נכתב ע"י מילה בסלע;1467726:
זה לא נכון לומר כך.
אין הכשר כי זה עשוי מחומרים שנויים במחלוקת.
זה כמו לומר על ג'ינס שזה 'לא יפה'. יופי זה ענין של טעם, ותמיד תימצא הגאונה שתגיד למורה ש"ג'ינס זה דווקא יפה מאוד..." אפשר לומר שזה בד זול ואז זה טיעון.
כנ"ל מסטיק: אי אפשר לומר שהוא 'איכס' כי הוא דוקא טעים. אי אפשר לומר שאין לו הכשר טוב בגלל שזה רחובי. הבנות שלנו לא יקנו את זה.
אבל מה לעשות שבמקרה הזה זה (כפי הידוע לי) ממש נכון, והסיבה ש'העדה החרדית' לא נותנת למסטיק כשרות, זה לא הנושא הכשרותי, ואכן לא רק במסטיק, יש עוד דברים אחרים שההכשר יורד ולא בגלל כשרות.
ולגבי הג'ינס, וכן לגבי כל הטענה שהילדים לא יקנו, אני חושב שראוי לבוא מנקודת הנחה בכל הנושא הזה, שמותר גם לומר לילד 'תגדל תבין', זה הכל.
ישנם דברים שקשורים לרגישות, שרק אם השנים חשים בהם, וגם אם לא תמיד מבינים אותם, אך אפשר להתבונן מסביב, האם המשפחות שמדקדקות יותר במצוות, שצנועות יותר, האם הבנים של הרבנים, גם הם הולכים אם ג'ינס? גם הם לועסים מסטיקים? לא! אז כנראה שיש בזה משהו לפגם שעדיין אנחנו לא מבינים.
הסטייפלר אומר על שלאות באמונה אצל נער צעיר, שאם רואים שהוא לא מבין, אז אפשר לומר לו, "הרמב"ם היה מספיק חכם? ורש"י, וכל הצדיקים שבכל הדורות, אז אתה... לא צריך להיות יותר חכם מהם..." או בצורה עדינה יותר "תסמוך עליהם שאם הם האמינו, גם אתה יכול להאמין"
הדברים אמורים כך לכל נושא, יש רגישות, שלא כל ילד חייב מיד להבין, החזון איש אמר למישהו ששאל אותו על איזה דבר שאסור "איפה זה כתוב" הצביע החזון איש על ליבו ואמר לו "כאן, כאן בלב זה כתוב"...
שמעתי מיהודי צדיק, שראה ילד שמגיע לבית הכנסת למעריב עם רולר/סקטים, וכך הוא היה מתפלל, הוא העיר לאבא שזה לא כל כך מתאים להתפלל עם הרולר, והוא שאל אותו, "איפה זה כתוב שאסור להתפלל עם רולר?" אכן שאלה יפה, ואכן זה לא כתוב בשום מקום, לא נאמר מפי הדיבור בעשרת הדברות, לא כתוב בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה, אבל יש דברים שעם רגישות מבינים אותם, וזה בא עם הזמן.