התייעצות התמודדות עם חרדות

[הרב דרור שווץ]

שלום רציתי לשאול לגבי אדם בן שלושים, שחי במין חרדה שמישהו יארוב לו ויתקוף אותו כשהבית ריק או שקט, לדוגמא בלילה אם הוא קם לצורך כלשהוא הוא "יסייר" בכל הבית בערך כמו שעושים החיילים בעזה.., ורק אחרי שהוא יוודא שכל הבית "נקי" הוא ילך לענייניו, ממה יכולה לנבוע תופעה כזו?

שלום!
זה יכול לנבוע מחרדה אבל במקביל זה יכול להיות פרנויה, בעוד שהראשונה היא הפרעה נפשית פרנויה נכנסת כבר בקטגוריה של חולי נפש.
אני רוצה לסייג, לא ניתן להסיק שום מסקנה בקשר לאדם זה ממה שאמרתי לעיל מכיוון שעל מנת לקבוע ממה הוא באמת סובל עליו לעבור אבחון ולא מתיאור כללי של שני משפטים.
אם התופעה הזו קיימת במהלך כל היום ובכל מקום שהוא נמצא ומשפיעה על מהלך חייו ועל משפחתו הייתי ממליץ לפנות דרך הקופה לפסיכיאטר, אם זה רק כאשר הבית שקט והוא לבד והוא פוחד כאשר הוא לבד ובמידה ונגיד ויש איתו אדם נוסף הפחד מתפוגג, יכול להיות שזו חרדה וגם פה אמליץ לפנות לייעוץ מקצועי.
נקודה חשובה נוספת, האם אותו אדם משתמש כיום או השתמש בעבר בחומרים נרקוטיים, במידה וכן, ישנה הסתברות שהכימיה במוחו הושפעה כתוצאה מכך ובתוספת אירועים שונים או מחשבות שונות זו התוצאה וגם פה אמליץ ללכת לייעוץ מקצועי בהקדם.

 

[הרב דרור שווץ]

כל זה בתנאי שמדובר בטראומה חד פעמית.

ללא סימן השאלה בסוף המשפט נתפס כעובדה הנאמרת ולכן אשיב שזה לא נכון, גם למשל איש/אישה שחוו ל"ע התעללות מבן משפחה לדוגמא במשך שנים ניתן לטפל בפוסט הטראומה ואף להתעצם מכך.

 

[הרב דרור שווץ]

קודם תודה על האשכול.
מעניין אותי לדעת מה נכנס להגדרה של פוסט טראומה.
מישהי שהייתה באסון ל"ג בעומר ובאסון ג"ז שהיה תקופה קצרה אח"כ,
באותו זמן של האסון (בשני האסונות) חוותה התקף חרדה עם כל התסמינים,
אחרי חצי שנה הייתה במקום שבו חוותה בפעם הראשונה את ההתקף חרדה (המקום שאליו נסעה אחרי ל"ג)
מאז יש לה הרבה פעמים חרדות והתקפים כל חוסר יציבות מגיע בסופו של דבר להתקף (לאחרונה התקפים יותר קטנים)
רוצה רק להדגיש שהחרדות הם רק בלילה ביום אין זכר!
מה אפשר לעשות עם זה?
והאם זה נקרא פוסט טראומה?
כי גם כשהיא בחרדות זה לא בגלל שהיא נזכרת באסון, הזיכרון לא גורם לה לחרדות, החרדות נופלות כל פעם על משהו אחר.
תודה רבה על האפשרות להיוועץ

בתמצות, החרדה היא פחד מהעתיד לקרות בעוד פוסט טראומה הוא חוויה מחדש של אותו אירוע, כאילו האדם "נזרק" לאירוע הטראומתי ולא רואה את המציאות סביבו אלא את האירוע.
אצל אדם עם חרדה ישנה השלכה של האמונות החדשות/הנחות היסוד שהתבססו כתוצאה מהאירוע המכונן. דרכם רואים את המציאות הנוכחית ומשליכים מתוך כך אל העתיד.
יכול להיות שבמקרה המתואר הטריגר הוא הלילה ומה שהוא מייצג למשל חוסר היכולת לראות בחושך ותחושת חוסר האונים שיש בחשכה (טיפול בחשיפה מתקדם פה יכלול למשל ללכת לדיאלוג בחשכה אם זה עדיין קיים).
סביר להניח לפי המשפט האחרון שישנה חרדה ולא פוסט טראומה, אבל חשוב להדגיש ששתיהן יכולות להשפיע על מהלך החיים באופן דרמטי באותה מידה.
בשמחה רבה!

