המורה, מותר להביא מסטיקים לטיול?

שירי12 · 19/12/14

נכתב ע"י henny;1468215:
הופס, טעות!
לא כמוהו, כי אם כפי שמורים לנו אלו העומדים על האכסדרה. אלו שצלחו את גן המבוכה ומנתבים לשם בחכמה את אותם הטועים במבוך המסוכן הזה.

הם תקוותנו האחרונה ואבוי לנו אם ננטוש גם אותה בשל המחשבה ש"הראש הבריא שלי יוביל אותי"..
מי בקש זאת מידכם?
אלא
"ועשית ככל אשר יורוך" על שמאל שהוא ימין- תאמין (רש"י)

עם זה אני בהחלט מסכימה איתך.
אבל צר לי, מסטיק (איך בכלל נגררנו להדין על כזה דבר מטופש) לא נכלל בהגדרה הזו של מסורת הדורות...

ת'כלס · 19/12/14

נכתב ע"י GRN;1468226:
אני מבינה שרק הודעות שהצהירו שאין בעיה ללעוס מסטיק מהוות בעיה, יתר ההודעות באשכול, שניסו להחזיר את כולנו למוטב, ושאין קשר בינן לבין הודעת פותחת האשכול, אין לך שום בעיה איתן..

את יודעת, בעבר היה את הסנהדרין ועליהם נאמר "ועשית ככל אשר יורוך" היום אין לנו את הסנהדרין ויש דעות שאין אפשרות לקיים ציווי זה. יש גם דעות שממשיכות לחייב את קיום הציווי, אבל אין לנו אלא להודות שבימינו, שאין כבר אין רב עיירה אחת, או גדול דור אחד מוצהר, אלא אנו נמצאים בדור בו עומדים אנשים שונים על האכסדרה ומנתבים חלקים שונים מהעם במבוך המסוכן בדרכים שונות כבר אי אפשר לטעון לדרך אחת נכונה וצודקת, ואי אפשר לדרוש שכולם יחשבו אותו דבר.
הבה נקבל שרוחניות זה לא רק הדרך שלי לעבוד את ה', וישנן דרכים נוספות כשרות וטהורות בהן דברים שאצלי הם מוקצה, אצלם הן מקובלות ואין בעיה איתם, וכן להיפך.

בוא נדבר על נימוס, כן? אם תלמדי פעם כללי נימוס (אוניברסליים) אחד מהכללים זה אי לעיסת מסטיק ודאי בפומבי.

תחליפו את המילה נימוס בדרך ארץ ומכובדות.

צריך לפחות שתהיה איזה שאיפה שהתלמידים והחניכים יהיו מנומסים ובעל ד"א.

לדעתך דרך ארץ ומכובדות שייך ליהודים מקהילות מסויימות בלבד?

GRN · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468233:
בוא נדבר על נימוס, כן? אם תלמדי פעם כללי נימוס (אוניברסליים) אחד מהכללים זה אי לעיסת מסטיק ודאי בפומבי.

תחליפו את המילה נימוס בדרך ארץ ומכובדות.

צריך לפחות שתהיה איזה שאיפה שהתלמידים והחניכים יהיו מנומסים ובעל ד"א.

לדעתך דרך ארץ ומכובדות שייך ליהודים מקהילות מסויימות בלבד?

אני לא דיברתי בכלל על כן ללעוס מסטיק או לא ללעוס מסטיק
אני דיברתי על לא להתעסק עם זה בכלל.

ואני באמת לא רוצה להכנס לדיון הזה.

יואל ארלנגר - קקטוס · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468233:
בוא נדבר על נימוס, כן? אם תלמדי פעם כללי נימוס (אוניברסליים) אחד מהכללים זה אי לעיסת מסטיק ודאי בפומבי.

תחליפו את המילה נימוס בדרך ארץ ומכובדות.

צריך לפחות שתהיה איזה שאיפה שהתלמידים והחניכים יהיו מנומסים ובעל ד"א.

לדעתך דרך ארץ ומכובדות שייך ליהודים מקהילות מסויימות בלבד?

ללעוס גאת זה מכובד?

ת'כלס · 19/12/14

נכתב ע"י קקטוס;1468236:
ללעוס גאת זה מכובד?

לא...

סתם מה זה?

יואל ארלנגר - קקטוס · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468237:
לא...

סתם מה זה?

עלים של צמח, שבני העדה התימנית נוהגים ללעוס.

