חרבות ברזל הנספח השבועי • שבוע 31

[משתמש משודרג]

Hamas love Biden, משמעות מילולית - חמאס אוהב את ביידן.

אולי,
אבל לפי האירועים והאמירות האחרונות של ביידן לגבי אספקת נשק לישראל- המשמעות צריכה להיות-
ביידן אוהב את חמאס!

 

[אלף אורות]

הבעיה? זו מלחמה ללא קץ: בהתייחס למאמר שפרסם האלוף גרשון הכהן בעיתון ישראל היום תחת הכותרת : " התמשכות הלחימה ברצועת עזה: מלחמה ארוכה מחייבת שינוי בדפוסי הפעולה"​

ספוילר

[

הסבר​

סופה של המלחמה הזו לא נראה באופק.

למדינות ולתושבים בכל העולם וכך גם למתגוררים באיזור הזה המזרח התיכון נראה כעת שהמלחמה הזו תמשך שנים.

זה למעשה ההסבר העיקרי להתפרצות המחודשת של האנטישמיות בעולם, לדרישה של רבים להטלת חרמות הכלכליות על מדינת ישראל.

הכי חמור זה ההסבר להטלת אמברגו על יצוא בטחוני לישראל, אמברגו שהוטל ע"י מס' מדינות בעולם וכעת הוטל חלקית גם ע"י הידידה הגדולה והחשובה שלנו בעולם, ארה"ב.

המטרה, להכריח את מדינת ישראל לסגת כליל מרצועת עזה ולחזור למצב הבטחוני הרע שהיה כאן עד ה 6 לאוקטובר שנת 2023.

הרגתם והרסתם מספיק אומרים כולם, כעת הזמן לשקט.



מדוע הם לא מבינים את מדינת ישראל?

1, הגורם המשני – האנטישמיות

האנטישמיות הבסיסית שקיימת לפחות כ 1,500 שנה בעולמות של הדתות הנוצרית והמוסלמית.

הסבר כללי: מאחר והיהודים לא מקבלים את אלוהותו של ישוע מנצרת ואת תורתו של הנביא מוחמד ממכה ולכן המאמינים מחוייבים לשנוא אותם. אנטישמיות הנ"ל ברקע קיימת כל הזמן אצל ציבורים רחבים.

כאשר יש לכך לגיטימציה מצד הגורמים החשובים בהנהגה ובחברה היא מתפרצת.



2, הגורם העיקרי והוא ההסבר האמיתי:

מלחמה היא מצב של חוסר שיווי משקל, מצב של חוסר יציבות.

הטבע המדעי, המצב הטבעי החברתי והאנושי גם הכלכלה לא סובלים ולא מוכנים להיות במצבים של חוסר יציבות.

כולם מחפשים שקט, שלווה, פרנסה טובה, שיגרה. כולם רוצים לחזור לשיגרה המשעממת.

המלחמה הזו נמשכת כבר חצי שנה יותר מידי ובנוסף גם אין כל אפשרות להעריך מתי היא תסתיים.



מדוע המלחמה הזו מתארכת ללא קץ? מתארכת כאשר אין כאן אופק של סיום.

יש לכך גורמים רבים.

הגורם החשוב ביותר הוא חוסר יכולתם של מדינת ישראל וצה"ל להכריע את האויב במלחמה רב זירתית.

הגורמים לחוסר היכולת הזו הם רבים אבל יש גורם אחד שהשפעתו גדולה מהשפעת כל השאר גם יחד.

צה"ל קטן מידי ביחס להיקף האיום.

המתסכל הוא שצה"ל היה גדול מספיק בשנים 1967 עד 1985 וזאת כדי לנצח או לסיים בכבוד במלחמה רב זירתית.

ומאז ואין לי הסבר רציונאלי לכך.

ראשי מערכת ההבטחון כאן, בהסכמת הממשלה, וזאת במהלך שהסתבר שהיה שגוי מאוד, הקטינו את צה"ל, ובעיקר את צבא היבשה בהיקף עצום, פירקו עשרות חטיבות וזאת בהליך מסודר שמתמשך כ- 38 שנים.