 

[שניונת]

@הרב דרור שווץ אשמח אם תוכל לעזור לי,
אני מאד מאד מאד מפחדת ממקקים......
לא נגעלת,
מפחדת,
ברמה שאם אני אראה מקק בבית אני יכולה להתחיל להזיע ולברוח.....
מה אפשר לעשות?

 

[הרב דרור שווץ]

@הרב דרור שווץ אשמח אם תוכל לעזור לי,
אני מאד מאד מאד מפחדת ממקקים......
לא נגעלת,
מפחדת,
ברמה שאם אני אראה מקק בבית אני יכולה להתחיל להזיע ולברוח.....
מה אפשר לעשות?

שלום!
ובכן חרדה מדבר ספציפי זה דבר מאוד נפוץ, קודם כל אם זה רק מזה ולא משום דבר אחר זה כבר מציאות טובה.
טיפול לא ניתן לעשות בהודעה על גבי האתר אבל אתן לך קווים כללים למחשבה בלי להיכנס לעמקות:
ראשית - הטריגר - מה שבעצם מתחיל את השתלשלות האירועים - במקרה שלך זה "ראיית מקק"
שנית - מהו הרגש שנוצר לך - במקרה שלך "חרדה"
שלישית - מהי עוצמת הרגש - אם את מתחילה להזיע ולברוח כנראה ש-"100%"
רביעית - מהן המחשבות השליליות שגורמות לרגש החרדה - את זה את תצטרכי כבר לכתוב כי יכול להיות לכל אדם מחשבות שונות לחלוטין. לשם הדוגמא נכתוב - "המקק יטפס עליי ויעביר לי מחלות"
חמישית - מהם עיוותי החשיבה היוצרים את המחשבות - בהתאם למחשבה שצוינה - "המקק עצום ואין לי יכולת להתמודד מולו", "מקקים מלאים מחלות", "אפשר למות ממגע עם מקק" - לרוב ישנם כ-10 עד 15 סוגים של עיוותי חשיבה משותפים לכלל האנושות המתבטאים במחשבות באופן שונה אבל כרגע תכתבי רק את המחשבות שאת מבססת על נתונים השערתיים ולא על עובדות במציאות או עובדות שאת מקצינה.
שישית - עד כמה את מאמינה בכל עיוות כזה - נגיד: "מקקים מלאים מחלות - 90%"
שביעית - בדיקה של ההשערות שלך במציאות העובדתית ולמידה על הנושא כמו שצריך.
שמינית - כתיבת מחשבות חדשות לפי העובדות שנלמדו ללא הקצנה - "מגע עם מקק לא הורג"
תשיעית - כתיבה של כמה אחוזים את מאמינה במחשבה/אמונה החדשה - נגיד: "מגע עם מקק לא הורג - 5%"
עשירית - תכתבי פעולות שאת יכולה לבצע ביום יום להטמעה של האמונות החדשות - לדוגמא: "לקרוא את העובדות שלמדתי על מקקים כל יום 3 פעמים"

עשרת הפעולות הללו קודם כל יתנו לך אפשרות להבין את עצמך ואת העובדה שיש היגיון בתגובה של אבל הגיון תוהי ולא הגיון תקין, במקביל הם יתנו לך אפשרות להכיל ולמתן את התגובה שלך ואופציה לשנות את ההסתכלות השכלית שלך וכתוצאה מכך את הרגש ואת התגובה האוטומטית הנוצרת מהרגש.
התרגול של האמונות החדשות יגרום לך להאמין בהם יותר ופעם בשבוע תעדכני את האחוזים בטבלה - למשל:
אחוזי החרדה ירדו מ-100% ל-90%
אחוזי האמונה בעיות ירדו מ-90% ל-70%
אחוזי האמונה בעובדות החדשות שלמדת יעלו מ-5% ל-10%
ככה בעצם תוכלי למדוד את ההתקדמות שלך לאורך זמן

זה טיפול סיביטי עצמי בסיסי על קצה המזלג, בסיביטי יהודי זרימת התהליך קצת שונה ומכילה יותר היבטים ושלבים, אבל התהליך הזה כשלעצמו יכול לסייע רבות.

עצה אחרונה, אם קשה לך לתרגל את זה לבד תבקשי מאדם נוסף לעשות זאת יחד איתך.

בהצלחה!

