סיפור בהמשכים המכשפה מקומה שלוש עשרה/ פנטזיה

לוטם · 8/1/23

נכתב ע"י רוח פרצים:
אבל הסגנון של הפנטזיות הרציניות לא נכנסו לציבור שלנו. לכן אני מתלבטת אם לכתוב...
מה אומרים? שווה להשקיע?

להשקיע תמיד כדאי, אם את יכולה, אפילו רק לעצמך.
אני מאמינה שאם תעשי את זה טוב מאוד, הרבה יקראו את זה, גם מי שלא ממש מחבב את הז'אנר(כמוני...

)

רוח פרצים · 8/1/23

נכתב ע"י לוטם:
להשקיע תמיד כדאי, אם את יכולה, אפילו רק לעצמך.
אני מאמינה שאם תעשי את זה טוב מאוד, הרבה יקראו את זה, גם מי שלא ממש מחבב את הז'אנר(כמוני... )

חכו.
אל תבנו על זה כל כך מהר.
אני גם ככה לחוצה מעתניאל...
ופנטזיה זה מדהים כשזה טוב. ועוד לא ניסיתי לכתוב בסגנון אבל לפי הדמיון המפותח שיש לי...

חני כהן :) · 8/1/23

הייתי מוכנה לשלם הרבה על ספר פנטזיה טוב - - -
באמת חבל שאין את זה בציבור שלנו... אפשר לכתוב ספר פנטזיה שיהיה נקי לחלוטין. לא רואה בעיה...@הודיה לוי תמשיכי

CN · 8/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
האמת שפחות... זה יותר התחלה של פנטזיה. פנטזיה רצינית הייתי אומרת.

האמת שלא כל-כך מצאתי את הסוגה הזאת בספרות החרדית ומעולם לא כתבתי עליה לפני כן. אבל שהתחלתי, התמכרתי לתחושה.

עולם דמיוני ומפתיע שאין בו גבולות, והכל יכול לקרות בו - זה מדהים בעיני.

יש כאן קוראים שאוהבים לקרוא פנטזיה?

נכתב ע"י רוח פרצים:
מאד.
אבל לי דווקא זה לא היה נשמע משהו כזה.
הוא יותר מידי במציאות
סמינר, מירי, ניקי, כל מיני דברים מציאותיים מדי בשביל להיות משולבים בסיפורת פנטזיה.
גם אני רוצה לכתוב סיפור שהוא שילוב של אליגוריה בפנטזיה.
אבל נראה לי שעוד לא מוכנים בציבור שלנו לסגנון הזה.
מה אתן אומרות, שווה להשקיע? (כי פנטזיה זה השקעה).

ב"ה

לפני שאתן מתחילות עם פנטזיה,
תעשו חיפוש פה בפורום ותקראו קצת מה אומרים..

למשל כאן

דיון - ספרות פנטזיה למגזר החרדי

סוגיה סבוכה. האם הציבור החרדי יקנה ספר פנטזיה. אני בכל אופן מתכוון לפנטזיה אפית , ורגע לפני שאני מסתער על המקלדת, אני רוצה לוודא שיש קהל יעד לז'אנר הזה. (ישנם שהתייעצתי עמם שטענו לדוגמא שהספר 'איסתרק' (וסידרת 'ממלכה במבחן' בכלל) נכלל בז'אנר פנטזיה- כך שאולי יש ציבור דורשים.. יש גם תת-ז'אנר של...

www.prog.co.il

וגם בתגובה השניה יש קישור לאשכול ארוך ועשיר בעניין.
שיהיה בהצלחה!!

~שפרה~ · 8/1/23

נכתב ע"י רוח פרצים:
הוא סיפור שאם היה קצת יותר כתוב טוב הוא היה מצליח בטירוף.
הוא סיפור טוב שהסופרת הלכה על משהו שגדול עליה, לדעתי.
הסיפור טוב. הכתיבה לא. אי שימת לב לפרטים לא אמינים,
חזרה על תיאורים,
הסצנות באותו לוקיישן וזה יוצר שיעמום.
יש לי עוד הרבה ביקורת על הסיפור, אבל בספר השני ראו איך היא ממש השתפרה אם כי לא מספיק.

זה לא גדול עליה. רואים את הכישרון. בענק. היא פשוט 'טרייה', וספר ראשון אף פעם לא אומר על הספרים הבאים (הלוואי שיהיו).
הלוקישיין שחוזר על עצמו לא אמור לשעמם אם כל פעם ההתרחשות בו שונה. זה לא ספר אקשן דרמתי שכל רגע הדמויות במקום אחר...

אני חושבת שדווקא הצליח לה בשביל ספר ראשון. הייתה לו חשיפה טובה, יחסית. עם הזמן היא תשתפר, אני מאמינה.