לי אין ספק….. אם צה"ל לא היה מוקטן אז ולא היה מוקטן בהיקף אדיר כפי שזה שהתרחש, מלחמה הזו היתה מוכרעת בשבוע אחד ומלבנון לא היינו חוטפים אש, ואז גם לא היינו מצויים במצב הביש הנוכחי.
/SPOILER]

מלחמת ששת הימים נמשכה ששה ימים. מלחמת יום כיפור נמשכה 18 יום. המלחמה הנוכחית בצירוף כל הסבבים הקודמים לא נגמרת!
למה?
כי בתקופת מלחמת ששת הימים ויום כיפור ביידן רק התחיל את הקריירה שלו ושופטי בג"צ עדיין שקלו מה לעשות בחיים, האם מוכרים בסופרמרקט וחבל שלא בחרו באופציה הראשונה או עורכי דין, או במילים אחרות - אף אחד לא התערב! לא מאמריקה ולא מפנים הארץ.
אבל כעת - או שביידן מבלבל את המוח, או שבהרב מיארה איזה מן שם זה?? עוצרת את הרכבת.
והאמת שלא רק! גם גלנט וגם הרמטכ"ל הנוכחי לוחצים כל הזמן על הברקסים! ותוסיפו לזה את אנשי השמאל ההזויים שבאמת אין לי מושג לאן השכל שלהם הלך לטייל.
תושבי הצפון ועוטף עזה יכולים לחלום על לחזור הביתה, זה לא הולך לקרות בקדנציה שלהם.
הקב"ה ברחמיו המרובים מחזיק אותנו כאן על אף ולמרות המערכה הכושלת של אלו שקוראים לעצמם מנהיגים.

 

[דיני]

נכון- כל הזמן!
זה לא הכנות ליום העצמאות- מטס וכו'

מי אמר שלא?
אני רואה מטוסי קרב נוסעים

 

[בא לי]

למה פיטרו את וינטר?