 

[חילזון קטן]

@הרב דרור שווץ
אני מפחדת פחד קיצוני מהבוסית שלי, רק אני שומעת את התקתוק של העקבים שלה מרחוק, אני לא מצליחה לנשום מרב בהלה...
ואם היא מתלוצצץ בחדר לידי ואני שומעת את הצחוק הפרוע שלה אני כמעט מתעלפת
מה אפשר לעשות, ?? קשה מאוד למצא עבודה אחרת...

 

[הרב דרור שווץ]

@הרב דרור שווץ
אני מפחדת פחד קיצוני מהבוסית שלי, רק אני שומעת את התקתוק של העקבים שלה מרחוק, אני לא מצליחה לנשום מרב בהלה...
ואם היא מתלוצצץ בחדר לידי ואני שומעת את הצחוק הפרוע שלה אני כמעט מתעלפת
מה אפשר לעשות, ?? קשה מאוד למצא עבודה אחרת..

שלום!
צריך קודם כל לעשות אבחנה מדוע היא מפחידה אותך כל כך, האם זה בגלל ההתנהגות שלה שהיא הייתה אגרסיבית כלפייך או העליבה אותך וכד' או בגלל שיש לך פחד כללי מאנשים בעלי סמכות.
הייתי קודם כל ממליץ לך על העצמה אישית, בעיקר על התובנה המרכזית הכה חשובה שאת חלק אלוק-ה ממעל ממש ושום דבר לא יכול להוסיף ושום דבר לא יכול לגרוע מהשלימות האישית שלך, אף אחד לא מושלם אך כולנו בהחלט שלמים, בהשלכה למקרה שלך - כל מה שהבוסית תאמר עלייך/לך וכל ביטוי של התנהגות הנובע ממנה לא יכול ולו במהומה לפגוע בשווי שלך וכמובן לא בערך העצמי שלך הנקבע באופן בלעדי על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו!
לרוב אדם מוחצן הוא אדם שמחצין את מה שכואב לו ובמקביל מחפש יחס מהסביבה על מנת להרגיש שלם, הרבה פעמים אנשים "קטנים" הנמצאים בתפקידי מפתח נוטים להטיל מרות באופן שלילי על אלו הכפופים להם על מנת להרגיש "גבוהים", לרוב כאשר עומדים איתן מול אנשים כאלו הם הופכים להיות מרצים במקום מתעמרים.
התשובה שלי היא מאוד כללית, אבל היא מכילה את הנקודה האמיתית בה נצרך להתרכז על מנת להפסיק את החוויה השלילית שלך מהבוסית.
אי אפשר לברוח כל פעם שיש בעיה עם אדם זה או אחר, זהו אומנם פתרון קצר ומהיר אבל ארוך ומייגע בסופו של דבר, לאידך, הפתרון להעצים את עצמך ולצמוח מתוך המשבר אומנם ארוך יותר אך הוא מביא לתוצאות חיוביות ומהר יותר.

 

[רפורמה משפטית חובה]

@הרב דרור שווץ אשמח אם תוכל לעזור לי,
אני מאד מאד מאד מפחדת ממקקים......
לא נגעלת,
מפחדת,
ברמה שאם אני אראה מקק בבית אני יכולה להתחיל להזיע ולברוח.....
מה אפשר לעשות?

שלום!
ובכן חרדה מדבר ספציפי זה דבר מאוד נפוץ, קודם כל אם זה רק מזה ולא משום דבר אחר זה כבר מציאות טובה.
טיפול לא ניתן לעשות בהודעה על גבי האתר אבל אתן לך קווים כללים למחשבה בלי להיכנס לעמקות:
ראשית - הטריגר - מה שבעצם מתחיל את השתלשלות האירועים - במקרה שלך זה "ראיית מקק"
שנית - מהו הרגש שנוצר לך - במקרה שלך "חרדה"
שלישית - מהי עוצמת הרגש - אם את מתחילה להזיע ולברוח כנראה ש-"100%"
רביעית - מהן המחשבות השליליות שגורמות לרגש החרדה - את זה את תצטרכי כבר לכתוב כי יכול להיות לכל אדם מחשבות שונות לחלוטין. לשם הדוגמא נכתוב - "המקק יטפס עליי ויעביר לי מחלות"
חמישית - מהם עיוותי החשיבה היוצרים את המחשבות - בהתאם למחשבה שצוינה - "המקק עצום ואין לי יכולת להתמודד מולו", "מקקים מלאים מחלות", "אפשר למות ממגע עם מקק" - לרוב ישנם כ-10 עד 15 סוגים של עיוותי חשיבה משותפים לכלל האנושות המתבטאים במחשבות באופן שונה אבל כרגע תכתבי רק את המחשבות שאת מבססת על נתונים השערתיים ולא על עובדות במציאות או עובדות שאת מקצינה.
שישית - עד כמה את מאמינה בכל עיוות כזה - נגיד: "מקקים מלאים מחלות - 90%"
שביעית - בדיקה של ההשערות שלך במציאות העובדתית ולמידה על הנושא כמו שצריך.
שמינית - כתיבת מחשבות חדשות לפי העובדות שנלמדו ללא הקצנה - "מגע עם מקק לא הורג"
תשיעית - כתיבה של כמה אחוזים את מאמינה במחשבה/אמונה החדשה - נגיד: "מגע עם מקק לא הורג - 5%"
עשירית - תכתבי פעולות שאת יכולה לבצע ביום יום להטמעה של האמונות החדשות - לדוגמא: "לקרוא את העובדות שלמדתי על מקקים כל יום 3 פעמים"