הודיה לוי. · 8/1/23

טוב, אז עכשיו תורי להגיב

נכתב ע"י משולש ברמודה:
דווקא יש בו גבולות. אבל הסופר קובע אותם וזה מה שהופך את הסוגה הזאת למיוחדת.
בלי גבולות לפרוץ אין גם עניין.

הכוונה הייתה לגבולות הדמיון. אפשר להפליג איתו למקומות רחוקים. בסיפור כזה למשל אני לא צריכה לשבור את הראש אם הגיוני לכתוב שהמכשפה ריחפה על מטאטא העץ, מאחר ועצם הקיום של מכשפה הוא לא הגיוני.

נכתב ע"י רוח פרצים:
אבל לי דווקא זה לא היה נשמע משהו כזה.
הוא יותר מידי במציאות
סמינר, מירי, ניקי, כל מיני דברים מציאותיים מדי בשביל להיות משולבים בסיפורת פנטזיה.

זה לא סותר. להפך. בעיני אין דבר יפה יותר מפנטזיה שמושתלים בה פרטים מחיי היומיום. זה מעניין יותר, מסקרן יותר, וגורם לקוראים להתחבר יותר לטקסט.

נכתב ע"י רוח פרצים:
את צודקת אבל אם תתני לי שם של ספר חרדי שהושקע בו יותר מחשבה והשקעה מממלכה במבחן (ספר הכי קרוב לפנטזיה שמצאתי במגזר שלנו) אני אוכל את הכובע שאין לי בשידור חי.

בספרים האלו באמת הושקעו מחשבה ומאמץ אך הקשר בינם לבין פנטזיה הוא מקרי לחלוטין.

נכתב ע"י חני כהן :):
וואוו אהבתי ממש!
הייתי ממש רוצה לקרוא את ההמשך...

תודה.
האמת שגם אני הייתי רוצה להמשיך. ממש נהנתי לכתוב את הקטע הזה. אבל לא חושבת שיהיה לי זמן לבנות עכשיו סיפור כזה. כפי שכבר כתבו כאן סיפור פנטזיה איכותי דורש השקעה רצינית וזמן שכרגע אין לי.
מה שכן, בהחלט ייתכן שאמשיך כמה פרקים שיתפרסמו רק כאן, ללא כוונה להוציא כרגע את הסיפור לאור.

נכתב ע"י CN:
לפני שאתן מתחילות עם פנטזיה,
תעשו חיפוש פה בפורום ותקראו קצת מה אומרים..

תודה רבה. היום במקרה נתקלתי בזה כשלחצתי על התגית של פנטזיה. לא עברתי על כל התגובות אבל יצא לי לשמוע על מספיק שמאוד אוהבים פנטזיה וחבל להם שהסוגה הזאת חסרה אצלנו בספרות החרדית.

CN · 8/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
תודה רבה. היום במקרה נתקלתי בזה כשלחצתי על התגית של פנטזיה. לא עברתי על כל התגובות אבל יצא לי לשמוע על מספיק שמאוד אוהבים פנטזיה וחבל להם שהסוגה הזאת חסרה אצלנו בספרות החרדית.

ב"ה

השאלה שבאתי להציף היא לא האם יש ביקוש,
אלא מדוע עד היום אין הרבה סיפורת בתחום
(רמז: לא בגלל שזה קשה. יותר מזה, ליונה ספיר יש ספר מוכן שלא יוצא לאור.. כדאי לקרוא את השרשור שמופיע בקישור תגובה 2 שם)

~שפרה~ · 8/1/23

נכתב ע"י CN:
(רמז: לא בגלל שזה קשה. יותר מזה, ליונה ספיר יש ספר מוכן שלא יוצא לאור.. כדאי לקרוא את השרשור שמופיע בקישור תגובה 2 שם)

אפשר לחסוך לי חיפושים חסרי טעם, בבקשה?

לא ראיתי בתגובה 2.

CN · 8/1/23

הודעה בנושא 'על המלחמות של הסופר במחזאי' https://www.prog.co.il/threads/על-המלחמות-של-הסופר-במחזאי.734165/post-10030219

פירי · 8/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
זה לא סותר. להפך. בעיני אין דבר יפה יותר מפנטזיה שמושתלים בה פרטים מחיי היומיום. זה מעניין יותר, מסקרן יותר, וגורם לקוראים להתחבר יותר לטקסט.

נהניתי לקרוא את תחילת הסיפור. כתיבה זורמת עם אוירה מרעננת.
יש לי הערה לגבי הנ"ל
כשהקורא מקבל כותרת כמו זו, וגם כל הכתיבה מושכת לפנטזיה ולמתח מאיזה סוג לא מוכר, והכל מוכן כשהדמות יוצאת לבדה וחוזרת בלילה - היה משהו מאכזב קצת לגלות שכל זה הסתיים בסך הכל חתולה על המיטה.
לא מאחלת את זה לאף אחד חס וחלילה על כל הגויים אבל זה הרי משהו שיכול לקרות גם בבית חסר מכשפה. אז בשביל מה הפנטזיה?