הלוי הודיע לתא"ל וינטר: "אתה משוחרר מצה"ל"]​

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי נפגש היום (רביעי) עם תא"ל עופר וינטר והודיע לו על שחרורו מצה"ל. זאת, לאחר שהוחלט לא לקדם את וינטר ולא לכלול אותו בסבב המינויים עליו הוכרז בשבוע שעבר.
הודעה דומה נמסרה לתא"ל יניב אלאלוף, מי שהיה מפקד אוגדת יהודה ושומרון, ולתא"ל יורם כנפו, מי שהיה ראש מטה אגף כוח אדם.
על פי דיווח ב-ynet, השיחה בין וינטר להלוי, שנמשכה כ-40 דקות, הייתה "קשה וטעונה". הודעת הפרישה נעשתה ככל הנראה בתמיכת שר הביטחון יואב גלנט, שלא מסר עד כה התייחסות לסוגייה.
וינטר נמצא כבר שנה וחצי ללא תפקיד, מאז סיים לשמש מפקד עוצבת האש. קודם לכן שירת כמזכיר הצבאי של שר הביטחון אביגדור ליברמן, ראש מטה פיקוד המרכז, מפקד חטיבת גבעתי, מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, מפקד חטיבת שועלי מרום, מפקד יחידת דובדבן ומפקד גדס"ר גבעתי.
בעקבות הפרסום על שחרור העתידי מצה"ל, הודיע לפני מספר ימים השר לביטחון פנים, איתמר בן גביר, כי הוא בוחן אפשרות להציע לוינטר להתמנות לתפקיד ניצב במשטרה. השר שוחח עם המפכ"ל המיועד ניצב אבשלום פלד, שנתן את הסכמתו לפנות לתא"ל וינטר ולהציע לו להצטרף למשטרה. עם כניסתו לתפקיד של ניצב פלד, שאמור לעבור את הוועדה למינוי בכירים, צפויים לפרוש מספר ניצבים, בהם מפקדי מחוזות וראשי אגפים, מה שיוביל לבניית סגל פיקוד בכיר חדש.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ביקר את ההחלטה: "הדרך בה ראשי הצבא תדרכו במשך ימים שלמים כנגד עופר וינטר, תדרוכים שהובילו לבסוף לשחרורו, נוגדת את כל הנורמות המקובלות בצה"ל. מדובר בשערורייה ובהדחה של קצין בכיר שבניגוד לחלק ניכר מהקצינים במטה הכללי, לא נושא באחריות למחדל של השבעה באוקטובר. אני מכיר היטב את עופר וינטר, עוד מהתקופה בה שימש כמזכיר הצבאי שלי במהלך כהונתי כשר הביטחון. מדובר בקצין אמיץ, ערכי ועתיר זכויות. דבר אחד בטוח - לו היה אלוף פיקוד הדרום בשבעה באוקטובר, במשמרת שלו המחדל הנורא לא היה מתרחש".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט התייחס לשחרורו של וינטר מהצבא, אך נמנע מביקורת על צה"ל. כך כתב בנט ברשת X: "אני מבקש, בשם עם ישראל, להודות לתא"ל עופר וינטר על עשרות שנות שירות בצה"ל. אני מכיר את עופר 34 שנה, משירותנו בסיירת מטכ"ל ואחר כך ביחידת מגלן. מאוחר יותר שירת עופר כמזכיר הצבאי שלי, בעת ששימשתי שר הביטחון, וביצע תפקידו בצורה מעולה. מדובר באחד ממפקדי השדה הטובים של צה"ל. בכל תפקיד יצא לו להילחם באויב - ולנצח".
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ביקר דווקא את שר הביטחון יואב גלנט: "ההתנהלות הרשלנית וחסרת האחריות של גלנט - לוותר על קצין מצטיין ומוערך כמו עופר וינטר, היא המשך ישיר של ההתנהלות הלקויה שלו והמחדלים במשך כל החודשים האחרונים".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', טען: "הדחת וינטר זו טעות בכל כך הרבה רמות. אסור היה לרמטכ"ל לעסוק במינויים וחילופי תפקידים, מי שאחראי לכישלון הצבאי מהגדולים שידענו לא יכול לבנות את הצבא של הדור הבא. וינטר הוא קצין התקפי שלא היה שותף לקונספציה, והוא מוצא את עצמו מודח באמצע המלחמה. עולם הפוך".
[/SPOILER]

 

[מ.א.ק.]

כי בתקופת מלחמת ששת הימים ויום כיפור ביידן רק התחיל את הקריירה שלו ושופטי בג"צ עדיין שקלו מה לעשות בחיים, האם מוכרים בסופרמרקט וחבל שלא בחרו באופציה הראשונה או עורכי דין, או במילים אחרות - אף אחד לא התערב! לא מאמריקה ולא מפנים הארץ.

לא מדויק. למיתב ידיעתי, גם במלחמת ששת הימים וגם ביום כיפור כמו בשאר מלחמות וסבבים, תמיד היה לחץ אמריקאי ובינלאומי להגיע להפסקת אש. ישראל תמיד פעל 'נגד השעון' להשיג כמה שאפשר לפני שגבר הלחץ והסכים להפסקת אש.

 

[אלף אורות]

לא מדויק. למיתב ידיעתי, גם במלחמת ששת הימים וגם ביום כיפור כמו בשאר מלחמות וסבבים, תמיד היה לחץ אמריקאי ובינלאומי להגיע להפסקת אש. ישראל תמיד פעל 'נגד השעון' להשיג כמה שאפשר לפני שגבר הלחץ והסכים להפסקת אש.

למיטב הבנתי באותו הזמן לא העזו לעשות מה שעושים היום (שממש נותנים לגיטימציה לרוצחים ודורשים להעביר סיוע הומניטרי לעזה) וגם ככל הנראה אז ההנהגה היתה פחות פחדנית ופריירית מהיום.