עשרת הפעולות הללו קודם כל יתנו לך אפשרות להבין את עצמך ואת העובדה שיש היגיון בתגובה של אבל הגיון תוהי ולא הגיון תקין, במקביל הם יתנו לך אפשרות להכיל ולמתן את התגובה שלך ואופציה לשנות את ההסתכלות השכלית שלך וכתוצאה מכך את הרגש ואת התגובה האוטומטית הנוצרת מהרגש.
התרגול של האמונות החדשות יגרום לך להאמין בהם יותר ופעם בשבוע תעדכני את האחוזים בטבלה - למשל:
אחוזי החרדה ירדו מ-100% ל-90%
אחוזי האמונה בעיות ירדו מ-90% ל-70%
אחוזי האמונה בעובדות החדשות שלמדת יעלו מ-5% ל-10%
ככה בעצם תוכלי למדוד את ההתקדמות שלך לאורך זמן

זה טיפול סיביטי עצמי בסיסי על קצה המזלג, בסיביטי יהודי זרימת התהליך קצת שונה ומכילה יותר היבטים ושלבים, אבל התהליך הזה כשלעצמו יכול לסייע רבות.

עצה אחרונה, אם קשה לך לתרגל את זה לבד תבקשי מאדם נוסף לעשות זאת יחד איתך.

בהצלחה!

שמעתי על ויטמין K300 שעוזר מאד לנטרל פחד מכל מיני רמשים

 

[מֶנַחֵם]

שמעתי על ויטמין K300 שעוזר מאד לנטרל פחד מכל מיני רמשים

לצערי יש בתים שעדיין משתמשים בשיטת החינוך העתיקה.
מכות.

 

[ערקט י]

דבר ראשון רציתי להודות על האשכול המיוחד! תודה לר' דרור שווץ שתורם מניסיונו וזמנו למען הכלל,
ב) רציתי לשאול לגבי טיפוס אישיות "אוטודידקט" מהם המעלות והחסרונות, או הקשיים שלו?
תודה.

 

[לא כמו כולם]

שמעתי על ויטמין K300 שעוזר מאד לנטרל פחד מכל מיני רמשים

לא שמעתי על אנשים שאורזים איתם בכל יציאה K300 בתיק האישי
וכידוע מקקים זה לא חיית מחמד ביתית בלבד.

נתנו כאן במה יפה מכבדת ומכובדת לפרוש פחדים וחששות,
יש כאן תשובות יפות ומקצועיות (קראתם את התשובה ???)
אז למה לזלזל??
מי שלא מתאים לו האשכול יש עוד מלא אחרים.

 

[נאווהלה]

כבר למעלה משנה שאני מרגישה חוסר יציבות, חוסר שיווי משקל כשאני הולכת במקומות פתוחים ורחבים ובעיקר כשאני חוצה כביש רחב.
זה התחיל בתקופה שהייתי לחוצה מאוד, היה לי התקף חרדה קוצר נשימה ורעד, וסחרחורות, היום זה במצב יותר טוב - נשאר רק ההרגשה של חוסר שיווי משקל, ואז אני תופסת חזק בתיק שלי או בחצאית וכך הולכת או חוצה את הכביש.
חשוב לציין שלא היה לי מקרה שנדרסתי וגם לא כמעט נדרסתי. מה זה יכול להיות?

 

[נאמנת]

תשובות יפות ומחכימות מאוד,
תודה @הרב דרור שווץ

 

[הרב דרור שווץ]

דבר ראשון רציתי להודות על האשכול המיוחד! תודה לר' דרור שווץ שתורם מניסיונו וזמנו למען הכלל,
ב) רציתי לשאול לגבי טיפוס אישיות "אוטודידקט" מהם המעלות והחסרונות, או הקשיים שלו?
תודה.

