ואיכשהו ציבור הנשים הכניס צווארו מתחת לקולר הזה (ואם כבר חילופין, חבל שזה רק חד סיטרי)
דומני שאת יודעת שזו היתה הנהגה שלא נוצרה "איכשהו" אלא על ידי מרן החזו"א.
דבר שני, עבודה, גם עד אחת בצהריים היא ממש לא ברכה.
ודאי.
בקללת הפרנסה קולל אדם הראשון עוד מקדמת דנא.
אבל למה להפיל את האשמה על הנשים של היום? למה לבוא אליהן בטענות?
הן יצרו את שוק העבודה? את יוקר המחיה? הן מפרנסות בית של תורה בעמל ויזע.
דבר שלישי, לקח לי כמה שניות ארוכות לקלוט איזו סייעת ואיזה תפירה, את עד כדי כך מתוייקת לדעת מי אמר בפרוג למי ומה? וואו.
אני פשוט זוכרת דוגמא שהבאת על אשה גבולית שעבדה כסייעת בבוקר וכתופרת בלילה כאידאל של פרנסה.
אז האידאל הזה לא מתאים לכולן.
יש נשים שלא מסוגלות גם לנהל בית וגם לעבוד בלילה ונראה לי שאמור להיות די ברור שלא כולן יכולות להיות סייעות ותופרות.
והערכתי את מנת המשכל שלך בהרבה יותר, את ממש ממש לא מבינה מה ההבדל בין עבודה של אמא בצהריים כשהילדים ערים לבין עבודה בשעות הלילה אז הם ישנים ולא זקוקים לנוכחות האם?
מנת המשכל שלי
ובעיקר נסיוני כאשה עובדת אומרים ש:
1. לא כולן יכולות ורוצות לעבוד בתפירה.
2. לא כולן מסוגלות לעבוד בלילה.
3. אין עבודה עד אחת בצהריים שיכולה להחזיק בית מבחינה כלכלית כשהבעל לומד.
4. לא כולן גרות ליד העבודה וממילא שעות הנסיעה מתארכות.
מציאות כהוויתה. פשוט כך.
אני יכולה גם להרחיב לדמגוגיה ולטעון שאשה שעובדת בלילה תהיה עייפה בבוקר וזה יבוא על חשבון הילדים אבל אני מאמינה שכל אחת עושה מה שטוב לביתה ולה בתנאיה וממילא לא אומר כך.
עקביות.