 

[Ayala10]

נכון- כל הזמן!
זה לא הכנות ליום העצמאות- מטס וכו'

השנה אין מטס
וכנראה שהרעש הוא בכל הארץ...
כל חצי שעה שעה יש הליקופטרים/ מטוסים

 

[א צלם]

מיצג למען החטופים, ירושלים
צפה בקובץ המצורף 1646000

@ברנע איפה זה המיצג?

 

[Ayala10]

לא מדויק. למיתב ידיעתי, גם במלחמת ששת הימים וגם ביום כיפור כמו בשאר מלחמות וסבבים, תמיד היה לחץ אמריקאי ובינלאומי להגיע להפסקת אש. ישראל תמיד פעל 'נגד השעון' להשיג כמה שאפשר לפני שגבר הלחץ והסכים להפסקת אש.

תמיד היה לחץ על ישראל
פשוט אז פני הדברים היו שונים קצת...
במלחמת יום כיפור ארה"ב סיפקה לנו נשק (אאל"ט) והיה לה בזה כמה אינטרסים אחד מהם היה מלחמה נגד רוסיה (ברית המועצות דאז)
אינטרס נוסף שהיה זה ההסכמי שלום עם מצרים וירדן - המנהיגים שלהם אולי רצו בהסכמים (והיו להם סיבות טובות להסכים) אבל האוכלוסייה שם לא שינתה את פניה...
אלפי המהגרים מ"פלסטין" (שמ- 48' ועד היום נקראים פליטים...) שמתגוררים בירדן לא בדיוק מעוניינים בהסכם...

נכנסתי עכשיו לויקיפדיה לבדוק יחס העולם לישראל לפני המלחמה ואחרי

ספוילר: היחס

עמדות המעצמות לפני המלחמה​

הדטאנט, מערכת היחסים בין ארצות הברית ומדינות המערב לבין ברית המועצות והגוש הקומוניסטי, התאפיין בבקרה הדדית של המעצמות, שמטרתה למנוע הפיכת סכסוכים אזוריים לעימותים כלל-עולמיים בין המעצמות, העלולים לכלול עירוב נשק גרעיני.[80] במסגרת יצירת מערכת יחסים זו, התקיימו שתי ועידות פסגה, במוסקבה ובסן קלמנטה (קליפורניה), אשר בהן הדגישו ארצות הברית וברית המועצות את נכונותן למנוע מלחמה גרעינית כלל עולמית, למנוע משברים אזוריים ולקדם את תהליך השלום במזרח התיכון.[81][82]

מצד ארצות הברית היה רצון, אשר קודם על ידי מזכיר המדינה, הנרי קיסינג'ר, לדחוק את ברית המועצות החוצה מהמזרח התיכון, בעיקר ממצרים, ובכך להיות המתווכת היחידה, או העיקרית, בין ישראל למדינות ערב. רצון זה הוצא לפועל באמצעות שיחות מאחורי הקלעים בין קיסינג'ר לנציגים מצרים, וכן באמצעות שכנוע הסובייטים לדבוק בהצהרות הדטאנט הנוגעות למזרח התיכון, מתוך כוונה שהערבים יחשבו שברית המועצות מבכרת את הדטאנט על פני אספקת נשק להם.[83]

לעומת זאת, ברית המועצות הייתה מעוניינת במעמד שקול לזה של ארצות הברית במעורבות במזרח התיכון ובכינון הסדר בין ישראל למדינות ערב.[80] אך עם זאת, תמיכתה בדטאנט גרמה לצמצום אספקת הנשק למצרים ולסוריה בשנים 1971–1972. לאחר גירוש היועצים הסובייטים ממצרים ביולי 1972, חידשה ברית המועצות את אספקת הנשק שלה למצרים ולסוריה באופן נמרץ.[84]

התערבות המעצמות במהלך המלחמה​

להתערבותן של המעצמות במהלך המלחמה היו מספר רבדים, חלקם התבצעו בגלוי וחלקם מאחורי הקלעים. התערבויות אלה היו פועל יוצא של האינטרסים של כל אחת מהמעצמות. המישור הבולט ביותר של התערבות המעצמות היה אספקת הנשק והציוד של כל אחת מהן לצדדים המקומיים המעורבים בסכסוך.