א) באהבה רבה! אני שמח לסייע כמה שניתן, משתדל להיכנס לכאן כל פעם שיש לי קצת זמן חופשי
ב) אוטודידקט לדעתי זו מתנה מדהימה!
יתרונות:
זה ללמוד במקום שבו ליבך חפץ ולהצליח בזה.
ללמוד מתי שאתה רוצה ואיפה שאתה רוצה.
מעלה עיקרית לדעתי זה קצב הלמידה - לרוב מישהו שהוא אוטודידקט מספיק "לבלוע " חומר בזמן שאחרים עוד חושבים איך להרים את הכפית.
זה חוסר התלות באחרים שיתנו לך את הפתרון לבעיה שלך - מה שגורם לך לחקור ולהבין כל דבר בעצמך ואז לדעת אותו על בוריו ולעומק.
זה גורם לאדם להיות יצירתי ולא שקוע בתבניות שאחרים יצרו עבורו.
באופן אישי, אני איפה שאני בחיים היום בזכות זה .

חסרונות:
אין לך מישהו שיכול להגיד לך שאתה טועה - אם הסקת מסקנה מסוימת גם אם היא מוטעה אתה יכול להסתובב איתה כל החיים במחשבה שאתה צודק.
אתה יכול לפספס נקודות חשובות שלא תמיד תבין לבד - לא דומה קריאה בספרים לשמיעת הרב.
אם אין לך אפשרות להיבחן על החומר אין לך איך להוציא תעודה ולהוכיח לאחרים שאתה באמת יודע את החומר - למשל, כתבתי עבודות סמינריוניות לאנשים בתארים שונים, אני לומד את החומר של התואר ומכין עבודה אקדמית עם סקרים, מחקר, ביבליוגרפיה, קורא ים של חומר ובסוף אין לי אפילו אפשרות לקבל על כך תעודה!
חסרון נוסף הוא להושיב את עצמך, אתה לבד ואף אחד אחר לא ידחוף אותך ללמוד מלבד עצמך - פה גם נכנס היצר הרע ואומר לך: "אתה לא צריך להשקיע עכשיו, גם ככה מה שכולם יספיקו בשנה אתה יכול להספיק בחודש האחרון, קח את הזמן" ובסוף אתה לא משקיע בכלל או נזכר בשבוע האחרון לפני המבחן להתחיל ללמוד.
דבר אחרון - אין לך איך להעריך את רמת הידע שלך - האם אתה באמת יודע את החומר או שאתה רק חושב שאתה יודע.
לפני כמה שנים התייעצתי עם המשפיע שלי, למדתי להיכל שלמה לבד בבית ובתור פרפקציוניסט אמרתי לעצמי כל הזמן שאני יודע את החומר לא מספיק טוב ואני צריך ללמוד עוד לפני שאבחן ויצא מצב שבכלל לא ניגשתי למבחן, אז הוא שלח אותי ללמוד במכון לימודים מסודר והתעצבנתי על כך שאני צריך לשלם כסף על משהו שאני יכול ללמוד לבד אבל אח"כ הבנתי שזה הדבר הכי טוב עבורי כי אני מתקדם ולא רק עומד במקום.
היום אני לוקח קורסים ובכמויות ומשלם עליהם הרבה כסף אבל לרוב רק כאלו שאני יכול להתקדם בקצב האישי שלי - לשמה העולם הולך היום, יש מלא מידע, אנחנו רק משלמים לאנשים שינגישו את החומר בצורה מתודית, מתומצתת ופרקטית ויתנו לנו אפשרות ללמוד היברידית ובקצב שלנו, ככה יוצא שבסופו של דבר כולם יהפכו לסוג של אוטודידקט בצורה זו או אחרת.

 

[הרב דרור שווץ]

כבר למעלה משנה שאני מרגישה חוסר יציבות, חוסר שיווי משקל כשאני הולכת במקומות פתוחים ורחבים ובעיקר כשאני חוצה כביש רחב.
זה התחיל בתקופה שהייתי לחוצה מאוד, היה לי התקף חרדה קוצר נשימה ורעד, וסחרחורות, היום זה במצב יותר טוב - נשאר רק ההרגשה של חוסר שיווי משקל, ואז אני תופסת חזק בתיק שלי או בחצאית וכך הולכת או חוצה את הכביש.
חשוב לציין שלא היה לי מקרה שנדרסתי וגם לא כמעט נדרסתי. מה זה יכול להיות?