ת'כלס · 19/12/14

נו....?
ואז מה?
מה זה סותר?
וסליחה מכל התימנים שלועסים גאת. באמת לא מוכר לי ואין לי מושג מי הלועסים.

[עושים מזה בלונים?]

יואל ארלנגר - קקטוס · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468245:
נו....?
ואז מה?
מה זה סותר?
וסליחה מכל התימנים שלועסים גאת. באמת לא מוכר לי ואין לי מושג מי הלועסים.

[עושים מזה בלונים?]

עושים מזה בלוטה מוזרה שבולטת מהלחי..
וזה סותר את ההגדרה הכוללת ל"מכובדות" שלא שייכת לקהילות מסויימות..
אז לדעתי "מכובדות" נמדדת רק ביחס לקהילה.
ואם בקהילה מסויימת "מסטיק" לא נחשב מכובד, אז יש מקום להתייחס אליו. אבל אין לכך השלכה על הקהילה האחרת.

רותי12 · 19/12/14

למען הסר ספק לא באנו להתיר לעיסת מסטיק כולל בלונים מתפוצצים ברחוב
באנו רק לומר
א. לא כדאי לעשות מזה עניין כי יש דברים יותר חשובים שעלינו לדבר עליהם עם בנות ישראל כמו דרך ארץ וכדומה
ב. אם אסור בבית ספר בגלל תקנון אפשר לומר את זה בצורה עניינית
וכך יפנימו יותר טוב
ג. אם באמת חושבים שזה גס ללעוס מסטיק אפשר ללמד אותן ללעוס בעדינות ללא בלונים
ואז הרווחנו המון גם חנוך למכובדות וגם לא יצרנו התנגדות

ת'כלס · 19/12/14

אבל זה לא כמו מסטיק.

מה עניין פה לקהילות?
מסטיק לא היה נהוג בשום מקום
אפשר לאמר-
יש מקומות שמכובדות פחות אכפת להם, פחות משקיעים בזה, או אין טעם להתעסק בזה.

ש"ש

GRN · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468255:
אבל זה לא כמו מסטיק.

מה עניין פה לקהילות?
מסטיק לא היה נהוג בשום מקום
אפשר לאמר-
יש מקומות שמכובדות פחות אכפת להם, פחות משקיעים בזה, או אין טעם להתעסק בזה.

ש"ש

רק לזכור שהמכובדות, או במילים יותר מדוייקות, התרבות, אותה את מחייבת היא תרבות יוון, וכל מי שרק מכיר את ההסטוריה של תרבות המערב יודע שהתרבות האירופאית, שהיא היום תרבות המערב, היא השתלשלות של תרבות יוון. זו שאנו מציינים בדיוק בימים אלו את נצחוננו עליה.

אז נכון: יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם, אבל לא בצורת עיקר, ולא כעניין קדוש.

אפרת 10 · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468233:
בוא נדבר על נימוס, כן? אם תלמדי פעם כללי נימוס (אוניברסליים) אחד מהכללים זה אי לעיסת מסטיק ודאי בפומבי.

תחליפו את המילה נימוס בדרך ארץ ומכובדות.

צריך לפחות שתהיה איזה שאיפה שהתלמידים והחניכים יהיו מנומסים ובעל ד"א.

לדעתך דרך ארץ ומכובדות שייך ליהודים מקהילות מסויימות בלבד?

שמעת על הגרמנים?

יואל ארלנגר - קקטוס · 19/12/14

נכתב ע"י ת'כלס;1468255:
אבל זה לא כמו מסטיק.

מה עניין פה לקהילות?
מסטיק לא היה נהוג בשום מקום

הזכרתי כבר שעוד בזמן המשנה היו לועסים מסטיק
מי שמכיר את עץ "אלת המסטיק", יודע ששם העץ נגזר מהעובדה שהשרף שלו היה משמש להפקת מסטיק ללעיסה.
היו לכך שימושים רפואיים, ושימוש נוסף למניעת ריח בפה.
אז לומר שמסטיק לא היה נהוג בשום מקום, זאת קצת בורות.

וויני פו · 19/12/14

מכובדות מלמדים בצורה פשוטה:
מכבדים.

(כמו המנהלת ההיא למשל

)

אריה123 · 19/12/14

נכתב ע"י וויני פו;1468294:
מכובדות מלמדים בצורה פשוטה:
מכבדים.

(כמו המנהלת ההיא למשל )

ראו פלוני שלמד תורה כמה נאים מעשיו וכמה מתוקנים דרכיו.
זה נקרא מכובדות.