כאמור, ברית המועצות חידשה את אספקת הנשק למצרים ולסוריה לאחר גירוש היועצים הסובייטיים. עם פתיחת המלחמה נמשכה אספקת הנשק הסובייטית, וב-10 באוקטובר החלו הסובייטים בהפעלת רכבת אווירית וימית נרחבת למצרים ולסוריה. לצורך המבצע הקצו הסובייטים 225 מטוסים שביצעו 945 גיחות ישירות מברית המועצות או מבנות ברית ורשה למצרים ולסוריה. לצורך כך יחידות צבאיות שלמות מברית ורשה פורקו מציודן. בנוסף נשלחו אוניות מנמל אודסה לנמל לטקיה בסוריה ומנמל ספליט ביוגוסלביה לנמל אלכסנדריה במצרים. במהלך המלחמה ולאחריה נשלחו 1,200 טנקים, 300 מטוסי מיג 21, 600 טילי קרקע אוויר, תחמושת וציוד צבאי רב, בסך כולל של כ-15,000 טון. ב-12 באוקטובר יעצו הסובייטים למצרים ולסורים להסכים להפסקת אש, אך אלה לא הסכימו ובכך חייבו את המשך המאמץ הסובייטי למנוע התמוטטות ערבית.

ארצות הברית, מן הצד השני, סיפקה נשק לישראל במסגרת רכבת אווירית משלה, אשר כונתה מבצע ניקל גראס. רכבת אווירית זו החלה ב-14 באוקטובר, אך קדמו לה מספר אירועים: אובדן רחב היקף של מטוסים וטנקים ישראליים, התניה מצד ארצות הברית לקבלת הפסקת אש, חכירת מטוסים אמריקאיים לאחר שהתברר כי מספרם של מטוסי אל על אינו מספיק, ולבסוף סירוב מצד המצרים לקבל הפסקת אש.[85] בסך הכול שלחה ארצות הברית סדרה של 567 טיסות, שבמסגרתן הועברו לישראל, עד 14 בנובמבר, 22 אלף טון של ציוד: מטוסים, מסוקים, חלקי חילוף, תחמושת, ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם אמצעי לחימה חדישים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי טאו ולאו. לרכבת האווירית לישראל הייתה השפעה מורלית גדולה מאוד על ישראל, והיא הוציאה את ישראל מהמשבר העמוק שבו הייתה שרויה.[86] יש הטוענים שההשפעה המורלית הייתה משמעותית יותר משינוי יחסי הכוחות במהלך המלחמה.

בנוסף לתמיכה הצבאית של המעצמות, המעצמות גם תמכו במדינות חסותן בכל הנוגע להפסקת אש. כל צד ייצג את דרישות מדינות חסותו למועד הפסקת האש ולתנאים להשגתה, כאשר אלה באו לידי ביטוי בתקשורת בין המעצמות, בעיקר בשיחות בין קיסינג'ר לאנטולי דוברינין, שגריר ברית המועצות בארצות הברית.[87] עם זאת, מכיוון שלאמריקאים ולסובייטים הייתה מטרה משותפת של שמירה על הדטאנט,[87] היו שני הצדדים בתקשורת מתמדת על מנת להביא ללחץ על הצדדים להפסקת אש. מהלכי המלחמה ניתבו את אופי השיחות בין קיסינג'ר לדוברינין כך שהמעצמות הפעילו לחץ על כל צד במלחמה כאשר ידו הייתה על העליונה. בתחילת המלחמה היה למצרים ולסורים יתרון ברור, והמעצמות שאפו לכפות הפסקת אש על מצרים. מכיוון שגם לברית המועצות וגם לארצות הברית היה קשר עם מצרים, שתיהן לחצו עליה להפסקת אש, אך ללא הועיל. לאחר שהתהפכו היוצרות ולישראל היה יתרון ברור, הופעל לחץ אמריקאי על ישראל להפסקת אש. השיחות בין האמריקאים לסובייטים הגיעו לשיא בביקורו של קיסינג'ר במוסקבה ב-21–22 באוקטובר, שם התקבל נוסח הפסקת האש, שלימים הפך להחלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם.[88] ספרו של קיסינג'ר, "משבר, ניהול מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מווייטנאם", מביא את תמלילי השיחות בינו לבין אישים שונים במהלך המלחמה.