נראה לי שכתבתי על כך בעבר פה אבל בשבילך אכתוב שוב.
ישנו מנגנון הדדי בין הגוף והנפש, כמו שכאשר מרגישים חרדה נוצרות תופעות לוואי כגוף כמו שתיארת, כך יכולה גם להיווצר חרדה כתוצאה מהתרחשות זו של אותן תופעות לוואי הנגרמות בגלל סיבה אחרת.
לדוגמא:
אדם חווה חרדה הרבה פעמים וכתוצאה מכך נהיה לו דופק מהיר ולאחר הישנות החרדה הגוף "לומד" שדופק מהיר פירושו "אני כרגע בהתקף חרדה".
כעת, האדם רגוע ויוצא למשחק כדורסל עם חברים, תוך כדי הספרינטים מצד לצד ובתוספת לתהליך ההתייבשות במשחק נוצר אצל האדם דופק ממש מהיר והגוף מפרש את זה כחרדה ומפריש גם הורמונים מותאמים למצב שבתורם יוצרים תופעות לוואי נוספות של חרדה ופתאום האדם מרגיש שהחרדה הגיעה משום מקום ולא מבין מדוע.
כך גם אצלך, למרות שהמצב השתפר כנראה החרדה אצלך כעת על "אש קטנה", ואף אם היא בכלל לא קיימת יותר, הטריגר של הכביש הרחב התקבע ויוצר אצלך חוויה/מציאות של חוסר שיווי משקל.
בקשר לפתרון שלך, הנה הלוגיקה:
כאשר אדם חווה חרדה מסוימת הוא מחפש 'עוגן' שישכך את החרדה - אצל אלו הסובלים מ-OCD אלו הם הטקסים השונים - כך שבכל פעם שהחרדה מתרחשת אותו עוגן בעצם נותן את תחושת הביטחון והשלימות האישית הנדרשת וניתן להתמודד מול החרדה או שהיא חולפת לה, לפעמים העוגן האישי שהתקבע לחרדה כלשהי מתבצע אפילו באופן לא מודע או שלא מייחסים לפעולה/לחפץ/לאדם חשיבות של עוגן ולא מודעים להשפעה שיש לה/לו באופן מלא על החרדה האישית.
התפיסה שלך בתיק או בבגד הם בעצם עוגן שנותן לך ביטחון ואת האפשרות לאזור אומץ כנגד הפחד שנוצר ומשכך את החרדה ואת התופעה של חוסר שיווי המשקל וכך את מצליחה לחצות את הכביש.
אין קשר בין לעבור דבר בפועל לבין לפחד ממנו, ניתן לחוות דבר טראומתי ולא לחוות ממנו חרדה לאחר מכן וניתן לשבת בבית ולדמיין מציאות כלשהי וליצור חרדה חזקה מאוד בנפש כתוצאה מכך.
דבר נוסף:
רוב האנשים לא מבינים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לסרטים על הנפש, לראות אירוע כלשהו בסרט יכול לגרום לטראומה קשה מאוד בנפש, אותו דבר גם בקריאה של סיטואציות בספרים, לכן, צריך להיות מאוד מודעים איזה תוכן צורכים ולא לומר: "אני יודע/ת שזה לא אמיתי...".

 

[נאווהלה]