מוריסקא · 19/12/14

זהו כבר ברור לכולם שגם מילה בסלע השתכנע ומהיום, מסטיקים גם בבית צפר.

פוינט ק גת · 20/12/14

שאלה לי אליכם, קקטוס, GRN, אפרת 10, יונה יונה וכו'-

רק לפני שאני מציגה את השאלה, אני מוצאת לנכון להבהיר שהיא איננה מגיעה ממקום של קנטרנות או זלזול, אלא אך ורק ממקום שרוצה להבין ולהסיק מסקנות. ואדרבה, השאלה עלתה לי בגלל שאני נוטה להסכים עם דעתכם. (באשכול הזה ובשאר אשכולות ההשקפה שנפתחים פה חדשים לבקרים)

והנה השאלה:
מתי ובאיזה אופן אתם אומרים לילד את המשפט הבא: "זה לא אסור, אבל לא עושים את זה כי אנחנו בנים לעם הנבחר, נזר הבריאה, ומתוקף מעמדינו אנחנו נמנעים מלעשות כך וכך"? באיזה הזדמנויות אתם מדברים עם הילד על "קדש עצמך במותר לך"? מתי אתם מספרים לו שהוא נסיך הכתר ושיש דברים שלמרות שהם לא מוזכרים בשו"ע הם לא מתאימים?

אשמח לתשובות, ועוד יותר אשמח לדוגמאות מחיי היומיום על מצבים ספציפיים.
סליחה מראש אם חפרתי...

בראש מילה · 20/12/14

מעדיפה לא להיכנס לכל פרטי הדיון שנהיה פה, אז רק אספר מניסיוני כתלמידה - ודווקא בנושא אחר - למה אני מצטרפת לדעה שאין צורך בשיעור מפורט בנושא המסטיק, ודי בהבהרה שמדובר בהחלטת ביה"ס.

כל מורה ותלמידה מכירות את הפולמוס בנושא צניעות בסמינרים.
אצלנו בסמינר, כחלק מ"תקנון הצניעות" נכתב גם שאסור ללכת עם צמידים בסמינר.
כששאלנו מורות על סעיפים אחרים בתקנון, קיבלנו את כל קשת התשובות האפשריות, החל מכמובן, אסור ע"פ ההלכה, ועד "לא מקובל" "לא ראוי" וכו'.
כששאלנו על הצמידים, קבלנו תשובה אחרת: אין עם זה שום בעיה, ולמרות זאת, הסמינר החליט לאסור. לא בעיה הלכתית, לא בעיה השקפתית. עניין של תקנון ביה"ס.

וראה זה פלא - על כ---ל סעיפי התקנון היו בנות שעברו בשלב זה או אחר. אבל בכל שנותי בסמינר לא נראתה תלמידה אחת עם צמיד בין כותלי הסמינר.

למה? יש לי שתי תובנות בעניין. האחת, שהתשובה היתה אמיתית, כנה וברורה, בלי התפלספויות של ראוי/לא ראוי, שנפש התלמידות קצה בהן.
והשניה... שבנושאים יהודיים והלכתיים, יצר הרע מתערב... יש צורך בעבודת המידות, כן, גם בדברים הבסיסיים ביותר! אבל מה יש ליצר הרע נגד תקנון סתמי?...

מוריסקא · 20/12/14

..

נכתב ע"י פוינט ק גת;1468427:
שאלה לי אליכם, קקטוס, GRN, אפרת 10, יונה יונה וכו'

והנה השאלה:
מתי ובאיזה אופן אתם אומרים לילד את המשפט הבא: "זה לא אסור, אבל לא עושים את זה כי אנחנו בנים לעם הנבחר, נזר הבריאה, ומתוקף מעמדינו אנחנו נמנעים מלעשות כך וכך"? באיזה הזדמנויות אתם מדברים עם הילד על "קדש עצמך במותר לך"? מתי אתם מספרים לו שהוא נסיך הכתר ושיש דברים שלמרות שהם לא מוזכרים בשו"ע הם לא מתאימים?