בעוד שהאמריקאים והסובייטים שיתפו פעולה בשמירה על הדטאנט, הפוטנציאל של התחממות המלחמה הקרה היה עדיין קיים. בפועל הדבר בא לידי ביטוי כאשר לאחר התפוררות הפסקת האש, איימו הסובייטים שיפעלו באורח חד-צדדי נגד ישראל, ואף העמידו את הדיוויזיות המוטסות שלהם בכוננות גבוהה ותגברו את הצי בים התיכון ל-85 ספינות. בתגובה העלו האמריקאים את דרגת הכוננות של כוחותיהם, הן הקונבנציונליים והן הגרעיניים. לפי בנימין מילר, התקיים אז דפוס החוזר על עצמו בעימותים בין-מעצמתיים קודמים, שנועד דווקא למנוע את ההידרדרות לעימות אלים בין המעצמות ולהפסיק את המלחמות האזוריות, כדוגמת מלחמת יום הכיפורים. הדפוס כולל קודים של פעולות המורים על אופן השימוש בכוח צבאי: רק המעצמה שהאינטרסים האזוריים שלה נפגעים יכולה לאיים בשימוש בכוח צבאי. אם היא נוקטת צעד כזה, המעצמה שכנגד צריכה להרתיע מפני שימוש בכוח צבאי ובה בעת עליה להפעיל לחץ על מדינת חסותה לשמר את הסטטוס-קוו.[89][90]

 

[דיני]

למיטב הבנתי באותו הזמן לא העזו לעשות מה שעושים היום (שממש נותנים לגיטימציה לרוצחים ודורשים להעביר סיוע הומניטרי לעזה) וגם ככל הנראה אז ההנהגה היתה פחות פחדנית ופריירית מהיום.

אין שום מקום להשוואה.
ביום הכיפורים ובששת הימים המלחמה היתה כנגד צבאות סדירים של מדינות רגילות.
כאן זו מלחמה נגד ארגון טרור שמסתתר תחת אוכלוסיה אזרחית שנתונה לשליטתינו

 

[אלף אורות]

אין שום מקום להשוואה.
ביום הכיפורים ובששת הימים המלחמה היתה כנגד צבאות סדירים של מדינות רגילות.
כאן זו מלחמה נגד ארגון טרור שמסתתר תחת אוכלוסיה אזרחית שנתונה לשליטתינו

צודקת. ועדיין, יש מקום להשוואה. כי גם אם במלחמת יום כיפור היינו נלחמים מול ארגון טרור, היינו בוודאי מסיימים את העבודה מהר יותר. שלא לדבר על כך שחטופים היו חוזרים מהר מאוד.
כל ההתנהלות מתחילת המלחמה היא בסימן "התחנף לארצות המערב". עצם זה שהתחילו להפגיז רק את צפון הרצועה, ואחר כך נכנסו כל כך לאט לעזה, ממש בכפפות של משי! כל הפלישה לעזה שלוקחת כל כך הרבה זמן, חאן יונס, רפיח. זה היה צריך לקרות תוך חודש ולא תוך 7 חודשים מורטי עצבים!! כל היחס למחבלים, אמנם עצרו אותם וכלאו אותם בתנאים מחפירים, אבל לפחות היו משתמשים בהם כדי לאיים על סינוואר! אני לא יודעת, אבל לדעתי אפשר היה לעשות הרבה הרבה יותר.
רק מה? הפחד הזה ממה יאמרו בגויים, הניסיון הזה להראות איזה צבא מוסרי יש לנו, כל זה פעל לרעתנו עד כדי כך שאפילו בג"צ והיועמשי"ת ששתקו בשבועות הראשונים למלחמה ולא צייצו, פתאום התחילו להביע את דעתם. גם השמאל שלרגע אחד עמד משותק ושיתף פעולה במאה אחוז עם המלחמה, פתאום הפך את עורו. ולמה? כי כאשר מהססים ומתחנפים - חוטפים!
במלחמות שהיו לפני 50 שנה לא היה כזה דבר! לא היה!
כן היה במלחמת של"ג שגם התמשכה ללא סוף, אבל אז לפחות לא היו לנו חטופים אזרחים, לא היה טבח נוראי, וכולם היו בבית, לא היו פליטים.