נראה לי שכתבתי על כך בעבר פה אבל בשבילך אכתוב שוב.
ישנו מנגנון הדדי בין הגוף והנפש, כמו שכאשר מרגישים חרדה נוצרות תופעות לוואי כגוף כמו שתיארת, כך יכולה גם להיווצר חרדה כתוצאה מהתרחשות זו של אותן תופעות לוואי הנגרמות בגלל סיבה אחרת.
לדוגמא:
אדם חווה חרדה הרבה פעמים וכתוצאה מכך נהיה לו דופק מהיר ולאחר הישנות החרדה הגוף "לומד" שדופק מהיר פירושו "אני כרגע בהתקף חרדה".
כעת, האדם רגוע ויוצא למשחק כדורסל עם חברים, תוך כדי הספרינטים מצד לצד ובתוספת לתהליך ההתייבשות במשחק נוצר אצל האדם דופק ממש מהיר והגוף מפרש את זה כחרדה ומפריש גם הורמונים מותאמים למצב שבתורם יוצרים תופעות לוואי נוספות של חרדה ופתאום האדם מרגיש שהחרדה הגיעה משום מקום ולא מבין מדוע.
כך גם אצלך, למרות שהמצב השתפר כנראה החרדה אצלך כעת על "אש קטנה", ואף אם היא בכלל לא קיימת יותר, הטריגר של הכביש הרחב התקבע ויוצר אצלך חוויה/מציאות של חוסר שיווי משקל.
בקשר לפתרון שלך, הנה הלוגיקה:
כאשר אדם חווה חרדה מסוימת הוא מחפש 'עוגן' שישכך את החרדה - אצל אלו הסובלים מ-OCD אלו הם הטקסים השונים - כך שבכל פעם שהחרדה מתרחשת אותו עוגן בעצם נותן את תחושת הביטחון והשלימות האישית הנדרשת וניתן להתמודד מול החרדה או שהיא חולפת לה, לפעמים העוגן האישי שהתקבע לחרדה כלשהי מתבצע אפילו באופן לא מודע או שלא מייחסים לפעולה/לחפץ/לאדם חשיבות של עוגן ולא מודעים להשפעה שיש לה/לו באופן מלא על החרדה האישית.
התפיסה שלך בתיק או בבגד הם בעצם עוגן שנותן לך ביטחון ואת האפשרות לאזור אומץ כנגד הפחד שנוצר ומשכך את החרדה ואת התופעה של חוסר שיווי המשקל וכך את מצליחה לחצות את הכביש.
אין קשר בין לעבור דבר בפועל לבין לפחד ממנו, ניתן לחוות דבר טראומתי ולא לחוות ממנו חרדה לאחר מכן וניתן לשבת בבית ולדמיין מציאות כלשהי וליצור חרדה חזקה מאוד בנפש כתוצאה מכך.
דבר נוסף:
רוב האנשים לא מבינים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לסרטים על הנפש, לראות אירוע כלשהו בסרט יכול לגרום לטראומה קשה מאוד בנפש, אותו דבר גם בקריאה של סיטואציות בספרים, לכן, צריך להיות מאוד מודעים איזה תוכן צורכים ולא לומר: "אני יודע/ת שזה לא אמיתי...".

תודה רבה על המענה המפורט והבהיר!!!

 

[עיר שהיא עולם]

לרב דרור שווץ שלום וברכה!
יש לי חברה מאוד קרובה שסובלת מחרדות הרבה שנים.
בחודשים האחרונים, יש לה הרגשה מאוד קשה שתוקפת אותה
בעיקר כשהיא יוצאת החוצה- ההרגשה היא מוזרה וכביכול היא לא מרגישה את הגוף שלה, אלא מרגישה
מעין ריחוף, כאילו היא מבחוץ.
כתוצאה מזה היא נמנעת מיציאות החוצה.
מה אפשר לעשות??
אשמח לתשובתך
תודה רבה

 

[תרצה אליטסי]

(רק) בתקופת ההריון לפעמים עקב לחץ דם נמוך וברזל נמוך אני מתעלפת,
זה קרה לי כמה פעמים ברחוב וזה היה ממש פדיחה
ומאז כל הריון יש לי חרדות להיות מחוץ לבית וללכת הרבה ברחוב או מרחק בלי שבעלי מגיע אתי עם רכב צמוד,
בגדול זה כן יכול היות שאתעלף(אך יש גבול לפדיחה - זה נשמע לי תגובה יותר מידי קיצונית) ובגלל החרדה אני מדמיינת שזה הולך לקרא לי כל רגע , וזה מגביל אותי מאוד בכלתקופת ההריון, ואני ממוותרת על טיולים, קניות ולקיחת הילדים למוסדות וכד'
אשמח אם יש לך פתרון -מה ניתן לעשות
תודה רבה

 

[הרב דרור שווץ]

לרב דרור שווץ שלום וברכה!
יש לי חברה מאוד קרובה שסובלת מחרדות הרבה שנים.
בחודשים האחרונים, יש לה הרגשה מאוד קשה שתוקפת אותה
בעיקר כשהיא יוצאת החוצה- ההרגשה היא מוזרה וכביכול היא לא מרגישה את הגוף שלה, אלא מרגישה
מעין ריחוף, כאילו היא מבחוץ.
כתוצאה מזה היא נמנעת מיציאות החוצה.
מה אפשר לעשות??
אשמח לתשובתך
תודה רבה

