד טכניקות נשימה והרפיה להרגעה (כן! גם לילד בגיל הזה)
5) חשוב להקפיד על סדר יום זה בהחלט מועיל.
6) להסביר לו שהלילה הוא רק העדר של האור והוא לא מציאות בפני עצמו לכן אין מה לפחד מדבר שאינו קיים.
7) כדאי לשמור על אווירה רגועה בבית, במיוחד בשעות הערב, אולי לכבות אורות מיותרים וליצור מן אווירה מרגיעה אולי אם מוזיקה נעימה.
8) חיזוק האמונה והביטחון בה'!

לגבי שינה בחדר ההורים, באופן כללי בגיל כזה זה ממש לא מומלץ.
אבל, בהתחשב במקרה, כן ניתן לתת לו לישון אבל על מיטה/מזרן בצד ולא במיטה אתכם.
תקבעו עם הילד יעדים של חזרה לחדר שלו בצורה הדרגתית ותציבו יעד של זמן (כמובן תוך כדי עבודה איתו ולא להגיד: "טוב, יש לך שבוע וזהו" וכד').

חשוב!
לתת לילד כל הזמן! משוב חיובי על כל דבר על מנת לחזק לו את הביטחון העצמי!

 

[הרב דרור שווץ]

פחד גדול מטיסה, ברמה שכל הטיסה יושב בחרדה, האם להמשיך לטוס?

בהחלט להמשיך לטוס!
אסור לתת לפחד לשלוט בחיים שלך!
אם לא תטוס החרדה מטיסה רק תגדל.
אבל...
תטפל בפחד הטיסה שלי, לך לטיפול!
ניתן לפתור פחד טיסה (או כל חרדה קלה אחרת מדבר ספציפי) גם ב-2-3 מפגשים אם זה הדבר היחיד ממנו אתה סובל!
אם ישנם דברים עמוקים יותר, חרדות כלליות, טראומות בעבר וכו' וכו' זה כבר סיפור אחר.

 

[הרב דרור שווץ]

@הרב דרור שווץ
אשמח אם תוכל לפרט על הפרעת אישיות.
א- איזה גילאים היא יכולה להיות
ב- מה בינה לבין תופעות לוואי של פוסט טראומה
ג- האם יש לה תרופה והאם היא תורשתית
ד- איך מתמודדים
ועל תלות/תסבוך אשמח אם תוכל לפרט.
ואחרון: איך ב"א יכול לדעת האם הוא אובדני או לא.
תודה רבה

א) לרוב מגיל 18 והלאה ניתן לאבחן הפרעת אישיות, בחלק מהמקרים ניתן לאבחן הפרעת אישיות בגיל ההתבגרות.
ב) פוסט טראומה נגרמת כתוצאה מאירוע טראומתי לא מוכל, הפרעת אישיות לרוב תלויה בגורמים תורשתיים וסביבתיים, במיוחד בהשפעה מהמשפחה הקרובה.
ג) לפי פרויד אין תרופה להפרעות אישיות וניתן רק ללמוד לחיות איתן, לפי הטיפול היהודי יש אפשרות להתגבר עליהן לגמרי, אבל זה דורש הרבה רצון ועבודת המידות ולכן לרוב אחוזי ההצלחה יהיו גבוהים יותר כה שגיל המטופל צעיר יותר.
ד) איך מתמודדים?
או באמצעות שליחת האדם הסובל מהפרעה לטיפול או באמצעות לימוד המשפחה הקרובה איך לחיות איתו בהסכמה מראש עם הסובל על כללים שלפיהם חיים בתא המשפחתי גם אם הם נוגדים את רצונו האישי.

לגבי התלות והתסבוך - השאלה כללית מדי ואני לא יכול להתייחס באופן פרקטי.

לגבי השאלה האחרונה, אדם אובדני זה אדם שכל היום חושב על ליטול את חייו.
אבל אסייג, יכול להיות שיש אדם שסובל נגיד מ-OCD וחושב כל היום על לקפוץ מהגג של הבניין בעבודה, זה לא אומר שהוא בהכרח אובדני ויכול להיות שכלל לא, לכן חשוב מאוד, במידה ויש חשש שמישהו הוא אובדני לפנות ישר לייעוץ מקצועי ואם הוא לא רוצה שבני המשפחה יפנו על מנת לאבחן אותו ולמנוע ח"ו אובדן של חיי אדם.

 

[נאווהלה]

כן, זה נקרא 'אגורפוביה'.