 

[Ayala10]

כאן זו מלחמה נגד ארגון טרור שמסתתר תחת אוכלוסיה אזרחית שנתונה לשליטתינו

חמאס זה סוג של ממשלה.
אז נכון שהם עושים פעולות של ארגון טרור ומשתמשים בחפים מפשע (למרות שכולנו יודעים שלא כל הפלסטינים בעזה הם באמת חפים מפשע...) אבל עדים הם שולטים ברצועה וזה מלחה לא רק בחמאס אלא גם בתשתיות שלו!!

 

[אלף אורות]

חמאס זה סוג של ממשלה.
אז נכון שהם עושים פעולות של ארגון טרור ומשתמשים בחפים מפשע (למרות שכולנו יודעים שלא כל הפלסטינים בעזה הם באמת חפים מפשע...) אבל עדים הם שולטים ברצועה וזה מלחה לא רק בחמאס אלא גם בתשתיות שלו!!

בדיוק! למעשה הם לא בשליטתנו בכלל! מדובר בארגון טרור ענק שמקבל תקציבים ענקיים מאירן ומקטאר. המלחמה היא לא הוגנת בשום אופן אמנם, מה שמקשה עלינו כמדינה, אבל מבחינת עוצמה זה כמו להילחם במדינה.

 

[מישהו12]

@ברנע איפה זה המיצג?

אחרי קינג' ג'ורג' לכיוון החאן, איזור גן הפעמון.

אבל מבחינת עוצמה זה כמו להילחם במדינה.

לא, לא.
מדובר באנשים עם קלאצ'ים, RPG, מרגמות ורקטות, שצצים ממנהרה, "עוקצים" ונעלמים.
להלחם במדינה זה אומר קרבות אוויר, קרבות ש' בש', התנגשות בין יחידות סדירות גדולות...

 

[דיני]

בדיוק! למעשה הם לא בשליטתנו בכלל! מדובר בארגון טרור ענק שמקבל תקציבים ענקיים מאירן ומקטאר. המלחמה היא לא הוגנת בשום אופן אמנם, מה שמקשה עלינו כמדינה, אבל מבחינת עוצמה זה כמו להילחם במדינה.

לא משנה מה בפועל. מבחינה רשמית הרשות הפלסטינית אינה מדינה, חמאס אינו צבא.
אין להם ריבונות ועמאות מדינית.
ישראל שולטת במעברים (מה שמכונה "מצור") הרישמיים (התת קרקע זה כבר בעיה שלנו), ומכאן האחריות שלה.

 

[דיני]

צודקת. ועדיין, יש מקום להשוואה. כי גם אם במלחמת יום כיפור היינו נלחמים מול ארגון טרור, היינו בוודאי מסיימים את העבודה מהר יותר. שלא לדבר על כך שחטופים היו חוזרים מהר מאוד.
כל ההתנהלות מתחילת המלחמה היא בסימן "התחנף לארצות המערב". עצם זה שהתחילו להפגיז רק את צפון הרצועה, ואחר כך נכנסו כל כך לאט לעזה, ממש בכפפות של משי! כל הפלישה לעזה שלוקחת כל כך הרבה זמן, חאן יונס, רפיח. זה היה צריך לקרות תוך חודש ולא תוך 7 חודשים מורטי עצבים!! כל היחס למחבלים, אמנם עצרו אותם וכלאו אותם בתנאים מחפירים, אבל לפחות היו משתמשים בהם כדי לאיים על סינוואר! אני לא יודעת, אבל לדעתי אפשר היה לעשות הרבה הרבה יותר.
רק מה? הפחד הזה ממה יאמרו בגויים, הניסיון הזה להראות איזה צבא מוסרי יש לנו, כל זה פעל לרעתנו עד כדי כך שאפילו בג"צ והיועמשי"ת ששתקו בשבועות הראשונים למלחמה ולא צייצו, פתאום התחילו להביע את דעתם. גם השמאל שלרגע אחד עמד משותק ושיתף פעולה במאה אחוז עם המלחמה, פתאום הפך את עורו. ולמה? כי כאשר מהססים ומתחנפים - חוטפים!
במלחמות שהיו לפני 50 שנה לא היה כזה דבר! לא היה!
כן היה במלחמת של"ג שגם התמשכה ללא סוף, אבל אז לפחות לא היו לנו חטופים אזרחים, לא היה טבח נוראי, וכולם היו בבית, לא היו פליטים.