מה שאת מתארת נקרא בשפה המקצועית: 'דפרסונליזציה', זה בעצם מנגנון הגנה עצמי שמגן על הנפש של האדם מהתמודדות עם חרדה קשה שקשורה עם הגוף שלו.
זה קורה אצל אנשים שחוו טראומה קשה כמו התעללות כלשהי בגוף ועל ידי ניתוק הם בעצם לא אלו שחווים את המצוקה כעת אלא הגוף שלהם - כאילו האדם וגופו הם 2 מציאויות שונות.
אני לא יודע מה היא חוותה בחייה אבל אם היא סובלת מחרדות כבר שנים וכעת נוצרה אצלה תופעה כזו, ההשערה שלי היא שיכול להיות שהתפרץ אצלה זיכרון מודחק של טראומה כלשהי שבמשך שנים רק הזין את החרדות וכעת היא חווה אותו כפוסט טראומה - היינו, לא רק אמונות מסוימות שנוצרו כתוצאה מהטראומה וכעת היא רואה את העולם דרך האמונות הללו וחווה חרדה אלא היא חווה כעת את המציאות הטראומתית מחדש.
בכל מקרה, ממליץ ללכת לטיפול CBT אצל מומחה בחרדות קשות וטראומה.

 

[נאווהלה]

נראה לי שכתבתי על כך בעבר פה אבל בשבילך אכתוב שוב.
ישנו מנגנון הדדי בין הגוף והנפש, כמו שכאשר מרגישים חרדה נוצרות תופעות לוואי כגוף כמו שתיארת, כך יכולה גם להיווצר חרדה כתוצאה מהתרחשות זו של אותן תופעות לוואי הנגרמות בגלל סיבה אחרת.
לדוגמא:
אדם חווה חרדה הרבה פעמים וכתוצאה מכך נהיה לו דופק מהיר ולאחר הישנות החרדה הגוף "לומד" שדופק מהיר פירושו "אני כרגע בהתקף חרדה".
כעת, האדם רגוע ויוצא למשחק כדורסל עם חברים, תוך כדי הספרינטים מצד לצד ובתוספת לתהליך ההתייבשות במשחק נוצר אצל האדם דופק ממש מהיר והגוף מפרש את זה כחרדה ומפריש גם הורמונים מותאמים למצב שבתורם יוצרים תופעות לוואי נוספות של חרדה ופתאום האדם מרגיש שהחרדה הגיעה משום מקום ולא מבין מדוע.
כך גם אצלך, למרות שהמצב השתפר כנראה החרדה אצלך כעת על "אש קטנה", ואף אם היא בכלל לא קיימת יותר, הטריגר של הכביש הרחב התקבע ויוצר אצלך חוויה/מציאות של חוסר שיווי משקל.
בקשר לפתרון שלך, הנה הלוגיקה:
כאשר אדם חווה חרדה מסוימת הוא מחפש 'עוגן' שישכך את החרדה - אצל אלו הסובלים מ-OCD אלו הם הטקסים השונים - כך שבכל פעם שהחרדה מתרחשת אותו עוגן בעצם נותן את תחושת הביטחון והשלימות האישית הנדרשת וניתן להתמודד מול החרדה או שהיא חולפת לה, לפעמים העוגן האישי שהתקבע לחרדה כלשהי מתבצע אפילו באופן לא מודע או שלא מייחסים לפעולה/לחפץ/לאדם חשיבות של עוגן ולא מודעים להשפעה שיש לה/לו באופן מלא על החרדה האישית.
התפיסה שלך בתיק או בבגד הם בעצם עוגן שנותן לך ביטחון ואת האפשרות לאזור אומץ כנגד הפחד שנוצר ומשכך את החרדה ואת התופעה של חוסר שיווי המשקל וכך את מצליחה לחצות את הכביש.
אין קשר בין לעבור דבר בפועל לבין לפחד ממנו, ניתן לחוות דבר טראומתי ולא לחוות ממנו חרדה לאחר מכן וניתן לשבת בבית ולדמיין מציאות כלשהי וליצור חרדה חזקה מאוד בנפש כתוצאה מכך.
דבר נוסף:
רוב האנשים לא מבינים את ההשפעה הפסיכולוגית שיש לסרטים על הנפש, לראות אירוע כלשהו בסרט יכול לגרום לטראומה קשה מאוד בנפש, אותו דבר גם בקריאה של סיטואציות בספרים, לכן, צריך להיות מאוד מודעים איזה תוכן צורכים ולא לומר: "אני יודע/ת שזה לא אמיתי...".

קודם כל תודה רבה על המענה המסור המקצועי והמפורט! זו ממש שליחות קודש מה שאתם עושים!
אשמח לדעת איזה סוג טיפול יכול לעזור לי לצאת מזה