הודיה לוי. · 9/1/23

נכתב ע"י פירי:
נהניתי לקרוא את תחילת הסיפור. כתיבה זורמת עם אוירה מרעננת.

תודה

נכתב ע"י פירי:
כשהקורא מקבל כותרת כמו זו, וגם כל הכתיבה מושכת לפנטזיה ולמתח מאיזה סוג לא מוכר, והכל מוכן כשהדמות יוצאת לבדה וחוזרת בלילה - היה משהו מאכזב קצת לגלות שכל זה הסתיים בסך הכל חתולה על המיטה.
לא מאחלת את זה לאף אחד חס וחלילה על כל הגויים אבל זה הרי משהו שיכול לקרות גם בבית חסר מכשפה. אז בשביל מה הפנטזיה?

את צודקת. אבל זו הייתה רק ההתחלה. התוכנית הייתה לשלב בבית הזה עוד דברים מוזרים הרבה יותר מחתול שחור ושעיר. למרות שהדגש כאן בכלל לא היה על החתול אלא על התגובה של המכשפה. אם בתחילה הקוראים חשבו שהיא נורמאלית, הרי שבהמשך גילו שהיא משובשת. (אחרי הכל קפה שחור ועוגיות חמאה יבשות לא הופכות אותה לאישה מוזרה. אפילו לא אודם ורוד זוהר שמרוח בצורה לא אסתטית בעליל....)

מה שכן הופך אותה לדמות מסקרנת ומוזרה זה דווקא התגובה שלה לסיטואציה עם החתול. מצטטת:

נכתב ע"י הודיה לוי.:
"את נורמלית?!", הזקנה הופיעה משום מקום, עטופה בפיג'מת ניקי גדולה. שתי קוביות מלפפונים הסוו את עיניה. פניה היו מרוחות במשחה לבנה בלתי מזוהת.

"מירי הפחידה אותך?", היא רכנה אל החתול, ליטפה את ראשו השעיר. "פויה, מירי, ילדה רעה".

"פעם אחרונה שאת מבהילה ככה את קוקי שלי", היא הסתובבה לעברי, מבטה זעוף משהו. "קוקי הוא חתול טוב. את ילדה רעה!".

המלמד מבני ברק · 9/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
זנבו הארוך הסתלסל באלגנטיות על כרית הלבבות שאמא קנתה לי ליומולדת של גיל שלוש עשרה

היא לקחה איתה את הכרית מהבית?? לא הבנתי...
כנראה שאסור לשאול שאלות על סיפורת פנטזית...

פירי · 9/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
למרות שהדגש כאן בכלל לא היה על החתול אלא על התגובה של המכשפה. אם בתחילה הקוראים חשבו שהיא נורמאלית, הרי שבהמשך גילו שהיא משובשת

את צודקת מצידך, אני תיארתי את צד הקורא...
קודם התאכזבתי מהחתול, רק אחר כך היתה התגובה אז היא נבלעה קצת.

הודיה לוי. · 9/1/23

נכתב ע"י המלמד מבני ברק:
היא לקחה איתה את הכרית מהבית?? לא הבנתי...

כן.
מדובר בכמה בחורות סמינר שעברו להתגורר אצל מישהי לתקופת הלימודים והביאו איתן את החפצים האישים מהבית...

נכתב ע"י המלמד מבני ברק:
כנראה שאסור לשאול שאלות על סיפורת פנטזית...

ברור שמותר. ואני כאן כדי לענות.
בכל אופן לגבי השאלה שלך זה ניראה לי הגיוני למדי שהיא הביאה איתה את הכרית מהבית.

שלחן עורך · 9/1/23

@הודיה לוי.
לחלום על פרק נוסף זה גם פנטזיה?

7שבע7 · 9/1/23

נכתב ע"י הודיה לוי.:
פנטזיה רצינית הייתי אומרת.

לי זה נשמע יותר כמו קריצה צינית לפנטזיה הגויית...
התיאורים מאוד ישירים, כמו לקוחים מספר ילדים של פעם, ונשמע בסיפור הזה שאת מנסה לקחת את המוטיבים האלה, ולהשתמש בהם בציניות אלגורית.

פנטזיה רצינית בת ימינו צריכה להיות מקורית, להיכתב במשלב גבוה, להפתיע.
מקווה שתגיעי לסיפור כזה

ובאמת אין הרבה פנטזיות בציבור החרדי, אבל זה לא שאין בכלל. יעל רועי כבר מזמן כתבה סיפורים שיכולים להיכנס בגדר פנטזיה. יש את הסדרה החדשה של אביגיל גודלהד (מקווה שמאייתת נכון). יש את הספר "לכן הים מלוח" של מירי סגל. ויש עוד, לדעתי...