לדעתי זה לא נובע מ'יפי נפש'. ביבי לא יפה נפש, אלא פשוט נכנע לאילוצים.
העולם צבוע ואנטישמי ויש לו כח רב. האוניברסיטאות נשלטות מזמן ע"י כסף קטארי. גם הממשל, זרועות התמנון מקיפות הכל.
וקשה להתמודד עם זה. צריך להתנהל בתבונה וללכת בין הטיפות

 

[גלילאי]

לא מדויק. למיתב ידיעתי, גם במלחמת ששת הימים וגם ביום כיפור כמו בשאר מלחמות וסבבים, תמיד היה לחץ אמריקאי ובינלאומי להגיע להפסקת אש. ישראל תמיד פעל 'נגד השעון' להשיג כמה שאפשר לפני שגבר הלחץ והסכים להפסקת אש.

למיטב הבנתי באותו הזמן לא העזו לעשות מה שעושים היום (שממש נותנים לגיטימציה לרוצחים ודורשים להעביר סיוע הומניטרי לעזה) וגם ככל הנראה אז ההנהגה היתה פחות פחדנית ופריירית מהיום.

ביום הכיפורים כשארה"ב התחילה גם לאיים על משלוחי הנשק, רמזה רה"מ מאיר לאמריקה שאולי היא תנסה את כוחה עם מפעלי הטקסטיל המפורסמים שבדימונה, ארה"ב מייד התקפלה והמשלוחים חזרו.
כיום ראש הממשלה "החזק נגד החמאס" לא יעז לדבר כך לנשיא ביידן, וגם הנשיא עצמו יאמר לו "בסדר", ביודעו שביבי בחיים לא יעשה כזה דבר...

 

[מישהו12]

ביום הכיפורים כשארה"ב התחילה גם לאיים על משלוחי הנשק, רמזה רה"מ מאיר לאמריקה שאולי היא תנסה את כוחה עם מפעלי הטקסטיל המפורסמים שבדימונה, ארה"ב מייד התקפלה והמשלוחים חזרו.
כיום ראש הממשלה "החזק נגד החמאס" לא יעז לדבר כך לנשיא ביידן, וגם הנשיא עצמו יאמר לו "בסדר", ביודעו שביבי בחיים לא יעשה כזה דבר...

המציאות שונה מעוד כיוון.
ביום כיפור מדינת ישראל עצמה הייתה בסכנה.
ולכן, היה הגיוני שהיא תגיע לאין מוצא ותשתמש בנשק גרעיני.
היום אנחנו לא קרובים לזה.

 

[שמחה קופי]

היום אנחנו לא קרובים לזה.

למה נראה לך?
מלחמה עם חיזבאללה היא לא סכנה אמיתית על ביטחון ישראל?

 

[מישהו12]

מלחמה עם חיזבאללה היא לא סכנה אמיתית על ביטחון ישראל?

לא.
מדובר בארגון טרור רצחני ולא קטן, אבל לא במלחמה מול שני צבאות סדירים.

להלחם במדינה זה אומר קרבות אוויר, קרבות ש' בש', התנגשות בין יחידות סדירות גדולות...