בעצם כשאני הולכת במקומות פתוחים ורחבים מלחיץ אותי העולם הגדול, אני מרגישה נאבדת, ולכן מרגישה חוסר יציבות. מקווה שהסברתי את עצמי נכון. האם זה תסמינים לאגרופוביה?
ואיך ניתן לטפל?
תודה רבה

 

[הרב דרור שווץ]

בעצם כשאני הולכת במקומות פתוחים ורחבים מלחיץ אותי העולם הגדול, אני מרגישה נאבדת, ולכן מרגישה חוסר יציבות. מקווה שהסברתי את עצמי נכון. האם זה תסמינים לאגרופוביה?
ואיך ניתן לטפל?
תודה רבה

על פניו זה נראה קשור לאגורפוביה.
בכל מקרה, הטיפול היעיל ביותר הוא CBT בדגש על טיפול בחשים כאשר תהיי מוכנה נפשית לכך.
יכול להיות שתצטרכי לשלב תרופות ל SSRI - הניתנות על ידי פסיכיאטר בלבד - אבל לפני שקופצים לתרופות, אם המצב לא עד כדי כך חמור עדיף לנסות עם טיפול בלבד.
אני כן ממליץ על CBD עם 0% THC אם כבר לוקחים משהו.

 

[נאווהלה]

על פניו זה נראה קשור לאגורפוביה.
בכל מקרה, הטיפול היעיל ביותר הוא CBT בדגש על טיפול בחשים כאשר תהיי מוכנה נפשית לכך.
יכול להיות שתצטרכי לשלב תרופות ל SSRI - הניתנות על ידי פסיכיאטר בלבד - אבל לפני שקופצים לתרופות, אם המצב לא עד כדי כך חמור עדיף לנסות עם טיפול בלבד.
אני כן ממליץ על CBD עם 0% THC אם כבר לוקחים משהו.

מה זה טיפול בחשים?

 

[חן קראון]

מממש מחכים התשובות !!!
פחדדדד גדול מרופא שיניים , שאחרי טיפול נהיה קושי בבליעה , בגלל הפחד מה ניתן לעשות
תודה רבה!

 

[Sara led]

בתחילת האשכול הסתייגתי מעט מעניין ההכשרה...
רוצה לציין שאני עוקבת אחר האשכול ומאד נהנית מהסבלנות והטיפים שניתנים בהתנדבות ובצורה נעימה.

 

[הרב דרור שווץ]

מה זה טיפול בחשים?

סליחה, הקלדתי מהר ולא שמתי לב, טיפול בחשיפה

 

[הרב דרור שווץ]

מממש מחכים התשובות !!!
פחדדדד גדול מרופא שיניים , שאחרי טיפול נהיה קושי בבליעה , בגלל הפחד מה ניתן לעשות
תודה רבה!

אם הבנתי נכון, היית אצל רופא שיניים, היה אסור לך לבלוע את החומר / המים וכעת ישנו פחד מבליעה כלשהי.
אם זהו המקרה, צריך קודם כל להבין מה לדעתך עתיד לקרות בעת הבליעה - היינו, האם יש פחד שנשאר משהו מהחומר שהוא השתמש ובמידה ואבלע אז יקרה XYZ בגוף ואז ממשיכים עם זה לפינוי למיון וכן הלאה, או שאולי זה פחד מהרופא עצמו שכאשר רוצים לבלוע חושבים על הרופא ואז הפחד מהרופא מונע את הבליעה.
על מנת באמת לסייע צריך להבין מהו הפחד שעולה ומהו הטריגר שלו, זהו הבסיס.
ניתן לגלול מעט למעלה ולראות את התהליך שכתבתי יותר מוקדם עם אחת השואלות ולנסות להלביש את ההתמודדות האישית על התבנית.
דרך אגב, התבנית לעיל ניתנת לחלוקה לחלקים, היינו, לא חייבים למלא את כולה על ההתחלה, ניתן קודם כל להתחיל את החלק הראשון על מנת להבין את עצמך קודם כל.
אסביר:
בשלב הראשון צריך קודם כל להבין מה מעורר את החרדה - בלע"ז 'טריגר'
כשמבינים מהו הטריגר ניתן ראשית לדעת ממה להימנע אם לא רוצים חרדה (במידה וניתן, אך מומלץ להימנע רק בהתחלה ואז כשמשלימים עם הניתוח של הטבלה לחזור ולהיחשף בהדרגה - טיפול בחשיפה), אך יותר מכך, יכולים להתחיל בתהליך השינוי הקוגניטיבי.
בשלב השני, להכיר ברגש ולתת לו מקום - זה לא חייב להיות רק חרדה, אלא כל סוג של רגש שהטריגר מעורר.
בשלב השלישי, לתת ציון לרגש כמה הוא חזק כך שתהיה אינדיקציה לעתיד ויהיה ניתן לראות שיפור לאורך זמן.
בשלב הרביעי, ניתן יהיה לזהות אילו מחשבות מעוררות את הרגש ולהתחיל להיות מודעים למחשבות אלו.
עצם התרגול של ארבעת השלבים הללו מגביר את המודעות ורוב הפעמים כשאדם נהיה מודע לעצמו הוא מתחיל כבר באופן טבעי להתחיל לשים לב לתהליכים הקוגניטיביים המתרחשים אצלו ומשנה אותם.