ואם כבר תשובה אז גם הסבר במה ההשקפה שלכם שונה מאנשי ההשכלה, הרי כל הרעיון שלהם היה, שמושג 'רחוב' הוא סיפור היסטורי'? הם התנהגו לפי הלכה אפילו יותר ממנו, אבל עקרו כל דבר שבקדושה, באמתלא שזה לא מובא בשו'ע. ואגב אני חושב ששאלת פותחת האשכול היה לעזור איך להסביר הנושא לבנות שמגיעות ממשפחות שכן מעניין אותם 'תורת אמך', והיא גם ידעה שיש כאלה שמסטיק אצלם הוא דבר לגיטימי גם ברחוב,ככה שכל הדיון פה רק יזרוק האשכול לסל המחזור, לא שאסור להביע דעה, אבל יותר טוב אם תפתחו אשכול להשקפת לעיסת מסטיק,'

לחצ/י כדי להרחיב...

GRN · 22/12/14

נכתב ע"י פוינט ק גת;1468427:
שאלה לי אליכם, קקטוס, GRN, אפרת 10, יונה יונה וכו'-

רק לפני שאני מציגה את השאלה, אני מוצאת לנכון להבהיר שהיא איננה מגיעה ממקום של קנטרנות או זלזול, אלא אך ורק ממקום שרוצה להבין ולהסיק מסקנות. ואדרבה, השאלה עלתה לי בגלל שאני נוטה להסכים עם דעתכם. (באשכול הזה ובשאר אשכולות ההשקפה שנפתחים פה חדשים לבקרים)

והנה השאלה:
מתי ובאיזה אופן אתם אומרים לילד את המשפט הבא: "זה לא אסור, אבל לא עושים את זה כי אנחנו בנים לעם הנבחר, נזר הבריאה, ומתוקף מעמדינו אנחנו נמנעים מלעשות כך וכך"? באיזה הזדמנויות אתם מדברים עם הילד על "קדש עצמך במותר לך"? מתי אתם מספרים לו שהוא נסיך הכתר ושיש דברים שלמרות שהם לא מוזכרים בשו"ע הם לא מתאימים?

אשמח לתשובות, ועוד יותר אשמח לדוגמאות מחיי היומיום על מצבים ספציפיים.
סליחה מראש אם חפרתי...

תודה על השאלה המעניינת!
את העובדה שאנחנו בנים לעם נבחר אני אף פעם לא מחברת לאיסורים. איזה כיף שיש לנו שבת, וה' הביא אותה רק לנו, כי הוא בחר בנו מכל העמים! וכן הלאה. כאשר אנחנו חווים חוויות נעימות ושמחות שקשורות ליהדות אז אני מזכירה שה' הביא רק לנו כי הוא בחר בנו. אם נגיד לילד שבגלל שהוא מהעם הנבחר אז אסור לו את זה ואת זה ואת זה אז למושג "עם נבחר" תהיה אצלו התניה שלילית.

קדש עצמך במותר לך - אני לא מספרת את זה לילדים. נראה לי שצריך בגרות ויכולת בחירה אמיתית כדי לקיים את זה.

ולגבי דברים שלא כתובים בשו"ע ובכל אופן לא עושים אותם - אז איך שאני רואה את זה זה נכלל בדרך ארץ קדמה לתורה, ואני לא מחברת את זה בכלל עם יהדות ועם הלכה. אלא פשוט ככה זה וזהו. כמו שקמים בבוקר (ולא קמים בבוקר כי צריך להתפלל, אלא פשוט קמים בבוקר, כמו שכל בנאדם קם בבוקר. זו דוגמא מההרצאות של הרב יעקובזון) אתן דוגמא, שיתכן שהרבה לא יזדהו איתה, אבל היא ממחישה את הרעיון: אני לא מסוגלת להלביש לילדים שלי בגדים עם כיתובים, ובוודאי ובוודאי שלא סוודרים עם הכיתוב של פוקס, של גולף או של גאפ, בעיניי זה מאוד לא מכובד ומאוד מחבר לתרבות הכללית (לא חייבים להסכים איתי). יש לי את הסוודרים האלו בבית, כי קיבלתי אותם יד שניה, אנחנו משתמשים בהם כסוודרים לפיג'מות וכשהילדות שלי שאלו אותי למה (החברות שלהן כן לובשות) עניתי שככה זה אצלנו בבית. אצלנו זה פיז'מה. תאמיני לי, בלי שום הסברים, הן לגמרי קלטו מה זה "פיג'מה" ומה זה "בגד", וכשאנחנו מקבלים חבילות יד שניה אני לא צריכה אף פעם להסביר להן איזה בגד יוצאים איתו מהבית ואיזה בגד הוא פיג'מה. אלו דברים שבהרגשה, וברגע שאת מסבירה אותו בשכל אז הילד מתמודד איתו בשכל, וכשאת משאירה את זה בהרגשה הוא מפתח את ההרגשה.