כזכור, היתה שם (בקראט) לפני כשנה סידרה שעסקה בנושא התעסוקה הנשית,
ובקונפליט של העול המוטל כיום על נשים חרדיות.
ובסאב טקסט, אחד הפתרונות שלשם חתרו - היה יציאת גברים לשוק העבודה.
בנקודה הזו, למשפחה יש קהל יעד יותר אברכי מאשר להמודיע.
הקטע הכי מדהים בסדרת הכתבות ההיא, היה ראיון עם עובדת בסדנת יזע באחד ממוקדי התעסוקה. המרואיינת תיארה את הקושי, היובש, הלחץ, השעמום והשכר הדל, בשלהם נאלצה לעזוב את העבודה בסופו של דבר.
או, כבר שמחנו. סוף סוף מישהו מביא קול של האוכלוסיה המוחלשת שעובדת בשכר מינימום במוקד תעסוקה.
שבוע הבא קראנו מסגרת גדולה של התנצלות.
***
העיתון מתנצל מאוד בפני עסקנינו המסורים שלעמלק"פ, אשר הקימו בטוב ליבם וברוחב דעתם את מוקדי התעסוקה המופלאים, המפרנסים משפחות רבות מאנ"ש, ובשל שגגה שהשתרבבה, מן הכתבה עלתה נימת ביקורת כלפי המוקדים.
ולא היא! חלילה! המוקדים מושלמים! כל בעיה שעלתה מן הכתבה, היא בעיה אישית של המרואיינת! היא סתם מתוסכלת מהשעמום ומהשכר הנמוך, במקום לומר תודה רבה ולנשק לכפות רגלי עסקנינו המסורים הקב"ה ישלם שכרם.
***